עריכת הדף "
קרבן העדה/חגיגה/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אין}} דורשין.''' לג' בני אדם כאחד בסתרי עריות כגון הנך עריות דלא כתיבו בקרא בהדיא ואתיא מדרשא: '''{{עוגן1|ולא}} במעשה בראשית.''' במעשה ששת ימי בראשית אפי' לשני בני אדם וכל שכן לשלשה או יותר: '''{{עוגן1|ולא}} במעשה מרכבה.''' שראו ישעיה ויחזקאל והוא השתלשלות העולמות: '''{{עוגן1|ביחיד}}.''' אפילו לאדם אחד אין דורשין אא"כ מכיר בו לרב שהוא חכם שאם ימסור לו ראשי פרקים יהיה הוא מבין השאר מדעתו: '''{{עוגן1|כל}} המסתכל בד' דברים.''' אלו דמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|רתוי}} לו.''' טוב ויפה היה לו אילו לא בא לעולם ורתוי הוא לשון רחמנות כלומר מרוחם הוא אילו לא בא לעולם: '''{{עוגן1|מה}} למעלה.''' מראשי החיות: '''{{עוגן1|מה}} למטה.''' מתחת לארץ: '''{{עוגן1|מה}} לפנים.''' חוץ למחיצת הרקיע במזרח: '''{{עוגן1|מה}} לאחור.''' למערב ל"א מה לפנים קודם שנברא העולם מה לאחור בסוף העולם באחרית הימים: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|דרבי}} עקיבא היא.''' מתני' אתיא כרבי עקיבא דסובר כל היכא דכתיב לא תקח או לא תקרב קרינן בהו ולא תקריב להזהיר שניהם ואייתר לן איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה וגו' דהוה מצי למיכתב איש אל כל וגו' ואיש איש למה לי אלא למידרש מיניה איש איש תרי שאר בשרו חד ואמר רחמנא לא תקרבו הני תלתא לגלות ערוה וילפינן מדקרינן לא תשכיב כדאמרינן בסנהדרין פ"ד מיתות אם כן אף בכל עריות אף ע"ג דכתיב בהו: '''{{עוגן1|ברם}} כר"י.''' אבל לר"י דמצריך אזהרה לנשכב בזכר ובכולהו עריות לא מצריך קרא לאזהרה לנשכב משום דיליף מאיש איש לרבות שוכב כנשכב א"כ לית לן קרא לאסור למידרש עריות בשלשה: '''{{עוגן1|אזהרות}} לעובדה.''' כלומר אזהרה בפני עצמה לעובד ולנעבד אזהרה בפ"ע: '''{{עוגן1|אזהרה}} לשוכב.''' לעצמו ולנשכב לעצמו ש"מ דהלכה כר"י וא"כ דורשין עריות אף בג': '''{{עוגן1|דר"ע}} היא.''' דיליף מעשה בראשית מק"ו דעריות ועדיף מינה דמעשה בראשי' אפי' לשנים אין דורשין: '''{{עוגן1|ה"ג}} ברם כר"י דורשין.''' אבל לר"י דלית ליה קרא למעט עריות אף מעשה בראשית דורשין: '''{{עוגן1|מן}} מה וכו'.''' מהא דיתיב ריב"פ ודרש במעשה בראשית ברבים ש"מ דהלכה כר"י: '''{{עוגן1|בתחילה}}.''' ביום הראשון נבראו כל הברואים ולא היו בהם רק יסוד מים ולא יצאו מן הכח אל הפועל: '''{{עוגן1|חזר}} ועשאו לשלג.''' שהוא קצת מורכב מאויר ועיקרו מים: '''{{עוגן1|משליך}} קרחו כפיתים.''' ולעיל מיניה כתיב הנותן שלג כצמר ומשמע ליה דבענין הבריאה איירי: '''{{עוגן1|חזר}} ועשאו ארץ.''' שהיא מורכבת יותר מעפר: '''{{עוגן1|והארץ}} עומדת על המים.''' התחתונים: '''{{עוגן1|כי}} הנה יוצר הרים ובורא רוח.''' מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שההרים עומדין על הרוח: '''{{עוגן1|רוח}} סערה עושה דברו.''' דבר הרוח הסערה עשאתו: '''{{עוגן1|ומתחת}}.''' כל היצירה זרועות עולם הסובלים אותו ולפי שטבע הסערה להתפשט ולצאת להחריב העולם לפיכך היא תלויה וקשורה בגזרת האומר ועושה: '''{{עוגן1|בקשו}} את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה'.''' בכה רבי ואמר כולי האי כל זה יעשה לבקש צדק וענוה ועדיין בספק אם יסתר ביום אף ה': '''{{עוגן1|שנאו}} רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה' צבאות.''' בכה ואמר כולי האי ואולי: '''{{עוגן1|יתן}} בעפר פיהו אולי יש תקוה.''' בכה ואמר אלו היסורין מקבל ועדיין בספק אם יש תקוה: '''{{עוגן1|כי}} את כל מעשה האלקים יביא במשפט.''' ואף על הנעלמות ממנו שעשאן בשוגג הוא מביאן במשפט בכה ואמר עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות כלום תקנה יש לו: '''{{עוגן1|אנו}} על אחת כמה וכמה.''' לפיכך בכה רבי כי הנה יוצר הרים ובורא רוח מגיד לאדם מה שיחו. אפי' דברים שאין בהן חטא כגון שיחה יתירה שבין אדם לאשתו דברי שחוק שלפני תשמיש: '''{{עוגן1|הבל}} היוצא מפיו.''' אפילו מה שעלה בדעתו לדבר וחזר בו מגיד לאדם ודריש ליה מדכתיב מה שיחו דהיינו מה שיהיה שיחו: '''{{עוגן1|יוצר}} הרים ובורא רוח ומגיד לאדם.''' אפילו רוח מגיד לאדם לעתיד שהכל כתוב על פנקסו: '''{{עוגן1|אילין}} ציפאריי.''' הנך שמסבבין ההרים. ציפאריי. כמו צפירה דמסכת כלים פרק י"ז: '''{{עוגן1|תהו}} חשך ואפילה.''' נבראו עמהן עם ההרים: '''{{עוגן1|קושטין}} אתם אומרים.''' אמת הוא מה שאתם אומרים שהעולם הזה עומד על הרוח: '''{{עוגן1|א"ל}} מן הן וכו'.''' מניין אתה מודיע לי שכן הוא: '''{{עוגן1|הוגנין}}.''' גמלים קטנים: '''{{עוגן1|אטעונין}} לון.''' נתן עליהם משאות כבדות: '''{{עוגן1|אקימין}} וארבעון.''' הקים אותן והבריכן עד שנס רוחן מהן ונחנקו ברוח שנתקצר מהן: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' עקילוס הנה לפניך הקים אותן: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' לאחר שחנקתם אתה אומר אלי להקימם בתמיה: '''{{עוגן1|א"ל}} כלום.''' חסרתי מהם אלא הרוח ואם הבעלי חיים עומדים ברוח אף אתה תדע שאף עמידת הארץ על הרוח: '''{{עוגן1|עוד}} היא כרבי עקיבא.''' אף זו כרבי עקיבא אתיא דסובר בעריות אין דורשין בשלשה ומעשה בראשית דחמיר בשנים ומעשה מרכבה דחמיר מיניה ביחיד אבל לר"י כיון דבעריות מותר לדרוש לכמה דבעי הוא הדין במעשה בראשית ובמעשה מרכבה: '''{{עוגן1|ומשני}} דברי הכל היא.''' הך סיפא ככולי עלמא ואפילו ר"י מודה דאין דורשין אפילו ליחיד משום שחייב אדם לחוס על כבוד קונו: '''{{עוגן1|אא"כ}} ראה או שימש.''' כל שכן שאסור לדבר בעניני המקום ל"א אסור לדבר לפני רבו בעניני המרכבה אלא אם כן ראה מרבו או שימש לפי שהחמירו בו מפני כבוד המקום: '''{{עוגן1|כיצד}} הוא עושה.''' הא דתנן במתני' אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו כיצד מוסר לו רבו אם היה חכם: '''{{עוגן1|ומסכים}}.''' ושותק ל"א והתלמיד מסייע וצריך שיסכים הרב לדברי התלמיד: '''{{עוגן1|ולקה}} בשחין.''' שלא אמר הדברים כפי אשר היה ראוי להבין מראשי פרקים שפתח לו רבו: '''{{עוגן1|באור}}.''' מת או יוצא מדעתו: '''{{עוגן1|בשלג}}.''' היינו בשחין כדכתיב והנה ידו מצורעת כשלג: '''{{עוגן1|יהלך}} באמצע.''' ואל ימהר ויבהל שכלו בדברים עמוקים: '''{{עוגן1|השניני}}.''' למוד עמי: '''{{עוגן1|תרשיני}}.''' תן לי רשות: '''{{עוגן1|בתקופת}} תמוז.''' דאין דרך להראות קשת בענן: '''{{עוגן1|ונראתה}} הקשת בענן.''' לומר שכדאי הן דברים אלו לרחם על הארץ ולכרות עליהם ברית כבימי נח: '''{{עוגן1|והטריקלין}} מוצע לכם.''' הוא חדר גדול: '''{{עוגן1|לכת}} שלישית.''' של שבע כתות היושבות לפני השכינה: '''{{עוגן1|שובע}} שמחות וכו'.''' אל תיקרי שובע אלא שבע: '''{{עוגן1|מאין}} ולאין.''' מאין תבוא ואין לבך טרוד שאין אתה משיב שלום: '''{{עוגן1|מסתכל}} הייתי.''' מתבונן הייתי במעשה בראשית: '''{{עוגן1|ואין}} בין מים העליונים לתחתונים.''' במקום חיבורן: '''{{עוגן1|נאמר}} כאן ריחוף.''' ורוח אלקים מרחפת על פני המי' ולא כתיב מנשבת על פני המים אלא לגז"ש: '''{{עוגן1|הרי}} בן זומא מבחוץ.''' יצא חוץ מדעתו שעלה ליותר מן הראוי להרהר בו: '''{{עוגן1|עד}} שנפטר.''' מן העולם לטובתו: '''{{עוגן1|ג'}} הרצו תורתן.''' דרשו במעשה מרכבה לפני רבם: '''{{עוגן1|אין}} דעתן נקייה.''' וברורה להבין הדברים על בוריין: '''{{עוגן1|נכנסו}} לפרדס.''' עלו לרקיע ע"י שם ולא עלו למעלה ממש אלא נראה להם כאלו עלו: '''{{עוגן1|הציץ}}.''' לצד השכינה: '''{{עוגן1|ונפגע}}.''' נטרפה דעתו: '''{{עוגן1|יקר}} בעיני ה' המותה לחסידיו.''' הוקשה מיתתו לפניו לפי שמת בחור ואף עפ"כ א"א שלא ימות שנאמר כי לא יראני האדם וחי: '''{{עוגן1|קיצץ}} בנטיעות.''' קלקל ועות כמי שנכנס לפרדס וקיצץ נטיעותיו: '''{{עוגן1|שהיה}} הורג רבי תורה.''' גדולי התורה: '''{{עוגן1|אמרין}}.''' כל תלמיד שהיה רואה שהוא מצליח בתורה היה הורגו ע"י מכשפות או ע"י שמות: '''{{עוגן1|ולא}} עוד אלא.''' שהיה נכנס לבית המדרש והיה רואה נערים יושבים לפני רבן: '''{{עוגן1|והוה}} אמר.''' מה אלו יושבים כאן כלומר מה תועלת להן בלימודן הלא סופן שלא יצליחו בתורתם אלא זה יהיה אומנתו בנאי ושל זה נגר ושל זה חייט: '''{{עוגן1|וכיון}}.''' ששמעו הילדים כן שלא יצליחו בתורה היו מניחין לרבן והלכו להן לאומנות: '''{{עוגן1|אל}} תתן את פיך לחטיא את בשרך.''' שבדברי פיו היה מחטיא התינוקות ונראה שילדיו היו והי"מ פי' שכל ישראל אחים זה לזה והראשון נ"ל: '''{{עוגן1|אף}} בשעת עקתא.''' בשעה שהיה צרות לישראל שגזרו עליהן שלא לקיים המצות: '''{{עוגן1|הוון}} וכו'.''' היו נותנין משאות על ישראל בשבת והיו הישראלים מתכונים שיהיו שנים נושאין משא אחד כי היכא דלא ליעבדו איסורא דאורייתא ששנים שעשאו פטורים: '''{{עוגן1|אמר}}.''' אחר שיתנו המשא על אחד כי היכא דליעבדו איסורא דאורייתא: '''{{עוגן1|אזלון}}.''' העכו"ם והטעינו המשא לכל אחד בפ"ע והיו הישראלים מתכוונים לפרק המשאות בכרמלית דה"ל עקירה ברשות הרבים והנחה בכרמלית וחזרו ועקרו מכרמלית והביאו לרשות היחיד למקום שציוו העכו"ם כי היכא דלא ליעבדו איסורא דאורייתא דמדאורייתא בעינן עקירה ברה"י והנחה ברה"ר או איפכא: '''{{עוגן1|אמר}}.''' אחר להטעינן משאות של צלוחיות שא"א להן לפרק במהירות שלא ישתברו: '''{{עוגן1|נכנס}} בשלום ויצא בשלום.''' שהציץ כהוגן שלא עלה למעלה עד שנתברר לו אמיתתו מה שראה מתחלה למטה הימנו: '''{{עוגן1|משכני}}.''' כמשכני דעתי שכבר הבנתי כל הצורך מה שכבר ראיתי אז אחריך נרוצה לפיכך הביאני המלך חדריו בסתרי היכלות: '''{{עוגן1|הא}} רבך לבר.''' הנה רבך בחוץ שאחר היה רבו של ר"מ: '''{{עוגן1|ונפק}} לגביה.''' ללמוד תורה ממנו: '''{{עוגן1|ומה}} פתחת ביה.''' כלומר ומה פרשת בו ונ"ל שהוא מלשון פיתוחי חותם כלומר מה העמקת בענין הזה: '''{{עוגן1|אמר}} ווי דמובדין וכו'.''' חבל על דאבדו ולא משתכחי' דל"ל קרא הרי כך מפורש: '''{{עוגן1|מראשיתו}}.''' בזכות שעשה בראשיתו בהיותו עושר ועומד על קיומו: '''{{עוגן1|ומה}} הויתה דורש תובן.''' ומה דרשת עוד: '''{{עוגן1|בזמן}} שהוא טוב מראשיתו.''' שמשע' הראשונ' היתה הכוונה הראשונה לטוב לשם שמים אז יש לו אחרית טוב אבל לא בזולתו ומייתי ראיה מאלישע: '''{{עוגן1|מן}} דאכלון ושתון.''' לאחר שאכלו ושתו התחילו אותן שישבו בבית אחר לטפח ולרקד: '''{{עוגן1|ונוחין}} לאבד.''' ככלי זכוכית שנשברו ולא אמרינן כיון שפירש מן התורה שוב אין לו תקנה: '''{{עוגן1|ע"כ}} תחום שבת.''' להראות חכמתו אמר כן: '''{{עוגן1|מן}} הן.''' מניין אתה יודע: '''{{עוגן1|מן}} טלפי דסוסיי.''' מן פרסות של הסוס שהייתי מונה אלפיים אמה: '''{{עוגן1|וכל}} דא.''' וכל זה מאין בא לו שטעה כל כך שאילולי שעלה שום ספק בלבו לא היה נוטה מדרך האמת באשר שהיה חכם גדול: '''{{עוגן1|לפנים}} ממנו.''' קודם לו: '''{{עוגן1|מאותו}} המין.''' מתקרובת עכו"ם: '''{{עוגן1|והיה}} אותו הריח מפעפע בו.''' כארס של נחש ונפסק מזגו והיה מתאוה לדבר עבירה: '''{{עוגן1|באיש}}.''' חולה: '''{{עוגן1|אזל}}.''' ורצה לבקרו ומצאו חולה: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' ואם חוזר הוא בעת חליו מי מקבלין אותו: '''{{עוגן1|אייקד}}.''' הנה הוא שורף: '''{{עוגן1|נסב}} גולתיה.''' לקח טליתו ופרש על הקבר וידע שלא יאחז האש בבגדיו כמעשה דהאי חסידא במסכת שבת: '''{{עוגן1|אמר}} ליני הלילה.''' כל זמן שרבי מאיר בעולם הזה ילין בגיהנם: '''{{עוגן1|ואיטפיית}}.''' ונכבה האש: '''{{עוגן1|ושמעין}} לך.''' בתמיה וכי שומעין לך להציל איש זר בזכותך מגיהנם אנן תנינן ברא מזכה אבא אבל לא תלמיד לרב: '''{{עוגן1|מצילין}} תיק הספר עם הספר.''' הואיל ותשמי' קדושה הוא: '''{{עוגן1|אל}} יהי חונן ליתומיו.''' הואיל והפליג ברשעו: '''{{עוגן1|ראו}} מה העמיד.''' כלומר שהעמיד ר"מ שלמד תורה לכל ישראל א"נ על בנותיו קאמר שהיו חכמניות: '''{{עוגן1|פליאה}} ממך.''' דבר שהוא סתום ולא רצה הקב"ה לגלותו: '''{{עוגן1|במה}} שהורשית.''' והוא מיום ראשון לבריאה ואילך: '''{{עוגן1|בנסתרות}}.''' כגון מעשה מרכבה וספר יצירה ומעשה בראשית והיא ברייתא א"נ מה למעלה ומה למטה: '''{{עוגן1|יתרחשון}} וכו'.''' כלומר תאלמנה כולל ג' לשונות אלו וכדמסיק: '''{{עוגן1|מי}} שם פה לאדם.''' או מי שם אלם או חרש שמעינן דאלם יותר מחרש וסתם אלם גם הוא חרש כסתם חרש שבמשנתינו שאינו לא שומע ולא מדבר: '''{{עוגן1|יתפרכון}}.''' יתפררו לפירורים מלשון נפרכת כציפורן: '''{{עוגן1|ישתתקון}}.''' כמשמעו שאינו מדבר: '''{{עוגן1|דברים}} שהעתיק מבריותיו.''' שהעלימם והעבירן מבריות שלא ידעו: '''{{עוגן1|עתק}}.''' לשון סילוק כמו ויעתק משם כך דברים אלו סתמן הקב"ה בתורתו שלא יבינו בהם רבים לפיכך אסור לגלותן: '''{{עוגן1|סבור}} שהוא כמגאה.''' ואינו אלא גורם לבזות לעצמו: '''{{עוגן1|בכבוד}} חי וכו'.''' אמר בכבוד דרך כבוד של מעלה: '''{{עוגן1|אל}} יהי לו חלק.''' ברוב טוב הצפון לצדיקים לעתיד: '''{{עוגן1|עד}} שלא נברא העולם.''' לחקור מה היה אז אסו' והיינו כבוד אלקים שאז עלה במחשבתו לברוא העולם במדה"ד שהוא אלקים: '''{{עוגן1|כבוד}} מלכים.''' מדה"ר ומדה"ד שנשתתפו יחד אותן קורא מלכים ומה שנעשה מאז מותר לחקור בהן: '''{{עוגן1|הזאת}}.''' התורה שנקראת זאת יודעת מני ממה שהיה קודם בריאת העולם: '''{{עוגן1|אבל}} את.''' האדם אין לו רשות לחקור אלא מעת שבא אדם על הארץ ולא קודם לכן: '''{{עוגן1|יכול}}.''' ישאל אדם מה שהיה קודם מעשה בראשית: '''{{עוגן1|יכול}} מששי ואילך.''' מותר לדרוש ולישאל אבל בששת ימי בראשית עצמן אסור דהא למן בריית אדם הוא דיהיב רשותא והוא בערב שבת נברא: '''{{עוגן1|את}} שהוא כיוצא בששי.''' דהיינו ששת ימי בראשית ולא קודם לכן: '''{{עוגן1|יכול}}.''' אע"ג שאסור לישאל מה לפנים ומה לאחור מותר לישאול מה למעלה ומה למטה: '''{{עוגן1|ולמקצה}} השמים ועד קצה השמים.''' יש לך רשות לישאל אבל לא יותר: '''{{עוגן1|אלא}} עד שלא נברא העולם.''' לא תדרוש ברבים אלא את דורש ראשי פרקים ואין מוסרין אלא ליחיד: ה"ג ולבך מסכים שלא תוציא כל הדברים מפיך: '''{{עוגן1|וקולך}} הולך וכו'.''' כלומר מותר לדרוש אפי' ברבים: '''{{עוגן1|ולמן}} היום.''' נמי מותר לדרוש אפילו בפירוש אפי' ברבים דלא נאסר אלא מה שלפני ששת ימי בראשית ופליג אר' בא: '''{{עוגן1|אתיא}} דר"י בר פזי.''' דדריש ברבים בתחלה היה העולם מים במים כדאמרינן לעיל בריש פרקין אתיא כבר קפרא דאמר מה שהיה במעשה בראשית מותר לדרוש אפילו ברבים: '''{{עוגן1|ומה}} דתני ר"ח.''' כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלין במעשה בראשית וברייתא זו איתא בבבלי אתיא כר' בא וכדפרישית: '''{{עוגן1|בבי"ת}} נברא העולם.''' ודריש ב' ראשית היתה לבריאת שמים וארץ כך אין לך וכו' כלומר כך תסתום פיך מלשאול מה למעלה וכו': '''{{עוגן1|מיום}} שנברא העולם.''' ולהבא ולא לפניו: '''{{עוגן1|והוא}} מראה להן בנקודה וכו'.''' שצורת אות הבי"ת מרובעת ויש לה עוקץ חד מלמעלה לצד ימין נוטה לצד האל"ף ועקב עב למטה ונקודה שלמעלה והוא העוקץ מראה על האל"ף שאל א' בראה: '''{{עוגן1|בנקודה}} שלאחריו.''' הוא העקב שלצד האל"ף ואומר להם שאדון שמו שהאל"ף ר"ת של אדון אי נמי אל"ף לשון אלוף שהוא לשון אדנות: '''{{עוגן1|ואולי}} יעמוד.''' והלואי שיעמוד כי אני המסייע להם בברכה: '''{{עוגן1|א'}} בה"א וא' ביו"ד.''' חלק את שמו והטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן טיפין נעשו מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כתוב בס' יצירה: '''{{עוגן1|שהן}} יורדין לשאול.''' לקבר: '''{{עוגן1|נקודה}} מלמעלן.''' היינו תג שבסוף גגה: '''{{עוגן1|הן}} עולין.''' דגדולים צדיקים במיתתן מבחייהן: '''{{עוגן1|מה}} ה"א פתוח מכל צד.''' שכל צדה שלמטה פתוח משא"כ במ"ם וקו"ף: '''{{עוגן1|כך}} פותח פתח לכל בעלי תשובה.''' שיכנסו בהרווחה: '''{{עוגן1|כפופין}}.''' מתבייש כל אחד מחבירו הגדול ממנו: התחיל לקלס בשתי אותיות הללו יה: '''{{עוגן1|על}} ביה שלו.''' דריש ביה כמו בייא והוא לשון צעקה הצועקים על העושק הנעשים בה והקב"ה ממונה על צעקת כלם: '''{{עוגן1|ביבים}}.''' צינורות שעושין לקלח שם שופכין: '''{{עוגן1|סריות}}.''' סירחון: '''{{עוגן1|אינו}} פוגם.''' בתמיה דודאי פוגם כך אין לגלות מה שהיה קודם שנברא העולם: '''{{עוגן1|עלייה}} בנויה ע"ג.''' הפרדס להציץ בו אבל לא ליגע בפרדס כך טובה לאדם להסתכל במעשה בראשית משנברא העולם והיינו סולו לרוכב בערבות ביה שמו שישבחוהו על הבריאה שהיתה בב' אותיות הללו אבל אין לדרוש מה שהיה קודם שלימות הבריאה: '''{{עוגן1|משעשאו}} לכסא.''' עושה כסא קטן לרגליו שלפי גובה הכסא הוא מתקנו: '''{{עוגן1|אפופירין}}.''' כסא קטן לרגלים: '''{{עוגן1|אף}} ידי יסדה ארץ.''' מדקרי לה יסוד ש"מ שנבראת תחלה: '''{{עוגן1|לפנים}}.''' היינו בתחלה: '''{{עוגן1|מסלקין}} להון.''' משיבים להן שמשם יש ראיה לדבריהם שהארץ נבראת תחלה: '''{{עוגן1|כבר}} היתה.''' דתיבת היתה מיותר אלא ה"ק והארץ הלזו כבר היתה קודם שנבראו השמים: '''{{עוגן1|אם}} לבירייה.''' לבריאה שמים נבראו תחלה ואח"כ הארץ: '''{{עוגן1|ואם}} לשכלול.''' גמר הבריאה הארץ נגמרת קודם לשמים: '''{{עוגן1|עשו}} ג' ימים.''' שהו ג' ימים ואח"כ ברביעי הוציאו תולדות והן המאורות שבשמים שנבראו ברביעי. ה"ג בששי תוצא הארץ נפש חיה. והא דכתיב בשלישי ותוצא הארץ לא קחשיב בריאה דעיקרה בשביל נפש חיה היא: '''{{עוגן1|אלא}} כאלפס הזה וככיסויה.''' ששניהם כא' נבראו אף ידי היא ידו השמאלית: '''{{עוגן1|פעמים}} וכו'.''' כלומר לפיכך לא קפיד קרא ומזכיר לפעמים שמים תחלה ולפעמים ארץ תחלה לומר כא' נבראו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף