עריכת הדף "
קרבן העדה/עירובין/ג/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|למעלה}} מעשרה טפחים כו'.''' מפרש בגמרא: '''{{עוגן1|נתנו}} בבור.''' והוא נתכוין לשבות על שפת הבור שהיא כרמלית ואף על פי שטעה והניח בבור שהיא רה"י אפ"ה מקנה עירוב ולא קרינן בי' הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר שהרי בין השמשות יכול להביאו מן הבור לשפת הבור שאינו אלא שבות ולא גזרו עליו בין השמשות: '''{{עוגן1|קונדס}}.''' שבט דק ועושין ממנו הרמחים ושם הרומח קונדס: '''{{עוגן1|בזמן}} שהוא תלוש אפי' גבוה ק' אמה.''' הואיל ואינו רחב ד' למטה לא הוה רה"י ואע"ג דלמעלה ד' דהא עירוב ע"ג מקום ד' בעינן אבל אם הוא מחובר אסור לפי שהקנה רך וקרוב לודאי שיקטמנו כי שקיל לעירוב והוי מלאכה דחייב משום קוצר: '''{{עוגן1|נתנו}} במגדל.''' וגם הוא נתכוין לשבות במגדל: '''{{עוגן1|ואבד}} המפתח הרי זה עירוב.''' וכגון שהמגדל ברשות היחיד דאי הוה ביה מפתח לא היה בו שום איסור דהוא ועירובו ברשות היחיד: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|למטה}} מעשרה הרי זה עירוב.''' ואסור לטלטלו דקמשתמש באילן: '''{{עוגן1|למטה}} משלשה מותר.''' אפילו לטלטל העירוב דכל למטה משלשה כארעא סמיכתא דמיא: '''{{עוגן1|אם}} אסור לטלטלו.''' דהיינו למעלה משלשה: '''{{עוגן1|לא}} יהא עירוב.''' דהא בעינן שתהא סעודה הראויה לו בשעת קניית העירוב: '''{{עוגן1|ומשני}} ראוי הוא לו.''' שהרי יכול לעבור על שבות בין השמשות דהוא שעת קניית העירוב ולאכלו דאיסור שימוש באילן אינו אלא שבות כדתנן בביצה אלו הן משום שבות לא עולין באילן הלכך קונה העירוב ואפילו הכי אסרו לטלטל בשבת: '''{{עוגן1|מעתה}}.''' אי הכי אפי' למעלה מעשרה יהא עירוב שהרי מותר ליטלו משם בין השמשות ולהביאו למטה במקום שנתכוין לשבות דקס"ד באילן כרמלית איירי והוא עומד ברשות הרבים ונתכוין לשבות למטה: '''{{עוגן1|תיפתר}} שהיתה כירתו ארבעה.''' מקום מושבו שהוא עיקרו של אילן רחב ד' וכיון דאילן גבוה יו"ד ועיקרו ארבעה רשות היחיד גמור הוא ואי אפשר ליטלו משם למטה דה"ל כמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים ואסור אפי' ביה"ש דאיסורא דאורייתא הוא אבל למטה מעשרה כרמלית ומותר להוציא ביה"ש ממנו למטה לרה"ר דאינו אלא שבות ולא גזרו על שבות ביה"ש: '''{{עוגן1|והוא}} שתהא רה"ר מקפתו.''' למטה מכל צד וא"א להביאו מלמעלה מעשרה שהוא רה"י למטה: '''{{עוגן1|באומר}} שביתתי תחתיו.''' ואיירי נמי באומר ששביתתו תהא למטה דאי באומר שביתתי למעלה א"כ יכול לעלות ביה"ש ולאכלו שם וה"ל הוא ועירובו במקום א' מאי קאמרת קמשתמש באילן הא לא גזרו על השבות בין השמשות אלא ודאי באומר שביתתי תחתיו איירי: '''{{עוגן1|ה"ג}} נתנו בכלכלה ותלאו באילן אפי' למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב וקשיא וכו'.''' וכ"ה בבבלי וה"פ דקס"ד דאסור לטלטלו דאיירי באילן שגבוה יו"ד ורחב ארבעה ואמר שביתתי בעיקרו ומוציא מרשות היחיד לרשות הרבים: '''{{עוגן1|ראוי}} הוא להופכה.''' דהואיל וכלכלה ארוכה יכול לנטותה ולא יעקרנה מתלייתה ויטה ראשה האחד עד שיהא למטה מעשרה ולא יהא עוד רשות היחיד ומותר ליטול עירובו בין השמשות דאינו אלא שבות: '''{{עוגן1|מכיון}} שהוא ראוי.''' ומותר להפוך הספסול ברשות הרבים אם נתן עירובו עליו ואמר שביתתי ברשות הרבים עירובו עירוב דה"ל הוא ועירובו במקום א' שהרי יכול להפוך הספסול וליטול העירוב ממנו: '''{{עוגן1|ופריך}} הדא אמרה וכו'.''' דמותר להפוך הכלכלה התלוי באילן ש"מ דמותר להשתמש בצידי האילן: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בסוכה פ"ב: '''{{עוגן1|שתים}} באילן.''' אם שתי דפנות הם אילן העומד שם: '''{{עוגן1|ואחת}} בידי אדם.''' שעשאו בארץ וקס"ד דאיירי כשחקק באילן נקבים והניח בהן קנים לדפנות וסיכך על אותן קנים ואין כאן תשמיש אלא בצידי האילן ואפילו הכי קתני אין עולין לה ביום טוב משום דקא משתמש באילן: '''{{עוגן1|והכא}}.''' אם נותן עירובו בכלכלה מתיר להפוך הכלכלה משום דלא הוה אלא צדדים: '''{{עוגן1|ומשני}} אמר רבי ירמיה כאן.''' בסוכה איירי שסמך קרקעית הסוכה רובה באילן ועשה סביבה בראש האילן שתי מחיצות נמצא שהוא משתמש על גבי האילן שהרי קרקעי' הסוכה מן האילן היא: '''{{עוגן1|וכאן}}.''' בכלכלה מן הצד הוא ומותר לטלטלה: '''{{עוגן1|הדא}} ילפא מההיא.''' כלומר מעתה ילפי' סוכה מעירו' ועירוב מסוכה שבשניהם להשתמש בצדדין מותר ובאילן עצמו אסור: '''{{עוגן1|שאם}} היה ב' יתדות יוצאות.''' מן האילן צדדי אילן איקרי ומותר להשתמש בסכך בי"ט: '''{{עוגן1|שאם}} היה נתון.''' העירוב בעובי האילן שאסור לטלטלו בשבת דה"ל משתמש באילן מיהו עירובו עירוב דאינו אלא שבות ובין השמשות היה מותר לטלטלו: '''{{עוגן1|אמר}} רבי יוסי.''' לעולם בין בעירוב בין בסוכה מן הצד איירי: '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' ואלא קשיין אהדדי דהכא מותר ובסוכה אסור: '''{{עוגן1|ומשני}} דאמר ריב"א וכו' דרשב"א היא.''' הא דמתיר בעירוב אתיא כר' שמעון בן אלעזר דמתיר בצדדי האילן ומתניתין דסוכה כרבנן: '''{{עוגן1|היא}} צדדי בהמה היא צדדי אילן.''' כי היכי דמתיר ר' שמעון בן אלעזר בצדדי בהמה הכי נמי מתיר בצדדי האילן ורבנן דפליגי עליה דרשב"א כי היכי דאוסרין בצדדי בהמה כך אוסרין בצדדי האילן: '''{{עוגן1|איך}} את רואה וכו'.''' אמתני' פריך דקתני נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה ה"ז עירוב וקשיא ליה הא בור עמוקה רה"י היא וה"ל הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר: '''{{עוגן1|באומר}} שביתתי תחתיו.''' בבור וה"ל הוא ועירובו במקום אחד: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא תלוש ונעוץ.''' הוא דהוה עירוב: '''{{עוגן1|הא}} אם אינו תלוש ונעוץ.''' אלא מחובר גבוה עשרה לא הוה עירוב משום דאי אפשר להפכו למטה מעשרה שמא יקטום ולמעלה מעשרה רשות היחיד הוא משא"כ בתלוש דיכול להפכו: '''{{עוגן1|בשהיתה}} כירתו.''' דהיינו עיקרו של אילן ארבעה לכך אסור ליטול עירובו משם אם גבוה עשרה הא בשאינו רחב ארבעה אפי' גבוה הרבה לא הוה רשות היחיד וסתם קנה אינו רחב ארבעה ואפ"ה תנן במתני' דאין עירובו עירוב בגבוה עשרה משום דה"ל רשות היחיד ולית ליה הך טעמא דמחובר חיישינן שמא יקטום: '''{{עוגן1|והוא}}.''' דאסור בקנה במחובר למעלה מעשרה היינו בשטבלה שרחבה ד' נתונה עליה הלכך חולקת רשות לעצמה והיינו כדשמואל: '''{{עוגן1|אם}} בשדה אבד.''' המפתח: '''{{עוגן1|שאינו}} יכול להביאו דרך שביתה.''' אף אם ימצאנו לא מצי לאתויי ליה: '''{{עוגן1|שיכול}} להביאו דרך פטור.''' דהיינו דרך גגות וחצרות וקרפיפות שכולן רשות אחת הן כרבי שמעון וכי פליגי רבי אלעזר וחכמים במתניתין בשאבדו בשדה: '''{{עוגן1|יאות}}.''' שפיר אר"א דלכך אין עירובו עירוב כיון שהיא בשדה: '''{{עוגן1|הכי}} גרסינן מה טעמא דרבנן.''' וה"פ ואלא מאי טעמייהו דרבנן דאמרי דהוה עירוב: '''{{עוגן1|דרבי}} מאיר היא.''' ת"ק דרבי אליעזר במתני' רבי מאיר הוא: '''{{עוגן1|דרבי}} מאיר אמר.''' במסכת ביצה פ"ד: '''{{עוגן1|אף}} פוחת הוא בתחלה ונוטל.''' בית שהוא מלא פירות פוחת לכתחילה ביום טוב ונוטל ולא מיתסר משום מוקצה וסתמא כר' שמעון ואיירי בבית של לבנים סדורות זה על גבי זה בלא טיט ביניהן דלאו סתירה היא: '''{{עוגן1|ופריך}} כלום אמר ר' מאיר.''' דפוחת לכתחילה אלא ביום טוב אבל בשבת מי אמר ומתני' בשבת איירי: '''{{עוגן1|א"ר}} אבא מרי.''' ת"ק דמתני' רבי אליעזר בן יעקב היא: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' בפרק ואלו קשרים: '''{{עוגן1|קושרין}} לפני בהמה.''' חבל ברוחב הפתח: '''{{עוגן1|היא}} קשירה היא נעילה.''' כי היכא דמתיר ראב"י קשירה בשבת ה"נ מתיר לפתוח החבל שלפני הפתח אם אבד המפתח: '''{{עוגן1|במגדל}} של אבן.''' הוא דפליגי ת"ק ור"א: '''{{עוגן1|אבל}} במגדל של עץ.''' אפי' ר"א מודה דעירובו עירוב שהרי יכול לשבור המגדל וליטול העירוב מתוכו כי היכי דמותר לשבור החבית לאכול הימנו גרוגרות: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף