עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/ש" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''לבדים.''' עבה"ט ועיין בספר נשמת אדם בראש הספר שכתב דנייר שלנו הנעשה מבלויי סחבות של צמר ושל פשתן דומה ממש ללבדים וא"כ לרמב"ם הוי כלאים דאורייתא ולכ"ע מדרבנן אך י"ל דנייר שהוא עב דינו כלבדים קשים שהרי אינו מחמם כלל וא"כ לרמב"ם וש"ע אסור מדרבנן ולשאר פוסקים מותר לגמרי {{ממ|ע"ל סימן ש"א}} ולפ"ז בנייר פשוט שקורין ביבולע ובל"א פלייס פאפיר אפילו אם לא יחבר עם צמר רק להניחו בבגד משי לרמב"ם וש"ע אסור מדרבנן שהוא בעצמו שעטנז שהרבה פעמים נמצא בהם חוטי פשתן שלימים וגם מצמר. ונייר עב בעצמו אינו שעטנז רק אסור לחברו עם צמר. אבל לרמ"א כשיטת שאר פוסקים בנייר עב מותר אבל הנייר ביבולע שהוא רך אסור עכ"פ מדרבנן ולכן כל ירא שמים יזהר בזה אך הנח לישראל מוטב כו' וא"כ הקאפעלושין שמדבקים בו נייר לבן ראוי לכל ירא שמים להסירו עכ"ד. אולם מצאתי בס' לחם הפנים בק"א סימן ח' שכתב בשם תשובת באר עשק סי' י"ב דמותר לחבר ניירות הגסות תוך מלבושי צמר ולית בהו חשש כלאים ע"ש ואין בידי כעת תשובה הנ"ל:

{{עוגןמ|ב}} '''בב' תכיפות וקשר.''' עיין במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/יא#יג|סימן י"א ס"ק י"ג]] שכתב דאף לדעה זו דתכיפה אחת לא מהני קשר היינו קשר אחד משא"כ שני קשרים אפילו תוחב המחט פ"א לכ"ע הוי חיבור דאל"כ כלאים בציצית היכא משכחת לה ע"ש וכן כתב בתשובת חות יאיר {{ממ|[[חות יאיר/קמג|סימן קמ"ג]]}} וכתב עוד דאף דס"ל לדעה זו דגם ב' תכיפות בעי קשר מ"מ ג' תכיפות וכ"ש יותר לא בעי קשר ע"ש עוד ועיין בספר חומות ירושלים [[חומות ירושלים/קא|סימן ק"א]] מ"ש בזה:

{{עוגןמ|ג}} '''אבל לא יתפור.''' עבה"ט מ"ש דכ"ע מודי כו' ועי' בשו"ת לחמי תודה מהגאון מהר"י באסאן זצ"ל {{ממ|[[לחמי תודה/ט|סימן ט']]}} שכ' בכיוצא בזה דאף בעניבה מב' צדדים יש לאסור דחיישינן שמא תשמט העניבה ויקשור כיון שמשיחה זו אילו לא היתה כלאים רגילות הוא לקשרה בקשר של קיימא השתא נמי חיישינן שמא תסתור העניבה ויקשור קשר של קיימא וכמו דגזרינן לענין שבת כמ"ש הב"י באורח חיים [[בית יוסף/אורח חיים/שיז|סימן שי"ז]] ע"ש ועיין במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/שיז#ט|שם סק"ט]]:

{{עוגןמ|ד}} '''מותר לחבר.''' עיין בשו"ת לחמי תודה {{ממ|[[לחמי תודה/ט|סימן ט']]}} מ"ש בזה:

{{עוגןמ|ה}} '''אדוקים.''' עיין במג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/י#יב|סי' יו"ד ס"ק י"ב]]:

{{עוגןמ|ו}} '''ונכון ליזהר.''' עיין בשל"ה דף ק"ו ע"א דנכון ונכון הוא ועי' ט"ז וש"ך:

{{עוגןמ|ז}} '''ולפ"ז מותר.''' עיין בתשובת רדב"ז החדשות [[שו"ת רדב"ז החדשות/קפט|סי' קפ"ט]]:

{{עוגןמ|ח}} '''והמנהג כסברא הראשונה.''' [עי' בת' משכנות יעקב {{ממ|[[משכנות יעקב/סז|סימן ס"ז]]}} שהאריך מאוד לבאר דהעיקר כדעת המחמירין בחבור ע"י ד"א. ומסיים וז"ל הכלל העולה מכל דברינו שיש להחמיר הרבה בדבר העטרות הנהוג בזמנינו בחיבור כלאים ע"י ד"א וכן בהעלאת ציצית ע"י כנף של עור {{ממ|שהזכיר המג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/ט#|ס"ס ט']]}} ושלא להקל כלל בזה בשום אופן כי לדעת הרבה מגדולי פוסקים ראשונים יש בזה איסור כלאים וגם ביטול מצות ציצית זולת בדבר עורות התפורים כו' אולי יש מקום לסמוך קצת להקל על סמך טעם שבטל חוט התפירה ואף גם בזה המחמיר תע"ב בפרט באם החוטין שזורין דיש בזה חששא דאורייתא ע"ש]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}