עריכת הדף "
קרבן העדה/שקלים/ו/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|והיכן}} היו משתחוין.''' שלש עשרה השתחויות דתנן לעיל: '''{{עוגן1|שער}} העליון.''' הר הבית היה משופע ועולה ממזרח למערב והשער הסמוך למערב הוא שער העליון ואחריו שער הדלק הוא שער של לשכת העצים שהיתה בעזרה ודרך שם מכניסין עצי המערכה שדולקין על המזבח: '''{{עוגן1|שער}} הבכורות.''' שמכניסין שם הבכורות הנשחטים בדרום: '''{{עוגן1|המים}} מפכים.''' מפרש בגמ': '''{{עוגן1|שער}} הקרבן.''' שם מכניסין קדשי קדשים ששחיטתן בצפון: '''{{עוגן1|שער}} הנשים.''' שבו הנשים נכנסות לסמוך על קרבנן א"נ לעמוד על קרבנן: '''{{עוגן1|שער}} השיר.''' דרך שם היו מכניסין כלי שיר: '''{{עוגן1|שבו}} יצא יכניה בגלותו.''' שנכנס לבית המקדש להשתחוות וליטול רשות כשהלך לגולה לבבל ויצא דרך אותו השער: '''{{עוגן1|שער}} נקנור.''' מפרש בפרק א"ל הממונה: '''{{עוגן1|פשפשין}}.''' שערים קטנים בתוך שערים גדולים ואף הם ממנין שלשה עשר שערים ואע"ג דגם לשער בית המוקד היה לו פשפש לא חשיב ליה לפי שהיה קטן ביותר: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|מתני'}}.''' אתיא כאבא יוסי בן יוחנן דאמר י"ג שערים היו במקדש אבל לרבנן דאמרי שבעה שערים היו במקדש קשיא היכן היו משתחוים דקים להו שהיו משתחוים שלשה עשר השתחויות: '''{{עוגן1|ומשני}} כהאי דתנינן תמן.''' במסכת מדות: '''{{עוגן1|כקרני}} כיילי וסיילי.''' מיני שבלול הם וקרניהם דקים מאוד וקרני חגבים עבים מהם וחוט של שתי עב מהם וחוט של ערב עב ממנו: '''{{עוגן1|מכאן}} ואילך.''' מתגבר והולך כמפי הפך: '''{{עוגן1|מן}} הכתף הימנית.''' מצד דרום: '''{{עוגן1|וימד}} אלף באמה.''' המלאך הראה ליחזקאל נחל היוצא מבית קדשי קדשים תחלתו דק מאוד והולך וגדל מאוד וכל אלף אמה אורך משיצא חוץ לירושלים לא היה עמוק:מי אפסים. שהגיעו עד קרסולים: '''{{עוגן1|וימד}} אלף.''' באמה שנית והעמיקו עד הברכיים מכאן ואילך וימד אלף אשר לא יוכל לעבור בו שהיו מימיו רדופים: '''{{עוגן1|לבירנין}} גדולה.''' ספינה גדולה: '''{{עוגן1|מלשוט}}.''' דאפילו בדרך שייטא לא יכול לעבור בו דרדיפו מיא: '''{{עוגן1|באתרין}}.''' במקומינו קורין לשייט שחונא: '''{{עוגן1|ופרש}} ידיו וכו'.''' מייתי ראיה דלשחות היינו לשוט: '''{{עוגן1|מיין}} דמתמללין בעלמא.''' שידברו העולם בו ויראו אותו ל"א שידברו העולם בהן מחמת גדולתן: '''{{עוגן1|מבית}} דוד ועד יושבי ירושלים.''' קשיא ליה אטו לשאר ישראל אינן כשרים הלכך קאמר מה שהמקור הולך מבית דוד ועד יושבי ירושלים הוא דכשר לאפר פרה ולטבול בהן נדות אבל משם ואילך פסול למי חטאת דמי תערובות הם ממי גשמים ולחטאת בעינן מים חיים: '''{{עוגן1|מי}} קטפריסות הן.''' הר משופע שמדרונו מחודד מאוד והעבירו המים דרך דף הנתון במדרון ופסולים גם לנדה לטבול בהן א"נ לנדה היינו זבה: '''{{עוגן1|זה}} ים של סמכו.''' דשבע ימים סובבים לא"י וד' מהם ים של סמכו ושל טבריא וים המלח וים הגדול ומפרש דגלילה הקדמונה הוא ים של סמכו: '''{{עוגן1|ים}} הגדול.''' הוא הים ההולך מא"י למדינת איספנייא: '''{{עוגן1|בראשונה}}.''' בדור אנוש יצא עד מדינה ששמה קלבריאה והיא במדינת צרפת ובדור הפלגה יצא עד הסלעים שבמדינת ברבריאה: '''{{עוגן1|עד}} עכו תבוא.''' דריש פה כמו כה: '''{{עוגן1|ניחא}} ימא רבא וימא דמלחא.''' שהוצרך המעיין לבא לשם כדי למתקן שמימיהם מלוחים וסרוחים אלא ימא דטבריא וימא דסמכו למה באו לשם: '''{{עוגן1|ומשני}} לרבות דגתם.''' שע"י מים אלו יתברכו מימיהם לגדל דגים הרבה: '''{{עוגן1|למינה}} תהיה דגתם.''' קרא יתירא הוא דפשיטא דלמינה תהיה אלא ללמד דמיני מינים משונים שלא היו בתוכם מקדם יגדלו בהם: '''{{עוגן1|מקום}} הוא ששמו ולא ירפאו.''' וה"פ ביצאתיו וגבאיו ומקום ששמו ולא ירפאו למלח ניתנו ולא יבואו לשם המים הקדושים: '''{{עוגן1|תבואה}} עושה.''' פי' תבואה גדילה לששה חדשים: '''{{עוגן1|לחדשיו}} יבכר.''' האילן יוצא פירותיו לשני חדשים וכיון דמשנים עשר חדשים נעשו שני חדשים ה"ה מה שנעשה בתבואה בעה"ז בששה חדשים נעשה לעתיד בחודש א': '''{{עוגן1|שהתבואה}} עשתה בימי יואל לט"ו יום.''' א"כ אילנות לשלשים יום כפל מהתבואה: '''{{עוגן1|בראשון}}.''' היינו בר"ח ניסן ירדו הגשמים וכתיב ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם היינו הקרבת העומר: '''{{עוגן1|ומשני}} בכל חדש וחדש יהא מבכר.''' האילן ולחדשיו היינו חדשים דעלמא: '''{{עוגן1|תרפיה}} מציץ עליה.''' הפירות נראים יותר מן העלין שבאילנות: ופריך '''{{עוגן1|ותרף}} מזונה.''' וכי תרף מזון הוא דקאמרת הפירות נראים יותר מן העלין. ל"א דרש תרפיה כמו טרף בטי"ת מלשון מזון וה"ק משעה שפורח עליה מיד נותן מזונו שלא כדרך הטבע שהפרח מתאחר לנוץ אחר יציאת העלים ימים רבים והראשון נ"ל: '''{{עוגן1|להתיר}} פה שלמעלן.''' היינו פה אלמים: '''{{עוגן1|פה}} שלמטן.''' היינו פה עקרות: '''{{עוגן1|את}} מוצא בשעה שעלה נ"נ.''' לא"י כדי ליקח את יהויכין אחר שהמליכוהו במקום יהויקים אביו ויעצוהו שרי בבל לסלקו: '''{{עוגן1|זרקן}}.''' כלפי מעלה ועוד לא ירדו להראות להם שאינו חפץ בעבודתם: '''{{עוגן1|כיון}} שראו כל חורי יהודה כן.''' שאין רצון המקום בעבודתם ושנמס לב המלך בקרבו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף