עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/ח/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אלא}} כל נכסיו.''' שירש מאחיו אחראין לכתובה: '''{{עוגן1|גרשה}}.''' ליבמתו אחר שכנסה: '''{{עוגן1|ה"ג}} אין לה אלא כתובה.''' אבל כל זמן שלא גירשה היו כל הנכסים מאחיו משועבדים לה ואינו רשאי למכרן: '''{{עוגן1|הרי}} היא ככל הנשים.''' דתנן לקמן בפרק הכותב המגרש את אשתו והחזירה על מנת כתובה הראשונה החזירה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כיצד}} הוא עושה וכו'.''' ה"ג בתוספתא מי שמת והניח אשתו שומרת יבם אפילו הניח נכסים של ק' מנה אין היורשין יכולין למכור מפני שכל הנכסים אחראין לכתובתה כיצד יעשה כונסה ומגרשה ושוברת לו על כתובתה וה"פ כותבת לו שובר על כתובתה: '''{{עוגן1|לצדדין}} היא.''' מיתנייא הך ברייתא דלא בעינן תרווייהו אלא או מגרשה או שוברת לו כתובתה דמפרש הא דתנן במתני' החזירה הרי היא ככל הנשים ויש לה כתובה היינו על נכסי בעלה האחרון: '''{{עוגן1|כנסה}}.''' לשומרת יבם: '''{{עוגן1|אם}} חידש לה.''' אם הוסיף לה על כתובתה הראשונה שיש לה מאחיו: '''{{עוגן1|ה"ג}} מתניתא אמרה כן החזירה הרי היא ככל הנשים.''' וה"פ ממתני' שמעינן דאם כנסה וגירשה והחזירה הרי היא ככל הנשים וכתובתה על נכסיו: '''{{עוגן1|ומשני}} סוף דבר עד שיכניס ויגרש ויחזיר.''' אי ממתני' ה"א משהחזירה כתובתה על נכסיו: '''{{עוגן1|דרבא}} אתי מימר לך.''' ור' זעירא גדולה מזו אתי לאשמועינן דאף בכנסה וגירשה והחזירה כתובתה על נכסי בעלה הראשון אא"כ חידש לה על כתובתה הראשונה ומפרש למתני' הרי היא ככל הנשים שכתובתה הראשונה קיימת וכדפרישית במתני' ה"ג ארוס שמת אין לה כתובה וכו'. וה"פ ארוס שמת והניח ארוסתי שומרת יבם אין לה כתובה מבעלה הראשון אע"ג דתנן בפ' אע"פ נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין וכו' גובה הכל שומרת יבם שאני כיון שלא הותרה להנשא לשוק במיתתו אין לה כתובה: '''{{עוגן1|שלא}} תאמר יעשה כמו שגירש וכו'.''' ה"ל למימר שלא תאמר יעשה כמי שמת דהא במתני' פ' אע"פ תנן נתארמלה וכו' אלא לפי שזה נמי מת לכך נקט לשון קצרה כמי שגירשה וה"ק שזו כמי שגירשה מן האירוסין תהא ייש לה כתובה לפיכך צריך רב המנונא למימר שאין לה כתובה ל"א אתוספת כתובה קאי ואליבא דראב"ע דסובר דארוסה אין לה אלא מנה או מאתים קמ"ל ר"ז ארוסה שומרת יבם נמי לית לה כתובה אע"ג שלא הותרה להנשא לשוק ע"י אירוסין אפ"ה אין לה כתובה מן הראשון שלא תאמר דחליצתו של שני ה"ל כגט ויהי' לה כתובה מן השני קמ"ל דאין לה כתובה ולשון זה נראה עיקר: '''{{עוגן1|והיתה}} קלה בעיניו לגרשה.''' וכשהיה כועס עליה אמר להלכי אצל כתובתיך: '''{{עוגן1|אעפ"כ}} היתה קלה בעיניו לגרשה.''' שהיה אומר לה טלי כתובתיך וצאי: '''{{עוגן1|כוסות}} וקערות ותמחויים.''' לצרכו: '''{{עוגן1|הדא}} דתנינן.''' היינו דתנן במתני' שאף תקנה זו אינה שהיה אומר לה הרי כתובתיך מונחת על השולחן בקערות וכוסות ותמחויי' העומדים על השלחן לפיכך התקינו שיהא נושא ונותן במעות שהכניסה לו ויהא כל נכסיו אחראין לכתובתה: '''{{עוגן1|והוא}} מאבדה.''' לאו דוקא מאבדה אלא שלוקח בהן סחורות וקשה בעיניו למכור הסחורות כדי לגרשה: '''{{עוגן1|והוא}}.''' שמעון בן שטח התקין ג' דברים: '''{{עוגן1|ושיהו}} התינוקות הולכין לבית הספר.''' שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו ומי שאין לו אב לא הי' לומד תורה התקין שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר ומכניסים אותן כבן שש כבן שבע: '''{{עוגן1|והוא}} התקין טומאה לכלי זכוכית.''' דלא כתיב בהו טומאה מפורש בקרא: '''{{עוגן1|על}} ארץ העמים.''' ופריך לא כן וכו' משום ספק קברות שלהן דעכו"ם מיטמאו במגע ובמשא ובאהל לרבנן דפליגי אר"ש ואפי' ר"ש דפליג מודה דמטמאין במגע ובמשא וברקב: '''{{עוגן1|רי"א}}.''' ר"י בן טבאי לבד ורבי יונה מוסיף אף שמעון בן שטח עמו גזרו טומאה על כלי מתכות שיחזרו לטומאה ישנה אם נשתברו לאחר שנטמאו ותיקנם משום גזרה שמא יאמרו טבילה בת יומא בלא הערב שמש סגי להו שהרואה שנטמאו ומשתמשין בהן בו ביום מתוך שאינו יודע שנשברו יאמר שהטבילה היא מטהרתן: '''{{עוגן1|גזרו}} על טהרת ידים.''' שיהו סתם ידים מטמאות את התרומה בנגיעה שמעינן מיהת דיוסי בן יהודה ויוחנן גזרו טומאה על כלי זכוכית ואלו הכא אמרינן דשמעון בן שטח גזר טומאה על כלי זכוכית: '''{{עוגן1|ומשני}} רבי יוסי וכו' כך היתה הלכה בידם.''' מהראשונים ושכחו ועמד שמעון בן שטח ויסדם וחיזק גזירתן לפיכך נקראת על שמו: '''{{עוגן1|סוף}} שהוא מתקיים בידן.''' שלא יתבטלו דבריהן ולא תבא תקלה לידן אלא יאמרו דבר הגון כמו שנאמרו למשה מסיני: ה"ג ואתיא כמאן דמר וכו': '''{{עוגן1|ואם}} רק הוא.''' המניעה מכם שאין אתם יגיעין בתורה כל צרכה שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ולמי שאינו מייגע בה הוא דבר רק: '''{{עוגן1|אימתי}} היא חייכם.''' דהא התורה נקראת תושיה שמתשת כחו של אדם ואיך כתב כי היא חייכם אלא בשעה שאתם יגעין בה כל צרכה היא נותנת חיים אבל כל זמן שלא יגעתם בה כל צרכה היא מתשת כחו של אדם א"נ אם אתם יגעין בה בעוה"ז היא חייכם בעה"ב: {{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק האשה שנפלו'''</big>}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף