עריכת הדף "קרבן העדה/ביצה/ד/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אין}} פוחתין את הנר.''' ליטול אחד מן הביצים של יוצר חרש ולתחוב אגרופו לתוכו לחקוק נר מפני שעושה כלי:

'''{{עוגן1|ואין}} עושין פחמין.''' דאינהו נמי כלי נינהו לצורפי זהב ופתילה נמי כלי היא להדלקה שצריכה עשייה ותיקון:

'''{{עוגן1|ואין}} חותכין אותה לשנים.''' לפי שהוא מתקן כלי:

'''{{עוגן1|חותכה}} באור וכו'.''' בגמ' מפרש:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|לפסים}}.''' כמו אילפסין והן קערות שיש להם תוך ומכוסות למעלה ועומדות להפתח:

'''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' עדיות פ"ב:

'''{{עוגן1|על}} לפסי' ארוניות.''' קערות של בני כפרים שאין מקפידין לפתחן ואוכלין עליהן כשהן סתומין:

'''{{עוגן1|טהורות}} באהל המת.''' דהא כלי צמיד פתיל טהור באהל המת:

'''{{עוגן1|וטמאות}} במשא הזב.''' הואיל ועומדות להפתח מטמאים בהיסט:

'''{{עוגן1|מפני}} שלא נגמרה מלאכתן.''' ולאו כלי נינהו:

'''{{עוגן1|אתיא}} דיחידאה דהכא.''' דבברייתא שנינו אין עושין אלפסין ארניות ביום טוב רבן שמעון בן גמליאל מתיר וקאמר דרבן שמעון בן גמליאל די"ט אתיא כחכמים דעדיות דסברי דבלאו פתיחה נמי כלי נינהו הלכך מותר בי"ט:

'''{{עוגן1|דיחידאה}} דתמן.''' ראב"צ דהתם גבי טומאה אתיא כתנא קמא דהכא דאוסר לפתחן ביום טוב דפתיחתן הוא גמר עשיית כלי:

'''{{עוגן1|בשביל}} שלא תכסכס.''' שלא תתקלקל הכותל מפני הגשמים א"נ אפילו לצורך הבקעת נמי שרי דראויה היא ליום טוב:

'''{{עוגן1|בשביל}} לחוס עליה.''' שאין כיבוי זה צורך י"ט א"כ דה"ל כסותר על מנת לבנות במקומו:

'''{{עוגן1|מותר}}.''' כיון דלצורך היום הוא. אבל אם יש שם מקום אויר שיכול להשליכו לשם ולא יעשן הבית אסור לכבותה אלא משליכה לחוץ:

'''{{עוגן1|ויאות}}.''' שפיר קאמרת וכן אנן אומרין דאם יש שם אויר משליכו לאויר ודיו ל"א ויאות בתמיה וכי שפיר קאמרת הא אנן מתירין בקילור ולמה יהא אסור לכבות הבקעת שלא יתקלקל הבית ופי' זה נראה עיקר:

'''{{עוגן1|הדא}} קלוריתא.''' הוא כחול אדום שנותנין על גב העין:

'''{{עוגן1|שרי}} מישף.''' מותר לשפשפה ולכחול ממנה בי"ט דמפני צערא התירו חכמים:

'''{{עוגן1|כאן}} לשימור.''' שלא יתקלקל יותר אבל לרפואה לחוד אסור ל"א כאן בבקעת אינו אלא לשימור הלכך כשמשליכה לחוץ כבר הוא משומר ואסור כאן בקילור שהוא לרפואה התירו חכמים:

'''{{עוגן1|נאמרו}} בפתילה.''' בי"ט:

'''{{עוגן1|מועכין}} אותה.''' ביד ותיקון כלאחר יד הוא:

'''{{עוגן1|בצריך}} לשניהן.''' נותן שתי ראשי הפתילה בתוך שתי נרות ומדליק באמצע דאינו מוכח דלתקוני מנא מיכוין אלא להדלקה בעלמא וכדמסיק:

'''{{עוגן1|מוחטין}} את הפתילה.''' כשנעשה פחם בראשה מסירה שתאיר היטב:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>