עריכת הדף "קנאת סופרים/שורש/י" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''אחרי ''' שהרמב"ן ז"ל חשך עצמו מן הדין בזה השרש והחריש בו מלהשיב על דברי הרב ז"ל כדרכו משמע ודאי דדעתו מכוונת לדעת הרב וכל אפייא שוין שאין למנות למצות הצוויין שהן הקדמות והצעות לתשלום אותה מצוה כגון מ"ש במצות לחם הפנים ולקחת סולת וגו' שזהו הכנה לצורך קיום התכלית שהוא מה שנאמר ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד וכמוהו ויקחו אליך שמן זית זך וגו' וקח לך סמים וגו' שהן הקדמות צריכות למצות הטבת הנרות וההקטרה וכן הוא קח לך בשמים ראש מר דרור וגם במצות קרבן פסח קדם הצווי באמרו ויקחו איש שה לבית וגו' וכדומים להם רבים: 

'''ויש ''' מקום לדקדק בדברי הרב דלכאורה דבריו כסותרין אלו לאלו ממ"ש כאן למ"ש בחיבור היד בפ"א מהל' כלי בית המקדש וז"ל מ"ע לעשות שמן המשחה שיהא מוכן לדברים שצריכים משיחה בו שנאמר ועשית אותו שמן משחת קדש, עוד שם פ"ב כתב ז"ל הקטרת נעשה בכל שנה ושנה ועשייתה מ"ע שנאמר ואתה קח לך סמים וגו'. והתירוץ לזה שהתחלת המצוה הוא אותו מעשה הקודם שהוא הכרחי לה דכיון שא"א לקיים המצוה כתיקונה מבלעדיו הרי הוא כלול עם המצות ולפ"ז אותן הקדמות והצעות שזכרנו הן חלקים מהמצוה ולא יבאו בחשבון אלא תשלומי המצוה שהן תכלית הצווין שנאמרו בהן וזו היתה כונת הרב בלי ספק שהרי בקיצור מנין המצות שהקדים להל' כלי בית המקדש מנה תחלה לעשות שמן המשחה ולא האריך לומר גם פעולות המשיחה לפי שסמך על מה שביאר בתוך החיבור דהיינו לשון המובא לעיל כדי שיהא מוכן לדברים שצריכין משיחה בו שנאמר ועשית אותו שמן משחת קדש ולקמן ג"כ מ"ע סימן ל"ח כתב שצונו שיהא לנו שמן עשוי על מתכונת המיוחד מוכן למשוח בו וכו' אבל בעשיית הקטורת בקיצור הקודם שם בהל' כלי בית המקדש לא הזכיר ממנה כלל לפי שדעתו היא שלא תהא נמנית למצוה העשיה אלא ההקטרה כמו שמנאה למ"ע בפ"ג מהל' תמידין ומוספין בין בתוך החיבור בין בקיצור המצות הקודם: 

'''ומצורף ''' עוד למ"ש בכוונת הרב ז"ל נ"ל דיש להבין כן בדברי הרמב"ן ז"ל לקמן במ"ע ל"ג במה שהוא סבור דעשיית ארון היא מ"ע מיוחדת לעצמה ואינה נכללת בחלקי המקדש כדעת הרב אלא דעתו דעשיית ארון וכפורת לשום שם העדות תמנה למצוה מיוחדת לעצמה שתהא קיימת כך לעד לעולם ויצא דעשיית הארון היא כמו הכנה ותשמיש קדושה מיוחד לשום בתוכו הלוחות ועשיית הארון ושימת הלוחות בתוכו למשמרת לדורות יחדיו יכונו להמנות למ"ע ויסכים זה עם המונח דלעיל לפי כונת הרב ז"ל: 

'''איברא ''' דקשיא לי התם מנ"ל להרמב"ן ז"ל לחלק בין עשיית הארון לשלחן ומנורה ומזבחות דאילו גבי ארון כתב הוא ז"ל אם נעלה על דעתנו שיאבד או שישבר מצוה לעשותו כמדה הראשונה והיא מצוה מיוחדת בפני עצמה אינה הכשר מצוה אחרת כמנורה ומזבחות ושלחן ע"כ, והלא גבי ארון נמי כתיב ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך כמו שנאמר בשלחן ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד וכי היכי דחשיב ליה לשלחן הכשר מצוה לשרת בסידור של לחם הפנים עליו הכי נמי נימא בארון שישמש לשמירת הלוחות הנתונות בתוכו שהן חשובות ממנו ביתרון קדושה וזהו עיקרה של מצוה זו. ולקמן אאריך עוד בזה בס"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}