עריכת הדף "
קרבן העדה/עירובין/ו/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ביתו}} אסור מלהכניס ולהוציא.''' מביתו לחצר בין הוא בין אנשי החצר וכגון שביטל להם רשות שיש לו עמהם בחצר ולא ביטל להם ביתו הלכך ה"ל ביתו רשות דידי' וחצר רשות דידהו: '''{{עוגן1|ושלהם}}.''' בתים שלהם מותרים להוציא מהן לחצר בין הוא בין הם דהא בתים שלהם וחצר רשות אחת הם והוא אע"ג דלא עירב ה"ל כאורח לגבייהו שאורח מטלטל ברשות אכסניא שלו: '''{{עוגן1|נתנו}} לו.''' הם רשות חצירן: '''{{עוגן1|הוא}} מותר.''' להוציא מביתו לחצר שהכל ברשותו: '''{{עוגן1|והן}} אסורין.''' אפי' מביתו לחצר ואע"ג דרשות אחת הן דחד לגבי רבי' הוי אורח אבל רבים לגבי יחיד לא הוו אורחים: '''{{עוגן1|היו}} שנים.''' ששכחו ולא עירבו ושאר בני החצר בטלו להן רשותן שניהן אוסרין זה על זה מפני שהחצר היא של שניהם והבתים מיוחדים כל בית לבעליו ואין מוציא מרשות המיוחדת לו לרשות שלו ושל חבירו ואע"ג דהדר חד מינייהו ובטיל ליה לחבריה אינו מועיל הואיל ובשעה שבטלו בני החצר רשותם לאלו השנים שלא ערבו היו אוסרים זה על זה אישתכח דבטול קמא לא מהני וכי הדר מבטיל לא מצי לאקנויי רשותא דידהו דהא לא קנייה הלכך בני חצר שקצתן עירבו וקצתן לא ערבו אותן שלא ערבו מבטלין רשותן לאותן שערבו ואין אותן שערבו מבטלין רשותן לאותן שלא ערבו דאסרי אהדדי והמבטל רשותו לבני החצר צריך שיפרש שמבטל לכל אחד ואחד: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|שביטל}} רשותו.''' והרי הוא כאורח לגבייהו וכדפרישית במתני' מהו שתחזור חלילה. שנים הדרין בחצר אחד ולא עירבו מהו שיהא זה מבטל רשותו לזה עד שיעשה צרכיו ואח"כ יבטל זה שעשה צרכיו לזה שביטל מתחלה: '''{{עוגן1|ופריך}} מתניתא פליגא וכו'.''' דס"ד הא דרשותן מותר לו היינו ע"י שיבטלו הם רשותן לו וש"מ דחוזר חלילה: '''{{עוגן1|ומשני}} שביטל רשותו.''' לכך מותר בשלהם הואיל וביטל רשותו וכדפרישית: '''{{עוגן1|ופריך}} והתנינן בסיפא נתנו לו רשותן הוא מותר וכו'.''' הרי שהוא ביטל להם והם חזרו וביטלו לו וקשיא לשמואל: '''{{עוגן1|ומשני}} פתר לה לצדדין היא מתניתא.''' אם הוא ביטל להם שלהם מותר לו ולהם ואם הם ביטלו רשותן לו הוא מותר והן אסורין אבל אחר שביטלו הם לו או הוא להם אינן יכולין לחזור ולבטל כל אותו השבת: ה"ג תני אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב שנים שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו או לאחד שלא עירב אבל לא אחד שעירב נותן רשות לאחד שלא עירב ואין שנים שעירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו ואין שנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו. כ"ה בבבלי ובתוספתא וה"פ אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב כגון שלשה דיורין בחצר השנים עירבו והג' לא עירב מבטל לאחד מן המערבין ודוקא כשמת השני שעירב עמו בשבת: '''{{עוגן1|שנים}} שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב.''' ולא אמרינן כיון דלא עירב לקנסיה: '''{{עוגן1|ושנים}} שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו.''' הא קמ"ל שצריך לבטל לכל אחד ואחד: '''{{עוגן1|או}} לאח' שלא עירב.''' איצטריך דסד"א כיון דכולן לא עירבו לקנסינהו כדי שלא תשתכח תורת עירב קמ"ל: אבל אין אחד שעירב עם אחר נותן רשותו ליחיד שלישי שדר עמהן ולא עירב דכי בטיל ליה איהו רשותי' אכתי איכא חבריה דאסיר עליה ואיידי דתנא רישא אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב תני ליה הך סיפא: '''{{עוגן1|ואין}} שנים שעירבו וכו'.''' ואפילו בטיל ליה חד מינייהו לחבריה לא משתרי כיון דבעידנא דבטיל לא הוה ליה שריותא בחצר: '''{{עוגן1|ואין}} שנים שלא עירבו וכו'.''' איירי באמר קני על מנת להקנות: '''{{עוגן1|כל}} אחד צריך להשכיר רשותו.''' ואיירי שכולם שותפין בו דאי לאו הכי ליהוי כשכירו ולקיטו דמבטל אפי' בעד בעל הבית כ"ש שיכול לבטל בשביל השוכרים: '''{{עוגן1|סברון}} מימר.''' סברוהו בני הישיבה למימר דאפי' שמשו ולקיטו של עכו"ם אם ישראל הוא נותן עירובו עם בני מבוי ודיו שמשו לעבודת כל השנה ולקיטו לימות הקציר והאסיף: '''{{עוגן1|הלכה}}.''' פסקן של דברי' שישראל יכול לבטל דוקא ולא משכיר דדלמא ישכור ממנו בפחו' משוה פרוטה: '''{{עוגן1|והעכו"ם}} משכיר.''' דוקא אבל ביטל דעכו"ם לא מהני: ופריך ויבטל הוא העכו"ם דהא מסלק נפשיה מהך רשותא לגמרי: '''{{עוגן1|ומשני}} חזר הוא בו.''' חיישינן שמא יחזור בו: '''{{עוגן1|ופריך}} מעתה אפי' משכיר.''' ניחוש שמא יחזור בו: '''{{עוגן1|ומשני}} מיכן והילך וכו'.''' אם משתמש בו לאחר שהשכיר הרי הוא כגזל ולא חיישינן ליה: '''{{עוגן1|עד}} איכן.''' כמה יתן להעכו"ם בשכירת רשותו: '''{{עוגן1|ייבא}} כיי דמר.''' אתיא כי הא דאמר ר' יסא וכו': '''{{עוגן1|אין}} קרקע נקנית בפחות מש"פ.''' אם כן הוא הדין שכירות קרקע אינה בפחות מש"פ: '''{{עוגן1|אפילו}} באגוז אפי' בתמרה.''' שהן פחותין מש"פ משכיר בהן מעכו"ם דבן נח נהרג בפחות מש"פ: '''{{עוגן1|כד}} נפיק לאכסנייא.''' כשהיה יוצא בדרך במלון: '''{{עוגן1|אין}} הוה משכח.''' אם מצא מקום לעשות תקנה לשכור מהעכו"ם עשה: '''{{עוגן1|ואין}} לא.''' שלא רצה העכו"ם להשכירו לישראל: '''{{עוגן1|מבדר}} מנוי.''' הי' מפזר כליו בכל פנות הבית: '''{{עוגן1|יהב}} חוטרא הכא.''' היה נותן מקלו בצד זה וסנדליו במקום אחר כאילו כל הבית שלו: '''{{עוגן1|דיסקייא}}.''' הוא אמתחת: '''{{עוגן1|הדא}} דתימר.''' כלומר לא אמרן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף