עריכת הדף "
רא"ש/קידושין/א/כח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים. נימא בהא קמיפלגי דר"מ סבר אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה רבנן סברי יש קנין לעבד בלא רבו ויש קנין לאשה בלא בעלה פרש"י דהך דאשה בעלמא איצטריכא ליה ולא הכא אלא משמע ליה דאשה כעבד הואיל ובעלה זכאי במעשה ידיה ובמציאתה יש להשוותם לענין מתנה ומיהו לא דמי לגמרי דאשה אף על פי שאין לה קניין בלא בעלה היינו לקבל מתנה מאחר אבל לקבל מתנה מבעלה יש לה קנין כדאמרינן בפרק חזקת הבתים דף נא: שנותן מתנה לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירות ואילו עבד אפילו מיד רבו אינו מקבל מתנה כדאמרינן בגיטין פרק השולח דף מב. הכותב כל נכסיו לשני עבדיו חצי לזה וחצי לזה אף עצמן לא קנו ולעיל דף כג. נמי אמרינן מה שהעבד משתחרר על ידי עצמו היינו משום דגיטו וידו באים כאחד ואי יש לו יד לקבל מתנה מרבו לא היינו צריכין לטעם זה דאף אם הוא עבד יכול לקבל מרבו ועוד אמרינן בירושל' בפירקין ה"ג פשיטא שהעבד מקבל מתנה מאחר לאחר מאחר לרבו מרבו לעצמו לא מאחר לעצמו מחלוקת ר' מאיר ורבנן ועוד יש חילוק א' ביניהם דהא דאמרינן דאון קנין לעבד בלא רבו היינו שאין לו קנין כלל וגוף ופירות הם לאדון אבל אין קנין לאשה בלא בעלה היינו שהבעל אוכל פירות אבל הגוף לאשה כדין נכסי מלוג וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ואע"ג דמציאת האשה לגמרי של הבעל במתנה לא אשכחן שתקנו חכמים שתהא לגמרי של הבעל וכן משמע בירושלמי דכתובות בפרק מציאת האשה ה"א דמפרש התם דלכך תיקנו מציאת האשה לבעלה שלא תגנוב משלו ותאמר מציאה מצאתי ופריך מתנה נמי נימא הכי שמא תגנוב משל בעלה ותאמר מתנה נתנו לי ומשני מתנה יש לה קול ומה שהזכיר בכאן אשה בהדי עבד משום דלרבנן דאמרי יש קנין לעבד בלא רבו כל שכן שיש קנין לאשה בלא בעלה ולפי שרוצה להקשות דר' מאיר אדרבי מאיר ורבנן אדרבנן דסברתם הפוכה גבי עבד מגבי אשה גבי מעשר שני אמר רבה אמר רב ששת אין קנין לאשה בלא בעלה והכא במאי עסקינן כגון דאקני ליה אחר ואמר ליה על מנת שאין לרבך רשות בו רבי מאיר סבר כדאמר ליה קני קני עבד וקני רבו וכי אמר ליה על מנת לאו כלום קאמר ואפילו אמר לו על מנת שאין לרבך רשות בו קני לך לא היה מועיל משום דיד עבד כיד רבו והוי כמו נותן מתנה לחבירו ואמר לו על מנת שלא יהא שלך יהיה לך דקנה דכל תנאי שסותר המעשה לא הוי תנאי ורבנן סברי כיון דאמר ליה על מנת אהני ליה תנאה רבי אלעזר אומר כל כי האי גוונא כולי עלמא לא פליגי דקני עבד וקני רביה והב"ע דאקני ליה אחר ואמר ליה על מנת שתצא בו לחירות רבי מאיר סבר כי אמר ליה קני קני עבד קני רביה וכי אמר ליה על מנת לאו כלום קאמר ורבנן סברי לדידיה נמי הא לא קני ליה אלא על מנת שתצא בו לחירות ואומר רבינו תם ז"ל דהלכה כרבי מאיר דאין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה כדמוכח בפ' בתרא דנדרים דף פח. גבי היה חתנו מודר ממנו הנאה שנותן האב לבתו מתנה ובלבד שלא יהא לה רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת לפיך דקאמר רב עלה בגמרא דוקא מה שאת נושאת ונותנת לפיך אבל אמר מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל אפילו אמר על מנת שאין לבעלך רשות בהן ושמואל אמר אף מה שתרצה עשי לא קנה יתהון בעל ומסיק כמאן אזלא שמעתתא דרב כרבי מאיר וקיימא לן הילכתא כוותיה דרב באיסורי ואע"ג דפליגי נמי לענין ממון מכל מקום לענין איסורא איתשיל ועוד דקדק רבינו תם דפלוגתייהו דרב ושמואל אליבא דרב ששת דאליבא דר' אלעזר אתיא שמעתתא דרב כרבנן דלרבי מאיר לא היה מועיל מה שאת נושאת ונותנת לפיך כמו שאינו מועיל על מנת שתצא בו לחירות והך דשמואל דלא כרבי מאיר ודלא כרבנן ומה שתרצי עשי קנה יתהון בעל אפילו לרבנן ושמעית מינה דלרב ששת דעל מנת שתצא בו לחירות מועיל אפילו לרבי מאיר כמו מה שאת נושאת ונותנת לפיך וכיון דרב ושמואל סברי כרב ששת הלכתא כוותיה ועוד דסתמא דגמרא בכל דוכתא כרב ששת בפ' בן סורר ומורה דף עא. גבי אינו חייב עד שיאכל משל אביו ושל אמו וקאמר בגמרא משל אמו מנא לה מה שקנתה אשה קנה בעלה ומשני דאקני לה אחר על מנת שאין לבעלה רשות בה וכן בפסחים בפרק האשה דף פח: גבי אמר לעבדו שחוט לי פסח וכו' וקאמר בגמרא מה שקנה עבד קנה רבו ומשני כגון דאקני ליה אחר ע"מ שאין לרבו רשות בו ולרבי אלעזר היה צריך לאוקמא כגון שאמר לו על מנת שתצא בו ידי פסח וכן בנזיר פרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חברו דף כד: גבי אם משלה היתה הבהמה ופריך משלה מנין מה שקנתה אשה קנה בעלה ומשני שקמצה מעיסתה ואיבעית אימא דאקני לה אחר ואמר ע"מ שאין לבעליך רשות בהן ואף על גב דכל הנך אוקמיתות הוי כרבנן דלרבי מאיר קנה הבעל כל זמן שלא אמר לה כל מה שאת נושאת ונותנת לפיך י"ל דגמרא לא נחת אלא לאשמועינן דהלכה כרב ששת וממילא שמעינן דלר' מאיר צריך לאוקומא בדאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך ואילו הוה מוקי לה גמרא הכי לא הוה ידענא דהלכה כרב ששת: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף