עריכת הדף "קרבן העדה/חגיגה/ג/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|טהרת}} יין ושמן.''' של קדש אם הקדישוהו למזבח בשעת הבציר כל ימות השנה נאמנים בשמירה ובשעת הגתות והבדים הכל מטהרים כליהם להפריש התרומה בטהרה:

'''{{עוגן1|והביאו}} לו.''' עם הארץ לכהן חבר אבל אם הע"ה יודע שלאחר הגיתות והבדים אינו נאמן ומניחו לגת הבאה ואז יתננה לכהן נאמן:

'''{{עוגן1|רביעית}}.''' הלוג יין או שמן נאמן על כל החבית דמגו דמהימן אקדש נאמן נמי אתרומה:

'''{{עוגן1|מדומעת}}.''' מפרש בגמרא:

'''{{עוגן1|שבעים}} יום.''' משום דארחא דעלמא הוא להזמין את הכלים ולטהרם שבעי' יום קודם הגיתות:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הא}} בגליל לא.''' מ"ט:

'''{{עוגן1|מפני}}.''' שרצועה של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה וירושלים ביהודה ואי אפשר להביאן לירושלים בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים ואפי' יין ושמן של חברים שבגליל אינו בא לנסכים:

'''{{עוגן1|ופריך}} והא תנינן.''' במנחות פ' כל קרבנות ציבור:

'''{{עוגן1|שנייה}} לה וכו'.''' רישא דמתני' תקוע אלפא לשמן אבא שאול אומר שנייה לה רגב בעבר הירדן ופריך איך מביאין שמן למנחות מעבר הירדן הא ארץ העמים מפסקת ונטמא השמן:

'''{{עוגן1|במביא}} גרגרים.''' זתים שלא הוכשרו וכותשן שם ביהודה:

'''{{עוגן1|אבל}} לא על הקנקנים.''' לאחר שעירה מהן הקדש והוא שומרן לקדש אינו נאמן על שמירתן:

ה"ג בן דרום שאמר מדרום הבאתיה נאמן ובן גליל וכו':

'''{{עוגן1|בתרומה}} שנעשית ע"ג קדש.''' הוא דנאמנים בשעת הגיתות והבדים אבל בתרומה עצמה אינן נאמנים אפילו בשעת הגיתות והבדים:

'''{{עוגן1|ה"ג}} מתני' פליגא על ר' יוסה דתנן צריך וכו'.''' וה"פ דתנן בפ"י דטהרות הבדדין והבוצרין ע"ה כיון שהכניסן לרשות המערה דיו דברי ר"מ רבי יוסי אומר צריך לעמוד עליהן עד שיטבלו וקשה לרבי יוסי למה צריך לעמוד עליהן הרי הן נאמנין בשלמא לרבי ירמיה איכא לאוקמי מתני' בתרומה עצמה אלא לרבי יוסה קשיא:

'''{{עוגן1|פתר}} לה.''' למתני' דטהרות דאיירי שלא בשעת הבד:

'''{{עוגן1|ופריך}} אית לך מימר.''' דמתני' דטהרות איירי שלא בשעת הגתות בתמיה דהא ע"מ כן טבל אותם לעשות בגת:

'''{{עוגן1|או}} קודם וכו'.''' מתניתא דטהרות איירי קודם הגיתות והבדים ואיזהו קודם הגיתות והבדים עד שלא בצרו ג' בני אדם:

'''{{עוגן1|ופריך}} ויש כלי חרס משהוא מיטהר.''' בשעת הגיתות וחוזר ומטמא אח"כ דקמפרש לברייתא דאותן טהרות עצמן הן חוזרין ומטמאין:

'''{{עוגן1|ומשני}} ולית וכו'.''' ואין כל אלו הדברים כן אלא כן היא מתניתא:

ה"ג נגעו בו טהרות קודם הגיתות והבדים טמאות בשעת הגיתות והבדים טהורות:

ופריך ויש כלי חרס משהוא מיטמא קודם הגיתות וחוזר וטהור אח"כ:

'''{{עוגן1|משהוא}} מלא.''' שעדיין היין והשמן בתוכו הכלי חרס טהור וכשפינהו ממנו טמא:

'''{{עוגן1|בשעה}} שהוא ריקן.''' עד שלא מלאוהו ביין ושמן:

'''{{עוגן1|ולית}} כל אילין מילייא כן.''' כלומר ליתא להך מתניתא:

'''{{עוגן1|כושת}} וכו'.''' סימני הלכות הן כדמפרש ואזיל:

'''{{עוגן1|חומרים}}.''' בכולן איכא לספוקי אם להקל אם להחמיר וקמ"ל ר"י דכולן להחמיר:

'''{{עוגן1|כושת}} כי האי דתנינן תמן.''' במס' עוקצין פ"ג. הכושת כך שמו בלע"ז ובערבי והוא נמנה עם סממני הקטורת והחמס זנגביל וי"מ קנמון:

'''{{עוגן1|וראשי}} בשמים.''' כגון אגוז מושקאט"ו ונרד וכיוצא בהן שנותנין ריח ערב:

'''{{עוגן1|אם}} נלקחין בכסף מעשר.''' מפני מה אינן מטמאין טומאת אוכלין:

'''{{עוגן1|אף}} הן לא ילקחו בכסף מעשר.''' דרחמנא אמר ונתת בכסף ואכלת שם דבר הראוי לאכילה כמו שהוא אתה קונה בכסף מעשר ושאינו נאכל כמות שהוא אינו ניקח בכסף מעשר:

'''{{עוגן1|חומרין}}.''' לחומרא קאמר ריב"נ דסובר דאינן נלקחין בכסף מעשר ומיטמאין טומאות אוכלין:

'''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' בפרה פ"ה:

'''{{עוגן1|קרויה}}.''' דלעת יבשה חלולה ששואבין בה מים:

'''{{עוגן1|שהטבילוה}} במים.''' לחטאת ומשום מעלה בעלמא ולא משום טומאה דהא בחדשה איירי שלא נטמאת מעולם:

'''{{עוגן1|שהן}} ראוין לקדש מקדשין בה עד שתטמא נטמאה אין מקדשין בה.''' אע"פ שחזר והטבילה דחיישינן שמא תפלוט משקין טמאין הבלועים בה רי"א אם מקדש הוא בו בתחלה אף בסוף יקדש בה ואם אינו מקדש בה בסוף אף לא בתחלה בין כך ובין כך לא יוסיף בה מים מקודשים:

'''{{עוגן1|חומרין}} אין מקדשין בה וכו'.''' דמדברי ר"י לא שמעינן מה דעתו וקא"ר יוחנן לחומרא קאמר ר' יהושע דאין מקדשין בה בין בתחלה בין בסוף:

'''{{עוגן1|מבוי}} דתנינן תמן.''' בעירובין סוף פרק כל גגות. וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחיו מותרין באותה שבת ואסורין לעתיד לבוא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר אם מותרין באותה. שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין באותה שבת:

'''{{עוגן1|חומרין}}.''' לחומרא קאר"י דאסורין באותה שבת ואסורין לעתיד לבא:

'''{{עוגן1|ע"ג}} אחרים.''' שהיו עכו"ם אחרים עוסקים ביינו:

'''{{עוגן1|שנתמנה}} להיות חבר.''' שקיבל עליו דברי חברות כדתנן פרק שני דדמאי:

'''{{עוגן1|הרובין}}.''' הן בני רבי חייא:

'''{{עוגן1|אתיא}} דר"י.''' דאמר לעיל דאפילו ע"ג עצמה טהורה כר' ינאי:

'''{{עוגן1|ודרבי}} ירמיה.''' דאמר לעיל בתרומה שנעשית ע"ג קדש כרובין:

'''{{עוגן1|מאחר}} שהוא נאמן על הקדש וכו'.''' שקרב על גבי המזבח גנאי הוא שתהא המחובר לו בחזקת טומאה:

'''{{עוגן1|שקודחין}} בהן את הדמע.''' קנקנים שמכניסין בהן את המדומע כ"כ הרמב"ם בפי' המשנה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>