עריכת הדף "רבנו גרשום/מנחות/נו/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''תינח לר' יהודה דקא מרבי לשעיר נחשון לסמיכה וממעיט ליה מצפון מאותו.''' אלא לר' שמעון דמרבי שעירי ע"ז לסמיכה ואינהו בעו צפון כדאמר זה בנה אב אותו למעוטי מאי. א"ל מר זוטרא לר' יהודה נמי אכתי למאי איצטריך למעוטי צפון דממילא אימעיט דהוה אמינא סמיכה דאיתרבי איתרבי צפון דלא איתרבי לא איתרבי אותו למה לי. וכי תימא אי לאו אותו הוה אמינא תיתי בבנין אב דטעון צפון מושחט את החטאת להכי איצט' אותו דלא ליתי בבנין אב:

אי הכי סמיכה גופה נמי לשתוק קרא דלא לירבי שעיר נחשון לסמיכה ותיתי מבנין אב מוסמך ידו על ראש החטאת:

'''הכא נמי שעה מדורות.''' שעיר נחשון דהוה לשעה לא ילפינן לה משעיר דורות דליבעי צפון ולא איצטריך אותו:

אלא אותו הזבח והסכין ואין השוחט צריך להיות עומד בצפון:

'''לפי שמצינו במקבל.''' בגמרא דאיזהו מקומן:

'''בן עוף שקבע לו כהן.''' למליקתו דכתיב והקריבו אל הכהן ומלק את ראשו:

שכן טעון כלי סכין לשחיטה ולאו מק"ו אתי ולא צריך אותו:

'''מכולהו נמי.''' עולה וחטאת ואשם שכן קדשי קדשים מה שאין כן בפסח. ואכתי לא איצטריך אותו:

'''רבי אחייה לאו למעוטי שוחט בצפון הוא דאתא והכי קאמר ושחט אותו על ירך אותו בצפון ואין השוחט בצפון.''' דהא נפק ליה מאינך קרא:

'''אבל מקבל בצפון מקבל מלקח ולקח נפקא.''' כלומר מוי"ו דולקח משמע דהיכא דלקח הדם התם עומד הלוקח:

אפאה חמץ לוקה [שתים] אע"ג דלא עבד אלא אפייה בלבד כלומר דקא סבר דבאפייה קא גמרה כולה מילתא דלחם:

'''הא דערך הוא ואפה הוא לוקה שתים.''' והא דקאמר מה אפייה מיוחדת וכו' כגון דערך חבריה ויהב ליה ואפה:

'''ואין מקיזין אותו במקום שעושה בו מום.''' כגון באזנו ובשפתו:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>