עריכת הדף "קשות מיושב/ברכות/כט/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{גופן|4|דוד|'''דף כט.'''}} '''אמר ר"נ אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל הביננו חוץ ממוצ"ש ומוצאי יו"ט וכו', מתקיף לה רב זוטרא ונכללה מכלל הביננו וכו' קשיא.''' הרי"ף והרא"ש כתבו כל השנה כולה מתפלל הביננו חוץ ממוצ"ש ומוצאי יו"ט, ופסקו הכי לדינא, ולא העתיקו ולא השגיחו אתקפתא דרב זוטרא והניח הש"ס בקשיא, וכתב רבינו יונה על זה אע"ג דנשאר בקושיא, אפ"ה מלתא דשמואל הלכתא הוי, ואפשר לומר טעם בדבר דמשום הכי לא תקינו מעין הבדלה וכו' ע"ש, מיהו גם הרמב"ם בפ"ב מהלכות תפילה דין ד' שפסק ג"כ הכי כשמואל לא נתברר לפי שעה שהרי הוא הולך בשיטת הרשב"ם כמו שנתבאר ויתבאר בקונטרס זה כמה פעמים, א"כ הכא דאסיק בקשיא למה פסיק כשמואל. ואמרתי נתקרר דעתי במש"כ הכס"מ שם דין ד' בזה"ל בד"א בימות החמה וכו', שם מימרא דרב אידי בר אבין [אמנם לפנינו איתא רב ביבי בר אביי], וכתב הרב מנוח דבגמרא פריך בין אימות הגשמים בין אמוצ"ש ומוצאי יו"ט ולכללא מיכלל ומשני דלמא אתו לאיטרודי וכו' ע"כ, ולכאו' דבריו תמוהים שהרי במוצ"ש ומוצאי יו"ט, לא משני הש"ס מידי אלא הניח בקשיא והיאך העיד ה"ר מנוח דבגמ' פריך בין וכו' בין אמוצ"ש ויו"ט ומשני דלמא וכו' ואשר ע"כ מדבריו למדתי דלפי מה דמסיק לקמן בהא דימות הגשמים דא"א למיכלל ותן טל ומטר משום דאתי לאיטרודי, ודאתיה לסברא זו שוב גם [קושיא הראשונה] בענין מוצ"ש ומוצאי יו"ט לא קשיא ונכלליה וכו' משום דאיכא למימר דלא תיקנו למיכלל לומר הביננו ד' אלקינו המבדיל בין קודש לחול דאתי לאטרודי, ולא דמי להבדלה בחונן הדעת דהתם אתי בתחלת צלותיה דהיינו שמתחיל אתה חוננתנו וכדעת הב"י ריש סימן רצ"ד והעולם נוהגים וכו', וכ"כ בדרכי משה שטעות לומר אתה חוננתנו ואתה חונן ואין אומר אתה חונן כלל אלא מתחיל אתה חוננתנו, וכ"כ הרש"ל הביאו עטרת זקנים שמתחיל אתה חוננתנו ואין אומר כלל אתה חונן, וכן כתב הט"ז בשם הרש"ל בשם מהר"י פאלק ע"ש וכיון דאתו בתחילת צלותיה וכלומר שמתחיל אתה חוננתנו משא"כ הבדלה בתפילת הביננו דעכ"פ צריך להתחיל הביננו ד' אלקינו וכשיאמר אח"כ המבדיל אתי למטריד ונכון הדבר למאוד לכוון דעת ה"ר מנוח. עכ"פ צא ולמד דראיה גדולה מסוגיא דהכא דקאמר הש"ס להדיא כיון דאתי בתחלת צלותיה נתבאר כדברי הגדולים שזכרתי דמתחיל אתה חוננתנו, משא"כ להרבה מן האחרונים ה"ה הב"ח והט"ז ובראשם הלבוש שהסכימו יחד להתחיל אתה חונן וכו', ופשוט לדעת הלבוש דבמוצ"ש צריך להתחיל אתה חונן וכו' וחננו מאתך דעה בינה והשכל, ואח"כ יאמר אתה חוננתנו [ע"ש בלבוש ובב"ח], לא ידעתי להולמם שהרי לדבריהם הוי אתה חוננתנו בסוף הברכה ולא בתחלת צלותיה [ואם בהכי לא חיישינן לאתי לטרודי לא כ"ש דלא ניחוש להכי גבי שאלה בהביננו] והש"ס קאמר להדיא כיון דאתי בתחלת צלותיה משמע דמתחיל באתה חוננתנו, ולא ראיתי בהם שהעירו או הזכירו סוגיא דגמרא דהכא, ואחזור על הראשונות בישוב דעת הרמב"ם כתב הלח"מ בזה"ל וכן במוצאי שבתות וכו' שם מימרא דר"נ ואע"ג דהקשה עליו מר זוטרא ואסיקנא בקשיא עם כל זה לא אסיקנא בתיובתא ע"כ. והנה דברי הלח"מ בדעת רמב"ם סותר למש"כ איהו בעצמו העתקתי דבריו ביבמות מו. ע"ש, והב"י סי' ק"י כתב בד"ה ומ"ש וחוץ ממוצאי שבתות ומוצאי יו"ט וכו', שם מימרא דשמואל ואתקיף ליה מר זוטרא ונכלליה מכלל הביננו ה' אלקינו המבדיל בין קודש לחול ואע"ג דגבי שאלה בברכות השנים חיישינן דילמא אתי לאטרודי הכא כיון דבתחלת צלותיה הוא לא מטריד, כתב זה לאפוקי מסברת הר' מנוח שכתבתי לעיל דס"ל דלפי המסקנא מיישב הש"ס גם קושיא הראשונה שהניח בקשיא והיינו הואיל שמתחיל הביננו ה' אלקינו מה שיאמר אח"כ הוי כבאמצע ולא כהתחלת תפילה ואסיקנא בקשיא וכתב הרשב"א בשם רב האי דאע"ג דסליק בקשיא לא אדחיה ליה כיון דלא סלק' בתיובתא והוא ז"ל כתב דמסתברא דאפילו במוצאי שבת ויו"ט, וכן פסק הר"י בן גיאות כאתקפתא דמר זוטרא, אבל הרי"ף והרא"ש והר' יונה פסקו כדברי רבינו האי וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מה"ת וכן הלכה והר' יונה נתן טעם לדבר דאפשר לתרץ הא דאתקיף עליו מר זוטרא וכו', ע"כ נראה מהכא דעת הכס"מ אליביה דרמב"ם דסבר כשיטת ר"ח ורב האי, וא"כ קשיא מלתא דרב שיזבי שהשמיט הרמב"ם וגם שארי ענינים שיבאו עוד לפנינו בס"ד:

{{ניווט כללי תחתון}}