עריכת הדף "
קרבן העדה/שבת/ט/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|מנין}} לעכו"ם.''' משום דבעי למיתני בתר הכי מניין שמרחיצין את המילה כלל להנך בהדה דדמיין לה ופתח בזו אגב דתני לעיל בסוף המוציא קראי דאסמכתא גבי חרס נקיט נמי הנך קראי דאסמכתא דתזרם דסמיך להאי קרא דאייתי לעיל לא ימצא במכיתתו: '''{{עוגן1|במשא}}.''' אדם הנושאה: '''{{עוגן1|תזרם}} כמו דוה.''' בנדה כתיב והדו' בנדתה ובעכו"ם משתעי: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אבל}} אין אני יודע לאיזה מהן הוקשה.''' עכו"ם אם לתועבה של נדה או לשל שרצים: '''{{עוגן1|באבן}} מסמא.''' אבן ששמוהו על גבי יתדות וכלים תחתיה כדכתיב והיתית אבן חדא ושומת על פום גובא ונדה או זב יושבין עליה אף על פי שלא הכבידו על הכלים טמאים הכלים כדכתיב גבי זב כל אשר יהיה תחתיו יטמא: '''{{עוגן1|מודה}} רבי עקיבא לחכמים שאין עכו"ם מטמא באבן מסמא.''' דלהכי איתקוש לשרץ מה שרץ אינו מטמא באבן מסמא אף עכו"ם כן: '''{{עוגן1|ה"ג}} אי מה המת מטמא משיכניס ראשי אצבעותיו יכול אף עכו"ם משיכניס ראשי אצבעותיו.''' וכ"ה במסכת עכו"ם וה"פ דאפי' לא הכניס אלא ראש אצבעו באוהל המת טמא דבית כמאן דמליא טומאה דמי נימא אף בעכו"ם כן: '''{{עוגן1|ומשני}} נתיצה נתיצה מבית המנוגע ילפי'.''' דגבי עכו"ם כתיב את מזבחותם תתוצון וגבי בית המנוגע כתיב ונתצו האבנים: '''{{עוגן1|מה}} בית בית המנוגע עד שיכניס ראשו ורובו.''' כדתנן בפי"ג מנגעים ויליף לה בת"כ מדכתיב והבא אל הבית עד שיכניס רובו: '''{{עוגן1|שאין}} טומאת עכו"ם מחוורת.''' שאינה מן התורה אלא מדרבנן: '''{{עוגן1|דלא}} כן.''' דאל"כ אלא שמדאורייתא היא: '''{{עוגן1|מקישה}} לכלים וכו'.''' כלומר מכדי לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן ומ"ט מקשינן הכא להקל ולא להחמיר אלא ודאי דמדרבנן היא: '''{{עוגן1|א"ר}} מנא.''' לעולם מדאורייתא היא ודקשיא ניקיש לחומרא והא דמקשינן למת ולשרץ לקול' היינו בעכו"ם שבורה אבל בשלימה באמת מקשינן לחומרא ושבורה מדרבנן ושלימה מדאורייתא דהא אפי' בכל שהוא מטמאה: '''{{עוגן1|הבעל}}.''' ע"ז של בעל: '''{{עוגן1|ראש}} גוייה היה.''' ראש אמה היה: '''{{עוגן1|ונאפון}} היה.''' כמין ניאוף היה בגיד שנתקשה ועל שם כך נקרא בעל כדאמרינן מפלצתה שעשתה מפלצת לעכו"ם וראש הגוייה אינו מחזיק כזית ש"מ דבשלימה א"צ כזית: '''{{עוגן1|וישימו}} להם בעל ברית.''' ע"ז של בעל העשוייה כברית: '''{{עוגן1|מ"ט}} דר"ע.''' דמדמה אותה לנדה: '''{{עוגן1|תעב}} תתעבנו.''' בתיעוב הגדול שבכולן והיינו נדה דאע"ג דכתיב נמי גבי שרץ תיעוב אפ"ה מדמי' לנדה שטומאתה גדולה משל שרץ: '''{{עוגן1|שקץ}} תשקצנו.''' לשון שקץ כשרץ: '''{{עוגן1|צאיהו}} נבלהו.''' שיוציאנה וינבל אותה כלומר שיתעבנה יותר מדאי: '''{{עוגן1|נבליהו}}.''' בלשון בזיון: '''{{עוגן1|ה"ג}} מה הן לרבנן נבליהו.''' וכ"ה במסכת עכו"ם וה"פ מה ענין נבליהו לרבנן בשלמא לר"ע פי' נבליהו לבזותה כנדה אבל לרבנן מאי נבליהו: '''{{עוגן1|צואה}} תאמר לו.''' לכנותה בלשון צואה: '''{{עוגן1|גדיא}}.''' לשון מזל קורין אותו גליא שיהא נגלה למקום אחר: '''{{עוגן1|לא}} רצה להיקרות עמדה.''' פי' דמתחלה היו קורין אותה עמדה שהיא לשון שבח ועכשיו קורין אותו עמידה שהוא לשון גנאי כדמפרש בסמוך וי"ג היו קורין אותו עמלה ועכשיו קורין אותו עמילה: '''{{עוגן1|צווחין}}.''' פי' קורין: '''{{עוגן1|לרחוץ}} של מימי רגלים.''' פי' כלי שמטילין לתוכו: '''{{עוגן1|מכאן}} שא"א לאדם צא עד שיכנס ראשו ורובו.''' שאין עכו"ם מטמא עד שתכנוס באהל ראשו ורובו כדאמרי' לעיל: '''{{עוגן1|אות}} מתניתא אמרה.''' איכא ברייתות דתני בה: '''{{עוגן1|משמשיה}}.''' כלים המשמשין לעכו"ם: '''{{עוגן1|כל}} עצמו.''' שתהא עכו"ם מטמא לא שמעינן אלא מדכתיב תזרם כמו דוה וברישא דהאי קרא כתוב וטמאתם את צפוי וגו' והיינו משמשין: '''{{עוגן1|ומשני}} תיפתר.''' תפרש להך קרא וטמאתם וגו' דאיירי בעכו"ם שחקוקים על הציפויים ועל האפודים לכך הם כעכו"ם ממש: '''{{עוגן1|במשתחוה}} לאפוד עצמה.''' שעשה לאפוד עכו"ם כדמצינו באפוד שעשה גדעון שעשו הם אותו לעכו"ם: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' דעכו"ם דמייתי בסמוך אתיא כמ"ד דלר"ע עכו"ם ומשמשיה כנידה: '''{{עוגן1|ותנינן}}.''' כלומר דתנינן בפ"ג דעכו"ם: '''{{עוגן1|אבניו}} ועציו ועפרו של בית עכו"ם מטמאין כשרץ.''' ר"ע אומר כנידה והני משמשין נינהו ואפילו הכי קאמר ר"ע דמטמאין כנדה: '''{{עוגן1|תיפתר}} בשהשתחוה לבי' ואח"כ בנאו.''' שהבית עצמו הוא עכו"ם: '''{{עוגן1|ופריך}} והא תנינן.''' שם במסכת עכו"ם: '''{{עוגן1|ג'}} בתים הן.''' ואחד מהן סיידו וכיידו לשם עכו"ם וחידש נוטל מה שחידש ואין חידו' זה אלא משמשין ואפ"ה מטמאין כנדה דבסיפא דהך מתני' דלעיל דאר"ע כנדה מיתנייא הך מתני' דג' בתים: '''{{עוגן1|תיפתר}} שהשתחוה לבית ואח"כ חידשו.''' פי' שהשתחוה תחלה למה שחידש ואח"כ חידשו וקושיא זו ופירוקה דחוקים ובמס' עכו"ם פ"ג ל"ג לה וכ"נ עיקר: '''{{עוגן1|המשתחוה}} לבית אסרו.''' דקסבר תלוש ולבסוף חברו כאבני הבית שהיו תלושין ולבסוף חיברן בקרק' בבנין כתלוש דמי: '''{{עוגן1|ה"ג}} המקדיש את הבית אין מועלין בו.''' וה"פ סובר ר' יוחנן דכמחובר לקרקע הוא ואין מעילה במחובר לקרקע: '''{{עוגן1|הוויי}} בה רבנן.''' פירשו בה התלמידים דר"י ורב פליגו: '''{{עוגן1|מ"ד}} אסרו.''' המשתחוה לבית אסרו סובר נמי דמועלין בו דכיון דהוא כתלוש מועלין נמי בו: '''{{עוגן1|ה"ג}} מ"ד אין מועלין בו לא אסרו.''' וה"פ מאן דאמר אין מועלין בו דכמחובר לקרקע הוא ואינו נאסר דכתיב אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם ה"נ דלא אסרו אם השתחוה לו: '''{{עוגן1|מתניתא}}.''' דפ"ד דמקואות: '''{{עוגן1|השוקת}}.''' אבן חלולה על שפת המעיין והמים נכנסים לה דרך חור שבדופנה ומשקין בה הבהמות: ה"ג אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה וא"צ צמיד פתיל ואינה פוסלת המקוה היתה כלי וחיברה בסיד ממלאין בה וכו' וכ"ה במסכת ע"ז וה"פ אין ממלאין בה מים לקדש בהן אפר פרה דבעינן שיהיו המים בכלי ושוקת לאו כלי הוא כיון שחיברה ולבסוף חקקה ואינה צריכה צמיד פתיל אם היתה באהל המת מצלת על מה שבתוכה בכסוי לבד בלא צמיד פתיל לפי שאינה חשובה כלי אלא כבור ודות שמצילין על מה שבתוכן בכיסוי בלא צמיד פתיל ואינה פוסלת המקוה אם נפלו מי גשמים מתוכה למקוה אין נחשבים מים שאובים לפסול המקוה שלא באו מכלי למקוה: '''{{עוגן1|מפני}} שחקקה תחלה ואח"כ חיברה.''' אמרינן בסיפא דהוה כלי: '''{{עוגן1|הא}} אם חיברה ואח"כ חקקה לא.''' הוה כלי דה"ל כמחובר מעיקרו: '''{{עוגן1|ה"ג}} וההן בית לאו כמי שחיברו ואחר כך חקקו הוא.''' וה"ל כמחובר מעיקרו וקשיא לרב: '''{{עוגן1|מה}} עביד לה רב.''' כלומר ולרב קשיא מתני' סיתותן של אבנים. הקיצוץ שמקצצין האבנים הוא הגמר והקיצוץ נעשה קודם הבניין והוה ליה כחקקו ולבסוף חיברו הלכך כתלוש הוא: '''{{עוגן1|ה"ג}} ולית הדא פליגא על רבי יוחנן וכו' ד"ה מותר תיפתר שהשתחוה לכל אבן וכו'.''' וה"פ ולית הדא מתני' דתנן בה עציו ואבניו ועפרו אסורין וכי אינה פליגא על ר"י דאמר דעכו"ם שנשתברה אסורה דהא סברנן לומר דבאינו עתיד להחזירן לכליין מודה ר"י והנך נמי אין עתיד להחזיר כולם ואפ"ה אסורין וקשיא אפי' לר' יוחנן וכ"ש לרשב"ל ומשני שהשתחוה לכל אבן ואבן והנך שברים כל אחד עכו"ם לעצמו ואפי' אין עתיד להחזירו אסור ואפי' נשתבר האבן עצמו הרי הוא כעכו"ם שנשתברה ואסור: '''{{עוגן1|ואפי'}} על רשב"ל.''' ל"ק ממתני' לא כן סברנו לומר אם בעתיד להחזירן. השברים לכליין אסורין והנך אבנים ועצים אע"ג דאין עתיד להחזירן מ"מ כיון שהם מונחים במקומן אסורין כמי שעתיד להחזיר וכדר' יודן: '''{{עוגן1|ה"ג}} אם היו מונחין במקומן כמי שהוא עתיד וכו'.''' והא תנינן שלש אשירות הן. וקס"ד אע"ג שלא השתחוה לו אלא לאחר נטיעה: '''{{עוגן1|היה}} לו שעת תלישה.''' הי' תלוש מעיקרו: '''{{עוגן1|מערה}}.''' לא היתה תלושה מעולם ולא נאסרה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף