עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/יג/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|איבד}} את מעותיו.''' דאמר לא אמרתי לך הלוני ואני אפרע וכיון שאין לו תועלת אלא שמסלק ממנו נזק חיובו אין זה חייב לו כלום אבל אם הלוה את האשה מעות למזונות ע"מ שתשלם לו תובעה והיא תובעת הבעל וישלם: '''{{עוגן1|הניח}} מעותיו על קרן הצבי.''' שאי אפשר להציל מעותיו כי אם כשיתרצה הצבי לחזור אליו אף זה כן אם לא יתנדב הבעל לשלם לו אין לו כלום: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|בעי}} הפורע שטר חובו של חבירו.''' למלוה שלא מדעת הלוה אם חייב הלוה לשלם להפורע או לא מי נימא דפליגי בה חנן ובני כה"ג דלחנן פטור ולבני כה"ג חייב או לא פליגי ואמתני' דנדרים פ"ד קאי דתנן התם המודר הנאה מחבירו פורע לו חובו ומיבעי ליה אי לא אתיא מתני' אלא כחנן או אתיא ככ"ע: '''{{עוגן1|אר"י}}.''' אף בני כה"ג מודו התם דפטור והכא דמחייבו טעמייהו משום דודאי לא עלתה על דעתו שתמות אשתו ברעב וידע שאחר יפרנסנה והוא ישלם לו: '''{{עוגן1|ברם}} הכא.''' אבל הכא בפורע חובו של חבירו פטור דסבר שהיה מפייס לבע"ח עד שימחול לו חובו: '''{{עוגן1|ופריך}} הגע עצמך.''' אמור לנפשך לדבריך דמתני' דנדרים איירי בכל חוב א"כ אפי' בשהיה משכון ביד בע"ח אמאי מותר הא קמהניא ליה דמסתמא לא הוי מחזיר ליה המשכון בלא פרעון: '''{{עוגן1|ומשני}} מפייס הוינא ליה וכו'.''' אף במשכון י"ל שהיה מפייס ליה שיחזור לו משכונו בלא מעות: '''{{עוגן1|עד}} כאן בבע"ח.''' שאינו דוחקו ונוגשו שישלם לו שייך לומר דלמא מפייס ליה: '''{{עוגן1|ואפי'}} בבע"ח דוחק.''' שרדפו שישלם לו חובו מי אמרינן דאף זה מותר במודר הנאה או דלמא כיון דחזינן שאינו מקבל פיוסים אסור: '''{{עוגן1|שמעינן}} מי הדא.''' תא שמע מהא דתנן התם בנדרים ברישא דמתני' המודר הנאה מחבירו שוקל לו את שקלו: '''{{עוגן1|ולא}} שקל אין ממשכנין אותו.''' בתמיה הא תנן בפ"ק דשקלים דממשכנין מי שלא שקל את שקלו אלא ודאי כל שלא בא הדבר ליד המודר מיד הנודר לא מיקרי הנאה אלא גרמא בעלמא ושרי: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' זאת אומרת דאפי' בבע"ח דוחק כי האי דשקלי' דממשכנין אותו אם לא יתן אפ"ה אין צריך לשלם לו: '''{{עוגן1|תדע}} לך שהוא כן.''' כלומר מסיפא דמתני' דנדרים נמי איכא למידק הכי: '''{{עוגן1|דתנינן}}.''' התם הנודר מקריב על המודר קיני זבין וכו' חטאות ואשמות שהיה חייב המודר להביאן והני כבע"ח דוחק הוא דכל כמה דלא מייתי להו אסור בקדשים ולית ליה כפרה: לא בשלא נתן לתוך ידו כלום אלא כיון שלא נתן לתוך ידו כלום לא מיקרי הנאה: '''{{עוגן1|אלא}} בארנון ובגלגולת.''' אם פרע עבורו מס המוטל על קרקעו או על גולגלתו חייב לשלם לו שכך הוא דינא דמלכותא: '''{{עוגן1|חייליה}} דרב.''' ראייתו של רב לדין זה מהאי: '''{{עוגן1|מציקין}}.''' עוררין ה"ג הגוזל שדה ומכרה לחבירו ונטלוהו מציקין כופין אותו להחזיר את מעותיו: '''{{עוגן1|קנס}} קנסו בגזלן.''' כלומר מדינא פטור הגזלן מלשלם דקרקע אינה נגזלת אלא קנס הוא שקנסוהו חכמים: '''{{עוגן1|בעי}} וההן דהוה רבה.''' קשיא ליה מאי קאמר ולא שמע הא דאר"י וכו' והלא רב היה גדול מר"י: '''{{עוגן1|ה"ג}} חד אמר בארנון ובגולגולת.''' הך ברייתא מיירי שנטלו מסיקין בארנון ובגלגולת הלכך חייב להחזיר לו מעותיו: '''{{עוגן1|וחרנה}}.''' ואידך אמר אינה בארנון ובגולגולת ואפ"ה חייב להחזיר לו או כרב או כר"י ל"א חד אמר נטלו מציקין הרי הוא כארנון וגלגולת וחד אמר אינה כארנון וכגלגולת אלא מטעם קנס כר"י: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' נדרים פ"ד המדיר הנאה מחבירו מרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון דהיינו בהמתו אינו מרפאה וקשיא לי' אהא דתנן התם ומחזיר לו אבידתו א"כ למה לא ירפא רפואת ממונו שהרי זה כמחזיר אבידתו והך סוגיא מייתי הכא אגב הא דלעיל: '''{{עוגן1|ר"י}} ור"י.''' מתרצים לרומיא דהנך מתניתין: '''{{עוגן1|כאן}} במדירו מגופו.''' הא דתנן ומחזיר לו אבידתו איירי שנדר שלא יהנה גופו ממנו אבל נכסיו יהנו ממנו: '''{{עוגן1|כאן}} במדירו מנכסיו.''' הא דתנן אבל לא רפואת ממון איירי. שנדר שגם ממונו לא יהנה ממנו: '''{{עוגן1|כאן}} בשיש לו.''' רופא אחר שיכול לרפא בהמתו הלכך אסור המדיר לרפאותה: '''{{עוגן1|כאן}} בשאין לו מי שירפאנו.''' כלומר אין שם אדם אחר שיחזיר לזה אבידתו: '''{{עוגן1|ופריך}} אם מי שיש לו מי שירפאנו.''' אוקימתה להא דתנן אבל לא ריפוי ממון קשיא רישא דתנן מרפאהו רפואת נפש ואי בשיש לו רופא אחר אפי' רפואת נפש אסור: '''{{עוגן1|ומשני}} שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות.''' ומשום חשש סכנת נפשות התירו לו לעשות לו רפואה אף שיש שם רופא אחר אבל לבהמתו לא התירו משום הך חששא כיון שיש שם רופא אחר: '''{{עוגן1|ופריך}} ולא נכסי המחזיר הן שהן אסורין לבעל הפרה.''' כלומר לבעל האבדה כדתנן ברישא ופורע לו את חובו וכיון שכן קשיא א"כ למה תנן בסיפא ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש למה לא יטול המחזיר שכרו הלא אין נכסי בעל האבדה אסורין עליו: '''{{עוגן1|כשהיו}} נכסיו של זה וכו'.''' כלומר שהדירו המחזיר ובעל האבדה זה את זה איירי מתניתין הלכך תפול הנאה להקדש אבל חזרת האבדה שריא דמצות לאו ליהנות ניתנו ואין זה מהנהו אלא מסיר את הנזק: '''{{עוגן1|מועלין}} באסורות.''' כלומר מועלין בנדרים אם אמר קונם דבר זה עלי הרי הוא כהקדש ומועלין בו הלכך תפול הנאה להקדש וה"ק הנאתו כי הקדש מה הקדש יש בו מעילה אף קונמות יש בהן מעילה: '''{{עוגן1|הככר}} הזה הקדש.''' שאסרה בקונם לכל כהקדש שהוא אסור לכל אדם: '''{{עוגן1|אכלו}} בין הוא בין אחר מעל.''' דיש מעילה בקונמות: '''{{עוגן1|לפיכך}} יש לו פדיון.''' דכיון דמתסר אכ"ע כהקדש תפוס פדיונו: ה"ג הרי זה עלי אכלו הוא מעל אחרים לא מעלו לפיכך אין לו פדיון דברי רבי מאיר לא אמר וכו'. וכן הוא בבבלי בנדרים פרק ד' וה"פ כיון דאמר ככר זה עלי לא אסרו אלא על עצמו ואי מתהני מיניה מעל אבל על חבירו לא נאסר לפיכך אין לו פדיון דכיון דחבירו לא מעל לא אלים כהקדש למתפס פדיונו: '''{{עוגן1|לא}} אמר.''' ר"מ אלא אם אכלו מעל הא אם מחמם בו את ידיו לא מעל דאל"כ ליתני אם חימם את ידיו מעל: '''{{עוגן1|כיני}}.''' כן היא ברייתא איירי באומר קונם ככר זה לא אוכלנו או אטעמנו ואז לא אסר על עצמו אלא האכילה: '''{{עוגן1|עד}} כדון צריכה.''' ועדיין בעיין קיימת בנדר מן הככר סתם כגון שאמר קונם ככר זה עלי אם אסור גם לחמם את ידיו או לא: '''{{עוגן1|דתני}}.''' כלומר הא דתנן מי שהלך וכו': '''{{עוגן1|לא}} אמרן.''' אלא אחר שעמד ופרנס הוא דאיבד את מעותיו: '''{{עוגן1|הא}} האב.''' שפרכס את בתו גובה מבעלה כשיבא ממדינת הים מה שהוציא: '''{{עוגן1|ואתיין}} וכו'.''' ואזדו לטעמייהו: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' לעיל פ' נערה: ה"ג ואינו אוכל פירות בחייה ניסת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפרקונה ובקבורתה ותני עלה לא רצה הבעל לקברה האב קוברה ומוציא ממנו בדין ואר"ח לא אמר אלא האב הא אחר אינו גובה מהבעל אם הוציא הוצאות על קבורת אשת חבירו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף