עריכת הדף "
קרבן העדה/יומא/ג/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הביאוהו}} לבית הפרוה.''' לטבול טבילה שנייה עם שאר כל הטבילות במקום קדוש: '''{{עוגן1|רבי}} מאיר אומר.''' פשט תחלה ואח"כ מקדש: '''{{עוגן1|בגדי}} לבן.''' כתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט שכל עבודות פנימיות היו בהן ועבודות חיצונים כגון תמידין ומוספין היו בבגדי זהב שהוא משמש בהן כל השנה ובין כל חליפה וחליפה היה טעון טבילה ושתי קדושי ידים ורגלים מן הכיור: '''{{עוגן1|בשחר}}.''' בגדים שלובש הוא מפשתן של מדינת פילוסיא שהוא חשוב ומעולה: '''{{עוגן1|ובין}} הערבים.''' ובגדים שלובש להוצאת כף ומחתה: '''{{עוגן1|הנדיון}}.''' מארץ הודו: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|מ"ט}} דר"מ.''' דכתיב ופשט את בגדי הבד ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו וגו' והאי ורחץ היינו קידוש ידים ורגלים ושדינן האי ורחץ אפשיטה ואלבישה דבעי קידוש לאחר פשיטה דומיא דקידוש דלבישה שהוא לובש ואח"כ מקדש לכ"ע אף פשיטה פושט ואח"כ מקדש: '''{{עוגן1|מה}} לבישה מקדש.''' לאחר שלבש אף קידוש דפשיטה כשהוא לבוש מקדש: '''{{עוגן1|ע"ד}} דר"מ רחיצה חולצת.''' בתמיה דקס"ד דלר"מ פשט וקידש ורחץ וקידש ואח"כ לבש וקשיא ליה וכי רחיצה בלבד תהא חציצה בין שני הקידושין: '''{{עוגן1|ורחץ}} ולבש וקידש.''' וכדתנן במתני' אחת פשוט ואחת לבוש. כלומר בין הקידוש שבפשיטה בין הקידוש שבלבישה שניהן לבגדים שלובש תחת הראשונים הן דסובר ר"מ לכל לבישה דבגדי קדש בעינן שני קידושין ולר"מ קאמר ליה ונמצא דמתני' דלעיל דלא כר"מ דתני פשט ירד וטבל וכו' ולא הזכיר אלא קידוש א' ולר"מ כיון דבגדי קדש לובש צריך שני קידושין: '''{{עוגן1|לבא}}.''' לעתיד: '''{{עוגן1|אחת}} לבא ואחת לשעבר.''' קידוש דלבישה הוא לעתיד לבגדים שלובש וקידוש דפשיטה לבגדים שפשט ורישא כר"מ נמי אתיא: '''{{עוגן1|שתיהן}} לבוש.''' ל"ג: '''{{עוגן1|הכל}} מודים בקידוש ראשון שהוא לבא.''' לצורך לבישת בגדי קדש דלפשיטת בגדי החול ודאי שאינו צריך קידוש: '''{{עוגן1|ה"ג}} מה טעם והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדורותם.''' בקידוש כתיב ודריש הכי דבר המעכב בזרעו כהנים הדיוטים דהיינו קידוש הראשון שבשעת כניסה נוהגת בכל הכהנים מעכבת באהרן ביה"כ דהא חוקה כתיב: '''{{עוגן1|שהוא}} לשעבר.''' לבגדים שפשט דלבגדי חול שלובש אינו צריך קידוש: '''{{עוגן1|מתניתא}} אמרה כן.''' שקידוש האחרון לפשיטה: '''{{עוגן1|ר"י}} אמר.''' אמר קרא ורחץ בשרו במים ולבשם שינה הכתוב בלבישה לעכב דכתיב ילבש ולבשם ולהכי כתיב הכא עיכובא למעוטי עיכובא דחוקה דלא קיימא אהאי קרא דאיירי ברחיצה ולבישה אלא אשאר דברים האמורים בפרשה וללמדך שאין קידוש ידים ורגלים מעכב: '''{{עוגן1|ודכוותה}} לבישה מעכבת ואין קידוש ידים ורגלים מעכבת.''' ל"ג: '''{{עוגן1|ה"ג}} בד שיהו כפולים.''' וה"פ תניא בברייתא מדכתיב בד בבגדי כהונה ילפינן שיהו כפולים אע"ג דבד לחודיה משמע כמו מלבד ה"ק בגדים שנאמר בהן בד צריכין שיהיו של בוץ ובבוץ כתיב שש משזר דילפינן מיניה שיהו חוטין כפולין ששה: '''{{עוגן1|וקיימינה}}.''' ואוקימנא דברייתא זו אתייא דלא כר' יוסי דבסמוך: '''{{עוגן1|לא}} נחת.''' לא ירד לבית המדרש אח"כ קם עם ר"ז וא"ל מה חידוש היה בבית המדרש היום: ה"ג א"ל בד שיהו כפולים וכו': '''{{עוגן1|שתי}} כתנות לכל א' וא'.''' דכתנות לשון רבים משמע וכדמסיק ושמעי' שיהו כפולין: '''{{עוגן1|למאה}} בני אהרן תעשה כתנות.''' כלומר אכתונת דעלמא קאי ובהרבה כהנים משתעי קרא אבל לכהן אחד אין עושין אלא כתונת אחד הרי דלר' יוסי לא בעינן כפולין: '''{{עוגן1|בד}} שיהו חדשים.''' כך שנוי בברייתא ודריש הכי שיהו כשעה שהיה בבדי פשתן: ופריך אם ללמד דחדשים דוקא בעינן אבל שחקים פסולים והא תנן ולבשם אפי' שחקים: '''{{עוגן1|במחלוקת}}.''' הך ברייתא שנויה במחלוקת דרבנן ורשב"ג והא דדרשינן שיהו חדשים לאו למעוטי שחקים אלא שלא נשתמש בהן להדיוט מעולם כרשב"ג ודלא כרבנן: '''{{עוגן1|עור}} שעיבדו לשם קמיע.''' ושלאי לשם מזוזה אפ"ה כותבין עליה מזוזה דמזוזה אינה צריכה עיבוד לשמה: '''{{עוגן1|רשב"ג}} אוסר.''' דבעי עיבור לשמה וה"ה לענין בגדי קדש פליגי וכדמסיק: '''{{עוגן1|הוינון}} סברין.''' היינו סוברין הא דפליגי ת"ק ורשב"ג היינו להדיוט כלומר למזוזה אע"ג דמצוה נינהו מ"מ צורך הדיוט הוא אבל לצורך גבוה כגון לבניין בה"מ ובגדי כהונה כ"ע ל"פ דבעינן לשמן: '''{{עוגן1|מן}} מה דתני וכו'.''' מוכח דפליגי נמי לגבוה: '''{{עוגן1|צריך}} שתהא חציבתן בקדש.''' דהיינו לשם קדש: '''{{עוגן1|ובקדש}} יחצבו.''' כלומר אע"ג שהתחיל לחצוב לשם קדש לא מהני עד שיהא כל מעשיהן לשם קדש: '''{{עוגן1|במחלוקת}} היא.''' הך ברייתא כרשב"ג אבל רבנן פליגי וסוברין דאבני קדש ובגדי קדש אין צריכין חציבה ואריגה לשמה וכדתניא באידך ברייתא: '''{{עוגן1|מותר}} להשתמש בו הדיוט.''' דהזמנה לאו מילתא היא. שמעינן מיהת דאע"ג דנשתמש בו להדיוט מותר אח"כ לגבוה ופליג אברייתא דבד דבעינן שיהו חדשים: '''{{עוגן1|ופריך}} והתני העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט.''' והך ברייתא כרבנן דלרשב"ג מאי אירי' העושה לגבוה הא כל כלי גבוה היו אסורין להדיוט מעולם וקשיא לברייתא קמייתא דתני עד שלא נשתמש לגבוה מותר להשתמש בו הדיוט: ר' חנניא וכו' עד ר' חונה ל"ג ליה וכפל ענין הוא: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' הא דתנן העושה כלי לגבוה אל ישתמש בו הדיוט היינו שנעשה הכלי מתרומת הלשכה לפיכך אסור להדיוט: '''{{עוגן1|כלי}} שרת.''' הנעשים לגבוה מאימתי הן קדושין: '''{{עוגן1|מיד}}.''' אפי' את"ל דבעלמא הזמנה לאו מילתא היא גבי הקדש גבוה שאני דאיכא הזמנה בפה בקדשי מזבח וקדשי בדק הבית: '''{{עוגן1|או}} בשעת תשמיש.''' בשעה שנותנין בהם דברים קדושים: '''{{עוגן1|ה"ג}} כאחד הן קדושין ומתקדשין.''' וה"פ בתמיה וכי אפשר שיתקדש ומקדש: '''{{עוגן1|ניחא}} של משה וכו'.''' בשלמא בשל משה לא קשיא שהם נמשחו בשמן המשחה ומשיחתן מקדשתן כדכתיב וימשחם ויקדש אותם: '''{{עוגן1|ברם}} של שלמה.''' אלא בכלים שעשה שלמה קשיא וכי כאחת הן קדושין ומתקדשין: '''{{עוגן1|ומשני}} בכניסתן לארץ.''' היו נותנין מתוך של משה לכלי של שלמה. ובזה נתקדשו שמה שניתן לתוכו כבר נתקדש בתוך כלי משה: '''{{עוגן1|ופריך}} לא היה שם של משה.''' כגון בעלייתן מן הגולה וכי כאחד הן קדושין ומתקדשין א"נ ה"ק ואם א"א שלא היה שם של משה אין לבטל בשביל כך עבודת המזבח והראשון נראה: '''{{עוגן1|ומשני}} בעלייתן מן הגולה.''' היו נותנין מתוך של שלמה לתוך כלים החדשים והן מתקדשין: '''{{עוגן1|ופריך}} לא היה שם של שלמה.''' ע"כ לומר שכא' הן קדושין ומתקדשין: אסורים בהנאה דגמר שם שם מעגלה ערופה דבמת כתיב ותמת שם מרים ובעגלה ערופה וערפו שם העגלה מה ע"ע בהזמנה אסורה בהנאה אף במת הזמנה מילתא היא: '''{{עוגן1|לשם}} חי.''' לכשימות יקבר בו: '''{{עוגן1|ולשם}} מת.''' שכבר מת: '''{{עוגן1|לפני}} מטתו של מת.''' מפני צערו רוצה לאסור על עצמו ממונו: '''{{עוגן1|אסור}} בהנייה.''' דמת תופס ד' אמות ונחשב כאלו הוא על המת עצמו: '''{{עוגן1|ופשט}} ורחץ ולבש.''' הטיל הכתוב ורחץ בין ופשט ולבש ליתן רחיצה לפשיטה ורחיצה ללבישה: '''{{עוגן1|במקום}} שאינו טעון טבילה.''' כל ימות השנה הבא לעבוד אין טעון טבילה מדברי תורה אלא מדברי סופרים לזכור טומאה ישנה: '''{{עוגן1|טעון}} קידוש.''' דכתיב בבואם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו: '''{{עוגן1|מקום}} שטעון טבילה.''' ביה"כ לכל חליפות בגדים: '''{{עוגן1|מה}} לבישה בקידוש.''' דנפקא לן בק"ו מטבילה: '''{{עוגן1|לא}} מסתברא אלא.''' למידרש ההיקש בהיפך: '''{{עוגן1|מה}} פשיטה בקידוש ידים ורגלים.''' שנא' ופשט ורחץ אף לבישה בקידוש: '''{{עוגן1|ופריך}} ואין שני של פילוסין.''' כלומר הגרוע שבפילוסין טוב הוא כמו הטוב שבהנדוין ולמה קאמר שלבש בין הערביים הנדויין דוקא כדי שיהיה חילוק בין שחרית לערבית היה ראוי ליקח השני של פילוסין וחילוק גדול ביניהן ועדיף מן הנדויין: '''{{עוגן1|ומשני}} משום מילה דשמעה פרוטי.''' התנא קא משמע לן דבר בפרוטרוט דאפי' הנדויין שרי וכל שכן השני של פילוסין: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' במנחות פרק ט': '''{{עוגן1|הראשון}} שבראשון.''' השמן הראשון היוצא מן הזית הראשון כלומר מן הגבוה שבעצי זית: '''{{עוגן1|אין}} למעלה ממנו.''' ליכא דעדיף מיניה והוא הראוי להקדים שנאמר ממבחר נדריך: '''{{עוגן1|השני}}.''' שבזית ראשון והראשון שבזית השני שוין: '''{{עוגן1|ופריך}} וכי אין השני שבראשון.''' עדיף מהראשון שבשני ואיך קאמר שהן שוין: '''{{עוגן1|משום}} מילה.''' דשמעה פרוטי. מפרש דבר הברור דלענין מנחות הראשון שבשני והשני שבראשון שוין ולא אמרינן דהואיל וראשון הוא יקדימנו קא משמע לן דשוין וממילא ידעינן דמצוה להקדים השני שבראשון: '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' ומאי טעמא של ערבית גרוע משל שחרית: '''{{עוגן1|בד}} ד' פעמים.''' שיהא מן המובחר שבבד: '''{{עוגן1|שהיה}}.''' בשרו נראה מתוכה כאלו הוא ערום: '''{{עוגן1|מילא}} את הכתונת מים.''' ונסתמו הנקבים גם כהה בו הלבנונית והזכות שהיה בו ולכך סבב את המזבח שבעה פעמים כדי שייבש מיד מחום המערכה שבגדי כהונה המטושטשין פסולין לעבודה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף