עריכת הדף "רבנו גרשום/חולין/לט/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''השוחט את הבהמה לזרוק דמה לע"ז.''' כלומר ישראל ששוחט בהמת חולין לזרוק דמה לעבודת כוכבים:

'''מחשבין מעבודה לעבודה.''' כלומר אם כששוחט כהן קדשים ומחשב בשחיטה על מנת לזרוק דמו חוץ לזמנו או להקטיר אימורין חוץ למקומו או חוץ לזמנו מהני מחשבה לפסול וגמרינן נמי בהמת חולין ששוחט ע"מ להקטיר חלבה לע"ז מקדשים שהן בפנים:

'''וגמרי' ממחשבת פגול.''' כלומר בפיגול חזינן בפירוש לא יחשב לו פגול יהיה דמהניא מחשבה אפי' מעבודה לעבודה דאי זורק את הדם על מנת להקטיר אימוריהן חוץ לזמנו (פסול) [פיגול]:

'''אבל פנים מפנים.''' כלומר קדשים מקדשים:

'''אבל בהא מודי ליה לר' שמעון בן לקיש.''' כלומר דחוץ מפנים לא ילפינן:

'''אילימא דלא פסלה כלל.''' כלומר דאי מחשב בשחיטה{{הערה|נראה דצ"ל דאי מחשב בשחיטה גופה לע"ז דלא פסלה כלל{{צבע גופן|אפור|. '''חשק שלמה על רבנו גרשום'''}}}} ע"מ לזרוק דמה לע"ז דלא פסלה כלל. מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין מע"ז אלא באותה עבודה:

כלומר דאי מחשב כששוחט ע"מ לזרוק דמה לע"ז לא מהניא מחשבה לפסול אי לא מחשב בזריקה עצמה:

פנים קשיא לריש לקיש כיצד דשמעינן ליה לריש לקיש דאמר אין מחשבין מעבודה לעבודה והכא חזינן דמחשבין מעבודה לעבודה:

'''חוץ קשיא לר' יוחנן.''' כלומר דשמעינן ליה לר' יוחנן (הא) דהשוחט בהמה לזרוק דמה לע"ז כו' ר' יוחנן אמר אסור. כלו' ישראל (בה') השוחט בהמת חולין בחוץ דמחשב בשחיטה לזרוק דמה [לע"ז] פסול והא הכא חזינן דלא פסל אלא באותה עבודה:

'''בשלמא לר' שמעון בן לקיש לא קשיא כו'.''' כלומר מיקמי דלישמעיה מר' יוחנן לא אמר דפסל בפנים מעבודה לעבודה אבל לבתר דשמעה אמר איהו נמי דפסול מעבודה לעבודה אלא לר' יוחנן קשיא:

'''הוא מותיב לה והוא מפרק לה בארבעה עבודות.''' כלומר אבל בשתי עבודות פסל לזרוק דמה ולהקטיר חלבה ואלו הן ארבע עבודות קבלה הולכה זריקה והקטרה:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>