עריכת הדף "קרבן העדה/חגיגה/ג/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|שמטבילין}} כלי בתוך כלי.''' כששניהם טמאים:

'''{{עוגן1|אבל}} לא לקדש.''' דאמרינן כבדו של פנימי מכביד על החיצון וחוצץ ואין טבילה עולה לא לזה ולא לזה:

'''{{עוגן1|אחוריים}} ותוך ובית הצביעה לתרומה.''' כלי הראוי להשתמש בתוכו ובאחוריו ובבית צביעתו כל תשמיש ותשמיש שבו חשוב כלי בפני עצמו לענין תרומה שאם נטמא זה לא נטמא זה ובטומאת דרבנן קאמר כדמפרש בגמ' בית צביעה. בית אחיזה להכניס אצבעו בתוכו כשהוא שותה:

'''{{עוגן1|אבל}} לא לקדש.''' כשנטמא א' מהן כולו טמא לקדש:

'''{{עוגן1|הנושא}} את המדרס.''' מנעל של זב:

'''{{עוגן1|נושא}} את התרומה.''' אם ירצה בחבית של חרס שאינו נוגע באוירה:

'''{{עוגן1|אבל}} לא את הקדש.''' בגמ' מפרש טעמא:

'''{{עוגן1|לא}} כמידת הקדש.''' בחציצת טבילותיו מידת התרומה:

'''{{עוגן1|שבקדש}}.''' אם יש בגד טמא ובא להטבילו אם קשור הוא מתיר את קשרו משום דדמיא לחציצה:

'''{{עוגן1|ומנגב}}.''' אם לח הוא מנגבו תחלה דשמנונית שעליו הוי כחוצץ:

'''{{עוגן1|ובתרומה}}.''' אם ירצה קושרו ואח"כ מטביל כשהוא קשור ואין בכך כלום:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אוכלי}} תרומה זריזין הן.''' לפי שתמיד הן אוכלין תרומה זריזין בה אבל אוכלי קדש אינו אלא לפרקים כשהן במקדש הלכך אינן זריזין כל כך לפיכך החמירו בקדש יותר מבתרומה:

'''{{עוגן1|והדא}} הוא מעלה.''' וכי זו מעלה היא בשלמא דבר שהוא שוה בשניהן ואפ"ה אמרו שבקדש טמא ובתרומה טהור זו היא מעלה אבל דבר שאינו שוה בשניהם שאין אלו זריזין כל כך אינו חומרא:

'''{{עוגן1|במזוקק}} לקדש.''' שצריך לקדש ואוכל תמיד קדש א"נ שטובל כלי לתרומה ולקדש לא יטבול כלי בתוך כלי אע"פ שצריך לשניהן כיון דסתם אוכלי קדש אינן זריזין:

'''{{עוגן1|כבד}} כליטרא.''' אפי' לתרומה אין מטבילין כלי בתוך כלי:

'''{{עוגן1|וגרגותני}}.''' הוא סל גדול מאד שבו מסננין היין בעת הבציר ונותנין אותו תחת קילוח הגת והיין מסתנן בו ויורד לבור:

'''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' פ"ח דמקוואות:

'''{{עוגן1|טמאים}}.''' דבמקום אחיזתו לא באו מים:

'''{{עוגן1|טהורין}}.''' לפי שהמשקה שעל ידיו מתחבר למי המקוה ושוב אין כאן חציצה:

'''{{עוגן1|ירפם}} עד שיבואו בהם המים.''' ש"מ דס"ל לר"ש שאין מטבילין כלי בתוך כלי:

'''{{עוגן1|ר"ש}} יודה לאבא שאול.''' דכ"ש הוא ומה הכא שהמים שבידו הם באים על הכלי אפ"ה מצריך ר"ש שירפם כ"ש בכלי בתוך כלי דאין מטבילין:

'''{{עוגן1|אבא}} שאול לא יודה לר"ש.''' דשאני התם שהמשקה שעל ידיו מתחבר למי המקוה:

'''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ותניא נמי הכי בברייתא מפורש דהלכה כדבריו:

'''{{עוגן1|מתניתא}} דר"מ.''' דתנן בפ' כ"ה דכלים כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ויש להם בית הצביעה רמ"א לידים הטמאות והטהורות א"ר יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד פי' ר"מ סובר שבית הצביעה חלוק כשהידים טמאות ונגעו בבית הצביעה שיש בתוכו משקין ונטמאו המשקין והבית הצביעה אפ"ה לא נטמאו אחוריים וכן כשידים טהורות והחזיק הכלי בבית צביעתו טהורים אע"ג שיש באחורי הכלי משקי' טמאים ור"י סובר דלענין טומאה אין חילוק בין בית הצביעה לאחוריים אלא אם נטמא הבית הצביע' גם אחוריים טמאים ואינו חלוק אלא לענין ידים טהורות בלבד וכדפרישית הרי דלר"מ יש חומרא בקדש שהידים טמאות שנוגעים בבית הצביעה בקדש מטמאים אחוריים או אפילו תוכו משא"כ בתרומה אבל לר"י והוא מפרש לדברי ת"ק דמתני' דכלים אין חילוק בידים טמאות בין בית הצביעה לאחוריי' ואין בבית הצביעה שום חומרא בתרומה מבקדש שהרי הוא כמו האחוריים ולא ה"ל לתנא למתני אלא אחוריים ותוך בתרומה אבל לא בקדש ולענין ידים טהורות ותרומ' שוין שאם נגע בבית הצביעה שהידים טהורות והשתא ה"ק רבי יונה מתני' דתני גם בית הצביעה אתיא כר"מ אבל לחכמים עושין כן אפילו לקדש שאין בית צביעה כתוך לענין ידים טהורות שיהו טמאות בנגיעה זו והכי ה"ל למתני כלי קדש כלן כתוך וממילא נשמע דאף בית הצביעה בכלל ובתרומה יש להן אחוריים ותוך:

'''{{עוגן1|כמה}} מעלות בקדש.''' יותר מבתרומה:

'''{{עוגן1|שלש}} עשרה.''' דקחשיב להשנויים במתני' י"א מעלות דקחשיב בית הצביעה למעלה בפני עצמה דחלוק בית הצביעה מאחוריים לענין ידים טהורות ותרתי דפרק דלעיל נוטלין לידים לחולין ולתרומה ולקדש מטבילין טבל והוחזק לתרומה לא הוחזק לקדש:

'''{{עוגן1|שתים}} עשרה.''' דסובר אחוריים ובית צביעה חד דינא אית להו ומה שחלוק בית צביעה מאחוריי' לדעת רבי יוסי לא מיקרי מעלה דאין חילוק בין תרומה לקדש והרבה פירושים ראיתי בסוגיא זו ומ"ש נ"ל עיקר:

'''{{עוגן1|שימשתי}} את ר"ע עומדות וכו'.''' כלומר שימשתי את ר"ע הרבה ממך:

'''{{עוגן1|אלכסנדרי}} לאמיתו הוא.''' דברי ר"י הסנדלר שהיה אלכסנדרי הן דברי אמת ויודע שלא אר"ע אלא עשר מעלות:

'''{{עוגן1|ועמדו}} משם בנשיקה.''' כלומר אע"פ שדברו קשות זה לזה מ"מ כשעמדו היה ביניהם אהבה ואחוה:

'''{{עוגן1|וכל}} מאן.''' וכל מי שלא היה לו טלית חתך חבירו טליתו ונתן לו מחציתו:

'''{{עוגן1|ולמה}} עושין כן.''' ליתן טלית לכל אחד:

'''{{עוגן1|דהוון}} דורשים.''' שהיו דורשים כל א' שבעה פנים על פסוק אשירה נא וגו' ואין נאה לדרוש בלא טלית:

'''{{עוגן1|וקלסין}} לאחרייא.''' ושבחו לאחרון שבהם על שמצא פנים נאה לדרוש בו ואמרו שרשב"י הוא היה האחרון:

'''{{עוגן1|ולמה}}.''' היו דוחקין השעה לדבר זה לעבר השנה בבקעת בית רמון ולא המתינו עד בואם אל ארץ נושבת. ומשני דהוון דורשין מימר. היקישא דהך קרא:

'''{{עוגן1|מי}} אתי מיזל.''' כשרצו לילך משם:

'''{{עוגן1|אמרין}}.''' בואו ונראה מעשינו אם יסכימו מן השמים עלייהו אם באמת אנחנו הגדולים שבדור ומותרים לעבר אפי' בח"ל:

'''{{עוגן1|והוה}} חמי.''' והיו רואים חד סלע של שיש שקורין מרמר"א והיה כל א' וא' נוטל מסמר א' ותחב אותו בתוך הסלע והוא ירד בתוכו כבתוך עיסה ועד עכשיו קורין אותו סלע מסמורת:

'''{{עוגן1|בין}} בפנים בין בחוץ.''' בין שאוחזין בו בפנים בין שאוחזין בו בחוץ נקרא בית הצביעה:

'''{{עוגן1|שהנקיים}}.''' איסתניסים:

'''{{עוגן1|אפשר}} לומר בנגוב וכו'.''' כלומר במאי עסקינן אי נגוב האיך אפשר שיטמאו הידים אותו שידים נגובי' אינן מטמאין כלי אבל אפשר לומר שבית הצביעה מלא משקין ונגע בהם וקשיא הא כיון שנגע בהם המשקין יוצאין ע"י הנגיעה חוץ לבית הצביעה לתוך הכלי דהא בבית הצביעה שהוא בפנים נמי איירי והר"ש פי' כשהוא מלא משקין אע"פ שלא יצאו לחוץ מטמאין הכלי:

'''{{עוגן1|אלא}}.''' הכא במאי עסקינן כשהוא מלוכלך קצת במשקה ולא נטמא אלא בית צביעה לחוד:

'''{{עוגן1|עשו}} משקה וכו'.''' כלומר לעולם במלא משקה ודקשיא כיון שנגע בו נטמא כל הכלי שאני משקה שבבית הצביעה שאינן מטמאין במקומן:

'''{{עוגן1|כמשקה}} בית מטבחייא.''' הדם והמים שבעזרה שאין מיטמאין ולא מכשירין כדתנן בעדיות:

'''{{עוגן1|טהורין}} במקומן.''' בעזרה:

'''{{עוגן1|וטמאים}}.''' אם יצאו חוץ לעזרה:

'''{{עוגן1|וכה}}.''' והכא קיימה ר' סימון כבר תירצה רבי סימון:

'''{{עוגן1|בשיצאו}} וחזרו.''' לעזרה בקדושתן קיימין שהן טהורין:

'''{{עוגן1|ניטמא}} משקה.''' העליון שבתוך העזרה והיה שותת ויורד למטה חוץ לעזרה במקומן כל זמן שהוא בעזרה טהור:

'''{{עוגן1|וחורנה}}.''' ואידך:

'''{{עוגן1|הדא}} דאת אמר.''' אמתני' קאי לא אמרן דחלוק תוך מאחוריים דוקא כשנטמאו האחוריים בטומאה דרבנן כגון באוכלין ומשקין דמדאורייתא אין כלי מקבל אלא מאב הטומאה אבל אם נטמאו המשקין שבאחוריים מחמת שרץ נטמא הכל אפילו תוכו:

'''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בפ' כ"ה דכלים:

'''{{עוגן1|לעריבה}} גדולה של עץ.''' הוא דאית בה דין בית צביעה וכאשר נטמא גב הכלי לא נטמא בית צביעתו:

'''{{עוגן1|לכוסות}}.''' לבד יש להם דין בית צביעה א"נ אף לכוסות קאמר:

'''{{עוגן1|לידים}} טמאות וטהורות.''' בין שהיתה ידו טמאה והחזיק בבית צביעה שיש בו משקין ונטמאו המשקין יהבית הצביעה אפ"ה לא נטמאו אחוריו ובין שהיתה ידו טהורה ואחורי הכלי טמא במשקין טמאין ונגע בבית הצביעה לא נטמאו ידיו:

'''{{עוגן1|וכר"מ}}.''' הא ודאי לא קמיבעיא לן שאם היו ידיו טמאות ואחורי הכוס טהורים ומשקים ע"ג אחוריו ואחז בבית הצביעה שנטמאו המשקין שבבית הצביעה אין המשקין שע"ג אחוריו טמאין לטמא את הכלי א"נ אף המשקין שבתוך בית הצביעה אינן מטמאין את הכוס אפילו ידיו לחוץ ל"א אינו חושש שמא כטמאו משקין שבאחורי הכוס מחמת ידיו ויחזירו ויטמאו את הכוס כן הוא בתוספתא דכלים כשם שאין וכו'. מיהו הא קמיבעיא לן מי אמרינן כשם שאין משקה מיטמא מן היד לטמא הכוס כך אם נפלו משקין אלו אח"כ על אוכלין אין מטמאין אותן או דלמא דוקא במקומן אין מטמאין אבל שלא במקומן מטמאין:

'''{{עוגן1|מפני}}.''' שהמשקין ע"ג קרקע הוא דמטמאין במקום אחר אבל ע"ג הכוס אינן מטמאין במקום אחר ואיפשיטא בעיין:

'''{{עוגן1|אלא}}.''' הא מיבעיא לן אם היה המשקה נתון על גבי היד ואחזו בבית צביעה מי אמרינן דאפ"ה אין היד טמא או דלמא נטמאה היד ממשקין אלו:

'''{{עוגן1|וכר'}} יוסי.''' ואליבא דר' יוסי דאמר לא אמרו אלא לידים טהורות הא פשיטא לן שאם היו ידיו טהורות וכו':

'''{{עוגן1|וכשם}} וכו'.''' מיהו הא מיבעיא לן אם אותן משקין מטמאין ככר במקום אחר או לא:

'''{{עוגן1|ה"ג}} נשמעינה מן הדא.''' משקין טהורים נתונין בקרקע נגע בהן ככר טמא טימאן לאיזה דבר וכו':

ה"ג משקין טמאים שהיו נתונים ע"ג הארץ ונגע בהן כוס שאחוריו טהורין ובית צביעותו נטמאו אחורי הכוס וכ"ה בתוספתא דכלים. וה"פ דוקא כשהיו נתונים ע"ג הארץ אבל בכוס אינן מטמאין ולפי הגירסא שלפנינו משמע דפשיט ליה דהמשקה מיטמא לטמא הכוס:

'''{{עוגן1|ופקקה}} בסנדלו.''' שהיתה מדרס הזב:

'''{{עוגן1|יש}} מהן שאמרו וכו'.''' באפר חטאת אמרו שלא ישא את המדרס אם עבר ונשא טמא ויש מהן שאמרו וכו' אם עבר ונשא טהור היינו קדש:

'''{{עוגן1|שלא}} עשו גופו.''' של אוכלי תרומה כזב אצל אוכלי קדש ותפשוט בעיא דלעיל דס"פ אין דורשין:

'''{{עוגן1|אפי'}} עבר ונשא יהא טמא.''' שהרי האדם נטמא בנשאו את המדרס ולא יהא עדיף מאוכלי תרומה ואפ"ה טהור כ"ש אוכלי תרומה:

'''{{עוגן1|במזוקק}} לקדש.''' שהנושא אוכל קדש תמיד והלכך עדיף מאוכלי תרומה אע"פ שהוא טמא עכשיו לא גזרו בו דזריז הוא:

'''{{עוגן1|מתיר}} את החוטים.''' כגון כלי שהוא מפוצל ולוחותיו וקורותיו מקושרים כגון מטה וכיוצא בה אם נטמא וצריך להטבילו לתרומה אם ירצה מטבילו כולו כאחת כשהוא מקושר אבל לקדש מתיר תחלה הקשרים שבו:

'''{{עוגן1|ומנגב}} את הנקבים.''' שהיו החוטין בתוכן שאולי יש בהן דבר החוצץ:

'''{{עוגן1|והן}} חצין אותו.''' מנקין אותו שלא יהא בה דבר החוצץ:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>