עריכת הדף "רב פעלים/א/אורח חיים/לד" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''שאלה. ''' ראובן עשה סוכה כהלכתה בשלשה דפנות, ועשאה כדין שעשה הדפנות תחלה ואח"כ הסכך, ובערב סוכות נפלו הדפנות לגמרי, ולא נשאר בדפנות אפילו טפח לסכך, ורק הסכך נשאר לבדו עומד על עמודים, ובאותו יום ערב סוכות החזיר ראובן הדפנות, ולא הסיר הסכך קודם שלא ידע הדין, ובמועד ידע הדין, ובא לשאול אם צריך להסיר הסכך ולהניחו מחדש, או"ד בדיעבד שרי, יורנו ושכמ"ה:

'''תשובה. ''' בדין הסכך שעשאו קודם הדפנות יש אוסרין גם בדיעבד, ויש מתירין בדיעבד, אך רבו האוסרין, וקי"ל כוותייהו. מיהו הפוסקים דברו בהיכא שעשה מתחלה את הסכך קודם לדפנות, אבל בנ"ד עשה תחלה הסכך בכשרות, ואח"כ נפלו הדפנות והחזירם, די"ל בכה"ג ליכא חשש תעשה ולא מן העשוי. וראיתי בספר בית השואבה אות י"א דף ע"ג, שהקשה לסברת הפוסלים מגמרא ערוכה, דמתירין לעשות אדם לחבירו דופן לסוכה אפילו נפלה ביו"ט, והניח בנ"ע. ואני תרצתי התם שאני, שכבר נעשה הסכך בכשרות אחר שהעמיד הדפנות, אלא שאח"כ נפלו, דבזה יודו הפוסלים דמותר לעשות הדופן, ואין צריך להסיר הסכך, והפוסלים איירי בעושה מתחלה את הסכך קודם הדפנות.

'''והנה ''' ספק זה בהיכא דעשה הסכך בכשרות ואח"כ נפלו הדפנות, גם הוא פלוגתא בין האחרונים ז"ל, יש אוסרין ויש מכשירין, ועיין ידיו של משה סי' ה', ועיין להגאון מהרי"ש בשואל ומשיב תליתאה ח"ג סי' קס"ו, מה שהאריך בענין זה ע"ש, ועיין להגאון מהרש"ק ז"ל בשנות חיים ה' מזוזה דף ס"ד ע"ד, מ"ש בדין זה של ארבעה טורי אבן שהביאו מהרי"ש ז"ל, ושם יצא לחלק בין דחאו בידים לבין נפל מאיליו ע"ש, וא"כ נ"ד דנפלו מאליהם דלא דחי בידים, מודה מהרש"ק דלית ביה משום תילמ"ה, וא"כ סוכה זו כשרה גם לדעת הפוסלים בדיעבד, משום דנעשה הסכך בכשרות בתחלה דאח"כ נפלו הדפנות. ושו"ר להגאון רבינו אליעזר ממיץ ז"ל בספר יראים, עמוד היראה סי' י"ז, שכתב ושוין שלא יביא אפילו אמה על אמה ממקום אחר ויתלה בה, וטעמא דהויא תעשה ולא מן העשוי וכו', וכתב על זה הגאון מהר"י טייב ז"ל בחיבורו על ס' יראים הנז', וז"ל, וטעמא דהוי תולמ"ה, וכ"כ הרמב"ם בפ"א דין י"ג, והסמ"ג והגהות סמ"ק, וז"ל רבינו ישעיה הראשון אר"י טלית שנתקרעה חוץ לשלש יתפור, תוך ג' לא יתפור. וכו', תנ"ה טלית שנתקרעה חוץ לשלש יתפור, בתוך ג' רמ"א לא יתפור וחכ"א יתפור, ושוין שלא יביא אפילו אמה על אמה ממקום אחר ובה תכלת ויתלה בה, פירוש אע"ג דאמור רבנן דכי תפרא למילתא קמייתא הדרא, ה"מ כשהיתה מאותה הטלית ונקרעה משם, אבל אם מביא כנף ממקום אחר עם הציצית, אע"פ שיש בו אמה על אמה שהיא חשובה, עכ"ז תעשה ולא מן העשוי היא, ואין לומר כאן למלתא קמייתא הדרא, כיון דלאו מאותה טלית היא, וצריך להתירה ולתלותה פעם אחרת ואם לאו פסולה, עכ"ל רבינו ישעיה, ודלא כמהרי"א שהביא מרן ב"י סי' ט"ו שדחה טעם זה, ומרן ב"י לא זכר דברי רבינו המחבר והרמב"ם והסמ"ג והסמ"ק. ונראה דגם לגרסת רבינו ישעיה הלכה כר"מ, דבתוך ג' לא יתפור כיון דרבי יהודה הכי ס"ל, ואע"ג דטעמא משום תולמ"ה ולא משום גזרה מייתי תנ"ה וכו' דר"מ ס"ל כר"י. וכ"כ הרדב"ז סי' של"ב, והסכים דמיירי בנקרע לגמרי, וכן משמע מדברי הרמב"ם ורב עמרם והגאונים ע"ש, וכן מצאתי להגהמ"י בהלכות מזוזה פרק וא"ו אות ד' שכתב בשם רבינו שמחה, דכל שנעשה מתחלה בכשרות שוב אינו נפסל משום תולמ"ה, והוכיח כן מההיא דטלית שנקרעה, וכן פסק הרב פרי הארץ סי' ב' בטלית שחלקו לשני חלקים דלא נפסל משום תולמ"ה, והרב נחפה בכסף חלק עליו, ואילו ראה דברי רבינו ישעיה ורבינו שמחה והרדב"ז לא היה חולק, דאפילו לרבנן כיון דחשוב בגד אמרינן הדר למילתא קמייתא, ואינו נפסל משים תולמ"ה, וכן משמעות רבינו המחבר והרמב"ם והסמ"ג והסמ"ק דמיירי בנפסק לגמרי, ואפ"ה למעלה משלשה לא יתפור, וכ"כ הרשב"א ח"א סי' תרי"ז, ועיין בט"ז בתשובה סי' י"ב, ובספר בית דוד א"ח סי' ח', עכ"ל הגאון מהר"י טיי"ב ז"ל, והעתקתי לשונו, כי כל דברים שכתב מספרי הראשונים צריכין הם לענין שלנו, ונמצינו למידין שפיר מכל הנז"ל לנ"ד, כיון דנעשה בהכשר מתחלה, ואח"כ נפלו הדפנות, לית ביה משום תולמ"ה:

'''מיהו ''' אמרתי בס"ד, דכל זה הוא אם נפלו הדפנות אחר שנכנסו ימי סוכה, אך בנ"ד דנפלו הדפנות בערב סוכות, אע"ג דהסכך עשאו בתחלה קודם הדפנות, כיון דנפלו הדפנות קודם יו"ט, שעדיין לא חל על הסכך קדושת סוכה דלא ישב בה, וגם לא הגיע זמן הסוכה, אין עשיית הסכך בתחלה חשיבה כלום, ולא אמרינן בזה דין נעשה בכשרות, והפוסקים דמתירים משום דנעשה בכשרות, היינו שהיה בכשרות אחר שחל עליו קדושת המצוה. ונ"ל בס"ד שזה הוא חילוק נכון, ולכן לנידון השאלה דידן שנפלו הדפנות בערב יו"ט, אין לסכך זה דין נעשה בכשרות, ואין ללמוד לנ"ד מכל הנז"ל, וצריך לפסול בדיעבד, ויסיר הסכך ויחזירנו. ורק אם נפלו הדפנות אחר שנכנס יו"ט וישב בסוכה, דאז חל על הסכך קדושת המצוה, בזה יש ללמוד מכל הנז"ל דמהני, ואין לפסול בדיעבד. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}