עריכת הדף "
קרבן העדה/יומא/ז/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מפני}} מה כה"ג משמש בשמנה כלים.''' בכל ימות השנה ואע"ג דמסיק לקמן שכולן באין לכפרה מ"מ הכי קשיא ליה. ישמש כהן הדיוט בד' וכה"ג בד' הנוספים לחוד: '''{{עוגן1|בריתי}} היתה אתו.''' דכתיב גבי אהרן: מפני מה אינו משמש בבגדי זהב ביה"כ: '''{{עוגן1|מפני}} הגאוה.''' שלא יתגאה בכניסתו לפני ממ"ה הקב"ה כדכתיב אל תתהדר לפני מלך: '''{{עוגן1|שאין}} קטיגור.''' זהב שעשו בו את העגל נעשה סניגור לכנוס בו לפני ולפנים ביה"כ לכפר על ישראל: '''{{עוגן1|ולבשם}}.''' נוטריקון ובלו שם שלא היו ראויין לעבודה עוד: '''{{עוגן1|ולא}} היו כשרים ליה"כ הבא.''' אפי' לכה"ג זה: '''{{עוגן1|אחת}}.''' תשובה אחת מבגדי כה"ג שהן קדושה חמורה איך יעשו בגדי כהן הדיוט הא מעלין בקדש ואין מורידין: '''{{עוגן1|ואחת}}.''' תשובה שנייה מבגדי כהן הדיוט עצמן דהא אבנטו של כה"ג ביה"כ הוא של בוץ ואבנט של כהן הדיוט הוא של כלאים: '''{{עוגן1|שהוא}} של בוץ.''' שנאמר באבנט בד יחגור: '''{{עוגן1|שיש}} בו כלאים.''' שנאמר ואת האבנט שש משזר תכלת ושש כתנא ותכלת עמרא: בראוי לו בבגדים הנאמרים בו: '''{{עוגן1|כשם}} שהקרבנות מכפרין.''' משום דקשיא ליה למה נסמכה בואתה תצוה ענין מילואים לבגדי כהונה: '''{{עוגן1|כתנת}} היתה מכפרת על לובשי כלאים.''' דס"ל שאין חייבי' על כלאים אלא בבגד הלובש סמוך לבשרו שהוא המחמם אבל מה שעל בגדיו אינו אלא מדרבנן א"נ לפי שבגדי כהונה קשים הם ולא שייך בהן כלאים כדאיתא בבבלי בריש פירקין והיינו אבנט ומצנפת ומכנסיים אבל כתונת ודאי לא היה קשה דא"כ היה חוכך בבשרו: '''{{עוגן1|ויטבלו}} את הכתנת בדם.''' רמז היה להם שכפרת דמים עולה ע"י כתונת: '''{{עוגן1|לכסות}} בשר ערוה.''' לחפות על גילוי עריות: '''{{עוגן1|וישם}} את המצנפת על ראשו.''' פשיטא שנותנין המצנפת על הראש אלא ללמדך שהוא מכפר על המתנשאים להיות לראש והם גסי הרוח א"נ יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גבוה לב: '''{{עוגן1|על}} הגנבים.''' לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר: '''{{עוגן1|על}} העקמנים.''' שמעקמים דרכים ואומרים בפיהם ולבם בל עמם והאבנט כנגד אצילי ידיהן והיינו כנגד הלב. רש"י. א"נ שמרמזין בידיהם והאבנט כנגד אצילי ידיהן: '''{{עוגן1|ל"ב}} אמה היה.''' באבנט והיה מעקמו לפניו ולאחריו הלכך מכפר על העקמנים: '''{{עוגן1|אין}} אפוד ותרפים.''' בזמן שאין אפוד הוה עון ותרפים: '''{{עוגן1|יבא}} קול.'''שמשמיעין פעמוני המעיל ויכפר על מעשה קול של לשון הרע: '''{{עוגן1|ה"ג}} מה כפרה האמורה בחוץ בן הבקר כו' אף כפרה האמורה בפנים בן הבקר וכו'.''' וה"פ מה כפרה האמורה בעגלה ערופה הנעשית בחוץ מכפרת על ש"ד וקס"ד השתא דהיקישא איצטריך לכפר על הרוצח בשגגה וקשיא אהא דאמר לעיל דכפרת שוגג בכה"ג תליא ואין לו כפרה אחרת: '''{{עוגן1|ומשני}} כאן בשוגג.''' פר בפנים מכפר על השוגג ומיתת כה"ג על המזיד: '''{{עוגן1|ופריך}} שנייא היא עגלה ערופה בין שוגג למזיד.''' בתמיה וכיון דע"ע מכפרת על שוגג ומזיד ה"ה פר יה"כ מכפר על שניהם: '''{{עוגן1|כאן}} על חטא ידוע.''' עגלה ערופה מכפרת על חטא ידוע: '''{{עוגן1|ותטבע}} האבן במצחו.''' גבי גלית שגידף מערכת ישראל: '''{{עוגן1|וכתיב}}.''' גבי ציץ והיה על מצחו תמיד: '''{{עוגן1|שהן}} מאירין.''' מפרשין דבריהם: '''{{עוגן1|שהן}} מתימין לפניהם את הדרך.''' ילכו בה בעת שהיו ישראל תמימים לכך נקראים ותומים: '''{{עוגן1|שבידו}} להן.''' שהטעה להם הגורל ונפלו על ידו: '''{{עוגן1|ולא}} אמר נתתיו.''' והם לא ביחנו אם לנצח אם להנצח: '''{{עוגן1|שתי}} שאילות כאחת.''' אלא לאחר שהשיבו לו על הראשון חזר ושואל על השני: '''{{עוגן1|היסגירוני}} וגו'.''' הרי כאן שאי שאלות הירד שאול ואם ירד היסגרוני בעלי קעילה בידו: '''{{עוגן1|דוד}} לא שאל כהוגן.''' דהל"ל הירד שאול היסגירוני שירידת שאול קודמת למסירתו והחזירו לו ויאמר ה' ירד נמצא שהשיבוהו על הראוי לשאל ראשונה: '''{{עוגן1|מן}} הדא ויאמר דוד וגו'.''' הרי שהשיבו על מה ששאל ראשונה: ה"ג ולא על האחרונה היסגירוני בעלי קעילה וגו' דוד בקש וכו' והשיבו שלש וישאל דוד וכו' האשיגנו ויאמר רדוף וכו': '''{{עוגן1|דוד}} ביקש עליה רחמים כו'.''' מדהוצרך לרחמים ש"מ שלא רצו להשיבו לו כלום: '''{{עוגן1|והשיבו}} שלש.''' רדוף א' והשג תשיג ב' והצל תציל ג': '''{{עוגן1|הקול}} היה שומע.''' דעל ידי שהרוח הקודש מתלבש בו היה שומע את הקול מדבר אליו: '''{{עוגן1|הכתב}}.''' כגון עי"ן משמעון ולמ"ד מלוי וה"א מיהודה ורוח הקדש מתלבש בכהן שידע לצרף ולסדר אותיות הבולטות: '''{{עוגן1|דכתיב}} וישמע את הקול.''' וכל העם לא שמעו ה"נ היה כאן באורים ותומים: '''{{עוגן1|הא}} לית חית וכו'.''' ואם היה צריך להם כגון תנצחו מהיכן ידעו: '''{{עוגן1|ומשני}} אברהם וכו'.''' נמי היו שמותם כתובין עליהן: '''{{עוגן1|כל}} אלה שבטי ישראל.''' נמי היו חקוקין עליהן נמצא דכל סדר אלפ"א בית"א היה כתוב עליהן: {{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק בא לו'''</big>}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף