עריכת הדף "
קרבן העדה/יומא/ה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הוציאו}} לו.''' מלשכת הכלים. וכך היתה מידתה. כמדתה בחוץ כך מדתה בפנים מה בחוץ חופן בחפניו ממש ולא בכלי אף בפנים כשמערה הקטרת מן הכף לתוך חפניו לא היה מערה בכלי עשוי כמדת חפניו אלא לתוך חפניו ממש א"נ וכך היתה מידתה מלא חפניו מצומצמין שלא יחסר ולא יותיר: '''{{עוגן1|נטל}} את המחתה בימינו.''' מפרש בגמ' מהלך בהיכל. נכנס ומהלך בתוכו למערב: '''{{עוגן1|שתי}} הפרוכת.''' פרופות מן הצפון לדרום אחת חיצונה ואחת פנימית: '''{{עוגן1|וביניהן}}.''' אויר אמה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ופריך}} ולא כבר.''' תני לעיל נטל את המחתה וכו' ואיך תני הכא הוציאו לו את הכף ואת המחתה משמע שלא היתה עדיין בידו כלל וכלל: '''{{עוגן1|ומשני}} כיני מתניתא.''' כן היא מתניתין הוציאו לו את הכף ואת הבזך שבו היה נתון הקטורת לחפון מתוכו והתנא קורא לבזך מחתה: '''{{עוגן1|מגיס}}.''' כלומר כף גדול כמו כף שמגיסין בו הקדרה: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' זאת אומרת: '''{{עוגן1|אין}} תימר.''' שהבזך כלי קדש הוא קשיא וכי דבר שקידש בכלי נפדה ואנן תנן בשקלים פ"ד שהנשאר מהשלשה מנים שלא החזיק חפניו היו נותנין לאומנין בשכרן אלא ודאי שהבזך כלי חול היה ומה שלא חפן נשאר חול: '''{{עוגן1|דאיתפלגון}}.''' דפליגי ריב"ח וריב"ל: '''{{עוגן1|פיטמה}}.''' לקטרת בכלי חול: '''{{עוגן1|קדש}} היא.''' קדש תהיה לכם: '''{{עוגן1|ה"ג}} שתהא הווייתה בקדש.''' שכל מעשיה לא יהיו אלא בקדש: '''{{עוגן1|שתהא}} באה מתרומת הלשכה.''' אבל א"צ לעשותה בקדש: '''{{עוגן1|דתנינן}}.''' בפ"ד דשקלים: '''{{עוגן1|המקדיש}} נכסיו.''' וקי"ל סתם הקדשות לבדק הבית: '''{{עוגן1|והיו}} בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור.''' וכל המקדיש דבר הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם הראוי לקרבן יחיד מוכרין אותו ליחיד והראוי לקרבן ציבור שאי אפשר להקריבו כך דצריך לקנותו מקופת הלשכה הלכך נותנין אותן לאומנין בשכרן: '''{{עוגן1|ר'}} יוחנן אמר.''' הא דתנן והיו בהן דברים ראויין קרבנות ציבור היינו קטרת דאי בהמה הא תני לה התם והיא ראויה ליחיד כמו לציבור ואי יינות ושמנים וסלתות הא תני להו אלא קטרת דאינו ראוי אלא לציבור אלמא עושין קטרת מחולין ובחוץ וקשיא לריב"ח: '''{{עוגן1|באומן}} של בית אבטינס.''' שהיה נוטל בשכרו מותר הקטרת שניתותר אלא שהיו לוקחין ממנו אח"כ ולא הספיקו ליקח עד שהקדישם ולעולם בקדש נעשית וכריב"ח: '''{{עוגן1|מכתשת}}.''' ששחקו בה הקטרת היתה כלי שרת לקדש דכל מעשיה בקדש: '''{{עוגן1|דבר}} שקדש בכלי שרת נפדה.''' בתמיה ואנן תנן נותנין אותה לאומנין בשכרן: '''{{עוגן1|א"ל}} ולאו שמואל היא.''' כלומר מאן אמרה להך שמעתתא שמואל ושמואל הוא דאמר שהקילו במותר קדשים: '''{{עוגן1|דאיתפלגון}}.''' דפליגי שמואל ור"י: '''{{עוגן1|הותירו}} תמידין.''' שלקחי ממעות ציבור מתרומת הלשכה דתנן בערכין אין פוחתין מששה טלאים מבוקרין בלשכת הטלאים וכשמגיע ר"ח ניסן לא היו מקריבין שוב קרבנות ציבור ממעות התרומה של אשתקד שנאמר חדש בחדשו חדש והבא קרבנות מתרומה חדשה ונמצא בכל שנה ושנה ד' טלאים בלשכת הטלאים ממעות התרומה הישנה והיינו שהותירו שלא הוצרכו להקריבן בשנה שעברה: '''{{עוגן1|שמואל}} אמר נפדין כתמימין.''' להכשירן בשנה זו ומחללין אותן על מעות חולין ואותן המעות ילכו למותר התרומה הישנה שעושין מהן רקועי פחים ציפוי לבית קדשי הקדשים כדתנן בשקלים וכיון שיצאו לחולין חוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה ויקריבו בשנה זה ואע"ג שאין בהמת קדשי יחיד מתחללת בלא מום כדקי"ל מואם כל בהמה טמאה דאמר מר בבעלי מומין שינפדו הכתוב מדבר אילו של ציבור נפדין דלב ב"ד מתנה עליהן ובלא חולין אי אפשר לפדותן ממעות תרומה חדשה שאין הקדש מתחלל על הקדש: '''{{עוגן1|נפדין}} כפסולי המוקדשין.''' וירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה דקדושת הגוף שבהן להיכן הלכה ואין מתחללין בלא מום: '''{{עוגן1|הותירו}} שעירים.''' שקנו הציבור מתרומה הישנה כגון שעיר של ר"ח אדר שנאבד ונמצא בניסן: '''{{עוגן1|אם}} עולה נפדית.''' להקריבה עולה אע"ג שאם מניחין אותה לרעות עד שיסתאב נמי דמיה נופלין לקייץ המזבח להקריב עולה אפ"ה נפדית להקריבה עצמה עולה: '''{{עוגן1|לא}} כ"ש חטאת.''' שאם מניחין אותה שאינה קריבה אלא עולה: '''{{עוגן1|ר"ז}} אמר ירעו.''' השעירים כמו העולות: '''{{עוגן1|מקייצין}} בהן.''' בשעירים שנתותרו משנה לשנה: '''{{עוגן1|את}} המזבח.''' כשהמזבח בטל מקריבין אותן לנדבת ציבור: '''{{עוגן1|וקשיא}} יש חטאת קריבה עולה.''' דשעירי ציבור חטאת הן וקייץ המזבח עולות הן: '''{{עוגן1|שנייא}} היא.''' שאני קרבנות ציבור שאינן נקבעין לשם מה שיהיו אלא בשחיטתן וכל זמן שהן חיים רשות ביד ציבור לשנותן למה שירצו: '''{{עוגן1|תנאי}} ב"ד על המותרות.''' אפילו חטאת שיקריבו עולות אבל שאר חטאות של ציבור אין משתנין להיות עולות: '''{{עוגן1|מבורץ}}.''' מבצבץ מכל צד ויוצא: '''{{עוגן1|ת"ל}} בקומצו.''' שלא יקח יותר ממה שבתוך קומצו: '''{{עוגן1|אי}} בקומצו.''' דדייקינן יכול בראשי אצבעותיו יקמוץ מעט וכל כמה דמחסר טפי מעלי: '''{{עוגן1|הא}} כיצד חופה.''' שלש אצבעותיו על פס ידו ובמחבת ובמרחשת שהוא מיני טיגון שהן אפויות תחלה וחוזר ופותתןוקשה קמיצתןמלהיות מבורצת יותרמקמיצת מנחתהסלת שבירוצה נופלין מאלוהן צריך להיות מוחק בגודלו בירוצן של מעלה ובאצבע קטנה בירוצין של מטה: '''{{עוגן1|תמן}}.''' גבי מנחה כתיב מלא קומצו ממנו וכתיב והרים ממנו בקומצו: '''{{עוגן1|ה"ג}} והכא את אמר מלא חפניו.''' וה"פ גבי קטרת כתיב מלא חפניו ילפינן מלא מלא בגזרה שוה: '''{{עוגן1|והכא}}.''' קטרת חסר פסול: '''{{עוגן1|חפניים}} מהו שיעשה ככלי שרת לקדש.''' הקטרת שבחפניו אם הוא כאלו היה בכלי שרת ונפקא מיניה שאם נטמא שאין פודין אותו ולמ"ד שאין המכתשת כלי שרת קמיבעיא ליה א"כ אם נתפזרה מחפניו אי אמרינן ככלי שרת הן לא פסלה ואי אמרינן כצואר בהמה הן פסלה: '''{{עוגן1|אחר}} מהו שיחפון וכו'.''' מי אמרינן מלא חפניו בעינן והא איכא או דלמא ולקח והביא בעינן דולקח אמלא חפניו קאי וליכא: '''{{עוגן1|מהו}} שיעשה מדה לחפניו.''' אם עשה מדה המחזקת מלא חפניו מי ילפינן מלא מלא מקומץ מנחה ואין יוצאין בה או דילמא מלא חפניו והביא בעינן והא איכא: '''{{עוגן1|בכל}} חפנים משערין.''' כשעושין כף עושין אותו גדול אף שחפניו של הכה"ג הוא קטן או היו עושין כף אחת כל פעם כפי השיעור של כהן העובד: '''{{עוגן1|אין}} תימר חפניים הן ככלי שרת.''' דאמרי' מלא חפניו דוקא והקפיד' תורה על חפניו כמו שהקפידה בעבודות אחרות על הכלי שרת א"כ נפשטו האיבעיות כולן דחפן ומת אין אחר נכנס בחפניו דאחפניו קפיד קרא ואין אחר חופן ונכנס בחפניו דאדידיה קפיד קרא: '''{{עוגן1|ה"ג}} ואין עושין מדה לחפניו.''' וכ"ש דאין משערין בכל חפניים דכל מדה שקבעה התורה בכלי שרת כגון רביעית ההין וכיוצא בה מעכבין: ה"ג ועושין מדה לחפניו ומשערין בכל חפנים: '''{{עוגן1|אפי'}} כבן קמחית.''' רבי ישמעאל בן קמחית כהן הגדול: '''{{עוגן1|אפי'}} כבן גמלא.''' הוא יהושע בן גמלא כהן גדול: '''{{עוגן1|שני}} זיתים.''' שיעור הקטרת הקומץ: '''{{עוגן1|הילוך}} בזר.''' הולכה ע"י זר כשר דבהולכה לא כתיב כהונה בהדיא אלא מדאפקה רחמנא לקבלה בלשון הולכה: '''{{עוגן1|מתניתא}}.''' דפ"ג דזבחים פליג על ר"י: '''{{עוגן1|קיבל}}.''' הדם בימינו ונתן לשמאלו יחזירו לימינו וכשר: '''{{עוגן1|ושמאלו}} לאו כזר הוא.''' בתמיה וקס"ד דימינו קרוב לגבי מזבח וה"ז מוליך משמאל לימין ואפ"ה כשר א"כ ה"ה הולכה בזר נמי כשר: '''{{עוגן1|שהיתה}} שמאלו כלפי פנים.''' וכשהוא מחזיר לימינו הוא מתרחק מן המזבח ואין זה הולכה: '''{{עוגן1|ואפילו}} תימר וכו'.''' לעולם שמאלו כלפי חוץ ואפ"ה לא תפשוט דהולכה כשרה בזר דשאני שמאל שהיא בעצמו של כהן ושאני הילוך בזר: ה"ג שניא היא הילוך בזר שנייה היא הילוך ביד: '''{{עוגן1|אר"ז}} פשיטת יד וכו'.''' בא לפרושי מ"ט שנייא הילוך בזר מהילוך ביד דפשיטת יד שמושיט משמאל לימין לא הוה כהילוך: '''{{עוגן1|מתניתא}}.''' סיפא דמתניתין דלעיל קשיא לר"י דתנן נשפך הדם מן הכלי על הרצפה ואספו כהן כשר אע"ג שהלך הדם ע"ג קרקע ונתפשט לצד המזבח וה"ל הולכה בלא שום כהן וכי היכא דהולכה שנעשית מעצמה כשר ה"ה ע"י זר נמי כשר: '''{{עוגן1|ה"ג}} תיפתר שהיה מתגלגל כלפי חוץ.''' פי' כשנשפך לא נתפשט לצד המזבח אלא נתגלגל להלן מן המזבח ונתרחק ואיירי שנשפך במקום מדרון שאינו מתפשט אלא כלפי חוץ: '''{{עוגן1|ה"ג}} ואפי' תימר כלפי פנים וכו'.''' פי' אפי' נאמר שנתגלגל לפנים ליכא למילף זר מיניה דשאני הילוך זר מהילוך מאיליו כגון הכא שהלך הדם מעצמו. אר"ז פשיטת יד עשו אותה כהילוך. מאיליו ולכך אם נתן בשמאלו יחזירו לימינו וכשר: '''{{עוגן1|ואת}} הכף בשמאלו.''' אלמא הילוך בשמאל כשירה: '''{{עוגן1|ומשני}} שנייא היא.''' שאני הכא שאי אפשר לעשות בענין אחר שהרי המחתה בימינו: '''{{עוגן1|ופריך}} יתלה.''' הכף בזרועו הימיני א"נ יתלה המחתה בזרועו ע"י בית יד: '''{{עוגן1|ומשני}} אינה דרך כבוד.''' של מעלה לילך לפנים וכף קשור בזרועו: '''{{עוגן1|ויחליף}}.''' מיבעיא ליה אם החליף ונתן הכף בימינו והמחתה בשמאלו מהו: סוברין בני הישיבה למימר אם החליף פסול: ויחתי מיבעיא ליה אם נתן אח"כ המחתה מימינו לשמאלו מהו: '''{{עוגן1|ופריך}} ואמר אוף תמן ויחתי.''' קשיא ליה א"כ למה תנן קיבל הדם בימינו ונתן בשמאלו יחזירו לימינו וכשר אפי' בלא חזרה יהא כשר כי היכי דמכשירין כאן כל שהיה בימינו פעם אחת: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן וכו'.''' כלומר דלא דמיין דהתם אפילו החתי מימינו לשמאלו פסול דה"ל הולכה בפסול וגבי דם כתיב הולכה משא"כ גבי המחתה: '''{{עוגן1|אם}} הכניסן אחת אחת.''' שהכניס תחלה הכף ויצא והכניס המחתה שכיפר: '''{{עוגן1|אלא}} שהוא עובר משום הכנסה יתירה.''' שלא התיר הכתוב לכנוס לפנים ביה"כ אלא ד' פעמים וזה שנכנס ה' פעמים חייב מיתה שעבר על ולא יבא בכל עת אל הקדש: '''{{עוגן1|על}} איזה.''' מן הביאות הוא עובר משום ביאה יתירה על הראשונה או על האחרונה. אמר להן רבי יוסי אומרים. להכה"ג שיכנוס שנית עם המחתה כדי לעבוד עבודת היום: '''{{עוגן1|ואת}} אומר הכין.''' שיהא חייב על השנייה אלא אינו חייב אלא על הביאה ראשונה שהיתה יתירה: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בפרק ב' דשבועות: '''{{עוגן1|השתחוה}} וכו'.''' אם נטמא בעזרה והשתחוה או ששהה כדי השתחויה חייב: '''{{עוגן1|על}} איזה מהן עובר.''' על מה ששיהה בעמידתו או על מה ששיהה אח"כ ביציאתו חייב שמה ששיהה בעמידתו לא מיקרי שהיה שהרי הותר לו לשהות כל כך זמן ביציאתו חוצה: '''{{עוגן1|אלא}} על האחרונה.''' שהוא זמן ששיהה ויותר נראה לי לגרוס בהיפך חברייא אמרין על האחרונה א"ל אומר לו צא ואת אומר הכין אלא על הראשונה: '''{{עוגן1|כהאי}} דתנינן תמן.''' פרק ד' דמדות: '''{{עוגן1|טירוקסין}}.''' לשון יון חות ופנים כלומר דמספקא לן אי כלפנים או כלחוץ: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה מבפנים.''' דאי ס"ד מבחוץ הוה ליה למימר ארבעים וא' באמה דחלל ההיכל היה ארבעים אמה: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה מבחוץ.''' דאי סלקא דעתך מבפנים הוה ליה למימר. עשרים ואחת אמה אלא ודאי דחללא קחשיב כותלים לא קחשיב אלא מספקא ליה בקדושת כותל המפסקת אי הוה כלפנים או כלחוץ: '''{{עוגן1|והבדילה}} הפרכת לכם.''' דסבירא ליה לרבי יוסי דפרכת היתה עביה אמה להשלים אמה טרקסין ורבנן סברי מתחלת עובי הפרכת צריך להיות קודש כדכתיב והבדילה הפרכת לכם משמע ממקום שמתחיל הפרכת הוא קדש ואע"ג דבמקדש הראשון היה אמה טרקסין התם שאני שהיה בבנין אבל במקדש שני שנעשה בפרכת צריך שיהיה דומיא דמשכן ואמה טרקסין מספקא לן אי מתחלת קדושתה דלפנים מתחילת עביה או מסופה. אי נמי סבירא ליה לרבי יוסי דאמה טרקסין כלפנים ומתחילת עביה הוה כלפנים וקאמרו רבנן מדכתיב והבדילה הפרכת משמע דהפרכת כולה הבדל היא: '''{{עוגן1|בין}} קדש קדשים שלמעלן לקדש קדשים שלמטן.''' דס"ל ליה לרבי יוסי דאף למעלה בעלייה היתה פרכת תלויה כנגד פרכת שלמטה והכי מפורש בתוספתא בפירקין דרבי יוסי סובר שהיתה פרכת נתונה בעלייה כנגד אותה שלמטה שנאמר והבדילה הפרכת לכם והכי פירושו בין בקדש הקדשים שלמעלן ובין בקדש הקדשים שלמטן היה הפרכת המבדיל בינו לקדש: '''{{עוגן1|ופריך}} ולית לרבנן כן.''' בתמיה וכי לית להו לרבנן שהיה הפסק למעלה: '''{{עוגן1|אית}} לן.''' שהיה הפסק דסברי דלאו הפרכת היה המפסיק אלא ראשי קורות היו יוצאין מן הכותל עד אותו מקום שהיה קדש והיו יודעין איזהו קדש ואיזהו קדש קדשים: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף