עריכת הדף "
קרבן העדה/יבמות/יב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|מצות}} חליצה בשלשה.''' והא דלא תנן החליצה בשלשה כדתנן פ"ק דסנהדרין לאשמועינן דמצותו בשלשה אבל חכמי' תקנו להוסיף עוד שנים משום פרסומי מילתא: '''{{עוגן1|ואפי'}} שלשתן הדיוטות.''' והא דקרי להו דיינים שצריך שידעו לקרות פרשת יבמין כ"מ בבבלי ובגמרין משמע דה"ק לכתחלה עיקר מצות חליצה בדיינין ובדיעבד אפי' שלשתן הדיוטות כשרה: '''{{עוגן1|מנעל}}.''' של עור רך הוא: '''{{עוגן1|חליצתו}} כשרה.''' אבל לכתחלה לא גזרה שמא יחלוץ במנעל קרוע מלמעלה דאפי' כי קרוע מייתב אכרעיה הואיל והוא רך ואנן מידי דמגין בעינן והא ליכא אבל סנדל ליכא למגזר שהוא של עור קשה וכי נקרע לא מייתב אכרעיה הלכך תיקנו עיקר חליצה בסנדל: '''{{עוגן1|באמפילייא}}.''' כמין בתי רגלים של בגד חליצתו פסולה דמידי דמגין בעינן דכתיב הכא וחלצה נעלו וכתיב התם ואנעלך תחש והוא עור: '''{{עוגן1|מן}} הארכובה ולמעלה.''' שהיו רצועות המנעל קשורות למעלה מן הארכובה חליצתו פסולה: גמ' ופריך כתיב ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים דמשמע ת"ח ואת אמרת דאפי' הדיוטות כשרים: '''{{עוגן1|ומשני}} מצוה.''' לכתחלה מצותו שיהיו זקנים ובדיעבד כשרים אפי' הדיוטות: '''{{עוגן1|ופריך}} מנין אפי' הדיוטות.''' כשרים: '''{{עוגן1|ת"ל}} חלוץ הנעל.''' מיותר ללמד בכל ענין שחלצה הנעל הויא חליצה: '''{{עוגן1|בישראל}}.''' ונקרא שמו בישראל: '''{{עוגן1|לרבות}} את הגרים.''' דבישראל משמע את הטפלים אליהם והדביקים בהם: '''{{עוגן1|בישראל}} פרט לגרים.''' דבעינן שיהא כולו מישראל פרט לגרים: ופריך הכא את אומר בישראל למעוטי גרים אתי וגבי סוכה לדברי הכל דרשינן בישראל לרבות גרים: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן.''' התם גבי סוכה כתיב האזרח למעט גרים וכתיב נמי בישראל דמשמע מיניה מיעוטא לגרים וה"ל בישראל מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ומרבי' גרים: '''{{עוגן1|ברם}} הכא.''' אבל כאן בחליצה לא כתיב אלא בישראל ממעטינן שפיר מיני' גרים: '''{{עוגן1|מ"ד}} חליצה בשני' פסולה.''' קס"ד דטעמו דסובר חליצה הוי דין וצריך שלשה הלכך אף בגרים פסולה דגר פסול לדון ומ"ד דכשרה בשנים סובר לא הוי דין א"כ אף בגרים כשרה: '''{{עוגן1|אפי'}} כמ"ד וכו'.''' לעולם לדברי הכל חליצה בגרים כשרה והא דפוסל בשנים דחליצה לדיני ממונות דמיא וגרים כשרים לדון דיני ממונות: '''{{עוגן1|מ"ד}} חליצה בלילה כשירה.''' קס"ד טעמו דסובר חליצה לא הוי דין הלכך כשרה בלילה: '''{{עוגן1|אפי'}} כמ"ד בגרי' כשרה.''' מודה שהיא פסולה בלילה דחליצה הויא כדיני ממונות דכשרים בגרי' ופסולין בלילה דכתיב ביום הנחילו את בניו: '''{{עוגן1|והן}}.''' והוא שיהיו הדיינים יודעי' לקרות ליבם לא חפצתי לקחתה ולדידה מאן יבמי וכו' ככה יעשה לאיש וכולן בלשון הקודש: '''{{עוגן1|עד}} שלא סמכוהו למקרא.''' דבאחד סגי שיקרא לפניהם וכדמסיק ל"א עד שלא סמכוהו למקרא חלוץ הנעל מ"מ ואפי' הדיוטות כשרים כדאמרי' בר"פ והראשון נראה וכ"מ בביכורים פ"ג: '''{{עוגן1|ובלבד}}.''' שיהא המקרא אחד מן הדיינים: '''{{עוגן1|ולא}} עבדין כן.''' ולא נהגו כן אלא מקרין אפי' ע"י אחר שאינו מן הדיינין: '''{{עוגן1|למי}} נצרכה.''' מתני' לאשמועינן דחליצה במנעל כשרה בדיעבד דוקא לר"מ דאמר אין חולצין במנעל לכתחלה אבל לרבנן אפי' לכתחלה חולצין במנעל: '''{{עוגן1|ונמתי}} לו.''' אמרתי מורגל לך שהיית אצל ריב"ב: '''{{עוגן1|ואמרתי}}.''' כלומר ותמהתי על ר"מ: '''{{עוגן1|שחולצין}} במנעל.''' לכתחלה שומעין לו: '''{{עוגן1|ויאמר}} שאין חולצין במנעל.''' לכתחלה שומעין לו וכל כמה דלא אתי אליהו חולצין במנעל לכתחלה: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר"ז מחוי לר' בא בר יצחק חולץ כיצד הוא עושה כפף.''' פי' העמיד עצמו בכפיפה: '''{{עוגן1|}} א"ל ועבדין כן.''' לכתחלה ואינו צריך לעמוד ממש בשעת קשירה: '''{{עוגן1|א"ל}} הא רבן כפף.''' ר"ז הוסיף לומר לא מיבעיא דעבדי כן אלא אף רב שלנו כלומר רב או ר' יוחנן היה כפף בשעה שחלץ ליבמתו: '''{{עוגן1|קושרו}}.''' לנעל: '''{{עוגן1|שיכול}} להלוך בו.''' ואינו נופל מרגלו מאליו ואין צריך לקשרו קשר חזק: '''{{עוגן1|כיצד}} הוא עושה.''' שלא יהיה קשר חזק ולא יפול מרגלו והרא"ש ל"ג כיצד הוא עושה ונראה מדבריו דסובר דר"ח פליג אר"ז: '''{{עוגן1|ה"ג}} כיצד הוא עושה.''' לאחר שקשרו הוא ברגליו: '''{{עוגן1|מתרתו}} בימין וכו'.''' מתירת את הקשר ביד ימין כשהגביה לרגלו מן הארץ תופסתו ביד שמאל ושומטת המנעל מן העקב ביד ימין וגוררתו להמנעל משאר הרגל בימין כדי שיהיה הכל ביד ימין בלי סיועת שמאל: '''{{עוגן1|עיקר}} חליצה התרת הרצועה.''' אע"פ שלא שמטה מעל רגלו דכשהותרה הרצועה נתקיים וחלצה נעלו ל"א זהו עיקר מצות החליצה ולשון זה עיקר: '''{{עוגן1|ופריך}} לא כן אמר רבי בא וכו' ומטי בה בשם רב.''' ויש שאמרו כן משמיה דרב א"נ ר' זריקן מסיים בה דרב יהודה אמר כן בשם רב: '''{{עוגן1|}} דברי חכמים.''' חכמים דפליגי על ר' לעזר: '''{{עוגן1|עד}} שתחלוץ ותרוק.''' ש"מ דאף הרקיקה מעיקר החליצה: ומשני אע"ג דא"ר עד שתחלוץ ותרוק אינה אלא תקנת חכמים דרקיקה מעכבת אבל מודה דמדאורייתא עיקר המצוה התרת הרצועה: '''{{עוגן1|עיקר}} החזקה.''' של השדה שיהא ראיה לדבריו שהשדה היא שלו היא אכילת פירות מייתי לה הכא דדמי להא דאמר רב עיקר החליצה וכו' כדמסיק: '''{{עוגן1|ופריך}} לא כן אמר רב.''' והוא שראו העדי' שהי' מנכש ומעדר אבל הכנסת פירות לחוד לא מהני: ה"ג אר"י חלץ הוא והתירה היא: '''{{עוגן1|אם}} רצה להחזיר.''' לייבמה אחר חליצה פסולה זו: '''{{עוגן1|לא}} יחזיר.''' דמדאורייתא חליצה מעליא היא א"נ מדרבנן אסור' מפני חשש הרואים ל"א אם רצה לחזור לנעול המנעל בלא קשירה ותחלצנו מעל רגלו או שאם חסר' ההתרה תחזור ותתר לחוד בלא חליצה לא מהני והראשון נראה עיקר: '''{{עוגן1|למה}}.''' חליצה פסולה אי משום שאין בחליצ' זו שתיהן החליצה והתרה ע"י היבמה עצמה או משום שאינן על הסדר שצריכה להתיר תחלה ולחלוץ אח"כ: '''{{עוגן1|מה}} נפיק וכו'.''' מאי איכא בין הנך תרי טעמי: '''{{עוגן1|חזרה}} והתירה.''' לאחר שהתיר היבם וחלצה היא חזר היבם ונעלו וקשרו וחזרו היבמה והתירתו הרי שעשאה היבמה חליצה והתרה אלא שלא עשאתן על הסדר שהתרה צריכה להיו' קודם חליצה: '''{{עוגן1|הרי}}.''' מדקאמר אם רצה להחזיר לא יחזיר ש"מ שאין הטעם אלא משום שאינן על הסדר והיינו כלישנא בתרא שכתבתי בסמוך וללשון ראשון ה"פ הרי מדברי ר' לעזר בסמוך יש להוכיח דאסדרא קא קפיד: '''{{עוגן1|יש}} מהן שאמרו וכו' ואם רצו להחזיר יחזיר.''' והיינו אמפיליא והחולצת לקטן דמייתי בסמוך וכדרב דאמר זו דברי ר"מ דאמר החולצת לקטן חליצתה פסולה אבל חכמים אומרים אין חליצת קטן כלום אפי' לפוסלה עליו וה"ה החולצת באמפיליא אינה כלום: '''{{עוגן1|ה"ג}} ויש מהן שאמרו חליצה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר.''' והיינו בשהתירה היא וחלץ הוא וחזרה וחלצה אחר שהנעילו שניה או שחלצה היא והתיר הוא וחזרה והתירה א"נ אפי' לא חזרה והתירה נמי לא יחזיר דמדאורייתא בחד מינייהו סגי דכל מעשה בפני עצמו התרה או החליצה בכלל וחלצה נעלו הן אלא דרבנן גזרו שצריך שניהן לפיכך לא יחזיר וש"מ דאין פסולו אלא משום דבעינן על הסדר וסדרא מדאורייתא לא מעכב דאי הטעם משום שאין בה שתיהן ומדאורייתא צריכין שתיהן למה לא יחזיר הרי זו כמו אמפיליא ויהא מותר להחזיר ולהך לישנא צריכין להגיה בסמוך באמפיליא והחולצת לקטן חליצתו פסולה ואם רצה להחזיר יחזיר חלץ הוא והתירה היא וכו' חליצתה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר ולל"ב שפירשתי ה"ק בחלץ הוא והתירה היא אם רצה להחזיר להשלים החליצה אף ההתרה הראשונה כשרה משא"כ באמפיליא דלא מהני החליצה הראשונה כלום ודוחק: '''{{עוגן1|במנעל}} באמפילייא.''' שהי' לבוש מנעל ע"ג אמפיליא וחלצה למנעל: '''{{עוגן1|מ"ד}} חליצתו כשר' כשהיתה אמפיליא של בגד ומנעל של עור.''' דאמפיליא הואיל ואינה ראוי לחליצה בטלה לגבי מנעל וקרינן בי' מעל רגלו: '''{{עוגן1|כשהיתה}} אמפיליא של עור וכו'.''' הואיל ואמפיליא היא של עור אינה בטלה למנעל וחליצתה פסולה דמעל רגלו כתיב ולא מעל דמעל: '''{{עוגן1|אר"ח}} מ"ד יוצאין באמפיליא של בגד.''' דלאו מנעל הוא ולית ביה משום איסור נעילת הסנדל: '''{{עוגן1|תמן}} אמרין.''' רבנן שבבבל: '''{{עוגן1|כגון}}.''' הנך מנעלים הנקראי' קנסורס שהן מחפים את העקב: '''{{עוגן1|רבנן}} דהכא.''' חכמי' שבא"י אמרו כגון מנעלי' שלנו: '''{{עוגן1|אמר}} רב.''' אי לאו שראיתי דודי ר"ח הגדול שחלץ בשרשיפ' דשנצוי והוא סנדל שיש לו שנצין לפתחו ולסגרו ונוח הוא לחלוץ לא היה לבינו ושכלינו רב וגדול כל כך להתיר לחלוץ בו: ה"ג לא הי' לבן רב עליה וכו': '''{{עוגן1|אר"ז}}.''' ועוד זאת עשה שחלץ בלא רקיקה: '''{{עוגן1|שמע}} רב ואמר.''' מי יעשה כן אלא בן אחותו של רב כהנא ובלשון גנאי קאמר דבכולהון לאו שפיר עבד שחלץ בלילה לכתחילה ולאו שפיר עבד דת"ק דמתני' דמכשיר בלילה בדיעבד דוקא הוא דמכשיר דתנן חליצתו כשרה אבל לא לכתחילה וחלץ ביחיד בזה עביד כיחידא' דתנן לקמן בפרקין דר"ע הוא דמכשיר ביחיד אבל חכמי' פליגי עלי' וחלץ בלילי שבת וקיי"ל לא דנין בשבת ואיהו קסב' הואיל ומותר ביחיד לאו דין הוא ושרי וחלץ בסנדל של שעם תניא בברייתא בבבלי בפרקין חליצתה כשרה דיעבד ואיהו לכתחל' עבד וחלץ מעומד שהוא עמד בשע' שחלצ' בפניו וכיון דקיי"ל דחליצ' דין היא לכתחלה צריך לעמוד כדאמרינן לענין חליצ' בליל' ואיהו דחלץ בליל' וסבר חליצה לאו דין היא לפיכך חלץ נמי מעומד וחלץ בלא רקיק' ועבד כר"ע דתנן לקמן בפרקין דמכשי' בלא רקיק' מיהו אימור דאר"ע בדיעבד לכתחלה מי אמר: '''{{עוגן1|כיני}} מתני'.''' לא תאמר הא דתנן מן הארכובה ולמטה היינו שנקטע רגלו מן הארכובה ולמטה אלא כן הוא פירושא דמתני' שקושר סנדלו מן הארכובה ולמטה הוא דחליצתה כשירה אבל אם כשר למעלה מן הארכובה פסולה: ופריך כתיב וכו': '''{{עוגן1|ותני}} עלה.''' קידש ידים עד הפרק ורגלי' עד הסובך והוא הפרק שבין קוליות לעצם האמצעי וארכובה גופה אינה בכלל הזה: '''{{עוגן1|והכא}} את אמר הכין.''' שקושר למעלה מן השוק על הארכובה וזהו נקרא רגלו: '''{{עוגן1|ומשני}} שנייא היא.''' שאני הכא דכתיב מעל רגלו דמשמע מן הרגל עצמו: '''{{עוגן1|ופריך}} מעתה.''' דמעל למעלה משמע אפי' קשרו למעלה מן הארכובה תהא החליצה כשרה ובמתני' תנן למעלה פסולה: '''{{עוגן1|ומשני}} שניא היא דכתיב מעל רגלו.''' דוקא והיינו ארכובה אבל למעל' מארכובה ה"ל מעל דמעל: '''{{עוגן1|בשלייתה}} היוצאת מבין רגליה.''' ש"מ דקרי רגל אפי' למעלה מן הארכובה: '''{{עוגן1|ומשני}} וכי מבין רגליה יוצאת.''' השליא הלא אינה יוצאה אלא מבטן מאי קאמרת שנראית כאילו יוצאת מבין רגליה ה"נ כיון שנופלת לארץ מבין רגליה קרי לה א"נ כיון שכורעת לילד נראי' כיוצא מבין רגליה: '''{{עוגן1|כההיא}} דתנן תמן.''' מייתי ראיה דמשתעי הכי: '''{{עוגן1|דתני}} תמן.''' מדות פ"ג: '''{{עוגן1|וכי}} מבין אולם ולמזבח הי' נתון.''' הלא היה משוך לכותל דרום ולא הי' בין אולם ולמזבח ממש אלא מן הצד בחלל הצדדים שבין אולם ולמזבח אלא כיון שהי' נראה כעומד בין אולם ולמזבח תני כן אף בקרא משתעי הכי: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף