עריכת הדף "קרבן העדה/יבמות/ה/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כיצד}}.''' לאו אפלוגתא קאי אלא מילתא באנפי נפשה ואיבם אחד ואיבמה אחת קאי וה"ק כיצד דין יבמה אחת ויבם אחד:

'''{{עוגן1|צריכה}} הימנו חליצה.''' ואם רצה לכנוס לא יכנוס וטעמא מפרש בגמ' צריכה הימנו גט. דחליצה אפקעתא לזיקה ובעיא גט לאפקועי קידושין דיליה דחליצה לא מפקעי קידושין:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הדא}} אמרה.''' מדתנן עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה חליצה ולא תנן צריכה חליצה או ייבום ש"מ לכנסה אסור ע"כ לומר הגט פוטר יותר ממה שקנה המאמר לכך אסור לכנסה:

'''{{עוגן1|א"ת}} אין הגט פוטר יותר ממה שקנה מאמר.''' קשיא אמאי אסור לכנסה:

'''{{עוגן1|יבם}} אמר וכו'.''' כלומר וא"ת אף שהגט פוטר יותר ממאמר מ"מ איכא למימר שצריכה חליצה או ייבום ואיירי בשאמר היבם בפירוש שנותן הגט למאמרו דוקא ולא לזיקתו אינו כלום דאם אמר כן אפי' למאמרו אין הגט פוטר דכתיב גט כריתות ואין זה כריתות אלא ה"ל כמגרש חצי אשה:

'''{{עוגן1|חליצה}} פסולה.''' כגון שעשה בה מאמר וחלץ לה אע"ג שחליצה פסולה היא שעדיין צריכה גט אפ"ה פוטרת:

'''{{עוגן1|ולהיידא}} מילה.''' ולאיזה דבר פוטרת:

'''{{עוגן1|תפסי}} בה קידושין.''' שהרי נחלצה הצרה ונעקרה הזיקה:

'''{{עוגן1|בא}} אחר וקידש את החלוצה.''' קודם שנפטרה בגט למאמרה מהו מי אמרי' כיון שנחלצה נעקרה ממנה זיקת המת ולא נשאר אלא מאמרו של זה לא אלים המאמר לדחות קידושי השני:

'''{{עוגן1|לא}} תפסי בה קידושין.''' דעדיין יבמה לשוק היא ואין הקידושין תופסין בה דכתיב לא תהיה לאיש זר לא תהיה בה הויה דהיינו קידושין לאיש זר וכדאמרי' לעיל פ"ק ה"א ל"א או דלמא אלים המאמר כקידושין ואין קידושין תופסין באשת איש:

'''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' מדתנן עשה בה מאמר ובעל ה"ז כמצותה זאת אומרת שמצוה לקדש אשה בכסף ולבעול אח"כ דמה אם יבמה דמדאורייתא ביאה עיקר אפ"ה מדרבנן צריך שיקדש תחלה כ"ש אשה דצריך שיקדש תחלה ואח"כ יבעול:

ה"ג מה אם יבמה שאין וכו':
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>