עריכת הדף "
קרבן העדה/פסחים/ב/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ידי}} חובתו.''' משום חובת מצה בלילה ראשונה שהוא מחויב לאכול מצה כדכתיב בערב תאכלו מצות: '''{{עוגן1|ובשבולת}} שועל.''' הבי"ר שיבולת שלה עשוי כזנב שועל: '''{{עוגן1|שיפון}}.''' קארי"ן בלע"ז: '''{{עוגן1|יוצאין}} בדמאי.''' תבואה הנלקחת מע"ה והיא הנקראת דמאי כלומר דא מאי אם עישרה או לא עישרה וחייבו חכמים להפריש מעשרותיה מספק ואם אכל מצה ממנה ולא הפריש מעשר ממנה יצא: '''{{עוגן1|ובמעשר}} ראשון.''' של לוים: '''{{עוגן1|שניטלה}} תרומתו.''' תרומת מעשר לכהן מכאן ואילך המעשר מותר לזרים ואיירי בשהקדימו הלוי בשבלין קודם שנתמרח בכרי וניטלה ממנו תרומת מעשר ולא ניטלה ממנו תרומה: '''{{עוגן1|ובמעשר}} שני והקדש שנפדו.''' אף עפ"י שלא נפדו כראוי כגון שנתן הקרן ולא נתן את החומש: '''{{עוגן1|והכהנים}} בחלה ובתרומה.''' דמהו דתימא מצה השוה וראויי' לכל אדם בעינן וחלה ותרומה אינן ראויין לזרים קמ"ל: '''{{עוגן1|ולא}} במעשר שני.''' חוץ לירושלים: '''{{עוגן1|עשאן}} לעצמן.''' לשם תודה ונזיר: '''{{עוגן1|אין}} יוצא בהן.''' ואפילו לא שחט עליהן הזבח ולא קרא עליהן שם אלא שעשאן לדעת כן: '''{{עוגן1|למכור}} בשוק.''' לצורכי לחמי תודה ונזירות יוצא בהן אם לא מכרן להן דכל למכור בשוק אמר אי מזדבנא מזדבנא ואי לא אכילנא לה אנא למצה של מצוה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הייתי}} אומר יהו כל הדברים חייבין בחלה.''' אפילו אורז ודוחן ושאר מינים: '''{{עוגן1|אין}} לי אלא חיטים ושעורים.''' שהן נקראים לחם הארץ דכתיב ארץ חטה ושעורה ומניין לרבות כוסמין ושבולת שועל ושיפון: '''{{עוגן1|וריבה}} את הכל.''' דדמי לפרטא בכל צד שהן מחמיצין לאפוקי שאר מינים לא דמיין לפרטא שהן מסריחין א"נ הני תלתא הן מינים של הפרט ממש: '''{{עוגן1|ושמעית}} רב אחווא בר זעירא אמר.''' משמיה דנפשיה הך גזרה שוה דלחם לחם דבסמוך: '''{{עוגן1|ואנא}} וכו'.''' ואני הייתי אומר דבר זה בשם ר"י: '''{{עוגן1|נאמר}} לחם בפסח.''' לחם עוני: '''{{עוגן1|ונאמר}} לחם בחלה.''' והיה באכלכם מלחם הארץ: '''{{עוגן1|דבר}} שהוא בא לידי מצה וחמץ.''' שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני: '''{{עוגן1|ה"ג}} ובדקו ומצאו.''' פי' בדקו החכמים ומצאו שאין בא לידי חימוץ רק אלו ה' מינין: '''{{עוגן1|קרמית}}.''' קצח שקורין נייל"א והוא כעין דוחן ושיחור וי"מ שהוא מין שנמצא בשיפון ובערוך פירש שהוא מין עשב: '''{{עוגן1|ופריך}} ויבדקנה.''' לקרמית אם היא באה לידי מצה וחמץ: '''{{עוגן1|ומשני}} על עיקר בדיקתה הן חלוקין.''' ריב"ן סובר שבדקו ומצאו שהוא בא לידי חמץ ומצה וחכמים סוברים שבדקו ומצאו שאינו בא לידי חימוץ: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בתרומות פ"י: '''{{עוגן1|תפוח}}.''' של תרומה שרסקו ונתנו כשהוא מרוסק לתוך העיסה של חולין וחמצה הואיל ומחמת התרומה נתחמצה אסורה לזרים: '''{{עוגן1|ה"ג}} ה"ז אסורה תני רבי יוסי מתיר.''' דמי פירות אין מחמיצין: '''{{עוגן1|מה}} פליגין.''' כי פליגי במחמץ במימיו של התפוח וסברי רבנן דכמים הן ומחמיצין: '''{{עוגן1|ד"ה}} מותר.''' שאינו מחמץ כלל אלא סרחון הוא: '''{{עוגן1|כדעתיה}}.''' לשיטתו: '''{{עוגן1|כמה}}.''' דהוא אמר התם בשבת פרק כירה דמותר להפקיע הביצה בסודרין בשבת משום שאין תבשילו ברור וכל שאינו בישול גמור מותר: '''{{עוגן1|כך}} הוא אמר הכא.''' במחמץ במי פירות של תרומה שאין חימוצן חימוץ גמור: '''{{עוגן1|תני}} פגה וכו'.''' עד ואם לאו אין ניטלין ל"ג ליה הכא ואגב שיטפא דמסכת שבת כתבוהו לכאן: '''{{עוגן1|בפסח}}.''' לענין חובת מצה בלילה הראשונה דכתיב בערב תאכלו מצות: '''{{עוגן1|תאכלו}} מצות ריבה.''' דהאי קרא מיותר: '''{{עוגן1|בביכורים}}.''' כגון כהן שהביאו לו חיטין בביכורים בירושלים: '''{{עוגן1|שאינן}} נאכלין בכל מושב.''' שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך וגומר ואמר מר ותרומת ידך אלו ביכורם: התיבון הרי מעשר שני בירושלים שאינו יכול לחללו ולאכלו בחוץ דמשקלטו המחיצות שוב אינו נפדה ואינו נאכל בכל מושב ואפ"ה אמרינן לעיל שיוצאין בו: '''{{עוגן1|ומשני}} ראוי הוא להפדות אם נטמא.''' ל"א ממעשר שני בגבולין פריך שצריך להביאו לירושלים ומשני כיון שיש לו פדיון נאכל בכל מושב קרינן ביה ומירושלים לא קשיא ליה דסובר מחיצה לקלוט: '''{{עוגן1|מהו}}.''' שיוצאין בו אם עבר ופדאו ואכלו. מי אמרינן הואיל ודינו דיקבר ואינו ראוי להפדות אין יוצאין בו או דלמא הואיל ומ"ש גופיה דאתי האי מחמתיה יוצאין במצה דידיה הואיל וראוי למאכל בכל מושבות על ידי פדיון כ"ש האי דקיל מיניה והא דלית ליה היתר לאו משום חומרת דידיה אלא משום דקיל הוא ולא אלים למתפס פדיוניה: '''{{עוגן1|יקבר}}.''' הואיל וגמר מצותו וקנה פירות ממעות מעשר שני שוב לא יפדה. שכן נפדה בטהור בריחוק מקום. שמ"ש פודין אותו כשהוא טהור חוץ לירושלים דכתיב וכי ירחק ממך המקום וכו' אבל הלקוח בכסף מ"ש אינו נפדה חוץ לירושלים כשהוא טהור דתנן הלקוח בכסף מעשר שני מזיד יעלו ויאכלו במקום: '''{{עוגן1|ופשוט}} הואיל ואינו וכו'.''' אין יוצאין בו דהא מכל מקום עכשיו אינו ראוי לאכול בכל מושבות: '''{{עוגן1|הואיל}} ואינה ראויה להפדות וכו'.''' דהא אם נטמאת החלה טעונה שריפה ואין לה פדיון ובעודה טהורה כיון שנכנסה לירושלים אין פודין אותה הלכך אין יוצאין בה או דלמא אמרינן הואיל ואלו לא קרא עליה שם ואיטמי אית לה היתר במושבות ונפיק בה השתא נמי נפיק בה דלא פקע תורת מצה מינ' משום קריאת שם חלה דהא חלה בעלמא לא נפקא מכלל מצה כדתנן והכהנים בחלה: '''{{עוגן1|ואין}} חלת לחם תודה ורקיקי נזיר נאכלין כל שבעה.''' דלאחר יום ולילה הוא נותר כדכתיב ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל והיכא דלא נשחט עליהן הזבח אע"ג דעכשיו יש לה היתר לשבעה מיהו כי עבדה לאו לשם מצה הראוי' לשבעה איתכוין אלא שתיפסל ליום ולילה עבדה ואנן בעינן שמור לשם מצה הנאכלת כל שבעה הלכך אפילו עבדה לשם מצה ולשם תודה לא נפיק בה: ממה שנאכלות חלות תודה וכו' בכל ערי ישראל והיינו כשהיה המשכן בנוב וגבעון והיו הבמות מותרות בכל ערי ישראל וקרבו שם קרבנות תודה ונזירות ואכלו שם החלות: '''{{עוגן1|לא}} צריך השונה.''' כלו' לפיכך לא יכול התנא למעט שאין יוצאין בחלות תודה מדכתיב בכל מושבותיכם דאף אלו נאכלו בכל מושבות לכך יליף לי' מדכתיב ז' ימים והני אינן נעשית לז': '''{{עוגן1|זאת}} אומרת וכו'.''' כלו' לאו כ"ע הכי סברי אלא מברייתא זו שמעי' שחלות תודה נאכלו בכל ערי ישראל: '''{{עוגן1|ופריך}} ניחא חלות תודה.''' שהן נאכלות בכל ערי ישראל בשעת היתר הבמות אלא רקיקי נזיר מיקרבי בבמה: '''{{עוגן1|ה"ג}} לא כן אר"י לית כאן נזירות וכו'.''' כ"ה במגילה וקאי אהא דתניא המנחות והנזירות קרבין בבמת יחיד דברי ר"מ ואר"י סמי מכאן נזירות דאינן קריבות בבמת יחיד דחובה נינהו וקשיא הכא נמי לענין מצה שאין יוצאין בהן אין צריכין למילף מדכתיב שבעת ימים אלא מדכתיב מושבות והני אינן נאכלי' בכל מושבות: '''{{עוגן1|תיפת'}}.''' תפרש בהנך רקיקי נזיר שקרבה חטאתו של נזירותו בשילה ולא הספיק להקריב עולתו ושלמיו עד שחרבה שילה והקריבן בנוב וגבעון ועליהן הקריב רקיקי נזירותיו ועולה ושלמים נידר ונידב הן וקריבין בבמ' דנזיר חייב להקריב ג' בהמות חטאת ועולה ושלמים כדתנן פ"ו דנזי' ורקיקי נזיר אינן קריבין אלא עם השלמים: '''{{עוגן1|שלמי}} חגיגה שהן קרבן חובה הבאים בבמה כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה.''' א"כ ה"ה שלמי נזיר דחובה נינהו אינן קריבין בבמה והדרא קושיא לדוכתא תיפוק ליה ממושבות דאי אפשר להקריב שלמיו של נזיר בבמה: '''{{עוגן1|אלא}} כר"י.''' אם תרצה לקיים תירוצו של ר' בון צריכין לומ' דברייתא כר"י ולא כרבנן: '''{{עוגן1|אין}} חטאת ופסח ליחיד בבמה קטנה.''' אבל שאר כל הקרבנות אפי' חובה קריבה בבמת יחיד: '''{{עוגן1|ומשני}} לא אתיא אלא כר"ש.''' לעולם לא קרבי חובת יחיד בבמה והא דמקריבין עולה ושלמים של נזירות אתיא כר"ש: '''{{עוגן1|דר"ש}} אמר מכיון שנזרק.''' על הנזיר א' מן הדמים מן הג' קרבנות הותר לשתות ביין ולהטמא למתי' והני לאו כקרבנות חובה נינהו ומותרין להקריבן בבמה: '''{{עוגן1|צריך}} שלא יהא בה משקין.''' חוץ ממים דה"ל מצה עשירה ולחם עוני כתיב שתהא מצה ענייה: '''{{עוגן1|למצוה}} איתאמרת.''' אבל בדיעבד יוצאין אפי' במצה עשירה: '''{{עוגן1|והתנינן}} חלות תודה.''' אין יוצאין בהן דכתיב שבעת ימים ואם"ד דאם יש בה שאר משקין מדאורייתא אין יוצאין בהן ל"ל קרא תיפוק ליה דחלות תודה היו בהן שמן: '''{{עוגן1|אית}} לך מימר חלות תודה שאין בהן משקין.''' בתמיה הרי מפורש בקרא חלות מצות בלולות בשמן: '''{{עוגן1|תמן}}.''' בחלות תורה: '''{{עוגן1|רביעית}} היא.''' שחצי לוג שמן מביא לתודה וחוציהו חציו לעשר חלות ועשר רקיקין וחציו לרבוכה ובנזירות לא היתה רבוכה אלא חלות ורקיקין ולא היה מביא אלא רביעית שמן הלכך רביעית שמן כשהוא מתחלק לכ' חלות העשויות משבע עשרונים פחות שלישית עשרון אין בהן עשירות: '''{{עוגן1|והיידא}} אמרה דא.''' והיכן נשנית דבר זה דיוצאין במצה עשירה: '''{{עוגן1|ברבוכה}}.''' חלות שנעשין במחבת בשמן וחלוטה ברותחין ורבוכה היה בה שמן הרבה שאינה צריכה שימור מחמץ שלאחר שנחלט' העיסה בחמין אינה מחמצת: '''{{עוגן1|הא}} אם היתה צריכה שימור יוצאין בה.''' אף על גב שיש בה שמן הרבה: '''{{עוגן1|סברין}} מימר.''' סברוהו למימר מאי מתובלת היינו שיש בהן משקין וקשיא למ"ד לעיכוב איתאמרת: ומשני נאמר מאי מתובלת בתבלין כגון שומשמין או אגוזים אבל נילושה במים: '''{{עוגן1|והיידא}} אמרה דא.''' והיכן אמר דבר זה שיוצאין במצה מתובלת בתבלין: '''{{עוגן1|פת}} הדראה.''' הוא פת קיבר שניטל הדרה ממנו והוא נקרא לחם עוני שכן דרכו של עני לאכול עיסה בלוסה: '''{{עוגן1|מנין}} אפי'.''' היא יפה כמצה שעשה שלמה המלך שהיה מעונג והיתה סולת נקייה ומתובלת בתבלין: '''{{עוגן1|א"כ}}.''' שיוצאין בפת יפה מת"ל לחם עוני וקרינן עני: '''{{עוגן1|פרט}} לסורסי.''' והוא עיסה שבלילתו רכה וחולטין אותו ואח"כ אופין אותו בתנור דחשיבות הוא וסירסין נמי פירושו שר וחשוב: '''{{עוגן1|וחלת}} המסר'.''' חלה שנעשית במחב' תרגום של מחב' מסר': '''{{עוגן1|ולאשישה}}.''' גלוסקא גדולה: '''{{עוגן1|כלחם}} הפנים.''' שאסור לבא חמץ דכתיב כל המנחה אשר תקריבו וגו' לרבות לחם הפנים לחימוץ לאזהרה שלא יחמיץ ואפ"ה עובי דפנותיו טפח דהיינו לחם שיש לו פנים ואין פנים פחותין מטפח: '''{{עוגן1|יצאין}} במצה נא.''' שאינה נאפית כל צרכה: '''{{עוגן1|כדי}} שתיפרש.''' שאם תשבר ולא יהיו כעין גידין נמשכין ממנה: '''{{עוגן1|מצה}} ישנה.''' פלוגתא דבית שמאי ובית הלל. כי היכא דפליגי בית שמאי ובית הלל בסוכה ישנה בפ"ק דסוכה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ה"נ פליגי לענין מצה ישנה: '''{{עוגן1|אמר}} רבי יוסה דברי הכל היא.''' הכא במצה ישנה אפי' בית הלל מודו דפסולה: '''{{עוגן1|דכיון}} שלא עשאה.''' להמצה לשם פסח דבר ברור הוא שלא דקדק בה כראוי ויש לחוש לקצת חימוץ: '''{{עוגן1|בסריקין}}.''' מצות דקים: '''{{עוגן1|אע"פ}} שאמרו שאין עושין.''' לכתחילה מצות מצויירין מ"מ בדיעבד יוצאין בהן: '''{{עוגן1|מפני}} שהאשה משתהא בהן.''' שוהה בעשייתן לציירן ומחמיצין: '''{{עוגן1|א"כ}} יעשו.''' הצורה בדפוס ויקבענה בסריק ואין כאן שהייה: '''{{עוגן1|יאמרו}} כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס מותרין.''' בתמיה שהרי רוב הנחתומין אין להן דפוס: '''{{עוגן1|עושין}} סריקין.''' מצויירין דקין וקלושין כרקיקין דאין ממהרין להחמיץ אבל אין מציירין את העבים כגלוסקאות דמתוך עוביין מחמיצין בשהייה מועטת: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף