עריכת הדף "
קרבן העדה/פסחים/ח/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ה"ג}} שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה תאכל משל בעלה.''' וה"פ כל זמן שלא פירשה שדעתה בשל אביה תאכל משל בעלה דמסתמא דעתה לימנות על של בעלה. הלכה רגל ראשון. שלאחר נישואיה שכן דרך הנשואות ללכת לבית אביהן: '''{{עוגן1|תאכל}} ממקום שהיא רוצה.''' כגון שאינה רדופה עד הנה לילך לבית אביה תדירה לכך מספקא לן בהי ניחא לה אלא אם כן פירשה: '''{{עוגן1|אפטרופסין}}.''' שהיו לו שני אפטרופין והמנוהו זה על פסחו וזה על פסחו: '''{{עוגן1|לא}} יאכל משל שניהם.''' לא מפסחו של זה ולא מפסחו של זה דמי נתן רשות לחלק האחד להמנות על זה ואין לו תקנה אא"כ רצו שניהם שימנה עם האחד: '''{{עוגן1|לא}} יאכל משל רבו.''' דמסתמא לא היה דעת רבו להימנות חלק החירות על פסחו: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ארבעה}} מחוסרי כפרה.''' זב וכו' וקרי להו מחוסרי כפרה משום שאסורין לכנוס למקדש ולאכול בקדשים עד שיביאו כפרתן: '''{{עוגן1|מפרישין}} עליהן חוץ מדעתן.''' אם היה ראובן חיב קרבן יכול שמעון להפרישו ולהקריבו עבורו בלא דעתו: '''{{עוגן1|שכן}} אדם מפריש על בנו הקטן.''' שנאמר זאת תורת הזב בין גדול בין קטן וכן בכולן כתיב תורה וכי היכא דאדם מביא על בנו הקטן שאין לו דעת הכי נמי מפריש שלא מדעתו של חבירו: ופריך הניחא זב וזבה ומצורע מצינו אפי' בקטן אלא יולדת היכי משכחת לה בקטנה: '''{{עוגן1|ויש}} קטנה יולדת.''' בתמיה: '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' מעתה מנ"ל לר' יוחנן דבמצורע מפריש שלא מדעתו דהא משהיא קטנה אינה ראויה לילד ואם משהביאה שתי שערות כבר יצאה מרשות אביה: '''{{עוגן1|הכי}} גרסינן מכיון שהביאה כבר יצאה וכו'.''' וכ"ה בסוטה: '''{{עוגן1|אלא}} שכן אדם מפריש על אשתו החרשת.''' וזאת תורת היולדת מוקמינן ליה באשתו שמביא עליה אף על פי שאינה בת דעת: '''{{עוגן1|וכאן}} סוטה קטנה.''' כלומר ולא נקט רבי יוחנן גם קרבן סוטה בהדי מחוסרי כפרה משום דאי אפשר למצוא שתשתה כדי לבדוק הבועל: '''{{עוגן1|אין}} לה רצון.''' להיאסר על בעלה דפיתוי קטנה אונס הוא: '''{{עוגן1|וחרשת}}.''' נמי אי אפשר שתשתה דבעינן שתאמר אמן ותקבל הדברים מהכהן וזה אי אפשר בחרשת: '''{{עוגן1|שנייה}} היא.''' שאני קרבנות אלו שבעלה מביא עליה: '''{{עוגן1|דכתיב}} ושמחת אתה וביתך.''' וכיון שהוא מעוכב על ידי כך מלשמוח עמה כקרבנו הוא אבל קרבן חבירו לעולם אין אדם מפריש חוץ מדעתו: אדם קובע על חבירו קרבן נזיר אם הפרישו מדעתו מותר להקריבו שלא מדעתו: '''{{עוגן1|אבל}} אינו מפרישו אלא מדעתו.''' דזימנין דלא ניחא ליה דלכפר במידי דלא דידי': '''{{עוגן1|חטאת}} חלב.''' כל החטאות כלולים בחטאת חלב: '''{{עוגן1|מתניתא}} אמרה כן.''' כלומר מתניתא נמי דייקא שאין אדם מפריש פסח שלא מדעת חבירו: '''{{עוגן1|מה}} נן קיימין.''' במאי עסקינן: '''{{עוגן1|אם}} בממחין.''' כשהאשה מוחה איירי מתני' ה"ג סתם האשה ממחה לומר אצל בעלי אני אוכל אלא בשאינו ממחין. וה"פ למה תני במתני' סתמא תאכל משל בעלה וכי סתם אשה רוצה דוקא בשל בעלה אלא ודאי בשאינו ממחין איירי מתני' ואפ"ה קאמ' דתאכל משל בעלה אפי' שלא מדעתה: '''{{עוגן1|מתניתא}} בממחין.''' סתמא דש"ס קאמר לעולם מתניתין בממחין והא דקתני תאכל משל בעלה איירי ברגל רדופין וכדמסיק לקמן: '''{{עוגן1|לית}} הדא.''' דרבי יוחנן דלעיל דאמר ד' מחוסרי כפרה מפריש עליהן שלא מדעתן שכן אדם מפריש על בניו הקטנים שלא מדעתן וכיון דאדם מפריש על אשתו פסח שלא מדעתה ח"כ מפריש גם על חבירו שלא מדעתו וקשיא לר"א דאמר אינו מפריש שלא מדעתו: '''{{עוגן1|ומשני}} שנייא היא פסח וכו'.''' שאני פסח מחטאת: '''{{עוגן1|פסח}}.''' ראוי שתתכפר בו לכשיגדיל אם נתגדל בין הפרשה לשחיטה וה"ל כאלו הפריש על הגדול הלכך על הגדול אחר אינו מפריש שלא מדעתו אבל חטאת זה שהפריש על הקטן אינו ראוי שיכפר בו לכשיגדיל דחטאת שמפריש על חטא זה אינו ראוי לחטא אחר: '''{{עוגן1|ברגל}} רדופין שנו.''' מתני' דתני תאכל משל בעלה איירי ברגל ראשון שאביה רודפת' לילך לבית בעלה הלכך תאכל משל בעלה אפילו בממחין: '''{{עוגן1|רגל}} שני מהו.''' שיהיה כרגל ראשון ותאכל משל בעלה דנאמר לעולם כשהולכת בפעם ראשונה לבית אביה הוא רודפת' שתחזור לבית בעלה או דלמא ברגל שני אין אביה רודפת' ותאכל במקום שהוא רוצה: '''{{עוגן1|ופשיט}} לעולם יש לה רגל רדופין.''' ואפילו ברגל שני תאכל משל בעלה: '''{{עוגן1|אלמנה}}.''' ששחטו עליה בבית חמיה ושחט עליה אביה מהו שיהא לה רגל רדופין ותאכל משל בית חמיה או דלמא כיון שאין בעלה חי אין אביה רודפת': '''{{עוגן1|נישמעינ'}} מן הדא.''' תא שמע מסיפא: '''{{עוגן1|הלכה}} רגל ראשון לעשות בבית אביה וכו'.''' תאכל ממקום שהיא רוצה וכיון דרישא נמי אוקימנ' לה ברגל ראשון הך סיפא ל"ל הא מרישא שמעי' דוקא בזמן שהיא בבית בעלה אבל הלכה לבית אביה תאכל ממקום שהיא רוצה אלא ודאי סיפא לדיוקא אתי דוקא הלכה לבית אביה ברגל ראשון הוא דתאכל ממקום שהיא רוצה אבל לא הלכה תאכל משל בעלה ואע"ג דתני לה רישא קמ"ל בסיפא דאם לא הלכה ברגל ראשון רגל שני הוה לה כרגל ראשון א"נ סיפא איירי באלמנה וקמ"ל דאף באלמנה אם לא הלכה תאכל משל בעלה: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' לעולם לא תפשוט תפרש לסיפא באלמנה שיש לה בנים דמסתמא ניחא לה אצל בניה הלכך אם לא הלכה תאכל אצל בניה אבל באלמנה שאין לה בנים הבעי' במקומה עומדת: ה"ג פסחן של נשים חובה ודוחין עליו את השבת: ה"ג ושל עבדים רשות ואין דוחין עליו את השבת: '''{{עוגן1|מצתן}} מה היא.''' אם הנשים חייבין במצה או לא: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר"ז אמר במחלוקת כ"ה בקידושין.''' וה"פ מ"ד פסח חובה סובר נמי מצה חובה מ"ד פסח רשות סובר מצה נמי רשות ופליגי בה רבי שמעון ורבנן וכדמסיק לקמן בברייתא: '''{{עוגן1|דברי}} הכל.''' אפי' מ"ד פסחן רשות סובר דחייבין במצה כדמסיק דילפינן היקישא: ה"ג ושאר כל הימים רשות ר"ש אומר באנשים חובה בנשים רשות: '''{{עוגן1|ונשים}} הואיל והן בבל תאכל חמץ.''' דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו': '''{{עוגן1|והנשים}} פטורות.''' ומצה מ"ע שהזמן גרמא דכתיב בערב תאכלו מצות: '''{{עוגן1|חומר}} היא מצות עשה וכו'.''' מצות עשה הבאה מכח לא תעשה כגון מצה שהיא באה מהיקישא דלא תעשה היא חמירא ודינא כלא תעשה ונשים חייבות בה: '''{{עוגן1|ואתיא}} וכו'.''' אמתני' קאי דתנן שחט עליה אביה או בעלה דמשמע מן הסתם אין הנשים שוחטות לבדן אלא עושין אותן טפילה לאנשים אתי' כמ"ד נשים רשות וכדמסיק: '''{{עוגן1|טפילה}}.''' חיבור: '''{{עוגן1|ואינה}} עושה פסח שני.''' אפי' טפילה לאחרים דלא שייכא ביה מידי ואם אוכלת ממנו הוה פסח נאכל שלא למנוייו: '''{{עוגן1|לבית}} אבות.''' איש היינו זכרים ומדכתיב לבית משמע דאם רצו אפילו נשים לבדן ואשה נקראת בית כדאמר רבי יוסי קראתי לאשתי ביתי: '''{{עוגן1|כ"ש}} לבית.''' השתא דיחיד עושה פסח כ"ש רבים דר' יוסי סובר שוחטין את הפסח על היחיד: '''{{עוגן1|איש}}.''' לפי אוכליו ולא אשה: '''{{עוגן1|פרט}} לקטן.''' שנתגדל בין שני פסחים: '''{{עוגן1|ה"ג}} ואפילו למ"ד פסחן של נשי' חובה שנייא היא וכו'.''' וכ"ה בקידושין וה"פ ואפילו כמ"ד פסחן של נשים חובה אתיא מתני' והא דתנן שחט עליה אביה שחט עליה בעלה שאני הכא כיון ששחיטת פסחים הוא בפרסום ויש לחוש שיקבע הדבר לחובה שהנשים ישחטו בפני עצמן ויטעו לומר כשם שאין עושין חבורת נשים ועבדים כך אין עושין חבורת נשים וזכרים לכך תקנו שישחוט עליה אביה ובעלה ולעולם חובה הוא ואם אין לצרפן שוחטין עליהן בפני עצמן: '''{{עוגן1|יאכל}} מן הראשון.''' דאין אדם מקפיד על סעודתו ותרווייהו ניחא ליה הלכך יאכל מן הראשון שהוא נשחט כדינו והשני בכדי נשחט: '''{{עוגן1|מתניתא}} אמרה כן.''' אף אנן נמי תנינא: ה"ג אי איפשי שתמנה על הפסח וכו' וה"פ אין הרב יכול לומר לעבדו איני רוצה שתמנה כלל על הפסח דאף העבדים חייבין דר' יוסי לטעמי' נשים חובה וה"ה עבדים אבל יכול לומר לו איני רוצה שתמנה על פסח זה אלא על זה לכך לא יאכל משל שניהם שכל א' יכול לדחותו אצל חבירו: '''{{עוגן1|פעמים}}.''' שעבד של שני שותפין נמנה על שלשה פסחים: '''{{עוגן1|היך}} עבידא.''' היכי דמי: '''{{עוגן1|צריך}} להמנות על הפסח.''' בפני עצמו והוא ממעות של שניהם: '''{{עוגן1|צריך}} להמנות על פסח אחר.''' שיהא מחצה מעות שלו ומחצה של רבו: '''{{עוגן1|שחררו}} שניהן צריך להמנות על פסח אחר.''' הכל משל עצמו: '''{{עוגן1|עבד}} מהו שיאכל משלשתן.''' כלומר מאיזה מהן שירצה: '''{{עוגן1|אם}} אומר את וכו'.''' כלומר מאי קמיבעיא לך פשיטא שיכול לאכול משלשתן דאם לא כן לא ימנה על הפסח כלל דשמא ימלך רבו וישחררנו נמצא הקדש פסול מעורב בזבח אלא ודאי דאוכל משלשתן: '''{{עוגן1|ופריך}} ולא מתניתין היא.''' שיוצא הרב בהקדש עבדו: '''{{עוגן1|ומשני}} מתניתין.''' בששוחט העבד מדעת רבו: '''{{עוגן1|מה}} צריכא לי'.''' מאי קמיבעיא ליה בששוחט שלא מדעת רבו: '''{{עוגן1|אין}} חוששין לקידושיו.''' דה"ל כמקדש חצי אשה דאינה מקודשת ואם קידש ביום עצמו קידושיו קידושין: '''{{עוגן1|אין}} חוששין לגירושיו.''' דה"ל כמגרש אשה שאינה שלו אם גירשה ביום של רבו: '''{{עוגן1|חוששין}} לגירושיו.''' וה"ה לקידושין: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' פ' הנחנקין: '''{{עוגן1|ר"י}} מחייב.''' דכתיב וגונב נפש מאחיו אפי' מקצת אחיו א"כ בקידושין נמי אפי' מקצתו בן חורין אחיו קרינא ביה וקידושיו קידושין: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף