עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/יג/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|שני}} דייני גזלות.''' שהיו גוזרין גזרות על הגזלנין וקונסין עליהן קנסות: '''{{עוגן1|שני}} דברים.''' שאין חכמים מודים לו: '''{{עוגן1|תשבע}} בסוף.''' כשישמעו בו שמת ותבא לגבות כתובתה תשבע שלא עכבה בידה משל בעלה כלום: '''{{עוגן1|ולא}} תשבע בתחילה.''' בשעת גיבוי מזונות: גמ' ופריך לא כן וכו': '''{{עוגן1|ה"ג}} ד' מאות ושמונים בתי דינין היו בירושלים וכ"מ בבבלי.''' ודריש ליה מדכתיב מלאתי משפט מלאתי בגימטריא תפ"א והאחת היתירה היינו בית המקדש א"נ ת"פ מלבד דתנן במתניתין וקשיא למה תנן אלו במתניתין הא הוו טובא ב"ד בירושלים שדנו דיני ממונות וגזלות: '''{{עוגן1|ואלו}} ממונין על הגזל.''' בתמיה וכי אלו בלבד הם הממונין על הדינין בירושלים: '''{{עוגן1|ומשני}} ללמדך וכו'.''' שאלו דתנן במתניתין היה סיפק בידם למחות ולדון בכפייה משא"כ בתי דינין האחרים לא דנו ע"י כפייה אלא כשבאים לפניהן לדון א"נ אלו היו עונשים שלא מן הדין אלא לעשות גדר: '''{{עוגן1|היה}} דורש שלש מקראות.''' שנראין שהן לגנאי דרשן הוא שהן לשבת וכולהו מייתי בסמוך: '''{{עוגן1|אינה}} עושה כן.''' שתשב במקום הפקר כזה: '''{{עוגן1|לפתח}} שכל עינים מצפות לו.''' כלומר לשער השמים והיינו לקב"ה: '''{{עוגן1|ואמרה}} רבונו של עולם לא אצא ריקם מבית זה.''' מסיפא דקרא קדריש דכתיב ותשב בפתח עינים כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה: '''{{עוגן1|שפתחה}} לו העינים.''' פתחי היתר נתנה לו לומר שאין עבירה בדבר: '''{{עוגן1|פנויה}} אני.''' ומותרת לכל אדם: '''{{עוגן1|וטהורה}} אני.''' שאינה טמאה נדה: '''{{עוגן1|ישכיבון}} כתיב.''' לשון הפעיל כאלו אחרים השכיבום עם הנשים ומעלה עליהן הכתוב כאלו שכבו בעצמם: '''{{עוגן1|והיו}} משהין אותן.''' שהיו מסרבין להקריב הקרבנות כי אם לאחר יגיעה רבה כדכתיב גם בטרם יקטירון את החלב וגו' וכשהיו זבות ויולדות באות ממקום אחר לשילה להקריב את קיניהן היו מתעצלות בהקרבתן ושהו הנשים שם עד שיראו שהקריבו קרבנותיהן ומתוך ששהין שם ומנען מפריה ורביה מעלה עליהן הכתוב כאלו שכבון: '''{{עוגן1|א"ר}} תנחומא.''' תדע שלא שכבו ממש שזו היא שהקב"ה מקנתר להן ע"י שמואל למה תבעטון בזבחי ובמנחתי: '''{{עוגן1|אין}} תימר.''' כלומר ואס"ד כפשטא דקרא ששכבן ממש ועשו עבירה חמורה: '''{{עוגן1|יש}} כאן וכו'.''' וכי כך דרך המקנתר שבורח מן החמור ומוכיח חבירו בעבירה קלה אלא בלמה תבעטון נכלל גם את זו אשר ישכבון וגומר: '''{{עוגן1|שהיו}} נוטלין מעשר ודנין.''' לא שהיו נוטלין שוחד ח"ו אלא שנטלו מעשר לוי מבעלי דינים ודנין אותן וזהו אבק שוחד שע"י כך דעתן נוטה להם אלא היה להם לחשוך עצמן מדין מכיריהם שנותנין להם מעשרותיהם: '''{{עוגן1|מברכתה}}.''' שיירא שמוכרין ולוקחין סחורות היתה עוברת: '''{{עוגן1|והיו}} מניחין וכו'.''' והיינו ויטו אחרי הבצע: '''{{עוגן1|ה"ג}} מעשה בר"י שפסק מזונות לאשה בשוקי ציפורי שמע רבי וכו'.''' וה"פ ר"י פסק בציפורי מזונות לאשה שהלך בעלה למדינת הים ולא שמע שמת בעלה שמע רבי ואמר איך ניתן לה מזונות מאן לימא לן שלא שלח לה בעלה ממדינת הים לפרנסתה או מאן אמר לי שלא הניח לה בעלה טרם צאתו כדי פרנסתה: '''{{עוגן1|ה"ג}} עבדין ואמהין.''' כלומר ואפי' הניח לה עבדים ושפחות היודעים לדבר של מי הם אפשר לומר שהניחן ולא נודע לנו: '''{{עוגן1|ה"ג}} רבי הילא א"ר בא מסבר סבר רבי.''' דלא איירי מתני' באשת איש דלדידה אפי' בשבועה לא יהבינן אלא באלמנה ששמעו שמת בעלה במדינת הים לזו יהבינן בשבועה: '''{{עוגן1|מי}} שיצא למדינת הים.''' דמשמע שאינו חוזר עוד לעולם אבל מי שהלך משמע ליה שעתיד לחזור: '''{{עוגן1|בתחלה}}.''' כשבאת לגבות מזונות נשבעת שלא שלח לה בעלה למזונות ממדינת הים: '''{{עוגן1|בסוף}}.''' כשבאת לגבות כתובתה נשבעת שלא הטמינה משל בעלה כלום ומגלגלין עליה שלא הערימה למכור יותר מכדי צרכה למזונותיה: '''{{עוגן1|בשלא}} מחלה ליתומים על כתובתה.''' הוא דיש לה מזונות אבל בשמחלה על כתובתה אף מזונות אין לה: '''{{עוגן1|תיזון}}.''' כל זמן שאינה תובעת כתובתה או כשתרצה תטול כתובתה שנאמנת האשה לומר מת בעלי ותינשא וכשם שנאמנת לינשא כך נאמנת ליטול כתובתה כדתנן ביבמות פט"ו: '''{{עוגן1|תיזון}} מכתובתה.''' אף שאינה נאמנת לומר גרשני בעלי כדי שתינשא מ"מ מזונות אית לה עד כדי כתובתה ממה נפשך וכדמסיק: '''{{עוגן1|אם}} אינה אשת איש.''' אלא שבאמת גירשה בעלה: '''{{עוגן1|ואשתו}} תובעת מזונות.''' כלומר מה שלותה ואכלה בהיותו במדינת הים: '''{{עוגן1|שומעין}} לו.''' כלומר הדין עמו: '''{{עוגן1|ואם}} פסקו ב"ד.''' קודם שבא כמה תלוה או תמכור מנכסי בעלה למזונות: מה שפסקו פסקו ואין שומעין לו וצריך לשלם מה שלותה: '''{{עוגן1|בשאין}} מעשה ידיה כדי מזונותיה.''' איירי הך ברייתא הלכך אם פסקו ב"ד מה שפסקו פסקו: '''{{עוגן1|ופריך}} כהדא שומעין לו.''' דתנן ברישא בתמיה הא אין מעשה ידיה מספיקין: ומשני כמ"ד אין מזונות לאשה מדאורייתא אבל מעשה ידיה שלו מדאורייתא הלכך שומעין לו דאמרי' אלו לא היו מלוויים לזו היתה דוחקת עצמה אע"ג דלא ספקה: '''{{עוגן1|אין}} ב"ד פוסקין מזונות לאשה.''' שאין בעלה כאן בעיר: מדמי פירות שביעית שמכר הבעל דכיון דאינו משועבד לה אלא מדרבנן דהיינו תחת מעשה ידיה ה"ל כפורע שכר פועל מדמי שביעית דאסור כדתנן פ"ח דשביעית: '''{{עוגן1|בשיש}} מעשה ידיה כדי מזונות.''' הלכך שומעין לו: '''{{עוגן1|ופריך}} כהדא מה שפסקו פסקו.''' בתמיה הא מעשה ידיה מספיקין לה למזונותיה: '''{{עוגן1|בשפסקו}} יתר.''' שתפרנס בריוח ומעשה ידיה אינן מספיקים אלא לדברים גדולים וכיון שפסקו לה ב"ד חייב הבעל לשלם: '''{{עוגן1|הרי}} שהיה נתון במדינת הים.''' ושלח כלים ואמר ינתנו אלו לבניו: '''{{עוגן1|בנותיו}} בכלל.''' והראוי לבנים הזכרים כגון ספרים וכלי מלחמה לזכרים והראוי לבנות כגון כלי משי הצבועים וחלי זהב יטלו הבנות ודברים הראוים לזכרים ולנקבות יטלו אותן הזכרים: '''{{עוגן1|ה"ג}} אם בשעת מיתה אמר ינתנו אלו לבניו אין הבנות בכלל.''' וכ"ה ברי"ף פרק מי שמת. וה"פ טעמא דמילתא משום דבחייו רוצה לכבד בנותיו כדי שיהיו חביבות על בעליהן אבל בשעת מיתה אינו רוצה לעקור נחלה דאורייתא: '''{{עוגן1|הלכה}} כיוצא בו.''' כלומר הלכה כמותו וכיוצא בו מי שהסכים עמו דהיינו ר"י בן זכאי א"נ הלכה כיוצא בו בכל הדברים הדומין לאלו כלומר למדין מהן במקום אחר: '''{{עוגן1|אין}} הלכה כיוצא בו.''' דהיינו ר"ג שלא ראה את דבריו אלא בשלשה והיה לו לראות את דבריו בכולן שהלכתא כוותיה בכל השבעה דברים: '''{{עוגן1|הלכה}} כיוצא בו.''' דהיינו אדמון שאמר כן אבל בשאר דברים אין הלכה כאדמון ופליג אר' זעירא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף