עריכת הדף "
קרבן העדה/תענית/א/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אין}} שואלין את הגשמים.''' היינו אין מזכירין את הגשמים: '''{{עוגן1|אלא}} סמוך לגשמים.''' היינו יום ח' של חג דמחג ואילך זמן גשמים היא ומסתמא כרבי יהושע: '''{{עוגן1|האחרון}}.''' המתפלל תפלת מוסף מזכיר מוריד הגשם: '''{{עוגן1|והראשון}}.''' המתפלל תפלת שחרית אינו מזכיר גשם אלא טל: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הלכה}} כרבי יודה שאמר משום רבי יודה בן בתירה.''' היינו סיפא דאינו פוסק עד שיצא פסק וכדמסיק דהך ריב"ב אמרה: '''{{עוגן1|כדי}} שיצאו המועדות בטל.''' לפיכך פוסקין בי"ט ראשון של פסח מלשאול אלא אומר משיב הרוח ומוריד הטל וכן בחג כל ימי החג אומרים ומוריד הטל חוץ מי"ט האחרון של חג שאומרים ומוריד הגשם: '''{{עוגן1|מחלפא}} שיטתיה דר"י.''' כלומר קשיא דר"י אדר"י: '''{{עוגן1|תמן}}.''' ברישא הוא אומר דביום טוב הראשון של פסח הוא פוסק והכא בסיפא קאמר רבי יהודה ששואלין עד שיצא פסח: '''{{עוגן1|ומשני}} חדא בשם גרמיה.''' אחד אמר בשם עצמו ואחד משמיה דרבו דהוא ריב"ב: '''{{עוגן1|הא}} הדא אמרה.''' הרי זאת אומרת דרישא אמרה בשס עצמו וסיפא בשם ריב"ב: '''{{עוגן1|בעון}} קומוי.''' הקשו לפני רבי יוחנן מאי קשיא דר"י אדר"י דלמא רישא להזכיר אינו מזכיר אלא עד י"ט ראשון של פסח: '''{{עוגן1|כאן}} לשאלה.''' סיפא איירי לענין שאלה ושואל והולך עד שיעבור פסח: הלכה לכ"ע כל אימת שמזכירין שואלין: '''{{עוגן1|נהיר}} את.''' זכור אתה כשהיינו עומדין לפני חנותו של ר"ה דודך ושאלנו ליה ואמר גם לדידי קמיבעיא לי: '''{{עוגן1|ובסופה}}.''' ולבסוף אתה צעקת עמו דרך פלפול: '''{{עוגן1|מציית}}.''' כמו צייץ: '''{{עוגן1|ואמר}}.''' ל"ש בין הזכרה לשאלה דבמקום שמזכירין שואלין: '''{{עוגן1|בכנישתא}} דבולי.''' בבית הכנסת של עיר בולי: '''{{עוגן1|בשעת}} המקדש שאני.''' דאיכא עולי רגלים לא היו שואלין עד ג' במרחשון אבל בזמן הזה הלכה במקום שמזכירין שואלין: '''{{עוגן1|תבואה}} עושה.''' פירש תבואה גדילה לששה חדשים: '''{{עוגן1|לחדשיו}} יבכר.''' האילן יוציא פירותיו לשני חדשים וכיון דמי"ב חדשים נעשו ב' חדשים ה"ה מה שנעשה בתבואה בעה"ז בששה חדשים נעשה לעתיד בחדש אחד: '''{{עוגן1|שהתבואה}} עשתה בימי יואל לט"ו יום.''' א"כ אילנות לשלשים יום כפל מהתבואה: '''{{עוגן1|בראשון}}.''' היינו בר"ח ניסן ירדו הגשמים וכתיב בני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם היינו הקרבת העומר: '''{{עוגן1|ומשני}} בכל חדש וחדש יהא מבכר.''' האילן ולחדשיו היינו חדשים דעלמא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף