עריכת הדף "קרן אורה/נדרים/פח/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף פ"ח ע"א'''}}

בגמ' אמר רב לא שנו אלא באומר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך אבל מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל פירש הרא"ש ז"ל דהיכי דלא נתן לה מתנה גמורה שפיר מהני ע"מ שאין לבעליך רשות בהן כיון דאין לה ג"כ קנין גמור אבל מה שתרצי עשי דמתנה גמורה הם לה ממילא קנה יתהון בעל ולא מהני ע"מ שאין לבעליך רשות בהם דהוי תנאי שאי אפשר לקיימו וכמש"כ הרא"ש ז"ל בקידושין והיינו משום דרב ס"ל כר"מ דיד אשה כיד בעלה כמו בעבד ורב מדמי אשה לעבד מסברא. ושמואל אמר דמה שתרצי עשי נמי מהני והיינו משום דס"ל כרבנן ולפ"ז אפילו על מנת שאין לבעליך רשות לחוד מהני ולא קנה הבעל וכ"כ הר"ן ז"ל אבל לרב אליבא דר"מ תרתי בעינן על מנת שאין לבעליך רשות ומה שאתה נושאת ונותנת לפיך אבל מה שאת נותנת לפיך לחוד ג"כ לא מהני ובקדושין שם בפלוגתא דר"מ ורבנן גבי עבד דפליגי רב ששת ור' אלעזר במאי פליגי ר"מ ורבנן רב ששת אמר דלא פליגי אלא בע"מ שאין לרבך רשות בהם דר"מ ס"ל דכי אמר קני קנה לגמרי וכי אמר על מנת שאין לרבך רשות לאו כלום קאמר ורבנן ס"ל דע"מ מהני ור' אלעזר ס"ל דתנאי דעל מנת שאין לאדון רשות לא מהני גם לרבנן דהוא תנאי שאי אפשר לקיימו כיון דהעבד קני לגמרי וכי פליגי בע"מ שתצא בו לחרות דר"מ ס"ל דתנאה כהאי נמי לא מהני דאין להעבד שום קנין לעצמו ורבנן ס"ל כיון דלהעבד נמי לא מקני ליה אלא על מנת שתצא בו לחירות אין לרבו בזה שום קנין ושם בדברי רב ששת איתא דכ"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה ולכאורה אשה מאן דכר שמה התם. ונראה דרב ששת אוקי למתניתין דילן דבעל מנת שאין לרבך רשות בהן פליגי אבל בעל מנת שתצא בו לחירות גם ר' מאיר מודה דמהני ואשה ועבד שווין בהאי דינא ותנן הכא סתמא דמתניתין דמה שאת נושאת ונותנת בפיך מהני כמו דמהני בעבד ע"מ שתצא בו לחירות ולא פליגי אלא בעל מנת שאין לרבך ולבעליך רשות בהם ור' אלעזר ס"ל דע"מ שאין לרבך ולבעליך רשות בהם לכ"ע לא מהני דתנאי שאי אפשר הוא ורבנן ג"כ מודו בזה וכי פליגי בע"מ שתצא בו לחירות דר"מ סובר דלא דמי אשה לעבד דבאשה לכ"ע מהני בכה"ג וכדתנן הכא במתני' דמה שאת נושאת ונותנת בפיך היינו שלא נתן לה במתנה גמורה אלא מה שאתה נותנת לפיך לא קני אותן הבעל ובעבד סובר ר"מ דאפילו בכה"ג לא מהני ורבנן סברי דבעבד נמי בכה"ג מהני ויוצא לחרות אבל בע"מ שאין לבעליך רשות בהם רבנן נמי מודו דקנה הבעל ומעתה לרב א"ש אליבא דכ"ע:

אבל שמואל הוא דלא כמאן אם לא שנאמר דלר"א באשה פליגי בע"מ שאין לבעליך רשות בהם וגבי עבד דוקא הוא דקאמר דכ"ע מודו דקנה הרב בע"מ שאין לרבך רשות בהן אבל באשה בזה פליגי ר"מ ורבנן ואתיא רב כר' מאיר ושמואל כרבנן והן הן דברי ר"י ז"ל בקדושין שם ולר"ת ז"ל שם דלא ס"ל לחלק בין אשה לעבד גם לר"א צ"ל אליביה דמתניתין אתיא כרבנן דלר"מ מה שאת נושאת ונותנת לפיך נמי לא מהני:

והעולה מהנ"ל דלרב ששת עבד ואשה שווין הם ובתרווייהו פליגי ר"מ ורבנן בע"מ שאין לרב ובעל רשות בהם דלר"מ לא מהני דיד עבד כיד רבו ויד אשה כיד בעלה ורבנן ס"ל דיש להם יד לעצמן אבל היכא דלא הקנה להם לגמרי אלא בשביל דבר פרטי בפירוש כמו ע"מ שתצא בו לחירות וכדומה לר"מ נמי לא קנה הרב והבעל וכמתניתין. ולר"א גם לרבנן בעבד יד עבד כיד רבו ולא מהני ע"מ לר"א ומתניתין דילן ע"כ כרבנן דלר"מ גם מה שאת נושאת ונותנת בפיך לא מהני:

ולמש"כ אליבא דר"א לא פליגי באשה כלל ועל מנת שאין לבעליך רשות בהם לכ"ע לא מהני ועל מנת שתפדי בו את המעשר לכ"ע מהני וה"נ מתניתין אתיא ככ"ע אלא דלפ"ז לא אתיא סוגיא דשמעתין כר"א דמוקמינן הכא למתניתין כר"מ ולפי הנ"ל אתיא ככ"ע אבל אי נימא דלר"א פליגי באשה בע"מ שאין לבעליך רשות בהם ולרבנן גם זה מהני אתיא כולי שמעתא גם אליבא דר"א וזו היא שיטת ר"י בתוספות קידושין ובירושלמי פרק קמא דקדושין אמרינן דברייתא דפליגי ת"ק ור' שמעון בן אלעזר באשה אי פודה המעשר היינו דתנאי פליגי אליבא דר' מאיר אי אשה דמיא לעבד ות"ק ס"ל אליבא דר"מ דאשה נמי אין לה יד ורשב"א אליבא דר"מ ס"ל דאשה יש לה יד לעצמה ודווקא בעבד הוא דקאמר יד עבד כיד רבו ועוד יתבאר בזה לקמן בשמעתין:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>