עריכת הדף "
קשות מיושב/עירובין/כט/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{גופן|4|דוד|'''דף כט: ל.'''}} '''בשר צלי רבה אמר כדי לאכול בו רב יוסף אמר כדי לאכול הימנו וכו' א"ר יוסף מנא אמינא לה כו' א"ל אביי וכו' והתנן וכו', וכ"ת הכא לחומרא והכא לחומרא והתניא רשב"א אומר וכו' קשיא.''' הא דלא אסיק בתיובתא אע"ג דאותביה מברייתא שפיר י"ל דתיובתא לא הוי דמצי לומר דפליגי רבנן עליה דרשב"א. [וכדאיבעיא בסמוך כהאי גוונא פליגי רבנן עליה דרשב"א וכו'. והנה בענין הלכה כתבו הרי"ף והרא"ש והלכה כרבה [וכן פסקו הטוש"ע סימן שפ"ו] נראה לאו משום דסליק רב יוסף בקושיא פסקו דלא כוותיה שהרי כבר בארתי דדעת הרי"ף כר"ח. אלא ברור מטעם דאיתמר בב"ב קיד: דהלכתא כרבה נגד רב יוסף בר משדה ענין ומחצה, והיינו כמ"ש תוס' בב"ב שם במסקנא ראיה מפרק מי שאחזו דבכולי גמרא קיי"ל כרבה נגד רב יוסף וכ"כ תוס' עוד גיטין עד: ד"ה הא קיי"ל וכו', ועוד בתוס' ב"ק נו: ד"ה בהר וכו', וכן עוד בשבועות מד. תוס' ד"ה שומר אבידה וכו', וכן מוכח מדבריהם במנחות לב. ד"ה מנעל וכו', וב"מ כט. סד"ה והוי שואל וכו', כתבו וליכא למימר הא דהילכתא כרבה לגבי רב יוסף היינו דווקא במילי דבב"ב כדמפרש בתשובת רב צמח דהא אמר בפרק מי שאחזו וכו', ואולם בתוס' קידושין ט. ד"ה והלכתא שיראי וכו' סברא זו אינם מקרבם ואינם מרחקם ע"ש היטב. ודע דלסברת רב צמח גאון יתיישב קושית תוס' במגילה כט: ד"ה והלכתא כתבו בזה"ל אע"ג דהלכתא כרבה לגבי רב יוסף מ"מ איצטריך הלכה משום דפליגי עליו שאר אמוראים ע"כ, ברם לכאו' יש ראיה לדעת רב צמח גאון מסוגיא דברכות יב: מאי הוה עלה רב יוסף אמר וכו' רבה אמר המלך הקדוש והלכתא כרבה ומדאיצטרך למיפסק הלכה כרבה משמע דכללא דאיתמר כבר איננו אלא במילי דבב"ב, מיהו גם בברכות יש לומר קצת בתירוצא שלתוס' במגילה הנ"ל פירוש לפירושם דקאמר לעיל פלוגתא ואח"כ מאי הוה עלה ע"ש, משום דאיפלגי כבר בזה רבה בר חיננא סבא משמיה דרב ור' אלעזר, (ברכות יב:). עכ"פ ברור לומר כפי שהסכימו הרי"ף סוף פרק במה מדליקין והרא"ש שם סימן כ"ג לדעת תוס' ברובא דמינכרא] דהלכתא כרבה נגד רב יוסף בכולי גמרא גם הליכת עולם כתב בסתמא שהלכה כרבה דהיה עוקר הרים, ע"ש. וא"כ סתמא בפירושא דבכולי גמרא הלכתא כרבה נגד רב יוסף, הילכך כתבו הכא בעירובין והלכה כרבה. אבל לא מטעם דאסיק בקשיא, מיהו גם הרמב"ם בפ"א מהל' עירובין דין יו"ד דפסק כרבה נוכל לומר אף אם יסבור כרב צמח מ"מ הילכתא הכא בבירור כרבה משום דסליק רב יוסף בקשיא והרמב"ם לשיטתיה גבי ר' שיזבי שכתבתי לעיל אות ו'. ועמ"ש לקמן במ"ק ב': {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף