עריכת הדף "קרבן העדה/יבמות/יב/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בסנדל}} של עץ כשרה.''' והוא שיהיה מחופה עור:

'''{{עוגן1|בגדול}}.''' שהסנדל גדול ממידת רגלו אם יכול להלוך בו כשרה:

'''{{עוגן1|או}} בקטן.''' ממדת רגלו אם חופה רוב רגלו כשירה:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|שופר}} של ע"ז.''' ששימשו בו לע"ז או אפי' בשל ע"ז ממש והוא של נכרי כיון דבביטול סגי לא מיכתת שיעורי' אבל בע"ז של ישראל שאין לה ביטול עולמית כתותי מיכתת שיעורי' ולדברי הכל אין יוצאין בו:

'''{{עוגן1|תני}} ר"ח כשר.''' כר' לעזר:

'''{{עוגן1|משלכם}}.''' שיהא ראוי לכם לאפוקי איסורי הנא':

'''{{עוגן1|יום}} תרועה יהיה לכם.''' יהי' משמע בכל ענין ששמע יצא:

'''{{עוגן1|אר"ל}}.''' בלאו קרא נמי איכא לחלק בין שופר ללולב דבלולב יוצא בגופו והוא אסור בהנאה ה"ל מצוה הבאה בעבירה:

'''{{עוגן1|ברם}} הכא.''' אבל כאן בשופר בקול שופר לחוד הוא יוצא ויש קול אסור בהנאה בתמי':

'''{{עוגן1|בסנדל}} של עיר הנדחת.''' אף על פי דלשריפה קאי כשר:

'''{{עוגן1|והך}}.''' והוא שלא יהיה של עץ אלא אותו חתיכה שע"ג המנעול שאוחזין בו להלבישו והוא מכה ודופק ע"ג המנעל ובלשון אשכנז נקראים קלפפי"ן לשון מכה וחבטה אבל שאר המנעל של עור:

'''{{עוגן1|מעמידין}}.''' הוא מה שתחת המנעל והולך בו על הארץ:

'''{{עוגן1|תרסיותיו}}.''' רצועות המנעל:

'''{{עוגן1|מתני'}}.''' ברייתא דמייתי בסמוך מסייעא לר"י:

'''{{עוגן1|סנדל}} של קש.''' משמע שכולו קש:

'''{{עוגן1|לא}} הודו למדרס.''' כיון שאינו יכול לעמוד אלא זמן מועט אינו מקבל טומא' מיהו מודו שכשר לחליצה:

'''{{עוגן1|אזניו}}.''' מקום קביעות הרצועות אחת מבחוץ ואחת מבפנים כעין שיש למנעלי' שלנו:

'''{{עוגן1|חבטין}}.''' עור שע"ג הרגל לאחוז בו כשנועלו:

'''{{עוגן1|תרסיותיו}}.''' רצועות המנעול:

'''{{עוגן1|מכפיו}}.''' שול"א בלע"ז עור שתחת פרסת הרגל:

'''{{עוגן1|טהור}}.''' דתו לא מתקני לי' ואי נמי מתקנו חידוש הוא והשתא מיהא בטיל ליה:

'''{{עוגן1|טמא}}.''' לא פרחה טומאה מעליו דאכתי מנא הוא ואפילו נפסקה אזן החיצונה דאי בעי מפיך לי' מימין לשמאל ונמצא חיצונה נעשית פנימית:

'''{{עוגן1|והחיצונה}} טהורה.''' דבטיל ליה מתורת מנעל:

'''{{עוגן1|הלכה}} כר"י לענין שבת.''' שאם נסדקה החיצונה אסור לצאת בו דלאו כלי הוא כדמסיק דלענין שבת נמי פליגי:

'''{{עוגן1|הוה}} ליה עובדא.''' אירע לו מעשה שנפסקה החיצונה ושאל לריב"א ולר' חייא בר בא אם מותר לצאת בו בשבת:

'''{{עוגן1|והורי}} ליה כרבנן.''' כלי הוא ומותר לצאת בו בשבת:

'''{{עוגן1|ה"ג}} שמע מימר הלכה כר"י וכו'.''' וכ"ה בשבת פ' במה אשה וה"פ היה מתמיה על ריב"א דאמר משמיה דרב הלכה כר"י ולמה פסק הלכה כרבנן:

'''{{עוגן1|אם}} כדברי מי שהוא מטמא.''' והיינו רבנן מותר לצאת בו דכלי הוא:

'''{{עוגן1|ולא}} אפיק גביה כלום.''' לא הוציא מתשובתו הלכתא כמאן:

'''{{עוגן1|אבל}} מטייל הוא בו.''' בסנדל שנפסק בשבת עד שמגיע לפתח חצירו אע"ג שאסור לצאת בו לכתחלה ברה"ר מ"מ כשנפסק ברה"ר מותר לטייל בו עד ביתו:

'''{{עוגן1|הוון}}.''' היו הולכים לטייל ברחובות קטנות שבתוך החצר:

ה"ג איפסק סנדלא דר' אחא:

'''{{עוגן1|מן}} דמטין פילי.''' כשהגיעו לשער הרחבה:

'''{{עוגן1|א"ל}} ר"ז.''' זו היא פתח חצרך ואסור לך לצאת בו מכאן והלאה:

'''{{עוגן1|כרך}} סבנא.''' סיב של דקל כרך ע"ג סנדל שנפסק ויצא בו:

'''{{עוגן1|כרך}} אגוד מלבניקי.''' כרך על סנדל שנפסק אגודת ירק ששמו מלבניקי:

'''{{עוגן1|סבר}} ר"א.''' ש"מ דקסבר ר"א אגוד מלבניקי מאכל בהמה הוא ומותר לטלטלו לכל דבר הצריך לו:

'''{{עוגן1|טלקא}} לחנותא וכו'.''' סנדל שנפסק לו ברה"ר זרקו לחנות שמוכרים בו תכשיטים ומרגליות ודברים יקרים ואמר אף שנפסק דבר מועט מ"מ כבגד שרד היקר הוא נחשב ומותר להביאו לרה"י:

'''{{עוגן1|טלקא}}.''' לשון השלכה ותשלך את הילד מתרגמינן וטלקת ית טליא:

'''{{עוגן1|חליטרא}}.''' תכשיט ותעד נזמה וחלייתה מתרגמינן ואיתקנת בקדשהא ובחליט מרגליתא:

'''{{עוגן1|ציבחר}}.''' מועט:

'''{{עוגן1|סרד}}.''' שרד מתרגמינן סרד:

'''{{עוגן1|ה"ג}} יקר ר' לעזר מטלק לה.''' וה"פ ר"ל היה זורקו ברה"ר במקום שנפסק:

'''{{עוגן1|מהו}} להחליף.''' סנדל יש לו שתי רצועות אחת מבחוץ ואחת מבפנים בין שתי הרגלים כעין שיש למנעלים שלנו ושנפסקה החיצונה ראוי להפך המנעלים וליתן של שמאל בימין ומיבעיא ליה אם מותר להחליף ולצאת בו בשבת ולא גזרינן דלמא מחייכא עליה ואתי לאתויי ארבע אמות ברה"ר:

'''{{עוגן1|א"ל}} שרי.''' ואף שאני מתיר לך צא וראה אם יסכים עוד זקן ות"ח אחד להתיר אז תוכל לסמוך עלינו למעשה להיתר:

'''{{עוגן1|ה"ג}} מתני' אמרה שהוא מין מלבוש.''' וה"פ מתני' נמי דייקא שמנעלים הפוכים מין מלבוש הן:

'''{{עוגן1|חליצתה}} כשרה.''' ש"מ דמלבוש הוא אפי' ע"י היפוך:

'''{{עוגן1|הדא}} דתימר.''' לא אמרן דשל שמאל בימין חליצתו כשרה ויוצאין בו בשבת בשנתנו לאורך רגלו אבל אם נתנו לרוחב רגלו צריך שיחפה הסנדל רוב רגלו:

'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|לעיני}} הזקנים.''' וירקה לעיני הזקני' ובלילה אי אפשר לראות הרוק לפיכך בלילה חליצתה פסולה:

'''{{עוגן1|פרט}} לב"ד הסומא.''' שאינו יכול לראות הרוק שפסול לחליצה:

'''{{עוגן1|ר"י}}.''' פריך קשיא דר"א אדר"א:

'''{{עוגן1|תמן}}.''' גבי מצורע כתיב על בהן רגלו הימנית ולדברי הכל ימין מעכב ובחליצה מכשיר ר"א בשמאל:

'''{{עוגן1|אזנו}} אזנו.''' ר"א יליף רציעה שהיא באזן ימנית מגז"ש דאזנו אזנו נאמר במצורע על אזן המטהר הימנית ונאמר ברציעה ורצע אדוניו את אזנו מה מצורע ימנית אף רציעה ימנית:

'''{{עוגן1|ופריך}} ואמר רגלו רגלו.''' ונילף נמי בחליצה דבעינן רגל ימנית מגז"ש דרגל רגל ממצורע:

'''{{עוגן1|ומשני}} מאן דאית ליה וכו'.''' אפי' מאן דאית ליה גז"ש דאזנו אזנו לית ליה גז"ש דרגלו רגלו דאינו מיותר:

'''{{עוגן1|ופריך}} והא תני וכו'.''' וקשיא ברייתא ומתני' אהדדי:

'''{{עוגן1|הוי}}.''' הרי ע"כ לומר תרי תנאי אליבא דר"א:

'''{{עוגן1|והדא}} מתני'.''' כלומר ולמשנתינו לית ליה לר"א גז"ש ממצורע לא אזנו אזנו ולא רגלו רגלו:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>