עריכת הדף "קרן אורה/מנחות/נו/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף נ"ו ע"א'''}}

אלא אותו בצפון ואין השוחט בצפון. כל סוגיא זו איתא בזבחים דף מ"ח ג"כ ועמ"ש שם:

שם גמרא אמר ר"פ אפאה לוקה שתים אחת על עריכתה ואחת על אפייתה. ופירש"י ז"ל דאפי' גמר עריכה היא ועבה באפי' לחוד שני מלאכות האסורות ולוקה שתים וצ"ל אע"ג דלא עבה אלא מלאכה אחת עבר בתרי לאוי משום לא תעשה ומשום לא תאפה דנהי דאפיה יצא מן הכלל ללמד מ"מ גם היא בכלל ל"ת וא"כ כי התרו בו על אפיה בהני תרי לאוי ל"ת ולא תאפה לוקה שתים אלא דא"כ למה הוצרך רש"י ז"ל לפרש דאפי' גמר עריכה היא הא בלא"ה לוקה שתים על אפי' עצמה כיון דאית בה תרי לאוי ולשון הש"ס אחת על עריכתה כו' משמע דתרתי מעשה איכא באפי' עריכה ואפי' וכן משמע מהא דפריך הש"ס והתניא מה אפי' מעשה יחידי ואם נאמר דר"פ מחייב תרתי באפי' עצמה משום תרי לאוי אין כאן קושיא דשפיר קרי לה מעשה יחידי למילף מינה דלא בעינן דווקא כולן כאחת והא דחייב תרתי הוא משום תרי לאוי אלא ודאי משמע דר"פ אתי לאשמעינן דאית בה תרתי עריכה ואפי' וכפירש"י ז"ל אבל קשה לי ממ"נ אי התרו בו משום תרתי לאו ל"ת ולא תאפה אמאי לא ילקה שתים על אפיה עצמה אע"ג דליכא עריכה בהדה ואי לא התרו בו אלא משום לאו אחד ל"ת או לא תאפה למה ילקה שתים כיון דלא עשה אלא מעשה יחידי נהי דגמר עריכה היא מ"מ לא עשה אלא מעשה אחת ולא התרו בו אלא משום לאו אחד וע"כ צ"ל דאפי' יצא מן הכלל לגמרי ואינה בכלל לאו דל"ת אלא בלאו דלא תאפה וא"כ אי לאו דאפיה גמר עריכה היא אפילו התרו בו משום תרתי לאוי לא הי' לוקה אלא אחת משום לא תאפה וקמ"ל ר"פ דגמר עריכה היא והרי היא ג"כ בכלל לאו דל"ת משום עריכתה ולוקה שתים אבל קשה מאד לומר כן דאפיה אינה בכלל לאו דלא תעשה דלא יצא מן הכלל אלא ללמד דחייב גם על מעשה יחידי אבל לא שלא יהי' בכלל לאו דל"ת ולפירש"י ז"ל הא מסיקנא דאי ערך הוא ואפה לא מיחייב תרתי אאפיה דנהי דגמר עריכה היא הרי גמר זה בכלל בעיקר עריכ' וחייב תרתי אתרווייהו אבל ערך חברי' ואפה הוא מיחייב הוא תרתי אאפיה וגמר עריכה והקשו התוס' ז"ל אכתי אמאי קרי לה מעשה יחידי כיון דאית בה תרתי ע"כ פי' ז"ל איפכא ערך הוא ואפה הוא הא דאמר ר"פ דלוקה שתים היינו שעשה הוא גם גמר העריכה שבשעת אפייה והא דקרי לה מעשה יחידי דערך חברי' לגמרי ויהיב ליה ואפה דלא עשה שום עריכה והקשו בעצמם גם על שיטתם ועוד לשיטתם גם תקשי מאי פריך מהא דקרי לה מעשה יחידי דהא דרך לעשות עריכה קצת ג"כ בשעת אפיה הא אמרינן יכול לא יהא חייב אלא אחת על כולם ועל עריכה לא יתחייב משום דכבר נפסלה כנ"ל לא תאפה ושמעינן שפיר דחייב על מעשה יחידי היינו אפיה אע"ג דכבר נפסלה וממילא שמעינן דעל עריכה ג"כ חייב בפני עצמה והשתא איכא תרתי באפיה העריכה קצת והאפיה. והרמב"ם ז"ל לא הביא כלל למימרא דר"פ וכמו שתמה הכ"מ ז"ל ועיין בלח"מ ז"ל ועוד קשה לי בדברי הרמב"ם ז"ל דבמנין המצות במספר הל"ת לא חשב אלא לאו דאפי' בשירי מנחה וכן בה' סנהדרין במספר לאוין שלוקין עליו לא חשיב אלא האופה שירי מנחה מחמץ ואמאי לא חשיב נמי לאו דל"ת חמץ דכתיב במנחה גופא ולחייב על כל מעשה יחידי שבה וכמו שכתב בה' מעה"ק. וקצת נראה דהלך אחר לשון המשנה ואם החמיצו שירים עובר בל"ת אבל מתניתין רבותא קמ"ל דאפילו שירי עובר וכ"ש מנחה עצמה וכדאמרינן בכולי' שמעתין עכ"פ הא שמעינן מדברי הרמב"ם ז"ל דלאו דלא תאפה לא הוי לאו אחר לחייב על אפי' לחוד אלא הכל בכלל לאו דלא תעשה חמץ דאל"ה הי' לו ז"ל למנות הני תרי לאוי בתרתי חד על כל עשיות וחד על אפיה ועדיין צ"ע בזה:

שם תוס' בד"ה ר"ש אומר כו'. עיין בזה מ"ש בח"ל בכורות באורך קצת בביאור דבריהם ז"ל שם:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>