עריכת הדף "צל"ח/ברכות/סג/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{מרכז|'''דף ס"ג ע"א'''}} 

כל חותמי וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש. הדבר תמוה ומה נתינת טעם הוא זה לדברי משנתינו כאן שהרי לא נזכר במשנתינו מעניית העונים רק מאריכות חתימות הברכה. והמהרש"א הרגיש בזה והנלע"ד ע"פי מ"ש המהרש"א בח"א במס' סוטה דף מ"ב ע"ב דאמן כולל יחד שני שמות שם הו' ושם אדני כי אמן מספרן צ"א כמספר שני השמות ועיין בחידושינו בפסחיםדף נ"ו ע"א שביארתי שם כי שם אד' מורה על מלכותו של הק"בה כי אדון מורה על שש לו עם ועבדים ואין מלך בלא עם ולכן במקדש שאין עונין אמן היו עונין בשכמל"ו כי המברך הי' מזכיר במקדש השם ככתבו ולזכר שם אד' היו עונים אחריו בשכמל"ו והוא ע"פי מה שביארתי שם בפסחים כי בשכמל"ו מורה על שם אד' שהוא כבוד מלכותו ואמנם אעפ"כ לא נכללו שני השמות יחד כי המברך לא הזכיר רק שם הנכתב ככתיבתו והעונים לא ברמז בענייתם רק שם אד' והמהרש"א שם בסוטה כתב שלכן אמרו גדול העונה אמן יותר מן המברך כי באמן בכללו שני השמות משא"כ בדברי המברך ומעתה במקדש לא בזכרו שניהם יחד לא בדברי המברך ולא בעניית העונים ולכן תיקנו שהמברך יאמר בא"י אלקי ישראל הרי הזכיר שניהם כי אלקי ישראל היינו כבוד מלכותו שהוא אלקינו ואנחנו עמו ועבדיו והרי הוא כמו שם אד':

שם למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומה וכו' לסוף נצרך לכהן ע"י אשתו וכו' איש כי תשטה וגומר שמעתי בשם זקן זקני גאון הגאונים ורבן של כל הגולה מוהר"ר העשיל זצלה"ה שוה רומז לנו רש"י בפירוש התורה בפ' תרומה ויקחו לי תרומה ופירש רש"י לי לשמי והיינו לפי שאם תשטה אשתו אז השם הנכתב בקדושה ימחה על המים שמשקין את האשה אבל אם יתן תרומה לא יבא לידי מדה זו שיצטרך להשקות אשתו מים המאררים וזהו לי לשמי בשביל כבוד שמי שלא ימחה על המים:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}