עריכת הדף "
קרבן העדה/סוטה/ה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כשם}}.''' כך המים בודקין אותו. את הבועל: '''{{עוגן1|שנאמר}} ובאו ובאו.''' בגמרא מפרש דאיכא תנא וי"ו יתירא קדריש ואיכא תנא דדריש ובאו ובאו יתירא דכתיב בעניינא: '''{{עוגן1|שנאמר}} נטמאה נטמאה.''' גם בזה מפרש בגמ' דאיכא תנא דדריש מוי"ו יתירא ואיכא דדריש מונטמאה ונטמאה יתירא דכתיב בענינא: '''{{עוגן1|ר'}} אומר שני פעמים האמורין בפ' אם נטמאה וכו'.''' ר' שמע לר"ע דדריש בעל ובועל מריבוייא דוי"ו יתירא וקאמר ר' בעל ובועל מנטמאה נטמאה קדריש ולא מוי"ו יתירה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אנן}} תנינן.''' במתניתין שנאמר באו באו משמע דמיתורא דתיבות ובאו ובאו עצמן קדריש: '''{{עוגן1|ואית}} תניי תני.''' ויש תנאים ששנו שנאמר ובאו ובאו משמע דיתורא דוי"ו קדריש: '''{{עוגן1|מ"ד}} באו באו.''' שנה משנתו כר"ע דדריש לשונות הכפולים שבמקרא: '''{{עוגן1|ומ"ד}} ובאו ובאו.''' שנה משנתו כר"י דאמר לשונות כפולים הם ולא ניתנו להדרש דדברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש אלא מיתורא דוי"ו: '''{{עוגן1|תני}} בוא ובה.''' איכא תנא דתני שהמים בודקין אותו כשם שבודקין אותה שנאמר בו ובה המים המאררים: '''{{עוגן1|ופריך}} וכתיב כן.''' בתמיה וכי כתיב הכא בקרא: '''{{עוגן1|ומשני}} כיי דמר ר"א וכו'.''' אתיא כי האי דאמר ר"א בשם ר"י: '''{{עוגן1|גורעין}} לדרוש מתחלתה לסופה.''' ומעתה גורעין וי"ו ראשונה דובאו ונותנין באמצע לאחר הבי"ת דובאו ונותנין וי"ו אחרונה דובאו ומוסיפין אתיבת בה וקרינן בוא ובה וא"ת האל"ף יתירא דבתיבת בוא ל"ל אין קושיא דמצינו הרבה תיבות כיוצא בזה במקרא ודרשינן תרווייהו כמו לו"א בא' ובוי"ו ה"נ דרשינן תרווייהו בא בו ובה: '''{{עוגן1|ואפילו}} באמצע התיבה.''' והיינו כדפרישית שנוטלין אותיות מתחלת התיבה ונותנין לתוך התיבה כמו וי"ו ראשונה דובאו שנותנין בתוך התיבה א"נ אפילו תיבות שבאמצע המקרא נותנין בראשו או בסופו והראשון נראה: '''{{עוגן1|ויצקת}} עליה שמן.''' מנחה היא כתיב במנחת מחבת ודרשינן ויצקת שמן מנחה לרבות כל המנחות ליציקה ובת"כ מסיים בה יכול שאני מרבה אף מנחת מאפה ת"ל עליה שמן ואי לאו דגורעין ומוסיפין לא היינו דורשין מנחה לרבות כל המנחות אחרי דכתיב עליה לפני מנחה גבי ויצק אבל השתא דרשינן ויצק שמן מנחה: '''{{עוגן1|מנין}} המאררים.''' שהמים יבואו בו ובה שאיבריהם יחד תנ"ו כמנין המאררי"ם: '''{{עוגן1|והא}} תנינן וכו'.''' כלומר ותניא נמי הכי במתניתין דכשם שהמים בודקין אותה כך בודקין אותו א"נ אגב שיטפא דלישנא דפ"ק נקיט הכי וכאן צ"ל תנן ולא והא תנינן: '''{{עוגן1|כשם}} שהיא אסורה לאחיו של בעל.''' אם מת ונפלה לפני אחיו ליבם אסורה לו שהרי מחמת אחיו באתה ולו היתה אסורה כ"ש לאחיו: '''{{עוגן1|כך}} היא אסורה לאחיו של בועל.''' לעולם: '''{{עוגן1|על}} כל ביאה וביאה.''' שנבעלת מבעלה לאחר שכיבת הבועל דבאיסורא בא עליה אחרי שכבר נאסרה עליו בביאת הבועל וכפי ריבוי האיסורין נענשת ומיתתה מנוולת ביותר: '''{{עוגן1|כך}} הן.''' המים בודקין את הבועל שגם הוא גורם באיסורין שעשה הבעל: '''{{עוגן1|היא}} ע"י וכו'.''' דמדתנן כשם שהמים בודקין אותה וכו' משמע ליה דאם אין המים בודקין אותה אינן בודקין אותו אע"ג שעשה בועל איסורא עם אשת איש אחרת אין המים בודקין אותו וקאמר הטעם משום דהיא שדרכה להאסר על בעלה ע"י ביאת איש אחר נבדקת עתה דאל"כ תעמוד באיסורא ובתזנותה לעולם: '''{{עוגן1|אבל}} הוא לכשישתה.''' האיש האחר את אשתו מחמת סתירתו של הבועל יתפרע ממנו איסורא דעבד: '''{{עוגן1|בדקו}} אותו וכו'.''' אם בדקו המים אותו ולא אותה מי נאסרת על בעלה או לא: '''{{עוגן1|ופשיט}} אני אומר הזכות תלה לה.''' ודאי דהיא אסורה על בעלה שהרי אין המים בודקין אותו אא"כ שזינתה והא דלא בדקוה המים מפני הזכות שיש לה תלה לה שלא תהא נבדקת מיד: '''{{עוגן1|ופריך}} הניחא כמ"ד הזכות תולה ואינה ניכרת.''' שפיר אלא למ"ד אף אם הזכות תולה לה ניכרת שמתנונה קשיא הרי לא הוכרה א"כ ע"כ לומר שלא זינתה עמו: '''{{עוגן1|אלא}}.''' אם בדקו המים אותו ולא אותה מותרת שאני אומר מים מגולין שתה ונצבה בטנו ולא ממי המרים: ה"ג מים מגולין שתה ונצבה: '''{{עוגן1|ופריך}} הכין לא הוון וכו'.''' אס"ד דממים המגולין נצבה לא היו להם לבדוק אותו כזה בצביית בטן ונפילת ירך שאין דרך ארס המים המגולין לחלותו בענין זה: '''{{עוגן1|ומשני}} אלא אני אומר.''' ע"כ לומר שהוא נסתר עם נשים אחרות ובא עליהן לכך בדקו אותו. והיא טהור': '''{{עוגן1|ופריך}} ולא כן.''' סברנו לומר שאין המים בודקין אותו אלא לכשישתה הבעל את האשה שזנתה עמו אז יהא גם הוא נבדק ואיך בדקו אותו המים עתה: '''{{עוגן1|ומשני}} תיפתר.''' מפרש לעולם שבא עליה והא דלא בדקו המי' אותה שהיה הוא מזיד והיא שוגגת לכך לא בדקו המים אותה דכתיב והיא לא נתפשה הא נתפשה דהיינו באונס או בשוגג אין המי' בודקין אותה לפיכך בדקו אותו ולא אותה: '''{{עוגן1|ה"ג}} בדקו אותה ולא אותו אני אומר הזכות תלה ליה וכ"ה בתוספ' בר"פ.''' וה"פ מיבעיא לי' אם בדקו המים אותה ולא אותו מי אמרי' שודאי לא בא עליה הנחשד אלא איניש אחרינא בא עליה לכך לא בדקו המים אותו או דלמא אמרי' הזכות תלה לי' ונפקא מיני' אם הנחשד אחיו של הבעל ומת אחיו ונפלו צרותיה לפניו לייבם מותר לייבם מהן או דלמא אסור בהן שהרי צרת סוטה הן לדידי' ואפשר לומר דאפי' לאו אחיו הוא אסור בצרותי': '''{{עוגן1|ופשיט}} אני אומר זכו' תלה ליה.''' דכיון דחזינן דבדקו המים אותה אמרינן מסתמא הוא המזנה ולא בדקו המים אותו מפני הזכות: '''{{עוגן1|מעתה}} גירש יהא מותר בה.''' למ"ד הזכות תולה וניכר' פריך שבדקו אותה שמתנונה ואנו רואים שמחמת זכות הוא לכך גירש בעלה יהא הנחשד מותר בה דכיון דחזינן שלא בדקו המים אותו ומסתמא עם אחרי' נסתרה: '''{{עוגן1|ומשני}} תיפתר.''' תפרש דאפ"ה אסור בה הנחשד שאני אומר היא היתה מזידה והוא שוגג לכך לא בדקו המים אותו ובסמוך מפרש למה אסור בה אפי' הוא שוגג: '''{{עוגן1|הוא}} מזיד והיא שוגגת.''' מילתא באנפי נפשה היא וה"ק אם באו עדים ואמרו שהבועל הי' מזיד והיא שוגגת פשיטא לן שהיא מותר' לבעלה ישראל דכשם שאנוס' מותר' לו כך השוגגת: '''{{עוגן1|גירש}}.''' הבעל את השוגגת מהו שיהא זה הבועל מותר בה מי אמרי' שאינה נאסרה על ידו לבעל אף לבועל מותרת או דלמה איהו מיהו איסורא במזיד עשה ואסורה עליו לעולם: '''{{עוגן1|ופשיט}} אפשר לומר מזיד בה ואת אמר הכין.''' שיהא מותר בה בתמיה ודאי אסורה היא לו: '''{{עוגן1|ופשיט}} אפשר לומר יוצאת מתחת ידו ואת אמר הכין.''' בתמי' אחרי שאסרה על בעלה שצרי' להוציא' על ידו איך תהי' מותרת לו להבועל: '''{{עוגן1|ומנין}} שהדבר תלוי בה.''' שאם היא שוגגת מותרת לבעלה דמוהיא לא נתפשה לא שמעינן אלא אנוסה מותרת אבל שוגגת לא שמענו וגם מנ"ל שאם הוא שוגג שאסור' לו אף שנאסרה על בעלה איהו לאו במתכוין עביד שתיאסר לו: '''{{עוגן1|אם}} היתה מזידה אסורה שוגגת מותר'.''' וה"ה כשנאסרה על בעלה ע"י קרינן בה לטמא' בה הרי היא להבועל כטמאה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף