עריכת הדף "
קרבן העדה/יבמות/א/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|וכולן}} אם מתו.''' כגון שמתה בתו קודם שמת אחיו או שמיאנה בו ובגמ' פריך ובתו ממאנת בתמיה ומשני לה: '''{{עוגן1|או}} שנמצאו איילונית.''' דה"ל כאלו לא היתה אשת אחיו מעולם: '''{{עוגן1|איילונית}}.''' לשון איל זכר מן הצאן שאינו מוליד: '''{{עוגן1|ואי}} אתה יכול לומר וכו'.''' שכבר ילדה מאחר קודם שנשאה לאחיו הלכך ודאי דלאו איילונית נינהו ומיאון נמי לא שייך בהו שהרי גדולות הן ואין מיאון אלא בקטנה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|לעקור}} זיקת המת.''' מיאון ביבם נמי עוקר נישואי קמאי דבעל והרי היא כמפותה ומותר האב בצרתה וכלה לחמיה דלאו כלתו היא ומותרת לאבי המת והיבם: '''{{עוגן1|ופריך}} רב ורשב"ל כבית שמאי.''' בתמיה: '''{{עוגן1|דבש"א}}.''' לקמן ר"פ ב"ש: '''{{עוגן1|בבעל}}.''' יכולה למאן אבל לא ביבם: '''{{עוגן1|ומשני}} מה אנן קיימין.''' במאי עסקינן כלומר במאי פליגי: '''{{עוגן1|ה"ג}} כל עמא מודיי שהיא עוקרת.''' וכ"ה לקמן ר"פ ב"ש. וה"פ אי באומרת בפירוש שממאנת בבעל וביבם הכל מודים שעוקרת גם זיקת המת: '''{{עוגן1|אלא}}.''' כי פליגי באומרת סתם אי אפשי בנישואין: '''{{עוגן1|ה"ג}} רי"א כאומרת וכו' רב ורשב"ל וכו' כאומרת אי אפשי וכו' אבל בנישואי אחיך רוצה אני.''' הלכך אינה עוקרת זיקת המת: '''{{עוגן1|נתגרשו}} ולא הימנו וכו'.''' מאי לאו מיאנו דומיא דנתגרשו מה נתגרשו דוקא בחיי הבעל אף מיאנו בחיי הבעל ותני תרי גוונא גירושין אבל לאחר מיתת הבעל אינה מתרת צרתה: '''{{עוגן1|ה"ג}} תני ר"ח כן אם וכו'.''' וה"פ אף ר"ח תני מפורש אם מיאנה לאחר מיתת הבעל צרתה חולצת ולא מתייבמת: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' תפרש הא דתני ר"ח לאחר מיתת היינו שמתו ולא מיאנו צרותיהן אבל אם מיאנו אפי' לאחר מיתת הבעל צרותיהן פטורות ומיאנו דמתני' לא הוי דומיא דנתגרשו אלא דומיא דנמצאו איילונית דאיירי לאחר מיתה: '''{{עוגן1|ופריך}} דמתניתא.''' לקמן בפרקין כל היכולה למאן כגון בתו הקטנה הנשואה לאחיו ולא מיאנה בו ומת צרתה חולצת ולא מתייבמת ואס"ד כר"י תמאן השתא ותעקרינהו לנישואי קמאי ותייבם צרתה: '''{{עוגן1|ומשני}} כן מתני'.''' אף משנתינו צריכין לפרש שלא מיאנה ומתה לאחר מיתת הבעל הלכך צרות חולצות ולא מתייבמות אבל כשהיא קיימת ממאנת וצרותיה מותרות: '''{{עוגן1|אפילו}} תימר בקיימת.''' לעולם אפילו קיימת איירי מתני' וברייתא ול"ק לר"י דמתני' איירי בשאין שם יבם אלא אביה דמשעת נפילה היו נראים כצרת בתו ואסורות להתייבם אף לאחר שמיאנה אסורות מפני מראית העין ור"י איירי בשיש שם אחים אחרים שבשעת הנפילה צרות אלו עומדות לייבום הלכך לאחר שמיאנה בתו אף הוא מותר בצרות: '''{{עוגן1|בלבד}} מן האירוסין.''' הא דתנן במתני' נמצאו איילונית צרותיהן מותרו' דוקא שלא נישאו לאחיו אלא נתארסו בלבד שלא הכיר בה אחיו והוי מקחו מקח טעות אבל אם נישאו לאחיו דודאי הכיר בה הויא כאשתו ואפ"ה פטורה דכתיב אשר תלד פרט לאיילונית וקיימא עליה דיבם באיסור אשת אח וצרתה צרת ערוה: '''{{עוגן1|במחזירה}} תנינא.''' במהדורא בתרא כשלמדו שנית מסכת יבמות חזר בו ר' יוסי ואמר כר' יונה: '''{{עוגן1|לא}} כן.''' למדתנו ר' וכו': '''{{עוגן1|א"ל}}.''' הנה מה שלמדת ממני הוא קבוע בזכרונך כאלו נקבע שם במסמרים כלומר גם אנכי ידעתי שכך למדתי' אבל הדרא בי: '''{{עוגן1|אר"ז}}.''' לפני ר"מ שפיר אר"י קודם חזרה: מפני שניתוסף עליה איסור איילונית תהא צרתה מותרת בתמיה: '''{{עוגן1|איילונית}} כמי שאינה בעולם.''' כאלו לא נשאת מעולם הלכך צרתה מותרת: '''{{עוגן1|וחלץ}} לה.''' לאיילונית או שבעלה הא ודאי לד"ה אינה פוטרת צרתה ש"מ שאיילונית כאלו לא נשאה אחיו מעולם: '''{{עוגן1|ובתו}} ממאנת.''' הא דתנן וכולן אם מיאנו קשיא ליה וכי אפשר שהאב קיים ובתו ממאנת הרי אין מיאון אלא בקטנה ומסתמא איירי שקיבל בה אביה קידושין שהן קידושי תורה: '''{{עוגן1|דכתיב}} את בתי נתתי לאיש הזה.''' משמע בדידיה תליא מילתא: '''{{עוגן1|ונתגרשה}}.''' כשהיא קטנה ושוב אין לאביה רשות בה והלכה ונשאת לאחיו בעודה קטנה ויוצאת במיאון והיא נקראת יתומה בחיי אביה לקמן פ' ב"ש: '''{{עוגן1|זאת}} אומרת.''' מדתנן ואי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו שמיאנו ש"מ שאין הקטנה יולדת: '''{{עוגן1|דלא}} כן.''' דאל"כ אלא שהקטנה יולדת: '''{{עוגן1|ותמאן}}.''' בבעלה שמת ונעקרו נישואין הראשונים ויהא חתנה מותר בצרתה: '''{{עוגן1|מיאנה}} ובנה על כתפה.''' דסובר בנים אינן כסימנין ופליג אתנא דמתני' עד שירבה השחור. שישחיר אותו מקום מריבוי שערות אע"ג דמודה ר"י דמשתביא ב' שערות יולדת מ"מ גדולה לא הויא עד שירבה השחור והיינו כר' ישמעאל: '''{{עוגן1|עד}} שתתפשט הכף.''' גובה שעל האבר למטה מן הכרס עד שם יתפשטו השערות: '''{{עוגן1|דאית}} ליה אולפן.''' שקיבל מרבו דהלכתא כר"י: '''{{עוגן1|ולית}} היא כן.''' לא אר"ח הכי: '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' מאי הוי עלה: '''{{עוגן1|שאין}} יכולה למאן.''' דהך ביאה ה"ל קידושין גמורים דגדולה היא ובידה לקדש עצמה כי פליגי כשלא בעל לאחר שהביאה ב' שערות ר"מ סובר כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחת שוב אינה יכולה למחות וחלין קידושין הראשונים ור"י סובר שאינה נקראת גדולה לענין זה עד שירבה השחור: '''{{עוגן1|ניחא}}.''' דר"י ור"י אמרו דבר אחד: '''{{עוגן1|וחיה}} היא.''' בתמיה: ה"ג לא כן א"ר רדיפא ר"י בשם ר' אילא עיברה וילדה וכו': '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' ר' ישמעאל כמאן: '''{{עוגן1|ה"ג}} עד שתתפשט הכף כר"ש על תנאי קידושי הראשון בעל.''' וה"פ ר"י כר"ש ס"ל ולכך בעי ר"ש עד שתתפשט הכף שאם בעלה קודם לכן אע"ג שהיא גדולה אמרי' על תנאי קידושין הראשונים בעל ולא לשם קידושין שניים וכיון דקידושין הראשונים לאו קידושין גמורים הן לא מהני מה שנבעלת כשהיא גדולה: '''{{עוגן1|ופריך}} על דעתיה וכו'.''' בשלמא לר"מ ור"י דאמרו בסימנין לחוד תלוי המיאון: '''{{עוגן1|ניחא}}.''' לכך כשהביאה סימנים הרי היא גדולה ואינה יכולה למאן: '''{{עוגן1|ע"ד}} דר"ש.''' אלא לר"ש דאמר לעולם יכולה למאן עד שתקדשנה קידושין אחרים ואפי' בעל לא מהני: '''{{עוגן1|מעתה}} אפי' גדולה.''' שכבר נתפשט הכף תמאן: '''{{עוגן1|וכיני}}.''' וכן האמת שאפי' גדולה יכולה למאן: '''{{עוגן1|אלא}} כדי שלא יתפרצו בזימה.''' שתזנה ותאמר אח"כ שהיא ממאנת אמרו שאינה יכולה למאן אלא עד שתתפשט הכף: '''{{עוגן1|אתייא}} עובדא.''' בא מעשה בממאנת ונסתפקו אם נבעלה לאחר שגדלה לפני ר"י ואמר שיבדקו בדדיה אם כבר נשתנה הדד ונראה בו סימן שמגדיל והוא הנקרא בוחל בלשון חכמים: '''{{עוגן1|ופריך}} מה כר"י.''' בתמיה וכי סובר ר' יוסי דהלכה כר' יהודה דבוחל הוא סימן שרבה השחור והאריב"ל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים ומשריבה השחור עד ימי הבגרות אינן ששה חדשים: '''{{עוגן1|ואמר}} ר"א וכו'.''' כלומר ותו והאמר ר"א וכו': '''{{עוגן1|אין}} עושין מעשה.''' כר"י אלא משהביאה ב' שערות הרי היא כגדולה ואינה יכולה למאן ואיך עביד ר' יוסי כר' יהודה: '''{{עוגן1|ומשני}} הדא דתימר תוך הזמן.''' שלא רבה השחור אין עושין מעשה לפטרה במיאון זה אבל משרבה השחור ודאי גדולה היא והא דאמר ר"י בדקו דדיה היינו דאז ודאי גדולה היא: '''{{עוגן1|ברם}} הכא וכו'.''' פירושא קמפרש הא דאמר תוך הזמן אין עושין מעשה היינו אם היא ספק אם ריבה השחור או לא ריבה ומיאנה בו כופין אותו ליתן גט ואינה יוצאת במיאון לחוד: '''{{עוגן1|אינו}} נוגע בגט.''' דאין האיש מגרש בע"כ ומיאון דידה לאו כלום: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף