עריכת הדף "
קרבן העדה/יבמות/ח/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|סריס}} חמה כהן וכו'.''' אבל סריס אדם מיפסל נמי פסיל לה מתרומה דבי נשא דהיינו פצוע דכא: '''{{עוגן1|לא}} יחלוץ.''' אם יש לו אח אחר: '''{{עוגן1|אבל}} לא נישא.''' שהוא כזכר והשוכב עמו בין בזכרות בין בנקבות הרי הוא כבא על הזכר: '''{{עוגן1|חייבין}} עליו סקילה כזכר.''' דוקא במקום זכרות כלומר מאחוריו אבל לא בנקבות שלו: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|תני}}.''' סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכיל' אף בחזה ושוק: '''{{עוגן1|כמה}}.''' ק"ו הן דמאכילה אף בחזה ושוק: '''{{עוגן1|פתח}} חיכך וקבל.''' כלומר פתח פיך וקבל תשובתך: '''{{עוגן1|מגחך}} הוה עימיה.''' מצחק היה בו כשתפתח פיך מיד תדע הק"ו שדבר פשוט הוא אבל האמת אין כאן ק"ו אלא לרוב פשיטותו אמר כאלו הוא ק"ו לא [צ"ל אלא] רשב"ל סובר דאפי' בתרומה דאורייתא לא קאכלה וכ"ש בחזה ושוק וכ"ה בבבלי: '''{{עוגן1|מילה}} א"ל.''' דבר נכון השיבו שיש כאן ק"ו ל"א מחיך שהוא טועם המאכל יש להשיב ק"ו והראשון נראה: '''{{עוגן1|שאינה}} ראויה לישראל בכ"מ.''' שמעולם לא היתה ראויה לישראל אפי' לבכורים ועוד שהתרומה ניתנה לכהנים תמורת חלקם בארץ ולא היתה לישראל מעולם: '''{{עוגן1|חזה}} ושוק שהן ראויין לישראל בכ"מ.''' מתחלה היו ראויין לישראל כדמסיק בברייתא בסמוך אינו דין שתהא אשתו אוכלת אותן: '''{{עוגן1|ראויין}} היו וכו'.''' ה"ג בת"כ כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל ראויין היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהן וניתנו לכהנים וה"פ מאי לקחתי הל"ל יתנו בני ישראל אלא ראויין היו לבכורי ישראל אלא שנלקחו בעוונם בעון העגל: '''{{עוגן1|כך}} אם יזכו.''' ישראל ויעשו תשובה שלימה יחזירו להן מתנות אלו: '''{{עוגן1|ריב"א}} אמר.''' הך הלכה דאר"י אינה אוכלת בחזה ושוק אבת ישראל שניסת לכהן ולא אאשת סריס: '''{{עוגן1|ואין}} חולקין.''' אמתני' קאי וכי לא פליגי ר"י ור"ש דמתני' על דברי רבי יהודה דאמר אנדרוגינס הוא כזכר ממש או דלמא חולקין אלא דמקילין בתרומה: '''{{עוגן1|מייבמין}} את אשתו.''' של אנדרוגינס ש"מ דזכר וודאי הוא ואס"ד דחולקין א"כ הלכתא כוותייהו דרבים נינהו ועוד ר' יוסי נימוקו עמו: '''{{עוגן1|ה"ג}} קידש חוששין לקידושיו נתקדש אין חוששין לקידושיו.''' והיינו כרבי יהודה דאמר זכר ודאי הוא: '''{{עוגן1|נבעל}}.''' לפסול נפסל מן התרומה כנשים שנבעלו לפסול: ה"ג כנשים ר' ניחא בר סבא וכו': '''{{עוגן1|אפי'}} מין במינו.''' שנבעל אנדרוגינס לפסול ממינו פוסל אותו: '''{{עוגן1|בכל}} שהוא.''' בין דרך זכרות בין דרך נקבות: '''{{עוגן1|וקשיא}} אם.''' אנדרוגינס זכר הוא למה יפסול למינו הא אין זכר פוסל כהן זכר בבעילתו וה"ה אם נקבה הוא והא ודאי אין סברא לומר שיהא הבועל זכר והנבעל נקבה דודאי שניהם מין אחד הם: '''{{עוגן1|ומשני}} צד זכרותו.''' של אנדרוגינס פוסל צד נקבותו של השני דכשנבעל בנקבות דינו כנקבה א"נ מדרבנן גזרינן אטו נקבה ממש ופליג אר' ניחא ל"א כל שהוא דא"ר המנונא היינו שפוסל מקצת ומאכיל מקצת דהיינו עבדיו כדמסיק: '''{{עוגן1|מכח}} זכרותו.''' שהרי גם כהן כשר מאכיל אשתו מפני שהוא זכר אף זה כיוצא בו שהרי צד זכרות לא נפסל כלל: '''{{עוגן1|מכח}} זה וזה.''' כלומר מכח כל גופו הן אוכלין וכבר נתחלל צד נקבות שבו: '''{{עוגן1|ובלבד}} ממקום זכרות.''' הא דתנן אנדרוגינס חייבין עליו סקילה כזכר דוקא אם בא עליו ממקום זכרות אבל ממקום נקבות פטור: '''{{עוגן1|אפי'}} ממקום נקיבה.''' נמי מחייב ר"א סקילה: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר"י בר זבדי בשם ר' אבוה.''' מהאי קרא דכתיב ואת זכר לא תשכב משכבי אשה איזהו זכר שיש לו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינס ועל שני משכבות הזהיר הכתוב: '''{{עוגן1|ביקשתי}}.''' להבין דברי ר"א בן שמוע באנדרוגינס ועל בוריו ולא מצאתי וכשבאתי ללמוד אצלו: '''{{עוגן1|וחברה}} עליו.''' תלמידי ר"א בן שמוע בחבורה ולא הניחוני ללמוד הימנו: '''{{עוגן1|ה"ג}} ולמה שלא לגלע בו או משום שאינו כדאי.''' וה"פ משום מאי חברו עליו אי משום שלא יגלה לו ר"א דעתו או משום שחשבו שאין ר' כדאי ללמוד תורה מר"א: '''{{עוגן1|מה}} נפיק מן ביניהון.''' מאי בינייהו: '''{{עוגן1|היה}} דרכו.''' של ר"א לגלות דין זה שלא לכל אמר אנדרוגינס כזכר: '''{{עוגן1|אין}} תימר משום שלא לגלות.''' הרי כבר גילה ר"א דעתו לענין קדשים דאנדרוגינס אינו קדוש דלענין קדשים בעינן זכר ודאי או נקבה ודאית: '''{{עוגן1|הוי}}.''' הרי שאין הטעם שחברו עליו אלא משום דסברי שאין ר' כדאי ללמוד מר"א תורה: '''{{עוגן1|מה}} היה לו.''' לגלות עוד באנדרוגינס: '''{{עוגן1|יורש}} וכו'.''' סימני הלכות הם שאנדרוגינס יורש כזכר במקום שיש נקבות: '''{{עוגן1|מעיד}}.''' כשר להעיד כזכר אפי' עדות שאין אשה כשרה לה: '''{{עוגן1|מנחתו}} קריבה בכלל.''' אם הוא כהן מנחתו אינה נקמצת וכולה כליל כמנחת כהן ולא ככהנת שמנחתה נקמצת כדתנן בסוטה: '''{{עוגן1|מזמנין}} עליו.''' ברכת המזון כזכר ועוד הרבה חילוקים ביניהם: {{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק הערל'''</big>}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף