עריכת הדף "
קרבן העדה/קידושין/ג/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|האומר}} לחבירו וכו' והלך וקדשה לעצמה.''' נקט והלך לישנא דקרא אשר לא הלך בעצת רשעים ואשמועינן אע"פ שמקודשת מ"מ מנהג רמאות הוא: '''{{עוגן1|ובא}} אחר וכו' מקודשת לשני.''' ויכול לכונסה אפי' בתוך שלשים יום: '''{{עוגן1|בת}} ישראל לכהן תאכל בתרומה.''' בגמרא מפרש: '''{{עוגן1|מקודשת}} ואינה מקודשת.''' לשניהם דאסורה לשניהם אא"כ נתן האחד גט ולאדם אחר אסורה עד שיתנו שניהם גט: '''{{עוגן1|בת}} ישראל לכהן לא תאכל בתרומה.''' שמא אינן קידושין ובת כהן לישראל נמי לא תאכל בתרומת בית אביה שמא הוו קידושין וזר פוסל בקידושין את בת כהן מן התרומה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|תני}} הרי זה זריז ונשכר.''' ואיירי בשאין לו אשה ובנים לכך נקרא זריז דלא עביד איסורא ומקיים מצות פריה ורביה ונשכר שיש לו אשה דעבדה ליה צרכיו: '''{{עוגן1|אף}} למדת הדין כן.''' כלומר לאו לענין איסור והיתר לחוד הדין כן אלא אף בדיני ממונות כן הדין וכדמסיק: '''{{עוגן1|הרי}} זה זריז.''' שהוא עוסק בדרך ארץ ומצוה היא כמ"ש בש"ע או"ח סס"י רמ"ח ונשכר בממון: '''{{עוגן1|רבי}} זעירא.''' מקלל לאותן שרואין שחבירו רוצה ליקח דבר מן השוק ומייקר השער ואומר שירבה בשכר ומתוך כך גם חבירו צריך להרבות במכר: '''{{עוגן1|אף}} לעושה עליו חבילה.''' שעושה קשר עם שאר מוכרים שלא למכור לאיש פלוני חפצים הצריכים לו אלא כשער היוקר: '''{{עוגן1|למס}} מרעהו חסד.''' מי שמונע מרעהו החסד שהיה לו לעשות עמו כגון זה שלא היה לו להעלותו בדמים: '''{{עוגן1|למס}}.''' כמו ונמס: '''{{עוגן1|ויראת}} שדי יעזוב.''' הרי זה פורק יראת שמים: '''{{עוגן1|לא}} הוחזק השליח בעדים.''' שלא עשה הראשון השליח בעדים: '''{{עוגן1|הוא}} אומר.''' השליח אומר שאמר לה בשעת הקידושין שלעצמו מקדשה והאשה אומרת לראשון ששלחו נתקדשתי ויש כאן עדים שראו הקידושין אבל אינן זוכרים למי נתקדשה: '''{{עוגן1|השני}}.''' השליח שהוא כאומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני דתנן לקמן בפרקין שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו: '''{{עוגן1|והיא}} כאומרת וכו'.''' דתנן התם היא אסורה בקרוביו והוא מותר בקרובותיה וה"נ היא צריכא גט מהראשון ואסורה לקרוביו והראשון מותר בקרובותיה: '''{{עוגן1|אמרה}} איני יודע.''' למי נתקדשתי אם למשלח או לשליח: '''{{עוגן1|חזקה}} לשני.''' דכיון שלא נעשה השליח בעדים אף על פי שא"ל שהוא שלוחו של פלוני מכל מקום לא סמכא דעתה אראשון שאינו כאן וסתמא לשני: '''{{עוגן1|חזקה}} לראשון.''' שהיא סומכת על השליחות הלכך הראשון אסור בקרובותיה שהרי נעשה השליחות בעדים: '''{{עוגן1|שניהם}} נותנים גט.''' דחוששין שמא סמכא דעתה על השליחות כיון שנעשה בעדים מיהו אף לשני חוששין הואיל והוא היה כאן י"ל סמכא דעתה טפי עליו מעל המשלח: '''{{עוגן1|לפיכך}} וכו'.''' אמתני' קאי דתנן וכן האומר לאשה וכו' מקודשת לשני וקאמר לפיכך אם מת השני בתוך שלשים חלו קידושי הראשון עליה לאחר שלשים יום דאמרינן שלא היה דעתה לחזור מקידושי הראשון לגמרי אלא אם אפשר להם לחול יהיו קידושיו קידושין: '''{{עוגן1|ולא}} גירש.''' פי' ולא גירש תוך שלשים יום וגירסת הרא"ש או גירש לאחר שלשים יום: '''{{עוגן1|לא}} חלו עליה קידושי הראשון.''' כיון שבשעה שבאו קידושי הראשון לחול מצאו אותה אשת איש והרי זה כמי שקידש אשת איש שאין קידושין תופסין בה: '''{{עוגן1|הדא}} דתני ר"ח.''' הא דאמרי' דאם מת תוך שלשים מקודשת לראשון אתיא כדתני ר"ח: '''{{עוגן1|כל}} תנאי.''' שבשעה שהתנה היה יכול להתקיים כגון זה שבשעת הקידושין היה אפשר להתקיים אע"פ שבטל אח"כ ע"י קידושי השני אם חזר ונתקיים ע"י מיתת השני ה"ז מקודשת לראשון: '''{{עוגן1|וכל}} תנאי שבטל בשעת הקידושין.''' כגון שהתנה על מנת שישא אחיו את אחותה ובאותה שעה כבר נשא אחיו אחת מאחותיה: '''{{עוגן1|אע"פ}} שנתקיים וכו'.''' כגון שמתה אחותה הנשואה לו ונשאה השנייה אפ"ה אינה מקודשת: ה"ג אמורא בשם ר' יוחנן ה"ז עולה וכו' וכ"ה גי' הרשב"א בחי' בנדרים פ"ג וכ"נ דהא ר' אבהו בשם ר"י לקמן פליג עליה וסובר דהקדש חל עליה מיד: '''{{עוגן1|ה"ז}} מכורה.''' דכל זמן שלא הגיע הזמן יכול לחזור בו: '''{{עוגן1|והקדישה}} הקדש.''' אם הקדישה לקרבן אחר כגון לשלמים תופסת והרי היא שלמים דחזרה היא: '''{{עוגן1|חל}} עליה הקדש עולה.''' שבשעה שבא ההקדש לחול אין כאן שום מעכב וכדאמרי' לעיל באשה: '''{{עוגן1|לאחר}} ל' יום.''' אם חזר ולקחה לאחר ל' יום לא חל עליה הקדש עולה שבשעה שבא ההקדש ראשון לחול לא היה שלו: '''{{עוגן1|ופריך}} לא דמיא עולה לאשה.''' דאמירה לגבוה חמירא דהויא כמסירה להדיוט וחשבינן ליה כזוכה מעתה אלא שמשייר בה גיזותיה וולדותיה של שלשים יום ולא מהני המכירה שמכר בתוך שלשים יום: '''{{עוגן1|מה}} דמיא.''' באיזה דבר שוותה אשה לעולה דלא מהני המיתה של השני: '''{{עוגן1|לא}} חלו עליה קידושי הראשון.''' שאין קידושין תופסין ביבמה: '''{{עוגן1|מה}} דמיא עולה לאשה.''' באיזה דבר שוה עולה לאשה דאינו חל עליה הקדש מיד: '''{{עוגן1|שהקדישה}} בעלת מום קבוע.''' לאחר שלשים יום דכיון שלא הקדישה אלא לדמי לא חמירא מאשה ואם מכרה תוך שלשים מכורה: '''{{עוגן1|והכא}} את אמר הכין.''' דאם מכרה תוך שלשים יום מכורה ואהא דאמר האמורא בשם ר' יוחנן הוא דפריך: '''{{עוגן1|תמן}} באומר מכבר.''' אם אומר מעכשיו הוא דהוה כמסירה להדיוט אבל הכא באומר לאחר שלשים יום אף בהקדש יכול לחזור בו דאתי דבור ומבטל דבור: '''{{עוגן1|יצאתה}} לחולין מאיליה.''' בלא פדיון דאפי' קדושת הגוף פקעה בכדי: '''{{עוגן1|מעילתה}} מה היא.''' המועל בה תוך שלשים יום הוי כמועל בודאי הקדש וחייב באשם מעילות או לא הוי אלא במועל בספק שהרי לאחר ל' יום לאו עולה היא: '''{{עוגן1|מעילתה}} ברורה.''' כודאי מועל הוא דאזלינן בתר השתא ועכשיו היא ודאי עולה: '''{{עוגן1|מעילתה}} ספק.''' שאם לא יקריבנה תוך ל' יום איגלאי מלתא למפרע דלא הויא עולה ואין מעילתה מעילה: '''{{עוגן1|ה"ז}} מקודשת.''' לעולם: '''{{עוגן1|ופריך}} מה.''' איכא בין הקדש לאשה דאמרת בהקדש דלאחר ל' יום יוצאת לחולין מאיליה: '''{{עוגן1|ומשני}} מצינו להקדש דמים שיצא בלא פדיון.''' וכדמסיק הלכך אף קדושת הגוף כשהוא לזמן כשעבר הזמן יוצא לחולין אבל לא מצינו אשה שיוצאה בלא גט לפיכך כיון שהיא מקודשת לשלשים יום שוב אינה יוצאת ממנה בלא גט: '''{{עוגן1|ופריך}} הן אשכחנן.''' והיכן מצינו שהקדש יוצא בלא פדיון: '''{{עוגן1|ומשני}} כר"ש.''' דתנן בערכין פ"ז המקדיש שדה אחוזה והגיע היובל ולא נגאלה רש"א הכהנים נכנסים לתוכה ואינן נותנין דמיה דא"צ לפדותה ורי"א צריכין ליתן דמיה לר"ש מיהת מצינו דהקדש יוצא בלא פדיון: '''{{עוגן1|תיפתר}} ד"ה.''' תפרש דאתיא ככ"ע ובשדה מקנה שאם הקדישה הלוקח חוזרת למוכר ביובל וא"צ לפדותה לדברי הכל דכתיב בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו: '''{{עוגן1|אין}} זה גט כריתות.''' דבעינן דבר הכורת בינו לבינה לעולם דכתיב וכתב לה ספר כריתות וזו אגידא ביה לאחר שלשים יום: '''{{עוגן1|הדא}} דאת אמר.''' הא דאמרי' אם קידשה לשלשים יום דמקודשת לעולם היינו דוקא בשקידשה בכסף אבל אם קידשה בשטר לשלשים יום אינה מקודשת לעולם שהרי לא למדנו קידושי שטר אלא מגירושין דכתיב ויצאה והיתה מקיש הוי' ליציאה מה יציאה בשטר אף הוי' בשטר ואמרי' דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה בגירושין אם גירשה לשלשים יום אינה מגורשת כדאמרי' לעיל בסמוך אף קידושי שטר אם קידשה לשלשים יום אינה מקודשת: '''{{עוגן1|אינה}} מכורה.''' דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט ומחמרינן בי' במי דאע"ג דלא אמר מעכשיו כאומר מעכשיו הוא ולא מצי הדר בי': '''{{עוגן1|ליידא}} מילה.''' א"כ לאיזה דבר אמר לאחר שלשים יום כיון דלא מצי הדר בי': '''{{עוגן1|לשייר}} גיזה ועבודה.''' שיהא גיזה ועבודה שבתוך שלשים יום שלו: '''{{עוגן1|תלוש}} מן הקרקע הזה.''' האומר לחבירו תלוש מן הקרקע הזה דבר לקנותה במתנה בחזקה זו לאחר ל' יום ומכרה לאחר תוך ל' יום אינה מכורה אלא להראשון דהנותן בעין יפה נותן וה"ל כאומ' מעכשיו כדאמרינן גבי מקדיש: '''{{עוגן1|הקדישה}} תוך ל' יום לא קדש.''' דה"ל כמקדיש דבר שאינו שלו: '''{{עוגן1|ליידא}} מילה.''' א"כ לאיזה דבר אמר ישיקנה לאחר ל' יום כיון דיצאה מרשותו מיד: '''{{עוגן1|לשייר}}.''' לעצמו אכילת פירות מקרקע זו כל שלשים יום: '''{{עוגן1|מה}} בינה לאשה.''' דהא אשה לשדה דמיא ותנן במתני' אם בא אחר וקדשה תוך ל' יום מקודשת לשני ש"מ דיכול לחזור וה"ה במכירה דהא מוכר בעין רעה מוכר: '''{{עוגן1|שיקנה}} לי עבדך.''' עבד הכנעני: '''{{עוגן1|הראשון}} ישנו בדין יום או יומיים.''' אם הכהו תוך ל' יום הללו ולא מת תחת ידו אלא עמד חי יום או יומיים אינו נהרג דכתיב אך אם יום או יומיים יעמוד לא יוקם אבל אם הכהו השני תוך ל' יום הללו שהיה בבית הראשון אינו בדין יום או יומיים ונהרג עליו אם מת מחולי זה אפילו לסוף שלשה שנים דעבד כנעני כישראל לכל דבריו דגמר לה לה מאשה: '''{{עוגן1|ומת}} תחת ידו.''' היינו רשותו כדכתיב ויקח את כל ארצו מידו א"נ מתחת יליף דכיון דהוא תחתיו ויכול לרדותו קרינן ביה ומת תחת ידו: '''{{עוגן1|מ"ד}} השני וכו'.''' דייק ליה מסיפא דקרא דכתיב לא יוקם כי כספו הוא למי שקנוי גופו הוי עבד ואית ביה דין יום או יומיים: '''{{עוגן1|מ"ד}} זה וזה ביום וכו'.''' ופטורין מספק דספק נפשות להקל כדנפקא לן מושפטו העדה והצילו העדה א"נ רחמנא פטרה לשניהם דזה תחת ידו הוא וזה כספו הוא: '''{{עוגן1|הראשון}} שאינו כספו.''' דכתיב כי כספו הוא מיותר דמה נתינת טעם צריך ליתן בדבר ולומר לא יוקם שכספו הוא א"נ דהמ"ל כי כסף הוא אלא לומר דבעינן כספו המיוחד לו: ה"ג בת ישראל לכהן תאכל בתרומה: '''{{עוגן1|א"ר}} הילא.''' ולא פליגי: '''{{עוגן1|כשהשני}} כהן.''' הא דתנן בת ישראל לכהן היינו שהשני כהן וכיון דקידושיו קידושין גמורים הלכך תאכל בתרומה: '''{{עוגן1|בשאין}} השני כהן.''' והא דתנן בת ישראל לכהן היינו שהראשון כהן הלכך לא תאכל בתרומה שקידושי שני עיקר: '''{{עוגן1|קידושי}} מאה תופסין בה.''' אם קדשו כולם תוך ל' יום דראשון ואמרו מעכשיו ולאחר שלשים דהא קונין ומשיירין שהרי הוא אומר מעכשיו יתחילו הקידושין ולאחר ל' יום יגמרו וכל אחד מצא מקום וזמן פנוי לקידושיו ותפסו כולן לאסרה: '''{{עוגן1|לכן}} צריכה.''' לא נצרכא אלא אפי' קידשה השני בלא תנאי קמ"ל מתני' דאפ"ה מקודשת ואינה מקודשת דבשקידשה השני ג"כ על תנאי לא איצטריך מתני' לאשמועי' דספיקא הוא א"נ אדברי ר' יוחנן קאי דאפי' קידשה השני קידושין גמורים אפ"ה קידושי מאה תופסין בה: '''{{עוגן1|מה}} נפשך.''' אי תנאה הוי אם לא אחזור בי תוך ל' יהיו קידושין מעכשיו קידושי ראשון קידושין גמורים הם ואי חזרה הוי ממאי דאמר מעכשיו וקאמר איני אומר מעכשיו אלא התקדשי לי לאחר ל' יום א"כ קידושי שני שהם קידושין גמורים ליהוו קידושין ומקודשת לשני כדתנן ברישא דמתני' ולמה יהו קידושי מאה תופסין בה: '''{{עוגן1|וכי}} יש נפשך בעריות.''' וכי שייך לומר ממ"נ כזה להתיר בעריות: '''{{עוגן1|מהו}} כדון.''' מה טעם יש שאין לומר ממ"נ זה: '''{{עוגן1|כל}} אשה שאינה קנויה.''' קנין גמור לאדם אחד אלא שהוא קנויה ומשויירת כגון זו אפילו קידושי מאה תופסין בה דהא כל אחד מצא מקום זמן פנוי לקידושיו: '''{{עוגן1|נתן}} לה.''' השני תוך ל' יום דהראשון קידושין בשחרית על מנת לגרשה בין הערביים ואת"כ נשאת לאיש ומת או גירשה מהו שתהא אסורה לזה שקידשה בשחרית על מנת לגרשה בין הערביים דקרינן בה לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה או לא: '''{{עוגן1|חד}} דייר.''' גר וחבירו בבבלי בגיטין דייר בר דיירתא: '''{{עוגן1|סבר}} מימר כל שהוא קונה.''' זה שקידשה תוך ל' יום דהא הראשון קונה ומשויירת וכיון דקנה כל שהוא קורא אני ביה לא יוכל וגו' ואסורה לו: '''{{עוגן1|ה"ג}} אר"ז כל שלשים יום קונה ואינו קונה לאחר שלשים וכו' וכ"ה גי' הרשב"א.''' וה"פ אע"ג דאמר ר"י קידושי מאה תופסין בה מ"מ לאו שיור גמור הוא אלא אתחולי הוא דמתחלי מהשתא ומיגמר לא גמרי עד לאחר ל' יום: '''{{עוגן1|אבל}} אם הוסיף בה השני קנין גמור.''' כגון שקדשה סתם בלא תנאו כיון דלא שייר בה מידי קרינן ביה לא יוכל וגו' ואסורה לו לאחר שנשאת לאיש: '''{{עוגן1|היו}} שניהן.''' אותן שקידשו אחד מעכשיו ולאחר ל' יום והשני קדשה תוך אותן ל' יום היו כהנים או שני אחין שניהן אסורין בה דהא שניהן צריכין ליתן גט וכהן אסור בגרושה והאחים אסורים משום גרושת אחיו אבל אם היו שני ישראלים נכרים אחד כונס ואחד מגרש: '''{{עוגן1|וקידשוה}} שנים מהן.''' א' מעכשיו ולאחר ל' ובא השני וקדשה תוך ל' ומתו מהו שיהא האח השלישי מיבמה: '''{{עוגן1|הדא}} וכו'.''' ופשיט היינו דתני ר"ח דאינו מייבם אשת שני מתים דכתיב אשר לא יבנה בית אחיו בית אחד הוא בונה ולא שני בתים וזו אשת שני מתים היא: '''{{עוגן1|ופשיט}} ממה נפשך.''' השני מותר בה החלק שקנה בה ודאי מותר בה ומה שלא קנה בה איהו הרי מותר בה מחמת יבום מאחיו: '''{{עוגן1|שאין}} כולה לפנים.''' שאין קנויה כולה ליבם אלא מקצת קנויה לו מחמת ייבום כגון זו צד הקנוי שבה צד שאינו זקוק ליבום ה"ל כערוה והויא לה לצד הזקוק כצרת ערוה וערוה פוטרת צרתה דכתיב לצרור וקרי ליבם לפנים מדכתיב לא תהיה אשת המת החוצה ש"מ שהיבם קרוי לפנים: '''{{עוגן1|יאות}}.''' שפיר אר"י בן פזי שאסור בה: '''{{עוגן1|כלום}} נפלה לו וכו'.''' הצד השני ששייר אינו קונה אלא מחמת קידושי אחיו המת וכיון שהיתה אסורה לאחיו בחייו איך תהא מותרת לו: '''{{עוגן1|לכן}} צריכה.''' לא נצרכא מתני' לאשמועינן אלא שאפי' השני כהן דסד"א הואיל והיא כהנת והשני כהן תאכל בתרומה קמ"ל דקידושי הראשון שהוא ישראל פוסלתה מתרומה דאי בששניהם ישראלים פשיטא דהא עכ"פ קנויה היא לישראל ממ"נ אי בשהשני ישראל והראשון כהן נמי פשיטא דכיון דתפסו קידושיו למה לא תפסול מתרומה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף