עריכת הדף "קרבן העדה/סוטה/ב/ה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אמן}} על האלה וכו'.''' לכך הוצרכ' לכפול:

'''{{עוגן1|אמן}} שלא שטיתי ארוס' ונשוא'.''' ע"י גלגול שבוע' הוא מגלגל עליה זנות של אירוסין ואע"פ שלא היה בו קינוי וסתירה:

'''{{עוגן1|שומרת}} יבם וכנוסה.''' ואם היתה יבמתו וכנסה וקנא לה ונסתרה מגלגל עליה טומאה שנטמאה כשהיה שומרת יבם:

'''{{עוגן1|אמן}} שלא נטמאתי וכו'.''' פירושא קמפרש לאמן על האלה אמן על השבועה דתנינן לעיל וה"ק אמן שלא נטמאתי הוא אמן על השבועה שהשביעה הכהן משביע אני עליך שלא נטמאת ואם נטמאתי יבואו בי היינו קבלת האלה שאמר לה הכהן ואם נטמאת יבואו ביך כל הקללות הללו:

'''{{עוגן1|אמן}} שלא אטמא.''' שאם תטמא לאחר זמן מים מערערים אותה חוזרין אז לתוך גרונה כאדם הנחנק ע"י משק' נראה כעוש' ערער והוא לשון זעקת שבר יעוערו:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ה"ג}} אמן לשבוע' אמן לקבל' אמן ייאמנו הדברי' אמן לשבועה מסוטה אמן לקבלה נמען הקי' וכו'.''' וכ"ה בבבלי פ' שבועות העדות וה"פ אמן משמש ג' דברים העונה אמן אחר שבועה שחבירו משביע אותו כמוציא שבועה מפיו דמי והאומר לחבירו הריני עושה לך דבר זה ע"מ שתקיי' לי תנאי זה וענה אחריו אמן כאלו אמר בפי' שמקבל עליו תנאי זה שהתנה חבירו עמו והעונה אמן אחר תפילה ותחינת חבירו הוא כאומר יהי רצון שכן יהא ויתאמת דבריך:

'''{{עוגן1|אמן}} לשבועה מסוטה.''' שהרי הכהן היה משביעה וסגי באמירת אמן שאמרה היא ובדקי לה מיא:

'''{{עוגן1|אמן}} לקבלה למען הקים וגו'.''' דכתיב ברישא ארור אשר לא ישמע את דברי הברי' הזאת אשר צויתי את אבותיכם וגו' למען הקי' את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם כיום הזה ואען ואומ' אמן ה' והיינו שקיבל על עצמו הארור:

'''{{עוגן1|ויען}} בניהו בן יהוידע ויאמר אמן.''' כן יאמר ה' אלהי:

'''{{עוגן1|אין}} מן הדין אמן שבועה.''' אם מסוטה את יליף אמן לשבועה:

'''{{עוגן1|לית}} ש"מ כלום.''' ליכא למשמע מינה דבר די"ל דאמן דסוטה הוא קבלת דברי' על האלה שמקללה הכהן או האמנת דברי':

'''{{עוגן1|וויידא}} אמרה דא.''' אלא היכן נאמר דבר זה דאמן הוה שבועה:

'''{{עוגן1|לעברך}} וכו'.''' כלומר מהכא דכתי' לעברך בברי' ה' ובאלתו ואין אלה אלא שבועה ולא מצינו שנשבעו הם בעצמן א"ו שהם ענו אמן כמו שמצינו בהר גריזי' ובהר עיבל ש"מ דאמן הוה שבועה:

'''{{עוגן1|ופריך}} עד כדון.''' הניחא דברי' שהוא ראוי להשביע כלומר שהיה יכול להשביע עליה' בפני עצמן כגון התובע לחבירו מנה והלה כופר ונתחיי' לו שבועה שיכול לגלגל עליו שאינו חיי' לו שארי תביעו' ממון שפי' שמעי' מהכא כי היכ' דמשביע על איש אחר שאילו קינ' אותה ממנו הי' יכול להשביע' עליו:

'''{{עוגן1|אלא}} דברי' שאינו ראוי להשביע עליהן.''' כגון קרקעות שאין נשבעין עליהן מנין שע"י גלגול שבוע' מטלטלין יכול להשבי' עליהן ואנן תנן בפ"ק דקידו' זוקקין נכסים שאין להן אחריו' את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן:

'''{{עוגן1|נשמעינה}} מן הדא.''' תא שמע ממתני' ארוסה ושומר' יבם ראוי הוא להישבע. בתמי' דאי קינא לה כשהיא ארוסה הא אינה שותות כשהיא ארוסה כדתנן לקמן פ"ד אלא ודאי שקינא כשהיא ארוסה ומשקה לה כשהיא נשואה מי בדקי לה מיא דהא אין הבעל מנוקה מעון שלא היה לו לישא אותה כיון דחזא בה פריצו' עד שלא נשאה א"נ כיון שבשעת השקעה יודע שבא עליה באיסור אינו מנוק' מעון קרינא ביה וכ"פ בתוספו':

'''{{עוגן1|ותימר}} מגלגלין.''' ואת אומר שאפ"ה מגלגלין מארוסה ושומר' יבם כדתנן במתני' והכ' מגלגלין. ילפינן מסוטה דבכ"מ מגלגלין כהאי גוונא:

'''{{עוגן1|ניחא}}.''' מחלק בין שבועות סוטה לשאר שבועות:

'''{{עוגן1|ומ"ד}} זו באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה.''' קשיא לגלגול אתה לומד שאר שבועות מסוטה ושכל הנשבעין באלה ובשבועה אין אתה לומד מסוטה ומאי שנא:

'''{{עוגן1|ניחא}}.''' דאין בין שבועת סוטה לשאר שבועות ולא כלום:

'''{{עוגן1|ומ"ד}} זו באמן אמן ואין כל הנשבעין באמן אמן.''' קשיא כלום למדו גלגול שבועה אלא מסוטה וכי היכא דלמדו גלגול שבועה נלמוד נמי שהשבועה היא באמן אמן:

'''{{עוגן1|יש}} ממזר ביבמה.''' דקסבר ר"ע אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והולד מהם ממזר ומשוי לחייבי לאוין בחומר חייבי כריתות ויבמה לשוק מחייבי לאוין היא דכתיב לא תהיה אשת המת חוצה הלכך לר"ע כי היכא דהבא על אשת איש שהיא בכרת אוסרה על בעלה כך הבא על יבמה אוסרה על היבם הלכך משביעה על זמן שהיתה שומרת יבם:

'''{{עוגן1|מה}} איכפת ליה ממזר גבי קינוי.''' דאפי' לרבנן דלא הוה ממזר מיבמה לשוק אפ"ה יכול לקנא לה דוקינא את אשתו כתיב אפי' מקצת אשתו משמע והיינו שומרת יבם וכיון דיכול לקנות לה מגלגל נמי עליה השבועה:

'''{{עוגן1|מניין}} שאין קידושין תופסין ביבמה.''' יבמה שלא חלצה אם נתקדשה לשוק מניין שאין קידושין תופסין אע"ג דחייבי לאוין היא לא תפסי בה קידושין:

'''{{עוגן1|שלא}} יהא לה הויה.''' שהן הקידושין אצל אחר שאינן תופסין בה:

'''{{עוגן1|ולא}} מתניתא היא.''' בקידושין פ' האומר:

'''{{עוגן1|אינה}} מקודשת.''' דכיון דהשתא לא תפסי בה קידושין לקמיה נמי לא תפסי דאין אדם מקנה או מוכר דבר שלא בא לעולם:

'''{{עוגן1|מקלס}} ליה.''' משבח ליה לר"י כלומר עליו נאמרו כל הני קראי דמייתי:

'''{{עוגן1|הזלים}} זהב מכיס.''' וכן כל הנך קראי דמייתי איירי בדברי תורה:

'''{{עוגן1|יכיל}} הוא פתר לה.''' אפשר לי לפרש למתני' דאתיא כר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אבל לרבנן דאמרי קידושין תופסין בחייבי לאוין אפשר לומר דאף ביבמה לשוק קידושין תופסין אי לאו דר' ינאי:

ה"ג ויתיביניה מה איכפת לה ממזר גבי קידושין התורה אמרה כי יקח איש אשה אפי' מקצת אשה זו היא סיומא דקושית ר' שמי לר' אילא וה"ק לדבריך שאתה דורש וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו משמע והיינו שומרת יבם ה"ל לר' יוחנן להשיב לזו אע"ג דר"ע סובר יש ממזר ביבמה מ"מ קידושין תופסין בה דכתיב כי יקח איש אשה ואפי' מקצת אשה והיינו שומרת יבם כי יקח קרינן ביה וקידושין תופסין בה אלא ודאי דלא דרשינן ואפי' מקצת אשתו ושפיר השיב ר"ל לר"י דמתני' דקידושין כר"ע וגם מתניתין דהכא נמי כר"ע אתיא:

'''{{עוגן1|שזינתה}}.''' כשהיא שומרת יבם:

'''{{עוגן1|לביתה}}.''' ליבם:

'''{{עוגן1|אסורה}} לביתה.''' כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה:

'''{{עוגן1|שומרת}} יבם שמתה מותר באמה.''' דזיקה היתה לו בה וכיון שמתה בטלה זיקתה ש"מ דלאו כאשתו היא א"כ אף כשזינתה מותרת ליבם וקס"ד דאפי' לר"ע אמר שאם זינתה שומרת יבם מותרת לביתה דלאו כאשתו היא:

'''{{עוגן1|ופריך}} בגין כן וכו'.''' כלומר איך אפשר לומר כן בשביל דתנינן במתני' בסיפא כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה וברישא תנן שמתנה עמה שלא זינתה כשהיתה שומרת יבם:

'''{{עוגן1|מה}} תנא הדא מתני'.''' מאן תנא דהך מתני' לא ר"ע ולא רבנן דלתרווייהו שריא ליבם:

'''{{עוגן1|אלא}} כיני.''' כן היא פלוגתייהו:

'''{{עוגן1|ה"ג}} מ"ד מותרת לביתה ר"ע ולא כרבנן ומ"ד אסורה לביתה ר"ע ורבנן.''' וה"פ מ"ד מותרת לביתה מודה דלר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין הרי היא כערוה והולד ממנה ממזר ואסורה לביתה ומ"ד אסורה לביתה אתיא אפילו כרבנן דסובר דאף לרבנן אין קידושין תופסין בה והרי היא כערוה ואסורה לביתה:

'''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ותניא נמי הכי:

'''{{עוגן1|וכהנת}} היתה.''' שומרת ליבם כהן היתה וזינתה והתירוה ליבם דלפנויה דמיא ופנוי הבא על הפנויה לא עשאה זונה:

'''{{עוגן1|אף}} לא מכות אין בה.''' שומרת יבם שזינתה אינה לוקה דדוקא אם ניסת לשוק לוקה דכתיב לא תהיה אשת המת וגו' בהויה הוא דאיכא לאו אבל לא בזנות:

ה"ג לא שהיה ר"מ אומר המים בודקין אותה מעכשיו אלא המים פקודין בה לכשתטמא המים בודקין אותה למפרע וכ"ה גירסת תוס'. וה"פ הא דאר"מ אמן שלא אטמא אין הכוונה שתבדוק עכשיו על העתיד אלא המים שמורים בה וכשתטמא בודקין אותה:

'''{{עוגן1|תורת}} הקנאות.''' לר"מ הוא דקאמר שמכאן מוכח שאמרה אמן שלא אטמא דכתיב סוף פרשת סוטה זאת תורת הקנאות דרשי' מיניה תורת העולמים שתהא שתייה זו שמשק' סוטה פעם אחת לכל הקנאות שיהיו לה לעולם שאין צורך בשתייתה שנית שהרי אם זינתה אח"כ המים בודקין אותה ומכאן שאין האשה שותה ושונה:

'''{{עוגן1|איש}} שיחין.''' שהיה חופר שיחין להכניס. מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים:

'''{{עוגן1|את}} ר"ע.''' משום ר"ע:

ה"ג א"ר יהודה אני אפרש:

'''{{עוגן1|מאיש}} אחד.''' אפילו קינא לה אחר השתיה מאיש אחר אינה שותה:

'''{{עוגן1|משני}} אנשים.''' אם מת בעלה זה שהשקה וניסת לאחר וקינא לה אפילו מבועל הראשון משקה לה השני:

'''{{עוגן1|כורכמית}}.''' אשה אחת ששמה כורכמית תוכיח ראיה לרבנן:

'''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' פ"ה דעדיות:

'''{{עוגן1|מה}} אנן קיימין.''' במאי עסקינן:

'''{{עוגן1|ה"ג}} אם בגר שנשא ישראלית כבר כתיב בני ישראל.''' דכתיב בראש הפרשה דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ודרשינן בני ישראל הוא דכי תשטה אשתו עושין לה ככתוב בפרשה אבל לא הגרים:

'''{{עוגן1|ה"ג}} אם בישראל שנשא גיורת כבר כתיב והביא האיש את אשתו אל הכהן וכ"ה גירסת הראב"ד.''' וה"פ אשתו המיוחדת לו וזו אחרי שידוע לו שזנתה קודם הנישואין דנכרית עד שלא נתגיירה בחזקת זונה היא כבר נכנס בה על דעת כן ולא שייך בו ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו א"נ כיון דבאיש בעינן דוקא ישראל ה"ה באשה בעינן שתהא ישראלית דמשוו להו קרא איש את אשתו:

'''{{עוגן1|אלא}}.''' כי פליגי חכמים ועקביא:

'''{{עוגן1|בגר}} שנשא גיורת.''' דלא ממעטינן מבני ישראל אלא גר שנשא בת ישראל אבל גר שנשא גיורת לא ממעטינן מבני ישראל ולא מדכתיב והביא האיש את אשתו דלדידיה שהוא גר לאו בחזקת זונה היא:

'''{{עוגן1|ה"ג}} ומ"ט דעקבי' בני ישראל ולא גרים.''' וה"פ ומ"ט דעקבי' דאמר אין משקין משום דכתיב בני ישראל וממעטינן גרים אפילו נשא גיורת:

'''{{עוגן1|ואמרת}} אליהם.''' רבויא היא דכתיב בראש הפרשה דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ומוקמינן בני ישראל למעט ישראל שנשא גיורת ומואמרת אליהם מרבינן גר שנשא גיורת שאליהם משמע שיהיו שוין והני דמיין להדדי:

'''{{עוגן1|שכיבתה}} אוסרתה.''' כל ששכיבתה אוסרתה על בעלה מקנא לה ומשקה לה וזו לאחר שנתגיירה אם זינתה נאסרה על בעלה הגר:

'''{{עוגן1|הוא}} סומא היא סומא.''' בין שהוא סומא בין שהיא סומא אינה שותה:

'''{{עוגן1|מתניתא}}.''' הך ברייתא דתניא כשהוא סומא אינה שותה אתיא כר"י דפוטר הסומא מכל מצות האמורות בתורה אפי' ממצות לא תעשה לכך אינה שותה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>