עריכת הדף "
קרן אורה/נדרים/יט/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''דף י"ט ע"א'''}} אלא אי קשיא הא קשיא ספק משקין כו' ומי ס"ל לר"א כו' והתניא ר"א אומר אין טומאה למשקין כל עיקר. והקשה הר"ן ז"ל א"כ בלא"ה תיקשי דר"א אדר"א בספק משקין אפי' אי הא דספק נזירות דלא כר"א ותירץ די"ל דר"א מחמיר אפי' בספק דרבנן וקצת תימא דהא בפסחים פריך הש"ס דר"א אדר"א בהא ונשאר בקושיא שם אליבא דרב גם מש"כ לתרץ דאי לאו דספק נזירות להקל אתיא כוותיה מצינן למימר דר"א מחמיר בספק אפי' מדרבנן אבל כיון דאמרת דר"א מיקל בספק נזירות דאורייתא היכי עדיפא טומאה דרבנן כו' גם זה אינו מוכרח דהא מצינו בכמה מקומות דאחמור בספק דרבנן וספק נזירות שאני משום דלא מעייל נפשיה לספיקא הוא והנכון כגרסא דלא גרס אלא להא דספק משקין ליטמא טמא דמתניתין הוא וכ"כ הרשב"א ז"ל ושם בפסחים הוא דרמינן ברייתות אהדדי: אלא הא ר"י הא ר"ש כו' ר"י ס"ל דלא מעייל נפשיה לספיקא ודעתו היה לכשיתברר הדבר אבל מספק לא קיבל עליו נזירות ור"ש ס"ל דמעייל נפשיה לספיקא והוי נזיר מספק וכבר כתבתי לעיל דלכאורה לא דמי הא דסתם נדרים להא דכרי דגבי כרי כיון דאמר אם יש בכרי הזה מאה כור אמרינן דדעתו היה כשיתברר הדבר אבל בהא דסתם נדרים הא מתחלת דבריו עייל נפשיה לספיקא ועוד לפמ"ש דבסתם נדרים הוי נדר גמור א"כ היכי שייך בזה לא מעייל נפשיה לספיקא כיון דאמדינן דעתיה דודאי לאיסורא מכוין ולא עייל נפשיה לספיקא כלל והתוס' ז"ל בד"ה ור"ש כו' הקשו כנ"ל ותירצו כיון דר"ש מחמיר בספק כ"ש דמחמיר בסתם נדרים שהפסק להחמיר והוי נדר ודאי אבל אכתי תיקשי למה מוקי הא דסתם נדרים בפלוגתא דלמא ר' יהודה נמי מודה בה כיון דנדר ודאי הוא ובספק נזירות הוא דמיקל ובאמת פשטיה דהש"ס משמע דהא דסתם נדרים להחמיר הוא משום דספיקא לחומרא. וכדאיתא בסוף שמעתין אלמא ספיקא לחומרא או לקולא אלא דא"כ לא הוי דייק לקמן הא מכירין מותרין דלמא אין מכירין אסור ודאי הא אין מכירין אסור מספק אלא ודאי משמע דסתם נמי ודאי איסור הוא ולא מספיקא ומדברי הרמב"ם ז"ל יש לדייק קצת דמספק הוא דמחמרינן מהא דכתב דאם משמעות המקום הוא חרם לאיסור ואמר חרם סתם אסור והכ"מ ז"ל דקדק מאי אריא אם משמעות הוא לאיסור אפי' לאיסור ולהיתר סתם אסור ולפי הנ"ל ניחא קצת דהתם מספק הוא דמחמרינן והיכא דמשמעות לאיסור אסור ודאי ולא מספק אבל מדברי הראשונים נראה דודאי איסור הוא בכל סתם נדרים והכ"מ ז"ל כתב דקמ"ל דאפי' מפרש דבריו ואמר דלהיתר קמכוין אינו נאמן במקום דמשמעות חרם לאיסור ולפי דברי הירושלמי לעיל דמוקי לסתם חרמים דסיפא כמ"ד סתם חרמים לכהנים ולפ"ז רישא דסתם חרמים אסורים היינו כמ"ד סתם חרמים לבדה"ב: ואפ"ה נאמן אם מפרש דלחרם של כהנים נתכוין וכבר כתבתי לעיל בזה: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף