עריכת הדף "רב פעלים/ד/אבן העזר/ט" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


{{עוגןד|שאלה מאת מע'|'''שאלה''' מאת מע'}} הכ"ד יכב"ץ. היום ט"ז לחודש מנחם יה"ל התרס"ט ליצירה.

{{עוגןד|לכבוד הד' מע'|'''לכבוד''' הד' מע'}} תהלת הרה"ג מעו"מ הגאון האדיר מופת הדור רבשבה"ג רבין חסידא כקש"ת כמהר"ר ה"ר יוסף ח"ר אליהו ח"ר משה חיים נר"ו יאיר ויזהיר לעולם ובריא אולם אכי"ר.

רב גדול

'''זאת ''' להודיע לרו"ם כת"ר מעשה שהיה פה עירנו יע"א באיש אחד ארס אשה א' בלא רשות ב"ד ורשות אשתו והיה במחשך מעשיו. ולעת הלום הארוסה הנז"ל באה לפנינו אנן ב"ד דח"ל וטענה עם ארוסה הנז' או יכנוס או יפטור והאיש הנז' חפץ הוא לקחתה ולא חפץ לגרשה. ואנן ב"ד דח"ל משום תקנת בנות ישראל וכו' לא ניתן לו רשות לישא אותה לפי שיש לו אשה. אי שרי להוציא מזונות עליו ולחייבו ליתן לארוסתו הנז"ל ואז יוכרח הוא לגרשה. אי לאו דהוי גט זה כגט מעושה. ועי' בב"י סי' קל"ד דף ל"ו ע"ב וז"ל בתשובת הרשב"א שאלת ראובן בעל לאה וקרובי לאה הי"ו בהסכמה שיגרש ראובן את לאה אשתו וכו' עי"ש ועי' כנה"ג בהגב"י אות למ"ד עי"ש. וידיע להוי לך מלכא כי הארוסה הנז"ל מזה זמ"ר עולה ויורדת לבית דינינו וכו' ולעת הלום אומרת אם לא נעשה לה תרופה לעיגונא תמיר דתה ח"ו. ע"כ חלותינו היא מרו"ם כת"ר להיטפל בדב"ז א' ולהשיבנו דבר בהקדם האפשרי כי תקנת עגונות שנו כאן ועמו הס"ר ושכמ"ה. וכסא כבודו לעד יכון ומרומם ישכון כנה"ר וכנא"ה ברוב עושר:

{{עוגןד|למע' הרבנים הב"ד|'''למע'''' הרבנים הב"ד}} יכב"ץ.

'''ראיתי ''' את השאלה בענין הגט ואני היום [*) זה היה קודם סילוקו של צדיק בכ"ו יום.] איני בקו הבריאות לעיין בה כראוי. אמנם בהשקפה הראשונה נזכרתי שיש חלוק בדין גט מעושה דכל שאנו מחייבין אותו בדין על דבר אחד וכדי לפטור עצמו ממנו הוא מגרש אין זה נקרא גט מעושה. ונזכרתי החלוק זה הסכים בו וסמך עליו הרה"ג מהר"א אשכנזי ז"ל בספר בני בנימין ח"א סי' ל"ה. וכתב שם המקור חלוק זה הוא בתשובת הרב המבי"ט ז"ל והדברים יצאו מפה קדוש התשב"ץ ז"ל בח"א סי' א' וכאשר תמצא מסקנת דברי הרב מהר"א הנז' שם בדף ס"ג ע"א בד"ה איך שיהיה וכו' ע"ש ומפורש בדברי המבי"ט אע"ג דאונס האחר אינו בדין מ"מ אם הוא ברשות ב"ד ומגדר מילתא כדין קרינן ביה. ועי' למהר"ם גלאנטי ז"ל בס' גדולת מרדכי סי' ט"ז דף קמ"ד ע"ד ודף קמ"ה ע"א שהביא דברי הרב המבי"ט ז"ל הנז' ולא הביא חולק עליו בזה ע"ש:

'''הנה ''' כי כן בנידון השאלה אשר מעלתכם מטילין עליו חיוב מזונות לארוסתו ע"י הממשלה חשיב זה בדין יען שאתם עושים זאת בעבור תקנת בנות ישראל וכבר נוהגים אתם בדבר זה לעשותו מהאי טעמא ולכן נראה אם אחר שראה זה שהוא מתחייב ליתן מזונות לארוסתו נתרצה מאליו לגרש כדי לפטור עצמו ממזונות אין זה נקרא גט מעושה דהא אין אתם אומרים לו או תן מזונות או תגרש אלא אתם נותנים לארוסה אעלא"ן לחייבו במזונות בעבור תקנת בנות ישראל שאתם נוהגים בה והוא מאליו יהיה מוכרח לגרש להציל עצמו מן חיוב המזונות. כ"ז אני כותב בנחיצה רב'א כחותה על הגחלים ואין לי שעת הכושר לעיין בספרי הפוסקים ולראות אם יש חולקים על חלוק הנז'. ואיך שיהיה מעלתכם תכתבו להממשלה חיוב מזונות עליו להשקיט צעקת הארוסה ותראו איך יפול דבר אח"ז ומה דביני וביני תעיינו בזה הענין. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}