עריכת הדף "
קרבן העדה/שבועות/א/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ועל}} זדון טומאת מקדש כו'.''' סתם מתני' נקט לה: '''{{עוגן1|שעיר}} הנעשה בפנים ויום הכפורים מכפרים.''' דכתיב ומפשעיהם לכל חטאתם פשעים אלו המרדים: '''{{עוגן1|הקלות}} והחמורות.''' בגמרא מפרש לה: '''{{עוגן1|עשה}} ולא תעשה.''' והא דתניא לקמן בגמרא עבר על עשה ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו ומתני' ודאי בשב איירי דאין קרבן מכפר בלא תשובה דכתיב זבח רשעים תועבה וכיון דשב ל"ל שמעינן כבר הקשו כן בבבלי בסוגיא ותי' ר"ז בעומד במרדו ור' היא דאמר י"כ מכפר אפי' לא עשה תשובה וקרא זבח רשעים תועבה בשאר יומי חוץ יה"כ ובגמרין נמי מוקי מתני' בשלא עשה תשובה: '''{{עוגן1|שעיר}} המשתלח מכפר.''' דכתיב ביה והתודה עליו את כל עונות ב"י וגו' ודרשי' לעיל (דף ח') עונות אלו הזדונות פשעיהם אלו המרדים חטאתם אלו השגגות ש"מ שמכפר על הזדנות נמי: גמ' הדא שעיר פנימי מכפר על הזדון אבל על השגגות אינו מכפר אלא תולה לכך לא קחשיב ליה הכא: '''{{עוגן1|ה"ג}} לא הן קלות עשה ולא תעשה.''' וה"פ פריך מאי ניהו קלות עשה ולא תעשה ומאי ניהו חמורות כריתות ומיתות ב"ד וקשיא תרתי למה לי: '''{{עוגן1|כיני}} מתני'.''' כן צריכין לפרש מתני' סיפא מפרשה לרישא וכולהו פירוש דקלות וחמורות היא וה"ק על שאר עברות שבתורה בין קלות בין חמורות ואותן הקלות בין שעשאן במזיד בין שעשאן בשוגג אבל חמורות שהן כריתות אם עשאן בשגגה אין השעיר מכפר עליו אלא מביא חטאתו: '''{{עוגן1|ה"ג}} ואותן השגגות בין שנתוודע לו בין שלא נתוודע לו.''' וה"פ הודע היינו שנתוודע לו שגגתו אבל במזיד לא שייך הודע דכיון שעשאו במזיד פשיטא שנודע לו ובסמוך מפרש לה: '''{{עוגן1|אלו}} הן קלות.''' מתני' מפרש מה הן קלות עשה ולא תעשה ומה הן חמורות כריתות ומיתות ב"ד: '''{{עוגן1|כשם}} שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על הזדונות ותולה על השגגות.''' בדבר שיש בו חיוב קרבן דהיינו יש בה ואין בה דטומאת מקדש וקדשיו: '''{{עוגן1|אף}} שעיר המשתלח כן.''' תולה על השגגות דשאר עברות אבל אינו מכפר על בר קרבן: '''{{עוגן1|ופריך}} ניחה כו'.''' כלומר הא דתנן במתני' שעיר המשתלח מכפר על לא הודע ניחה שאין חטאת בא אא"כ יש לו ידיעה בסוף כדכתיב או הודע אליו חטאתו אלא הא דתנן דמכפר על הודע קשה הא תנן כריתות פ"ו (דף כ"ה) חייבי חטאות ואשמות כו' חייבין להביאן אחר יה"כ שמע מינה שאין יה"כ מכפר על כל שיש לו ידיעה: '''{{עוגן1|ה"ג}} ולא כן תני חייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהן יה"כ חייבין להביא אחר יה"כ חייבי אשמות תלויין פטורין.''' מלהביא אחר יה"כ אשם תלוי שיה"כ מכפר על הספק: '''{{עוגן1|בין}} שנתוודע לו בהן.''' בספיקן שנודע לו קודם יה"כ שבא לידי ספק חלב והיינו הודע דקאמר ולא הודע היינו שלא נודע לו לפני יה"כ שאכל ספק חלב אין צריך להביא אחר יה"כ אשם תלוי: ה"ג תמן תנינן אלו שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודע להן אשם תלוי חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו ולא כבר כיפר יה"כ. וה"פ בריש כריתות תנינן שלשים ושש כריתות הן וקחשיב לכולן ובסיפא אנן אלו שחייבין כו' חוץ ממטמא מקדש וקדשיו שאינו מביא על לא הודע שלו אשם תלוי שאין אשם תלוי בא אלא על דבר שמביא על שגגתו חטאת קבועה לאפוקי מטמא מקדש וקדשיו שמביא על שגגתו קרבן עולה ויורד ופריך אמאי לא תני נמי חוץ ממי שעבר עליו יה"כ שאינו מביא אשם תלוי שכבר כיפר עליו יום הכפורים: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר"ש בשם ר' לוי סוכייה במורד ביה"כ היא מתניתא וכ"ה ביומא.''' וה"פ מתני' דכריתות איירי במורד ביה"כ דקאמר אין יה"כ מכפר דכי הדר ביה בתר יה"כ בעי לאתויי אשם תלוי: '''{{עוגן1|ופריך}} ולמה לא.''' נאמר מתני' איירי בשלא נודע לו הספק ביה"כ וצריך לאתויי לאחר יה"כ כשיוודע לו: '''{{עוגן1|מילתיה}} אמרה.''' מדברי ר' לוי אילו שאינו משני בשלא נתוודע כו' שמעינן אפי' לא נודע לו ספיקו ביה"כ אינו מביא אשם תלוי אחר יה"כ והיינו כדאמרינן הודע שנודע להן ספיקן ביה"כ לא הודע שלא נודע להן ספיקן ביה"כ ואתרווייהו שעיר המשתלח מכפר: '''{{עוגן1|ה"ג}} עשה אע"פ שלא עשה תשובה וכ"ה ביומא.''' הא דתנן שעיר מכפר על חייבי עשה היינו אפילו לא עשה תשובה יה"כ מכפר אבל אל"ת אמר ר"ש בשם ר"ז אינו מכפר עד שיעשה תשובה: '''{{עוגן1|האומר}} אין העולה מכפרת.''' או אי איפשי שתכפר מכפרת היא על כרחו: '''{{עוגן1|לא}} מסתברא.''' אלא בהיפך עולה שהיא מביא מדעתו אם אמר אי איפשי שתכפר לי אינה מכפרת בע"כ יה"כ שקבע המקום לכפרה אפי' אמר אי איפשי שיכפר מכפר הוא בע"כ שע"י כפרה זו הקב"ה מראה מלכותו לכל באי עולם: '''{{עוגן1|כולא}}.''' אין הכל תלוי בבן אדם לומר למלך אין אתה מלך אלא מוכרח הוא לקבל מלכותו כן הדבר הזה: '''{{עוגן1|והעולה}} מכפרת.''' מברייתא זו שמעינן שהעולה מכפר ואינה נדבה לחוד אבל לא ידעינן על מה היא מכפרת וקאמר סתמא דש"ס שהיא מכפרת על הרהור הלב: '''{{עוגן1|מאי}} טעמא.''' כלומר מנא ליה: '''{{עוגן1|העולה}} מכפרת.''' על הרע אשר עשיתם ברוחכם כלומר אשר חשבתם בלבבכם שהלב גורם ניענוע הדם וע"י כן הרוח יוצא ובא: וכן איוב הוא אומר והשכים בבקר והעלה עולות מספר כולם אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ש"מ שהעולה מכפרת על הרהור הלב: '''{{עוגן1|על}} כל עברות שבתורה.''' בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יה"כ מכפר ויליף ליה מדכתיב כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת עונה בה כי דבר ה' בזה זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה ואת מצותו הפר זהו המיפר ברית בבשר הכרת תכרת הכרת לפני יום הכפורים תכרת לאחר יה"כ עונה בה לא אמרתי אלא בזמן שלא עשה תשובה: '''{{עוגן1|מפורק}} עול.''' כופר בעיקר: '''{{עוגן1|ומיפר}} ברית.''' בשר מילה: '''{{עוגן1|ומגלה}} פנים בתורה.''' בא על דברי תורה בחוצפא ובגילוי עזות פנים כגון דורש אגדות דופי לא היה למשה לכתוב אלא ותמנע היתה פילגש וילך ראובן בימי קציר חטים: '''{{עוגן1|ר"ז}} אמר.''' ר' יסא הקשה מדקאמר רבי על שלש עברות אלו יה"כ בעי תשובה ש"מ שסובר על כל עברות יה"כ מכפר בלא תשובה נימא מתני' דפ' יום הכפורים דלא כרבי דתנן מיתה ויה"כ. מכפרין עם התשובה: '''{{עוגן1|הכי}} גרסינן אתא ר' אשיין בשם ר' יוחנן מודה רבי שאין יה"כ מכפר בלא תשובה ומיתה ממרקת כו'.''' וכ"ה ביומא. וה"פ ר' אשיין בא לסייע לר' יסא דגם ר"י אמר מודה רבי שאין יה"כ מכפר בלא תשובה וצריך להגיה הברייתא ר' אומר על כל עבירות שבתורה יה"כ מכפר עם תשובה חוץ כו' שמיתה מכפרת עם תשובה: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' תניא נמי הכי יום מיתה הוי כיום תשובה ש"מ מיתה מכפרת בלא תשובה: '''{{עוגן1|ופריך}} מאן תנינתה.''' מי תני להך ברייתא על כל עברות כו' ר' הוא דתני: '''{{עוגן1|הוי}}.''' הרי אתה צ"ל הא דתנן במתני' דיומא מיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה אבל בלא תשובה אינן מכפרין דלא כר': '''{{עוגן1|חלוקי}} כפרה.''' שחלוקין כפרתן זה בכך וזה בכך: '''{{עוגן1|א"ל}} ג' הן.''' החלוקין שיש עברה הצריכה ליה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן: שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם משמע מיד שישוב יהיה נרפא למדת שיש עברה שמתכפרת בתשובה לבדה: '''{{עוגן1|כי}} ביום הזה יכפר וגו'.''' למדת שיש עברה שצריכים יה"כ: '''{{עוגן1|ופקדתי}} בשבט פשעם.''' למדת שיש עברה שצריכה יסורין לכפרתה ומסתברא כפרה הקלה לעברה הקלה והחמורה להחמורה: '''{{עוגן1|מכפרין}} מחצה.''' שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו קשיא כפרה וטהרה ל"ל ומאי קאמר עוד לפני ה' תטהרו אלא יש עברה שאינה אלא כפרה שפירושו קינוח בלשון ארמי כלומר מקנח השמן מלמעלה ועדיין הוא נבלע בבגד ויש עברה שהוא מטהר שהוא לשון צלול ובהיר כדכתיב כעצם השמים לטוהר ה"נ נטהר מהעבירה עד שלא נשאר בו שום רושם וה"פ דקרא כי ביום הזה יכפר עליכם מעברות שיש עליהן כריתות ומיתות ב"ד ולטהר אתכם מכל כל משאר עברות מכל חטאתיכם היינו עברה דחילול השם אע"פ שאין יה"כ מכפר עליה ופשיטא שאינו מטהרו הימנה מ"מ אהניא יה"כ בבואם לפני ה' היינו לאחר מיתה תטהרו שכבר כיכר שליש ביה"כ: '''{{עוגן1|מי}} שנתחלל שם שמים על ידו.''' כגון שחטא ברבים ואחרים למדים ממנו: '''{{עוגן1|ה"ג}} אלא תשובה ויה"כ מכפרין שליש ויסורין שליש ומיתה ממרקת שליש ועליו הכתוב אומר אם יכופר כו'.''' וכ"ה ביומא וסנהדרין: '''{{עוגן1|הא}} למדנו שהמיתה.''' גומרת הכפרה מדקאמר עד תמותון אבל לא לאחר המיתה: '''{{עוגן1|זו}}.''' הא דתני ד' חלוקי כפרה הן דברי ר"ל ור"י ור"ע: '''{{עוגן1|אבל}}.''' חכמים אומרים שעיר המשתלח לחוד מכפר על הכל כך היתה קבלה בידו מרבו: '''{{עוגן1|שעיר}} המשתלח מכפר.''' על כל עברות: '''{{עוגן1|היום}} מכפר.''' יה"כ לחוד מכפר על כל העברות: '''{{עוגן1|כיצד}} הוא מכפר.''' כלומר מאימתי הוא מכפר: '''{{עוגן1|כל}} שהוא.''' מיד בעלות השחר הוא מכפר על עברות שעברו וכל חטא שהוא מחדש בו ביום הוא מכפר מיד ודוקא כשאין שעיר אבל כשיש שעיר אין היום מכפר: '''{{עוגן1|בסוף}}.''' סוף היום הוא מכפר: '''{{עוגן1|מה}} ביניהון.''' מאי בינייהו: '''{{עוגן1|מת}} מיד.''' בהתחלת היום: '''{{עוגן1|ה"ג}} ע"ד דר"ז כבר כיפר.''' וכ"ה ביומא וסנהדרין: '''{{עוגן1|לא}} כיפר.''' שמת קודם הכפרה: '''{{עוגן1|איתותב}}.''' מברייתא זו הקשו לפני ר' ירמיה על דר' עירא: '''{{עוגן1|ומר}}.''' ואמר כר"ז נמי אתי והכי תפרש לברייתא שהיה בדעת הציבור להביא שעיר היום אחר זה לא עלה בידם להביאו בכגון זה אין יה"כ מכפר עד שתחשך שכשיש שעיר אין יה"כ מכפר: '''{{עוגן1|ואין}} הקב"ה רואה את הנולד.''' בתמיה וכיון שמיד גלוי לפניו שלא יביאו שעיר אח"כ אם איתא שיה"כ מכפר מיד אף היום שאין שעיר ודאי כיפר מיד ואיך תנן ויה"כ משתחשך אלא דלא כר"ז: '''{{עוגן1|צדקה}} תצר תם דרך.''' סיפא דקרא ורשעים תסלף חטאת כל הנך מקראות דמייתי משמע שהקב"ה משמר הצדיקים שלא יבואו לידי חטא ומסלק דרכי הרשעים שיעשו רע וקשיא לר' ירמיה שהדבר נראה בהיפך הרשעים צריכים שמירה ביותר אבל לא הצדיקים ולמה יסלף מעשה הרשעים: '''{{עוגן1|סייגין}} סייגה ותרעין תריעה.''' סיומא דקושיא היא וה"ק מקום שיש סייג עושין סייג עוד ובמקום פרוץ פורצין יותר: '''{{עוגן1|ומשני}} וכיני כו'.''' באמת כן הוא מקום שיש שם גדר גודרין יותר ובמקום פרוץ פורצין עוד וכן כאן הצדיק המשמר עצמו שלא לבוא לידי חטא המקום משמרו יותר ורשעים בהיפך ל"א סייגין סייגה כו' שינוייה הוא והדר פריך וכיני סייגין כו' וכי כך היא המדה להחזיק הרשע ברשעתו ומשני אלא כך אמר ר' ירמיה כו': '''{{עוגן1|שימר}} עצמו.''' בן אדם ששימר עצמו ג' פעמים מעברה שבאה לידו שוב אינו נכשל בעברה ההיא אלא הקב"ה משמרו שלא יארע חזקתו אבל אינו משמרו בשביל כך בכל העברות שבתורה: '''{{עוגן1|הן}} כל אלה יפעל אל.''' להיות עם גבר לשמרו שלא יחטא אחר שעמד בנסיון פעמיים שלש ושימר עצמו מהחטא: '''{{עוגן1|ובלחוד}}.''' ובלבד שלא ישוב האדם לעשות העברה במזיד שמאז אינו משמר עוד שלא יכשל בה: '''{{עוגן1|לעולם}} לא ינתק.''' דהוי משמע אין דבר שינתקנו אין כתיב כאן אלא לא במהרה ינתק ללמדך אם מטריח ומכביד החבל למשכו יותר מדאי אע"פ שהוא משולש ינתק: '''{{עוגן1|ה"ג}} נשא כתיב.''' מדכתיב נשא חסר וי"ו לשון שכחה הוא כמו ונשיא אתכם דירמיה: '''{{עוגן1|נשאת}} עון עמך.''' שכחת עון אחד כשהיו הזכיות והעברות שקולים וע"י זה כסית כל חטאתם שהזכיות מכריעות: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף