עריכת הדף "
קרבן העדה/יומא/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בראשונה}} כל מי שרוצה לתרום.''' כל כהן שהיה מאותו בית אב ורוצה לתרום הדשן שחרית תורם ולא היה פייס בדבר: '''{{עוגן1|ובזמן}} שהן מרובין.''' הבאים לתרום זה אומר אני תורם וזה אומר אני תורם זה היה משפטם: '''{{עוגן1|רצים}} ועולים בכבש.''' המזבח שהיא ל"ב אמה אורך: '''{{עוגן1|וכל}} הקודם.''' לכנוס לתוך ד' אמות עליונות של כבש הסמוכות לראש המזבח זכה לתרום וזהו גורלם: '''{{עוגן1|ואם}} היו שנים שוים.''' בכניסתם אין אחד מהם זוכה לתרום אבל מעתה כולן באין להטיל גורל ומהו הגורל הממונה אומר לכולם: '''{{עוגן1|הצביעו}}.''' הוציאו אצבעותיכם כל אחד יראה אצבעו כדמפרש בגמ' אחד או שנים. מפרש בגמ' ואין מוציאין אגודל במקדש. מפני הרמאים כשיקרב המניין לכלות ויביט למי יכלה יוציא זה העומד לפניו שתי אצבעות כדי שימנה בשני בני אדם וימהר המנין לכלות בו והממונה לא יבין לפי שאדם יכול להרחיק האגודל מן האצבע הרבה ונראין כאצבעות משני בני אדם: '''{{עוגן1|ארבע}} פייסות היו שם.''' ד' פעמים ביום היו נאספים לפייס ובגמרא מפרש למה לא היו מפיסין על כולם בבת אחת: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ולמה}} לא קבעו פייס לתרומת הדשן.''' קודם שאירע תקלה במרוצתם: '''{{עוגן1|איתא}} חמי.''' כל זה מן הקושיא בוא וראה השתא לשחיטה שהיא כשרה בזר תקנו פייס כדתנן לקמן כ"ש תרומת הדשן שאסורה לזר שהיה להם לתקן פייס: '''{{עוגן1|חזר}} ר' מנא.''' ותירץ שחיטה לפי שאינה כשרה אלא ביום כדכתיב ביום זבחכם תקנו לה פייס אבל תרומת הדשן שכשירה כל הלילה אם נתקן לה פייס לא ישכימו לבוא על הספק משא"כ במרוצה כל אחד סובר שהוא יקדים את חבירו: '''{{עוגן1|מאי}} חמית מימר כן.''' מה ראית לומר כן שתהא תרומת הדשן כשירה כל הלילה: '''{{עוגן1|ומשני}} כל הלילה והרים.''' דכתיב על מוקדה כל הלילה וכתיב בתריה והרים את הדשן משמע דאדלעיל קאי דכל הלילה והרים את הדשן: '''{{עוגן1|זר}} שתרם.''' את הדשן מעל גבי המזבח: עבודת מתנה שנאמר ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת עבודת מתנה ולא עבודת הרמה שמסלק מעל המזבח כגון תרומת הדשן: '''{{עוגן1|לכל}} דבר המזבח.''' לרבות עבודת סילוק: '''{{עוגן1|עבודות}} שהכהן מתחייב עליו.''' כלומר אפילו כהן חייב עליו אם עשאו בחוץ דמשום שחוטי חוץ אף זר חייב עליהן מיתה משום זרות אם עשאן בפנים ואע"ג שעל כולן מוזהר הזר מ"מ מיתה אינו חייב אלא על אלו: '''{{עוגן1|ואתיא.'''הא}} דרב כרשב"ל מדלא קחשיב הרמת הדשן: '''{{עוגן1|אפילו}} לתרומת הדשן.''' זר חייב עליה מיתה: '''{{עוגן1|חתה}} גחלים.''' בתוך המחתה ולא הוציאן לחוץ היינו פלוגתא דר"י ורשב"ל: '''{{עוגן1|הוציא}} שאר הדשן.''' לאחר שהרים את המחתה היינו נמי פלוגתא דר"י ורשב"ל דהא נמי עבודת סילוק היא: '''{{עוגן1|אתיא}}.''' הא דאמרינן דבהוצאת הדשן נמי פליגי: '''{{עוגן1|כמ"ד}} אחרים.''' הא דכתיב בהוצאת הדשן ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן היינו אחרים פחותים מהראשונים מיהו צריך כהן כשר ש"מ דעבוד' היא וזר חייב עליה: '''{{עוגן1|ברם}} כמ"ד.''' אבל למ"ד אחרים לרבות בעלי מומין דכשרים להוצאת הדשן א"כ לאו עבודה היא ולכ"ע זר פטור ובבבלי מפורש דרבנן ור"א פליגי בה: '''{{עוגן1|הוא}} זר וכו'.''' מאי שנא זר מאי שנא בעלי מומין: '''{{עוגן1|זר}} שסידר המערכה.''' של עצים חייב שהיא עבודה תמה דליכא בתרה בסידור המערכה מידי: '''{{עוגן1|ובלבד}}.''' בסידור שני גזרי עצים שנאמר בהן כהונה אבל שאר סידור לא מחייב: '''{{עוגן1|להצתת}} אליתא.''' להצית בהן אור למערכה גדולה: '''{{עוגן1|אליתא}}.''' קסמים דקים: '''{{עוגן1|ובכלי}} שרת.''' שיהא לבוש בגדי כהונה ארבעה אם כהן הדיוט הוא ובשמנה אם כהן גדול הוא: '''{{עוגן1|בני}} אהרן הכהן.''' וכל מקום שנאמר בני אהרן הכהן בכיהונם משמע בגדי כהונתם: '''{{עוגן1|וכי}} עלת על לב.''' מאחר שלמדנו מדכתיב והאש על המזבח תוקד בו שיהא בראשו של מזבח כלום הוצרכנו למקרא הזה להטעינו כהן וכי תעלה על לב שהזר קרב למזבח והלא נאמר אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו: '''{{עוגן1|שלא}} תהא אלא בראשו של מזבח.''' וכהונה דכתיב בהאי קרא לגופיה איצטריך שנתינת אש צריכה כהן ולא יטילנה זר ויזרקנה למזבח: '''{{עוגן1|התיבון}} והא.''' תניא כתיב והאש וכו': '''{{עוגן1|מחלפא}} שיטתיה דר"י.''' קשיא דר"י אדר"י: '''{{עוגן1|תמן}} הוא מצריך כהן כשר.''' א"כ עכ"ל דאינו בראשו של מזבח דאס"ד שהוא בראשו של מזבח ל"ל קרא שתהא בכהן כשר פשיטא וכי זר קרב על גבי המזבח: '''{{עוגן1|וכא}}.''' והכא הוא אינו מצריך קרא לכהן כשר דהא יליף מוהאש דבעינן שתהא בראשו של מזבח וממילא שמעינן דבעינן כהן כשר: '''{{עוגן1|מה}} את ש"מ נאמר בראש המזבח.''' כלומר אי לאו קרא ונתנו בני אהרן הכהן הוה מוקמינן האי קרא דעל המזבח למילי אחריני כי היכא דמוקמינן על המזבח אחרינא דכתיב בהאי קרא לדרשא אחרינא ל"א מה את ש"מ מהא ליכא למשמע דנאמר בראש המזבח וזר הוה אפשר לומר בראש המזבח ואפילו זר דהא רבי יהודה לית ליה הך סברא דאין זר קרב לגבי מזבח ולשון זה נראה: '''{{עוגן1|תרם}}.''' הדשן והפריחתו הרוח אם יוצא ידי הרמה או לא היינו פלוגתא דר"י ור"ח: '''{{עוגן1|בפריחה}} האחרונה.''' כשפרח כל הקומץ מע"ג המזבח נתכפרו הבעלים והשיריים מותרים לכהנים: '''{{עוגן1|משיאחוז}} האור ברובו.''' א"כ הכא לא יצא ידי הרמה: '''{{עוגן1|מה}} ברובו.''' מיבעיא ליה באיזה רוב קאמר ר"י שצריך שיאחז בו האור אם ברוב כל הקומץ סגי או דלמא ברוב כל קורט וקורט בעינן ולא מהני רוב הקומץ: '''{{עוגן1|תרם}} חציה.''' דסובר אין קמיצה פחותה מב' זתים ותרומת הדשן נמי בקמיצה וקאמר דאם תרם שני פעמים בכל פעם כזית היינו פלוגתא דר"י וריב"ל: '''{{עוגן1|והקטירו}} אפי' שומשמין.''' כשיעור שומשמים לחוד עד שהקטיר הכל יצא ה"ה ה"נ בתרומת הדשן יצא: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' דפ' הקומץ לא משמע כן דתנן הקטיר קומצה פעמיים כשרה דמשמע דוקא פעמיים חציו בראשונה וחציו באחרונה ולא פעמי פעמיים: '''{{עוגן1|משני}} זתים.''' הלכך האי דתני במתני' פעמיים דוקא נקט שתהא בכל הקטרה כזית ולא פחות דאין הקטרה פחות מכזית: '''{{עוגן1|מעתה}}.''' שאין קמיצה פחותה מב' זתים א"כ כהן שאין ידו מחזקת ב' זתים פסול לעבודה דכיון דהוא פסול לקמיצה פסול ולא נזכר זה במומי הכהנים: '''{{עוגן1|בין}} בימין בין בשמאל.''' כשר: '''{{עוגן1|או}} מחטאת ביד.''' דכתיב גבי מנחה קדש קדשים היא כחטאת כאשם וקאמר אי מחטאת יליף לה אפילו ביד כשרה דהקטרת קומץ במקום זריקה היא וזריקת חטאת ביד שנאמר ולקח הכהן מדמה באצבעו מיהו בימין דוקא דכל מקום שנאמר אצבע אינו אלא ימין: '''{{עוגן1|או}} באשם.''' ואי מאשם יליף בכלי נמי כשר דלא כתיב בו אצבע מיהו ימין בעינן דתניא גבי אשם זרק בשמאל פסול דכל מקום שנאמר כהונה אינה אלא ימין: '''{{עוגן1|קיבל}}.''' הדם בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו וכשר: '''{{עוגן1|אם}} בשמאל הוא מחזיר.''' הדם לזרקו על המזבח כ"ש שכשר להחזיר לימין וליתן לכלי שיקטיר ממנו למזבח: '''{{עוגן1|בזך}}.''' כף שהקומץ בתוכו: '''{{עוגן1|א"ר}} לא אם.''' תני אדם ברייתא דבשמאל כשר ר"א בר"ש הוא ששנה אותה: '''{{עוגן1|דתני}} ראבר"ש אומר.''' מנחה אינה צריכה קידוש בזך אבל למ"ד דבעי קידוש בזך לא מהני חזרה לימין משום דהוה כדם שנשפך מצואר בהמה ע"ג הרצפה ואספו שפסול אבל אי לא בעי מתן כלי ה"ל כדם שנשפך מכלי ע"ג הרצפה ואספו שכשר: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' בפ"ג דמנחות: '''{{עוגן1|שלא}} בכלי שרת.''' שלא קידש קומץ בכלי שרת דבתחלת מנחה ודאי לא פליגי דבעי כלי: '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' מעתה במאי פליגי: '''{{עוגן1|רבנן}}.''' דמצרכי כלי שרת להקטרה מצרכי נמי ימין וה"ה הרמת הדשן בעי ימין: '''{{עוגן1|ותמיה}} אני.''' איך מדמין האמוראים הרמת הדשן להקטרת הקומץ הא לא דמיא אלא לקמיצה: '''{{עוגן1|שזו}} בהרמה.''' תרומת הדשן וקמיצה בהרמה שצריכה שיעור כדלקמן וכיון דקמיצה לכ"ע דוקא בימין א"כ אף תרומת הדשן דוקא בימין: '''{{עוגן1|והרים}}.''' כתיב והרים את הדשן אשר תאכל האש: '''{{עוגן1|אלא}} בששייר.''' שצריך לשייר מן הדשן ע"ג המזבח שלא יטול כולו: '''{{עוגן1|אין}} אכילה אלא בכזית.''' וצריך שיהא בדשן כזית: '''{{עוגן1|היה}} בכולו כזית.''' שלא היה דשן ע"ג המזבח יותר מכזית היכי ליעביד: '''{{עוגן1|יכול}} עצים.''' דוקא דשן העצים ולא דשן הקרבנות א"נ יכול שירים גם דשן העצים שהרי האש אוכל והעצים והעולה ועצי המערכה: '''{{עוגן1|ת"ל}}.''' את העולה שאף מה שתאכל האש מן העולה ירים: '''{{עוגן1|אי}} עולה.''' אי הוה כתיב את דשן העולה ה"א אפילו איברי העולה ירים: '''{{עוגן1|ת"ל}} אשר תאכל האש.''' ללמד שלא ירים אותם עד שיתעכלו ותאכלם האש: '''{{עוגן1|חותה}} מן האוכלות הפנימיות.''' מן הגחלים שבאמצע הדליקה לאחר שפנה שאינן נאכלין לצידי המזבח: '''{{עוגן1|ויורד}}.''' למטה לארץ: '''{{עוגן1|קידם}} עצים לאש.''' שסידר תחלה המערכה ואח"כ הצית בהן את האור: '''{{עוגן1|סידר}} עד שלא תרם.''' כלומר או שסידר המערכה קודם שתרם הדשן: '''{{עוגן1|ה"ג}} משחיל ונותן מפרק ותורם.''' וה"פ משליך עצים ונותן האש תחילה מפרק המערכה ותורם תחילה דסידרן מעכב: '''{{עוגן1|חילפיי}}.''' שם חכם: '''{{עוגן1|קומץ}}.''' של היום שנתן ע"ג מערכת לילה דהיינו קודם שסידר המערכה של היום א"נ קומץ ואימורין של אמש שהיו מונחים ע"ג המזבח שאינן נפסלין בלינה: '''{{עוגן1|ופריך}} ולא מתני' היא.''' דאין מקטירין דבר קודם לתמיד של שחר כ"ש קודם המערכה של שחרית שהיא העבודה הראשונה דיום: '''{{עוגן1|ומשני}} מתני' אינה אלא למצוה.''' דאין מקדימין וכי קמיבעיא ליה לעכב אם הוא פסול בדיעבד: '''{{עוגן1|ציץ}} מהו שירצה על טוומאת ידים.''' מי אמרינן חמירי דברי סופרים מדברי תורה או לא א"נ טומאת ידים היינו שלא קידש ידיו ורגליו מן הכיור: '''{{עוגן1|ידים}} מהו שיפסלו משום יוצא.'''אם יצא מן המקדש אם צריך לקדש ידיו ורגליו שנית או לא א"נ בהושיט ידיו חוזר למקדש קמיבעיא ליה: '''{{עוגן1|ופריך}} ולאו.''' ברייתא מפורשת היא שאינן נפסלים משום יוצא: '''{{עוגן1|ניטמאו}}.''' ידיו בדבר שאין טומאתו מן התורה כגון פיגול ונותר שמטמאין את הידים: '''{{עוגן1|יצא}}.''' הכהן מן המקדש א"נ יצאו ידיו אינן נפסלים משום יוצא ואין צריכין קידוש שני: '''{{עוגן1|ומשני}} ואתיא כמ"ד וכו'.''' מהא לא תפשוט דהך ברייתא אתיא כמ"ד לינה אינה פוסלת בידים הלכך גם יציאה אינה פוסלת: '''{{עוגן1|מה}} צריכה ליה.''' כי קמבעיא ליה למ"ד לינה פוסלת בידים אם גם יוצא פוסל בהם או לא: '''{{עוגן1|משום}} מחוסר זמן.''' כגון שהקדים לקדש ידיו ורגליו קודם עמוד השחר: '''{{עוגן1|ופריך}} ולאו מתני' היא.''' דתניא קידש ידיו היום דהיינו קודם עמוד השחר לצורך היום דאי מאתמול נפסלין בלינה: '''{{עוגן1|תחלת}} עבודה של מחר היא.''' אע"פ שתורם בלילה צריך לקדש ידיו ורגליו ואינו יוצא בקידוש של אמש: '''{{עוגן1|מן}} הכיור המשוקע במים.''' שבערב היו משקעין הכיור למטה שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה וקאמר שאסור להגביה הכיור בלילה דא"כ נפסלין מימיו אלא צריך לטבול כשהכיור למטה א"נ מלתא באנפי נפשה היא שצריך לטבול מכיור המשוקע שלא נפסלו מימיו: '''{{עוגן1|מכיון}} שמסר יום ללילה דיו.''' כיון שהיה הכיור תחלת הלילה למטה שוב אינו נפסל בלינה דתחלת הלילה גורמת הפיסול וכהן שתורם הדשן טובל בכיור למעלה א"נ מכיון שהיו מקודשים מתחלת היום ללילה תו לא צריך: '''{{עוגן1|משהוא}} מגביה.''' הכיור בלילה לתרומת הדשן מיד הוא משקיעו דעמוד השחר הוא העושה לינה ואם הוא למעלה כשעולה עמוד השחר פסול: '''{{עוגן1|אינו}} צריך לקדשן בלילה.''' אם לא הסיח דעתו: '''{{עוגן1|צריך}} לקדשן ביום.''' שסובר רבי שהלינה פוסלת בקידוש ועמוד השחר הוא העושה לינה: '''{{עוגן1|כל}} ג'.''' כלומר ג' ימים שיותר מכאן אי אפשר לו לעסוק בעבודה בתמידות שלא יישן בינתיים: '''{{עוגן1|אבל}} בתחלת עבודות.''' שהפסיק בין עבודות דאתמול לדהיום צריך קידוש וקשיא דר"ח בר יוסף כמאן אי כר' האמר לינה פוסלת בעמוד השחר ואי כראב"ש אפי' בלילה אין צריך קידוש: '''{{עוגן1|ומשני}} רחב"י.''' מפרש לברייתא: '''{{עוגן1|אבל}} בתחלת עבודות צריך לקדשן.''' כביום מיהו אם קידש בלילה אפי' לשירי עבודות כגון הקטר חלבים ואימורים תו לא צריך לקדשן ביום: ה"ג דברי ראב"ש וכו': '''{{עוגן1|שאין}} הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות.''' ואפי' למחר יכול לעבוד בקידוש של היום ורחב"י כתרוייהו ס"ל: '''{{עוגן1|ה"ג}} פתר מתניתי' קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה בשירי עבודות בלילה צריך לקדשן ביום.''' וה"פ אע"פ שקידש בלילה לעבודה צריך לקדשן ביום דעמוד. השחר עושה לינה: ה"ג אפי' עסוק בעבודה כל ג' וכו': '''{{עוגן1|בין}} בתחלת עבודות וכו'.''' ור"י כרבי: '''{{עוגן1|כך}} אין הלינה פוסלת בכיור.''' שאם המים למעלה כל הלילה אינן פסולות לראב"ש: '''{{עוגן1|שאין}} הלינה פוסלת בידים.''' ומדלא קאמר שאין הלינה פוסלת ברחיצה ש"מ דבכיור פוסלת: '''{{עוגן1|הכיני}}.''' הא כן היא מתפרשת הברייתא: '''{{עוגן1|ובלבד}} מיום ללילה.''' אבל אם מסרו יום ללילה דיו והידים העוסקין בעבודה תמיד כמסר ויום ללילה דמיין: '''{{עוגן1|מה}} בין וכו'.''' מיבעיא ליה הני ד' אמות דמתני' אהייא קאי אם אד' אמות התחתונות דכבש או ד' אמות העליונות הקרובות לגבי מזבח איירי מתני' מן מה וכו'. כלומר ת"ש ממתני' מעשה שהיו שנים שוין רצין ועולין בכבש. עכ"ל שהיו שוין באמצע הכבש ורצין לד' אמות העליונות הקרובות למזבח ש"מ לגבי מזבח תנן: '''{{עוגן1|הוציאו}} אצבע.''' היינו הצביעו וכדפרישית במתני' מהו אין מונין. מי אמרינן דאין מונין כל עיקר אפי' א' משום קנס או דלמא אין מונין לו אלא א' אבל לא היתירות: '''{{עוגן1|ארבע}}.''' אם הוציא ד' אצבעות: '''{{עוגן1|הממונה}}.''' על רצועות המלקות: '''{{עוגן1|מכה}} אותו בפקיע.''' כמין חבל תלוי במקל כרצועה שהב"ד מלקין בהן אלא שהיא מופסקת בראשה לרצועות דקות: '''{{עוגן1|ובטל}} הפייס.''' מפני שאירע בו דבר קלקלה וכדאמרינן בעירובין: '''{{עוגן1|אין}} אומרים ממי במקדש.''' פי' לא היו אומרים ממי מתחיל הגורל אלא הממונה היה מגביה מצנפתו של א' מהן וידעו שממנו מתחיל הגורל ולא אמר בשם ממי מתחיל שהיה נראה כבזיון לשאר כהנים: '''{{עוגן1|ופריך}} וחש לומר וכו'.''' וניחוש שמא הממונה על הפייסות יוציא שהוא רואה אוהבו או קרובו הסמוך לזה שנוטל המצנפת יוציא מספר קטן כדי שבו יגמור המנין ויעבוד הוא: '''{{עוגן1|ומשני}} כמין קובליים היו עושין.''' כמין שלשלת כזה ולא היה יכול לעמוד על מניינן. א"נ בעיגול סביב סביב כמה פעמים היו עומדים שא"א לעמוד על סכום מניינן עד שיספרם אחת לאחת: '''{{עוגן1|מהלך}} לימין לשמאל.''' מיבעי ליה כשמתחיל המניין אם הוא פונה לימינו או לשמאלו: '''{{עוגן1|אומר}} לזה שעל ימינו.''' זכה אף אתה במחתה שהקטרת צריכה שני כהנים אחד שמוליך הקטרת להיכל ומקטירו ואחד שחותה הגחלים מעל מזבח החיצון ומכניס להיכל ונותן על מזבח הפנימי להקטיר הקטרת ש"מ שהממונה פונה לימין: '''{{עוגן1|הכיני}} לשמאל הפייס היה מהלך.''' כן היא נשמע ממנה שלשמאל הפייס מהלך נמצא זה שקודם לו דהיינו שכבר עבר עליו המניין הוא הזוכה: '''{{עוגן1|מוטב}} שיזכה זה שעבר עליו הפייס ב' פעמים.''' שהיה הממונה אומר מנין גדול יותר ממה שהיה שם כהנים נמצא זה שאצל הזוכה מימינו כבר עבר עליו המנין שני פעמים וזה שלשמאלו לא עבר עליו אלא פעם אחת ש"מ שלשמאל היה הפייס מהלך: '''{{עוגן1|על}} מעלת האולם.''' בהר הבית היו אולמות הרבה שבנה שם הורדוס: '''{{עוגן1|אנו}} מהיכן נתחיל למדוד אם מהיכל או מעזרות.''' וכונתו היתה להרבות בבכייה שודאי לא שייך כאן הבאת עגלה ערופה שהרי נודע מי הכהו: '''{{עוגן1|שרון}} וכו'.''' התחיל כל העם לבכות: '''{{עוגן1|אני}} כפרתכם.''' מיתת בני יכפר עליכם: '''{{עוגן1|לגנאי}}.''' שהיה שפיכת דמים כל כך קלה בעיניהם עד שטהרת כלים היתה חמורה להם ממנה: '''{{עוגן1|כדי}} לעשות פומפי לדבר.''' לכך היו מפיסין ד' פעמים ולא הכל בפעם אחת כדי לעשות פרסום לדבר שנאמר בבית אלקים נהלך ברגש: '''{{עוגן1|א"ר}}.''' תדע שהיו מוסיפין בדבר הפייס כדי לעשות פרסום שהרי הכהן המדשן את מזבח הפנימי היה נכנס בלא"ה להיכל וגם הוא היה יכול לדשן את המנורה ולמה נכנסו ב' כהנים אלא כדי לעשות פרסום לדבר: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בתמיד פ"ג: '''{{עוגן1|הניח}} הכוז על מעלה שנייה.''' לאחר שהטיב חמש נרות ומשתחוה ויצא: '''{{עוגן1|ונטל}} הכוז ממעלה שנייה.''' לאחר שהטיב שתי נרות נטל הכוז ויצא ולא עשה הכל בפעם אחת אלא כדי לעשות פרסום לדבר: '''{{עוגן1|כוז}}.''' הוא כלי שנותנין בו דשן המנורה: '''{{עוגן1|ולמה}} היה נכנס לקטרת שני פעמים.''' כה"ג ביה"כ נכנס תחלה להקטיר הקטרת בבית קדשי הקדשים ואח"כ נכנס להוצאת כף ומחתה ולא היה עושה הכל בפעם אחת אלא כדי לעשות פרסום לדבר והר"ש יפה הגיה ולמה היה נכנס להטבה שני פעמים ולא משמע הכי לפי המסקנא: '''{{עוגן1|רשב"ל}} אומר דבר תורה הוא.''' לחלק ההטבה שהרי כתיב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ה"ק חלקהו לשני בקרים ולא משום פומבי: '''{{עוגן1|ופריך}} מה עבד לה ר"י.''' הא דאורייתא הוא: '''{{עוגן1|ומשני}} עובד להטיב ומקטיר.''' הכי קא קשיא ליה למה נכנסו שני כהנים א' להטבת הנרות וא' לקטרת הא בכהן אחד היה סגי הוא ייטיב את הנרות והוא יקטיר הקטרת אלא ודאי כדי לעשות פומבי: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף