עריכת הדף "
קרבן העדה/תענית/ד/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בי"ז}} בתמוז נשתברו הלוחות.''' בגמ' מפרש: '''{{עוגן1|ובטל}} התמיד.''' שלא היו שם כבשים להקריב שבאה העיר במצור: '''{{עוגן1|והעמיד}} צלם בהיכל.''' פליגי בה אמוראי בגמרא: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|שביעי}} שהוא לאחר הדברו'.''' דסובר בששי בסיון נתנה התורה ובז' דהיינו יום שלאחר מתן תורה הוא היה התחלת מ' יום הראשונים שנכנס משה למחנה שכינה להיות שם עם ה' לקבל הלוחות: '''{{עוגן1|מ'}} יומין.''' אני עומד בהר והיינו מ' יום שלימין יום ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו שהרי בז' בסיון עלה נמצא מ' יום כלין בי"ז בתמוז דהיינו כ"ד דסיון וט"ז דתמוז כיון שהגיע יום מ' ולא בא שהעם סברו דמקצת היום ככולו ואותו היום שעלה מן המנין נמצא שכלו מ' יום בט"ז בתמוז: '''{{עוגן1|אינו}} יודע להבחין.''' כי משה להיותו אב בחכמה הכיר בניגוני הקולות ואמר קול ענות אנכי שומע ויהושע לא הבין להבחין: '''{{עוגן1|אמר}} רבי יסא.''' מאי קול ענות קול שמקלסין לעכו"ם אנכי שומע: '''{{עוגן1|אין}} כל דור ודור.''' כלומר כל פורענות מצטרפין לענשו חטא של עגל א"נ שלכל דור משתלם מעט מעונש העגל ול"נ דיליף מדכתיב ונחלו לעולם וסמיך ליה וינחם ה' על הרעה וגו' דה"ק ונחלו לעולם עון העגל לפיכך וינחם ה': '''{{עוגן1|אונקי}}.''' משקל קטן בל"א קורין אותו אונט"ץ: '''{{עוגן1|שלא}} יהא אדם דן אומדות.''' דאף על גב כשבא אל יהושע אמר קול עכו"ם אנכי שומע אפ"ה לא שיבר הלוחות עד שבא אל המחנה: '''{{עוגן1|כל}} ערל לא יאכל בו.''' והיינו ערל שמתו אחיו מחמת מילה ואינו אלא מעוכב מצוה אחת ואפ"ה לא יאכל בו: '''{{עוגן1|התורה}}.''' עשרת הדברות שכל המצות כלולי' בהן וישראל מומרים לא כ"ש שאינן כדאי להן: '''{{עוגן1|יפה}} עשית ששיברת.''' מיתורא דאשר קדריש לשון יישר א"כ מדלא א"ל בכעס: '''{{עוגן1|ביקש}} הקב"ה לחוטפן.''' שאינן ראויין לכך שגלוי לפניו שלא יעשו תשובה נכונה על אותו מעשה ודריש מדכתיב ואתפוש בשני הלחות ל"ל להתפיסן שהרי כבר היו בידו דכתיב לעיל מיניה ושני לחות הברית על שתי ידי אלא שהיה תופסן בכח: '''{{עוגן1|ולכל}} היד החזקה.''' ל"ל דהרי כבר נאמר לכל האותות והמופתים אלא לכל היד החזקה היינו מה שעשה בכח ידו: '''{{עוגן1|ייא}} שלמא וכו'.''' הקב"ה משבחו ואמר יהא שלמא ליד דגברה יותר ממני (והי"מ הגיה ודחק בפי' ואין צורך): '''{{עוגן1|הלוחות}} היו מבקשין לפרוח.''' כדרך כל הנבראים שחשקן וחפצן לחזור אל מקורם כטבע האש והלוחות מקורן מלמעלה לפיכך רצו לחזור לשם: '''{{עוגן1|והיה}} משה תופסן.''' להראות לישראל עד כמה גרם החטא: '''{{עוגן1|הכתב}} עצמו פרח.''' אף ע"ג שהיו חקוקים מ"מ היו בדיו שחור ע"ג החקיקה: '''{{עוגן1|והכתב}} היה סובלן.''' כנפש הסובל הגוף: '''{{עוגן1|כיון}} שפרח הכתב.''' ע"י שחרה אף משה ונסתלקה השכינה ממנו ולא היה כח בידו לעכב הכתב עוד והלך לו: '''{{עוגן1|כבדו}} על ידיו של משה.''' לשאת משא ארבעים סאה: '''{{עוגן1|היו}} משלשלים להם.''' אותן שבפנים מורידין מעל החומה שתי קופות של זהב מתרומת הלשכה לאותן שבחוץ לקנות שני תמידין: '''{{עוגן1|שני}} גדיי'.''' שאינו ראויין לתמידין: '''{{עוגן1|העיד}} ר"י בן בבא.''' בעדיות פ"ו: ה"ג והיו מעלין להן שני כבשים ובסוף שלשלו להם ב' קופות של זהב והעלו להם שני חזירים: '''{{עוגן1|עד}} שנעץ החזיר.''' צפרניו בחומה שכן דרכו כשגוררין אותו: '''{{עוגן1|וקפץ}}.''' החזיר מא"י מ' פרסה א"נ ממדינת א"י קפץ מ' פרסה שנטבע בים שכן דרך שנופלות המדינות בזועות: ופריך כתיב בט' לחדש וגו' ואת אמר הכין שהיה בי"ז: '''{{עוגן1|קלקול}} חשבונות יש כאן.''' מרוב הצרות טעו בחשבונות ולא רצה. המקרא לשנות ממה שסמכו הם לומר כביכול אנכי עמו בצרה: '''{{עוגן1|ה"ג}} מהו באחד.''' עדיין לא נשרף. ועל מה שמחו הא עדיין לא נשרף וא"ל דעל הבקעת העיר שמחו דהא כתיב שאמרה צור אמלאה החרבה ש"מ דלאחר החרבן שמחה: '''{{עוגן1|ביום}} ולילה.''' אחד יוצא רץ מירושלים לצור א"כ מסתמא ביום החרבן ידעו ושמחו ומהו בא' אלא שטעו בחשבונות: '''{{עוגן1|אמר}} יעשה.''' יום זה שנשבה בנו ראש לחשבנותיו וה"נ עשה יום ט"ב ראש לחשבון ובאמת ביום החרבן נשמע בצור ואותו היום קורא יתזקאל באחד לחדש: '''{{עוגן1|ונתקדש}}.''' ונזדמן להריגה א"נ לשון נקי' קאמר ור"ל ונטמא (וי"מ מגיה ונתחלש ואין צורך): ופריך ניחא נתקלקלו לשעבר ישראל שגלו מרוב הצרות טעו ביום הבקיעה: '''{{עוגן1|להבא}}.''' וכי אדם טועה בשביל צרה שתבא בתמיה ואיך טעה יחזקאל בתחילת כתיבתו הלא לא נודע לו החרבן עד לאחר הכתיבה כמפורש בקרא: '''{{עוגן1|בין}} כמ"ד בט' לחדש.''' היתה הבקיעה ובא' לחדש היה החרבן: בין כמ"ד בי"ז היתה הבקיעה ובתשעה באב היה החורבן: '''{{עוגן1|מה}} ביניהון.''' כמה ימים היה בין הבקיעה לחורבן: '''{{עוגן1|כ"א}} יום.''' מ"ט: '''{{עוגן1|משהוא}} מוציא את ניצו.''' משעה שמתחיל להניץ: '''{{עוגן1|צום}} הרביעי זה י"ז בתמוז.''' וקרי ליה רביעי שהוא רביעי לחדשים וכן כולם סדר חדשים הוא מונה: '''{{עוגן1|יום}} שנהרג בו גדליה בן אחיקם.''' ששקולה מיתת צדיקים כחרבן בית אלקינו: '''{{עוגן1|סמך}} מלך בבל.''' התחיל לצור עליה: '''{{עוגן1|שמועה}} לגולה.''' לגלות יכניה שגלו לבבל י"א שנה לפני החרבן: '''{{עוגן1|שביהודה}} מתענין על המעשה.''' אותן שהיו בשעת החרבן בירושלים ובא"י מתענין בט"ב: '''{{עוגן1|ראשון}} אחרון.''' ראשון שבפסוק הוא אחרון לפורענות: ועל אחרון שבמקרא ראשון לפורענות שהרי תחלה סמך ואח"כ הובקעה: '''{{עוגן1|ואני}} דורש ראשון ראשון.''' שבסדר המקרא והפורענות: '''{{עוגן1|ואני}} רואה דברי מדברי ר"ע.''' אע"ג שהוא מונה לסדר החדשים מ"מ סדר פורעניות עיקר: '''{{עוגן1|במעברתא}}.''' בגשר: '''{{עוגן1|טרלוסה}}.''' שם מקום: '''{{עוגן1|מ"ד}} הועמד.''' צלם בהיכל תנן במתני' קאי אצלמו של מנשה דמשמע שהועמד כבר קודם אפוסטמוס והוא הסמל הקנאה: '''{{עוגן1|מ"ד}} העמיד.''' משמע אותו ששרף התורה הוא העמיד הצלם בהיכל ועל אפוסטמוס קאי: '''{{עוגן1|וה"ג}} מפני מה לא קבעו אותו תענית.''' אי"ז בתמוז קאי למה לא קבעו אותו לצום בלילה וביום ושיהא קבוע לעולם ואפי' יש שלום כמו ט"ב: '''{{עוגן1|שלא}} קיבלו רוב ציבור עליהם.''' בזמן הגלות הראשון: '''{{עוגן1|כל}} מה שנעשה בזה חזר.''' דבט"ב צרה אחת דהיינו החרבן חזר לבו ביום בשני משא"כ בי"ז בתמוז לא נעשית צרה אחת פעמים: '''{{עוגן1|ואין}} מאור עיניו של אדם חוזר אלא לאחר מ' יום.''' ותענית ממעט מאור עיניו של אדם דהא חולי הרעבון הוא אחיזת בולמס כדתנן פ"ח דיומא מאכילין אותו עד שיאורו עיניו הלכך לא קבעו שיצומו יום ולילה תוך מ' יום שני פעמים דהיינו י"ז בתמוז וט"ב: '''{{עוגן1|הה"ד}} ויהי בשנה השנית וכו'.''' אמתני' קאי דתנן בט"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו וקאמר דמקראי מוכח דבט"ב הוה דבכ' באייר נעלה הענן הרי י' מאייר שהן ג' ימים שנסעו מהר ה' וז' דהסגר' מרים וחדש סיון אכלו בשר תאוה נמצא שבראש חדש תמוז דהיינו ביום שלשים דסיון נשתלחו המרגלים וכלו הארבעים יום בתשעה באב: '''{{עוגן1|לאילן}} טלייא וכו'.''' לאותן התינוקות שבורחין מבית הספר ויוצאין לכפרים כך ברחו מהר ה' לכך כתיב ויסעו מהר ה' ולא כתיב להיכן נסעו אלא ויסעו מפני הר ה': '''{{עוגן1|בו}} ביום נתאוו תאוה.''' היינו יום ג': '''{{עוגן1|אתון}} וכו'.''' באו המרגלים ומצאו ישראל עוסקין בפ' חלה וערלה וגמרא גמיר להו דהוו עסקי בפ' אלו: '''{{עוגן1|ואתם}} עסוקין בהלכת חלה וערלה.''' שהן מצות התלויות בארץ: '''{{עוגן1|בכיי'}} של תפלות.''' שאין לה טעם כמו תפל בלי מלח: '''{{עוגן1|על}} שש עריות.''' והן אחותו מאביו אחותו מאמו ואחות האב ואחות האם ונדה ואשת אח שהן עריות שאין בית דין ממיתין עליהן ואין בן נח מוזהר עליהן אבל שאר עריות אף בני נח היו אסורין בהן דכתיב על כן יעזב איש וגו': '''{{עוגן1|א"ל}}.''' משה: '''{{עוגן1|אפי'}} כן.''' כדבריכם מה ראיתם הטובה היא אם רעה: כל עיר שהיינו נכנסים בה היינו רואין אותן טרודין בעסקי מתים: '''{{עוגן1|הוה}} טב קרתא.''' היה מת החשוב שבעיר בעוד שבני העיר עסקו בקבורתו היו תרי' את העיר ויוצאין ואין שום אדם היה מרגיש בהן: '''{{עוגן1|ולא}} עוד וכו'.''' אף זה מדברי הקב"ה שאמר למרגלים הוא: '''{{עוגן1|ידעין}} הויתון.''' ומניין ידעת' איך הייתם בעיניהם אלא שרצונכם להוציא דבה על הארץ ולכך נענשו גם ישראל עמהם שהיה להם ללמוד בדבריהם שכוונתם להוציא דבה: '''{{עוגן1|ממנו}}.''' כלפי השכינה כביכול: '''{{עוגן1|ורעו}} דליותיו.''' הם הענפים וקאמר דעל ידי המולה גדולה רעו בניהם במדבר ארבעים שנה: '''{{עוגן1|מוצאי}} שבת.''' א' בשבת: '''{{עוגן1|ומוצאי}} שמיטה.''' שנה שמינית: '''{{עוגן1|וישב}} עליהם את אונם וגו'.''' אף על גב דזהו שירה של יום ד' ואותו היום מ"ש הוה קינה בעלמא נפל בפומייהו: '''{{עוגן1|מה}} את ש"מ.''' איך שמעינן מינה דאומרים שירה בלא נסכים: '''{{עוגן1|מאחר}} שאלו נסכים היה.''' כלומר אף שאלו נסכים היו מיום ד' אין זה זמנו של שיר אלא היה להס לומר שיר של יום אלא ודאי שלא הקריבו נסכים אלא שלא אמרו שיר ביום ד' ואמרו אותו ביום א': '''{{עוגן1|שירו}} של יום.''' אמרו דהיינו שיר של יום ד': '''{{עוגן1|שירו}} של אתמול.''' הם שטעו וכדפרישי' לעיל: '''{{עוגן1|יהוריב}}.''' כך היה שמם של ג' משמרות יהויריב מירון מסרביי וקדרי' להו על הקינ' השם ריב גבר מן רון שבעיר והיינו מהשיר שאמרו ממנו נחרב העיר ונמסר הבית ביד השונאים: '''{{עוגן1|ידעי'}} עמוק ציפורים.''' אף זה שם ג' משמרות ודרשות: '''{{עוגן1|כ"ד}} עובדין.''' כ"ד מאורעות קשות הזכיר ר' שהיו בשעת החרבן ונרמזים בפסוק בלע ה' ולא חמל: '''{{עוגן1|ופריך}} ור"י יתיר על ר'.''' בתמיה והלא ר' היה קרוב לחרבן בה"מ יותר מר"י ובקי טפי במאורעות ההם: '''{{עוגן1|הוה}} תמן.''' היו. שם זקנים שהיו זוכרין החרבן וכשהיה ר' דורש מחרבנו היו בוכים ומצטערים ולא היה ר' יכול לגמור כל המאורעות הנרמזים בפסוק: ברוך ר' רבו בריך וי"ג בדוך ר' היה וכו': '''{{עוגן1|ידיו}} של עשו בביתר.''' אע"ג דגדולה היא מה שעשאו בחרבן בה"מ מ"מ בחרבן ביתר לא היה שם אלא בני אדום: '''{{עוגן1|יעלו}} עשבים בלחייך.''' כלומר זמן רב אחר מיתתך: '''{{עוגן1|תוקעי}} קרנות.''' ראשי גייסות שמקבצים חיילותיה' ע"י קרנות: '''{{עוגן1|מטיפי}} אצבע.''' קטועי אצבע שהיו נבדקים ע"י כך אם הם אבירי לב שיחתכו אצבע בשניהם: '''{{עוגן1|רוכב}} על סוסו.''' ובעודו רץ שולח ידו בענפי ארז הגבוהים ועוקרו: '''{{עוגן1|באיסרטיה}}.''' בצבא שלך: '''{{עוגן1|לא}} תסעוד.''' לא תעזרינו: '''{{עוגן1|ולא}} תכסוף.''' ולא תשחית אותנו אלא תניח הכל אל הטבע: '''{{עוגן1|עאל}} ליה.''' נכנס דרך הביב לעיר שלא היה יכול לכנוס דרך שער העיר שלא יראו אותו שומרי השער: '''{{עוגן1|עבד}} נפשיה.''' עשה עצמו כאלו לוחש ליה לר"א דבר מה בתוך האוזן: '''{{עוגן1|חמוניה}}.''' ראו אותו בני העיר לאותו הכותי והביאו אותו אל בן כוזיבא וא"ל ראינו לזקן זה שדיבר עם דודך ר' לעזר: '''{{עוגן1|א"ל}} אנא וכו'.''' א"ל הכותי לבן כוזיבא אם אני אומר לך מלך אדריינוס הורג אותי ואם לא אומר לך אתה הורג אותי מוטב שמלך יהרוג אותי ולא אתה וא"ל ר' לעזר אמר לי שהוא רוצה להשלים המקום לאנדריינוס: '''{{עוגן1|יהיב}} ליה.''' בן כוזיבא לר' לעזר בעיטה חדא ברגלו והרגו: '''{{עוגן1|זרוען}} של כל ישראל.''' שהיה מעמידן בתפלתו ועין ימינם כי באור תורתו היה רואים אור: '''{{עוגן1|א"ל}} חמי לי פטומיה.''' הראו לי גופו וי"מ גידו והראשון נ"ל: '''{{עוגן1|אשכח}}.''' נחש כרוך וראו שנחש הרגו: '''{{עוגן1|של}} קצוצי תפילין.''' בתים שהטוטפות נתונים בהן חוץ מן הרצועות: '''{{עוגן1|במכתובים}} הללו.''' הם העצים או האבנים שכותבין בהן על האבנים או על השעוה: '''{{עוגן1|עיני}} עוללה לנפשי.''' ואין איש אתו שהוא לבדו נשתייר: '''{{עוגן1|מלא}} קומה.''' שהיו עומדים בקומתן א"נ שהיו צבורים מלא קומה: '''{{עוגן1|נקבעה}} הטוב והמטיב.''' היא ברכה רביעית שבברכת המזון וקבעוהו בבה"מ לפי שבה"מ טעונה כוס והיה ראוי לברך על היין אחר בונה ירושלים והם היו סביב הכרם לכך קבעו הברכה אחר בונה ירושלים: '''{{עוגן1|שהדליקה}} וכו'.''' ששמחו על חרבן בה"מ: '''{{עוגן1|בולווטי}}.''' יועצים ושרים: '''{{עוגן1|וכדו}} וכו'.''' וכשהיו רואין איש עולה לירושלים היו אומרים לו בשביל ששמענו עליך שאתה רוצה להיות שר ומושל: '''{{עוגן1|ארכונטס}} ובולבוטס.''' שר ויועץ: '''{{עוגן1|והוא}} א"ל.''' אין דעתי על דבר זה: '''{{עוגן1|בדיל}} וכו'.''' א"ל בשביל ששמענו עליך שאתה רוצה למכור שדך: '''{{עוגן1|והוה}} חבריה א"ל מה את.''' רוצה מזה כתוב ואני חותם לך לעד שקנית שדה זו וכן עשו ולכך היו מדברי' עמו תחלה כדי שיסברו הרואים והעוברים ושבין שבענין המשא ומתן של השדה דברו עמו: '''{{עוגן1|והוון}} וכו'.''' והיו משלחין השטר לבן ביתו הממונה על שדותיו וא"ל אם יבא פלוני לכנוס לשדה שלו אל תניחהו כי קניתיו ממנו: '''{{עוגן1|וכיון}}.''' ששמע מהם האי גברא שכן הוא אמר הלוואי ששבר רגלו ולא היו עולה לירושלים: '''{{עוגן1|אצדי}} אורחותיה.''' יהי' חרב ושמם דרך ביהמ"ק ולא נצטרך לעלות שם לרגל: '''{{עוגן1|אוף}} אינון.''' אף הם אנשי ביתר לא הי' סופן בטובה שאעפ"י שהיו רעים לא הי' להם לשמוח בפרהסיא לאידם כמו שנא' שמח לאיד וגו': '''{{עוגן1|ואמרין}}.''' הרומיים כל רפואה לדבר זה ליתן כתר מלכות על ראשיהן של אלו: '''{{עוגן1|אמרין}}.''' נבדוק עוד פעם א' ואם לא נצליח נהיה להם לעבדים: '''{{עוגן1|פגע}}.''' מהאחים בצאתם למלחמה זקן אחד: '''{{עוגן1|אמר}}.''' בוראכם יהיה בעזרתכם: אמר אחד מהאחים לא יסעדינו כי אין אנו צריכין לעזרתו וגרם העון ונהרגו: '''{{עוגן1|היו}} מוציאין ממנו.''' שהיו מקננות בענפיו תורים ובני יונה מרובים עד שהיו מוציאין מהולדות מ' סאה בכל חדש: טור שמעון שם מקום: '''{{עוגן1|תלת}}.''' מאה מדות של פתיתי לחם שהיו נותנים כל ע"ש לעניים: '''{{עוגן1|שהיו}} משחקין בכדור.''' בשבת א"נ שהיו מבלין ימיהם בהם ולא עסקו בתורה: '''{{עוגן1|קטמוס}}.''' פנקס החשבונות ההכנסות של המלך היה גדול כל כך שהיה צריך לישא אותו בעגלה. כבול ושיחין ומגדל צבעיין. שמותן של ג' עיירות: '''{{עוגן1|דלא}} היו מקבלין.''' לעובר ושב כלו' לאורחים: '''{{עוגן1|תחלוסייא}}.''' מין כרישי"ן וגדל הרבה במהרה: '''{{עוגן1|גופנא}}.''' שם מקום: '''{{עוגן1|פלגס}}.''' פרונד"א בלע"ז: '''{{עוגן1|שידות}}.''' עגלות והיו עשויות משל מתכות ולא היה בו שום עץ: '''{{עוגן1|שידה}}.''' כזו לא נמצאת בימינו אפי' אחת וי"ג שירה והוא מין משי וגירסתינו נראה עיקר: '''{{עוגן1|של}} זכריה.''' שהרגוהו שרי יהודה במצות המלך יואש כשהשתחוו ליואש ועשאוהו אלוה: '''{{עוגן1|ופריך}} ולא נהגו בדמו וכו'.''' בתמיה כיון שהרגוהו במקדש איך לא חששו לכסותו לטהר המקדש או לנהוג בו כדם צבי ואיל: ומשני אלא כל כך למה נשאר שם להעלות חמה ומאת ה' היתה שיבוא נבוזראדן וינקום נקמתו: '''{{עוגן1|על}} צחיח הסלע.''' על חלקת האבן שלא יבלע הארץ: '''{{עוגן1|תוסס}}.''' מבצבץ: '''{{עוגן1|תליין}} בגרדון.''' מיני יסורין ונגידא: '''{{עוגן1|גרדון}}.''' הוא מקום המשפט: '''{{עוגן1|הואיל}} והקב"ה רוצה לתבוע דמו.''' נגלה לו על כרחנו: '''{{עוגן1|נזף}} בי'.''' גער נבוזראדן בדם זכריה: '''{{עוגן1|א"ל}} מה את.''' רוצה לאבד כל אומתך בשבילך: '''{{עוגן1|קלתותי'}}.''' הם התאים שהיו סביב למקדש: '''{{עוגן1|והלכו}} להן אצל ישמעאלים.''' שחשבו שירחמו עליהם שהם קרוביהם: '''{{עוגן1|דאנן}} צחיי.''' שאנחנו צמאי': וכיון שהיה אחד מהן מתיר הנוד ונתנו לתוך פיו הי' הרוח יוצא ונכנס בבטנו וחנקו: '''{{עוגן1|מטול}} רב.''' משא גדולה היתה בערבייא והם הישמעאלים: '''{{עוגן1|מי}}.''' שהיו נתונים ביער הלבנון והוא בית המקדש עתה בערב ילינו: '''{{עוגן1|אלא}}.''' כמו אלה וה"ק וכי אלה אורח בני דודים כאשר עשו בני ישמעאל לישראל: '''{{עוגן1|ישמעאל}}.''' כשהיה צמא במדבר וכי לא הזמין לו ה' מים וכל זה בזכות אברהם כן היה להם לעשות לבניו: '''{{עוגן1|לא}} מן טיבותכון.''' לא לקבל טובה מכם באו אלא מפני חרב האויב והיה לכם לרחם עליהם ולהצילם עד כי יעבור הזעם: '''{{עוגן1|שלא}} רצו לשמר את שמיטיהם.''' והיתה עיניהם צרה שלא לעזוב הפירות והתבואו' להעניים כדכתיב והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך לכך נענשו א"כ יש לכם ללמד שאין לעזבם וליתן להם די מחסורם בעברם עליכם והי"מ דחק מאוד ע"ש: '''{{עוגן1|כי}} ראו בארון ה'.''' ויך בעם שבעים איש חמשי' אלף איש: '''{{עוגן1|ואלו}}.''' שמתו מאנשי בית שמש היו מן הדרום בצד אחד מן העיר אשר בא דרך שם הארון צא וחשוב כמה היו אנשי בית שמש כולן: '''{{עוגן1|ה"ג}} וכדון אין את וכו'.''' וה"פ ועכשיו אם אתה ממלא בקנים כמספר המתים לא תכילם המקום ההוא שהיו עומדים שם האנשים: '''{{עוגן1|מה}} חציפא היא ארץ ישראל.''' כלומר מה אמצה כחה שהיא עושה פירות עם שגפרית ומלח שרפה כל ארצה: '''{{עוגן1|מפני}} שמזבלין אותה.''' אפילו לתבואות אבל שאר ארצות אין מזבלין אותן אלא לירקות ולאילנות: '''{{עוגן1|מפני}} שהופכין את עפרה.''' ממטה למעלה שיהא המקום שלא בא עליה גפרית ומלח למעלה: '''{{עוגן1|עובדא}}.''' מעשה שהיה באחד דהוה עומד וזרע בבקעת ארכל ודחק ידו ביתד המחרישה והעמיקו ויצא אש מהעפר השרופה ושרפה הזרע: '''{{עוגן1|לא}} נראה עוף טס בא"י.''' שכולן גלו לבבל א"נ מפני שהיה שם גפרית ומלח ולא היו יכולים לעוף באויר ההוא: '''{{עוגן1|בהמה}}.''' בגימטרי' נ"ב: '''{{עוגן1|גלו}} עם ישראל.''' להיות להם לפרנסה: '''{{עוגן1|שיבוטא}}.''' לפי שטעם מוחו כטעם החזיר לכן לא היה ראוי להיות בארץ הקדושה כ"כ הי"מ ול"נ לפי שאינו יכול לילך דרך עליית המים וכן נמצאו דגים במדינתינו שקורין (לאק"ס) שאינן יכולין לילך דרך ירידת המים: '''{{עוגן1|אשרי}} מי שהוא רואה וכו'.''' דכתיב ישמח צדיק כי חזה נקם: '''{{עוגן1|קשטי'}}.''' אנשי חיל מזוייני': <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף