עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/ו/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|פסקה}} להכניס כספים.''' דינרים בעין שמוכנים להשתכר בהן מיד: '''{{עוגן1|סלעה}}.''' שהיא נותנת שהוא ד' דינרין נעשה ליכתב בשטר כתובה בו' דינרין בתוספת שליש ואשמועינן תנא בדינרין בעין בין מרובין כגון אלף דינר דרישא בין מועטים כגון סלע לעולם מוסיף שליש וכן בשום לעולם פוחת חומש: '''{{עוגן1|לקופה}}.''' שיתן לה עשרה זוז לכל מנה שהיא מכנסת לו כדי לקנות לה בשמים ותמרוקי נשים: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|לא}} עשה כן.''' אלא כתב לה כתובה אלף זוז אע"פ שלא הכניסה לו אלא שום בת"ק זוז: '''{{עוגן1|קיצותא}}.''' שומא קודם כתיבת הכתובה: '''{{עוגן1|גובה}} את הכל.''' שהרי ידע שלא הכניסה לו אלא ד' מאות זוז ואפ"ה כתב אלף זוז א"כ מדעתיה קיהיב לה מתנה: '''{{עוגן1|ואם}} לאו.''' שלא עשה קיצותא: '''{{עוגן1|מיגרע}} חמשה דינרין לכל סלע.''' כלומר מה' דינרים עושה סלע שהוא ד' דינרים והיינו פוחת חומש: '''{{עוגן1|ואינו}} נוגע בתוספת.''' דדוקא בחמש מאות הראשונים אמרי' דטעה וסבר שהוא פוסק כפי מה שהיא מכנסת ולא ידע שפוחת חומש אבל בת"ק הנוספים אמרי' דודאי מתנה יהיב לה ואינו פוחת מהן דבר ל"א א"צ להוסיף עיקר הכתובה שכבר הוסיף ופי' זה נראה עיקר: '''{{עוגן1|עושה}} אותן ז' מאות ומחצה.''' והיינו תוספת שליש: '''{{עוגן1|אם}} עשתה קיצותא גובה את הכל.''' כלומר נוטלת מה שכתב לה וכ"ה בתוספתא אבל לא יותר: '''{{עוגן1|ה"ג}} ואם לאו מוסיף ששה דינר לכל סלע ואינו נוגע בתוספת.''' וה"פ ואם לאו שלא עשה קיצותא אמרי' מסתמא הני חמש מאות שהוסיף במתנה הוסיף ועוד צריך מאתים וחמשים זהובים על ת"ק זהובים כספים שהכניסה לו כפי תקנת חכמים ולל"ב גם כאן א"צ להוסיף עיקר הכתובה: '''{{עוגן1|ה"ג}} פסקה להכניס אלף דינר וכתב לה שום י"ב מנה וכ"ה בתוספתא.''' וה"פ שפסקה לו שום אלף זוז ושוה אלף זוז: '''{{עוגן1|גובה}} את הכל.''' כלומר נוטלת מה שכתב לה ולא יותר דמחלה לו השאר ואם לאו אין פוחתין וכו' אין פוחתין לה עיקר כתובתה אלא צריך ליתן לה גם עיקר הכתובה וכ"ה בתוספתא שם מה שהחתן פוסק פוסק פחות חומש חוץ ממאתים לבתולה ומנה לאלמנה: '''{{עוגן1|ופריך}} הכא את מר מיגרע וכו'.''' בפסקה להכניס ת"ק זוז שום וכתב לה אלף זוז אמרת דאם לא עשתה קיצותא מגרע ובסיפא גבי אלף זוז שום לא תני דמגרע: '''{{עוגן1|ומשני}} כאן בנטלה מקצת וכו'.''' ברישא אם מחשבין הפחת עדיין יש תוספת ע"כ אמרינן דמגרע אבל בסיפא אם מחשבינן הפחת אין כאן תוספת הלכך אינו מגרע לישנא אחרינא ברייתא אחריתא איתא דתני ברישא דאינו מגרע וקשיין אהדדי ומשני כאן בברייתא דתני בה דאינו מיגרע איירי בשנטלה מקצת כתובה ולא הפחית לה כלום אמרינן מסתמא כל מה שהוסיף מחל לה וכאן ברייתא דידן דתני בה מגרע איירי בשלא נטלה עדיין כלום והראשון נראה עיקר: '''{{עוגן1|ופריך}} הכא את מר נוגע בתוספת וכו'.''' בסיפא תניא ונוגע בתוספת דתני שיש לה עיקר כתובה ובמציעתא תניא ואינו נוגע בתוספת ולל"ק צ"ל דגרסינן בברייתא בסיפא בשום בכתב לה בשוה השום שנוגע בתוספת: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן הוסיף ולא פיחת.''' ברישא אף אם מגרעין החומש עדיין יש בו תוספת הלכך אמרינן לשם מתנה יהיב ולא ידע שצריך להוסיף על הכספים הלכך צריך להוסיף מלבד התוספת שהוסיף אבל בסיפא פיחת ממה שצריך להוסיף כפי תקנת חכמים הלכך נוגע בתוספת דאמרי' שיודע דמתקנת חכמים צריך להוסיף יותר ולא נתן זה שהוסיף לשם מתנה אלא שסבר לפחות ולל"ב ה"פ במציעתא כבר הוסיף כפי שיעור הכתובה הלכך אינו נוגע בתוספת עכשיו אבל בסיפא אין כאן תוספת כפי שיעור הכתובה הלכך צריך ליתן לה עיקר הכתובה: '''{{עוגן1|ה"ג}} תניא בין בשום בין בכספים בשום מה שהוא פוחת ובכספים מה שהוא מוסיף הכל לפי מה שהיא מכנסת.''' וה"פ בין כספים מרובים תו מועטים לעולם הוא מוסיף ובשום מרובה או מועט לעולם הוא פוחת חומש כפי הערך שהכניסה: '''{{עוגן1|כיני}} מתני'.''' כן הוא פירושא דמתני' לקופת בשמים לכל מנה. דבמתני' תנן סתמא לקופה ולא ידענא מאי ניהו הקופה זו: '''{{עוגן1|עשו}} הניית.''' בשמים שהבעל נהנה ממנו כהניית כספים ולא אמרי' כיון שנותן עשרה דינרים מכל מנה לצרכה לא יוסיף על אלו שליש אפי' הכניסה כספים שהרי אינו יכול לישא וליתן בהן קמ"ל דה"ל לדידיה כהניית כספים שנושא ונותן בהם: '''{{עוגן1|עשו}} הנאת פריה ורביה.''' כיון שע"י הבשמים הבעל מתאוה לה ה"ל כהניית כספים: '''{{עוגן1|לקרשין}}.''' שם מקום. אשכחינין ערירין. מצאו אותן עוררים ומריבה ביניהם בעניני תמרוקי נשים כמה יתנו להן: '''{{עוגן1|אמרו}} להו.''' אם התניתם בתנאי מפורש כמה יתנו עשו כתנאי ואם לאו הכל כמנהג המדינה דהלכה כרשב"ג דמתני' לא יפחות לה מחמשין זוז. פשיטי שהן שמינית של צורי: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף