עריכת הדף "
קרבן העדה/פסחים/א/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|שתי}} חלות.''' של חמץ: '''{{עוגן1|של}} תודה פסולות.''' בגמרא מפרש מאן פסלינהו: '''{{עוגן1|על}} גג האיצטבא.''' שהיה בהר הבית כדי שיראו אותם שם לסימן: '''{{עוגן1|ניטלה}} אחת מהן.''' בתחילת שעה ה' בא שליח ב"ד ונוטל אחת וכל העם מכירים שהגיעה שעה ה' ותולין: '''{{עוגן1|ותרומה}} כל ה'.''' דאסור להפסיד קדשים בידים כל זמן שיכול לאכלן: '''{{עוגן1|ושורפין}} בתחלת שש.''' דהא ודאי רובא טעו בין שש לשבע: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כשרות}} היו.''' כלומר אפילו לא היה להן פסול גדול כלינה שהן עומדין לשריפה אפילו הכי מאחר שאין להן תקנה ליאכל ואפילו הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן להו התם והיכי דמי כגון שלא נשחט עליהן הזבח ויש להן קדושת דמים משהוקדשו ואין להן היתר עד שישחוט עליהן הזבח ויזרוק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח דתניא על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחת התודה והאי קדוש בקדושת הגוף קאמר דהא משעה שאמר הרי עלי לתודתי חל עליהם שם הקדש אבל אין קדושות ליפסל בלינה ובטבול יום ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין עד שישחוט הזבח עליהן וכשם שהזבח מקדשן כך בזריקת הדם ניתרין הם לאכילה כבשר התודה עצמה דהואיל ותלויין בה הרי היא כמוה וזריקת הדם מתרת קדשים דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל: '''{{עוגן1|ופריך}} ולא בשחיטה הן קדושות.''' וכיון שלא נשחט עדיין הזבח ולא קידשו גופן יש להם פדיון והואיל ויש להם תקנה בכך למה אנו מפסידין קדשים: '''{{עוגן1|חולייא}} קומוי לא אוכל.''' כלומר הרבה חולין מונח לפניו ואינו אוכלן שכבר קרוב לזמן ביעורו ואי אפשר לאכול כולו: '''{{עוגן1|ואת}} אמרת יפדה ויאכל.''' בתמיה מי יפדה אותן כל אחד כבר אכל כל צרכו: '''{{עוגן1|מפני}} שממהרין להביא תודותיהן.''' בע"פ: '''{{עוגן1|מפני}} חמץ שבו.''' שאין יכולין להקריב תודה כל פסח ומקריבין הרבה קודם פסח: '''{{עוגן1|והיא}} נפסלת.''' ומיהו עדיין אינן טעונין שרפה וצריכות לעבר צורתן כדתנן בפרק כיצד צולין כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתן ויצא לבית השריפה ואפ"ה מזלזלינן בהו ויהבינן להו התם: '''{{עוגן1|שתי}} פרות חורשות בירושלים.''' אותו היום לסימן כל זמן ששתיהן חורשות כל העם אוכלין ניטלה אחת מהן תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפים: '''{{עוגן1|ופריך}} וירושלים לא כמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בי"ד הוא.''' כלומר סברא הוא לנהוג שם איסור כיון שמתקבצין שם אף ממקומות שנהגו בו איסור וא"כ איך היו חורשין בי"ד: '''{{עוגן1|ומשני}} נראות כחורשות.''' ולא חורשות ממש: '''{{עוגן1|שני}} נרות דולקות.''' לסימן שמותר לאכול כבה אחת מהן תולין כבה שתיהן שורפין: '''{{עוגן1|בחול}}.''' שמותר לחרוש ולכבות הנרות: '''{{עוגן1|בשבת}}.''' כשחל י"ד להיות בשבת: '''{{עוגן1|ויקבעו}} לה תקיעה.''' כשתקעו ראשונה ידעו שתולין וכשתוקעין שנית ידעו שישרופו: '''{{עוגן1|שמא}} לתמיד הן תוקעין.''' השומעים התקיעות יאמרו שלתמיד של שחר הן תוקעין ונמצאו אוכלים חמץ מו' שעות ולמעלה: ופריך והא תנינן בע"ש היו תוקעין שש תקיעות שלש להבטיל העם ממלאכה תקיעה הראשונה לבטל העם שבשדות שנייה נסתלקו התריסין וננעלו החניות שלישית סילק המסלק והטמין המטמין את החמין והדליק את הנרות: '''{{עוגן1|ושלש}} להבדיל בין קדש לחול.''' לאחר תקיעות הראשונות שוהה כדי לצלות דג קטן ותוקע ומריע ותוקע אלו ג' האחרונות להודיע שקידש היום ואמאי תוקעין ניחוש שמא יטעו ויסברו לתמיד של בין הערבים תוקעין ויבוא לעשות מלאכה בשבת: '''{{עוגן1|ברם}} הכא וכו'.''' אבל הכא אחת לשנה הוא בא ויש לחוש לקלקול: '''{{עוגן1|למה}}.''' קאר"ג שתרומה אוכלין כל חמש: '''{{עוגן1|מפני}} קדושתה.''' שיש בתרומה הוסיפו שעה אחת או דלמא משום שאין אוכלין מצויין לתרומה שהרי אסורה לזרים הלכך הוסיפו: '''{{עוגן1|מה}} נפיק מביניהון.''' כלומר מאי בינייהו: '''{{עוגן1|חלות}} תודה.''' שהן קדושות ומותרים לזרים: '''{{עוגן1|אלו}} אוכלין מצויין.''' ותולין כל חמש כחולין: '''{{עוגן1|ר'}} נתן אומר וכו'.''' כלומר תא שמע מדתני ר' נתן: '''{{עוגן1|כשירות}} ניטלו.''' שתי חלות כשירות נטלו: '''{{עוגן1|שוהין}} להן שעה אחת לאכילתן.''' והיה עדיין שעה אחת לאכילת החלות דסובר כרבן גמליאל דאמר תרומה כל חמש וה"ה חלות התודה: '''{{עוגן1|ותולין}} אבל לא שורפין.''' וכשניטלו השתי חלות היו תולין החולין ולאחר שעה היו שורפין ופליג נמי בהא דא"ר יהודה שהיו נוטלין תחילה אחת אלא שנטלו שתיהן בתחילת שעה חמישית: '''{{עוגן1|אית}} לך מימר וכו'.''' והשתא ליכא למימר דטעמא דתרומה משום שאין אוכלין מצויין דא"כ מאי מהני נטילת החלות בשעה חמישית דהא מ"מ אסורין הן אלא ודאי הטעם משום קדושה ואף חלות התודה היו מותרין לאכול בשעה חמישית: '''{{עוגן1|מעין}} שניהן.''' שהוא כמכריע ומיהו מכריע ממש לא הוה דדעת שלישית היא דהא רבי מאיר ור"י לא איירי דליהוי שייך חילוק בין זמן תרומה לזמן חולין כלל דאי הוה תנן רבי מאיר אומר אחד חולין ואחד תרומה כל חמש רי"א אחד חולין ואחד תרומה כל ד' ור' גמליאל אומר חולין כל ד' ותרומה כל ה' הויא הכרעה אבל השתא דאינהו לא אדכור תרומה וחולין כלל ולא גלו דעתם שיהא שום רמז דין לחלק ביניהם לאו הכרעה היא אלא דעת שלישית: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף