עריכת הדף "רבנו גרשום/בבא בתרא/קכד/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מני.''' ברייתא זו דקתני הניח להם אביהם פרה וכו' דנוטל פי שנים:

'''ר' היא דתנן אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן.''' אפי' שבחו מאליהם דכל אשר ימצא לו בעינן:

'''רבי אומר הבכו' נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן.''' הואיל דשבחא ממילא קא אתי והכי נמי קתני ברייתא:

'''ירשו שטר חוב.''' שהיה אחד חייב לאביהן:

'''בכור נוטל פי שנים.''' משום דמלוה בשטר קלא אית ליה ומשום דמוחזקין בשטר כמאן דגביא דמי:

'''והואיל דנוטל פי שנים בשטר חוב.''' פורע נמי פי שנים בחוב שמתחייב אביו בשטר (כולו). ואם אמר כו':

'''מאי טעמא דרבנן.''' ת"ק דרבי:

'''עד דמטיא לידיה.''' דנותן לא מצי יהיב ליה לאחריני. אף חלק בכורה עד דמטיא לידא דאבא לא מצי שקיל פי שנים:

'''מקיש חלק בכורתו לחלק פשוט מה חלק פשוט אע"ג דלא מטא לידיה.''' דאבא אלא ראוי לו אפי' הכי שקיל דפשוט נוטל בראוי כבמוחזק. אף חלק בכורה נמי שקיל בשבחא דממילא אע"ג דלא מטי לידיה:

'''ורבנן נמי הכתיב פי שנים.''' אמאי לא דרשי כרבי. ההוא דיהבינן ליה לבכור פי שנים:

'''אחד מצרא.''' במקום אחד נוחלין לו חלק בכורתו סמוך לחלק פשוט שיהו ניכרים שהב' חלקים במקום אחד:

'''דיקלא ואלים.''' שהי' קטן כשמת ושוב נתגדל. והכי נמי ארעא ומסקה שירטין. שנזדבלה מאליה שהרוח הפריח שם זבל משדות אחרות או הקשין שהיו שם בלו ונעשו זבל:

'''כולי עלמא לא פליגי.''' דשקיל משום דכל אשר ימצא לו קרינן ביה:

'''כי פליגי בחפירי והוי שובלי.''' שהניח להם אביהם חזיז ונתגדלו עד שנעשו שבלים. והכי נמי שלפופי והוו תמרי' שהניח להן אביהן תמרים מפריחין במקצתן ונעשים גדולים:

'''דמר סבר.''' רבי שבהא ממילא אתי וכל אשר ימצא לו קרינן ביה:

'''ומר סבר אשתני.''' מכמות שהניח להם אביהם ולא שקיל:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>