עריכת הדף "
פתחי תשובה/יורה דעה/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} {{עוגןמ|א}} '''שמא נתרסקו.''' עט"ז מה שהשיג על מהרש"ל ועיין בתשובת ברית אברהם {{ממ|[[ברית אברהם/יורה דעה/יא|חלק יו"ד סימן י"א]]}} שהצדיק דברי מהרש"ל בטוב טעם ועיין בשו"ת שבסוף ס' סידורו של שבת באמצע תשובה ד': {{עוגןמ|ב}} '''תחלת ליל שמיני.''' עיין פמ"ג שכתב דבעינן שיעברו ז' ימים מעל"ע ואם נולד סוף יום א' אם הגיע תחלת ליל מוצאי שבת עדיין לא יצא מכלל נפל עד סוף יום המחרת ע"ש וכן משמע מלשון הט"ז סק"ב דנקיט בלשונו מעל"ע אמנם בתשובת נו"ב תניינא חלק יו"ד [[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/ז|סי' ז']] בתשובה מבן המחבר האריך בזה והביא הרבה ראיות דלא בעי מעל"ע וכתב שכן דעת התב"ש בסימן י"ד וסיים דאפ"ה אם יבא מעשה לידי קשה עלי להקל מאחר שמפורש בבעלי הוראה המפורסמים לאיסור ומ"מ המיקל לא הפסיד הואיל ובלא"ה הוא רק איסורא דרבנן {{ממ|עיין בזה בדגמ"ר ובתשובת נו"ב תניינא חלק אה"ע [[נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/יט|סי' י"ט]] ובספרו שו"ת שיבת ציון [[שיבת ציון/כד|סי' כ"ד]] אם זה ברור דהנך ז' ימים הוא רק מדרבנן}} ע"ש. שוב ראיתי בספרי פמ"ג החדשות נדפס בשם גדול אחד שכתב על דברי הפמ"ג הנ"ל דדברי שגיאה הם [עתה ראיתי שהרב ז"ל בעצמו חזר בו בספרו פמ"ג לא"ח סי' תצ"ח במשבצות סק"ב ע"ש גם בספרו תיבת גמא פ' ראה] גם בתשובת בית שמואל אחרון חלק יו"ד [[בית שמואל אחרון/יורה דעה/יא|סי' י"א]] העלה דא"צ מעל"ע ע"ש וכן העלה בשו"ת תשובה מאהבה {{ממ|[[תשובה מאהבה/א/קצו|ח"א סי' קצ"ו]] ו[[תשובה מאהבה/א/קצז|קצ"ז]]}} ע"ש וכן הסכים בתשובת רבינו עקיבא איגר [[שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קנז|סי' קנ"ז]] ע"ש [ובתשובת חתנו הגאון חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/יז|סי' י"ז]] ובדיעבד אם שחטו תוך שמונה עיין בדגול מרבבה מה דינו. ועיין בס"ק שאח"ז: {{עוגןמ|ג}} '''אין סומכין.''' עיין באר היטב [[באר היטב/{{כאן}}#ה|סק"ה]] בשם ט"ז מ"ש ולא אמרינן דהוי ס"ס כו' ועיין בספר נקה"כ שכתב דאין התחלה לקושיא זו דאיך תאמר ואת"ל לא כלו שמא יש לו ח' מה בכך כו' ועיין בשער המלך [[שער המלך/יום טוב/כ|הלכות יו"ט דין כ']] מה שהקשה על הנה"כ בזה ועיין בתשו' בגדי כהונה {{ממ|[[בגדי כהונה/יורה דעה/א|חי"ד סימן א']]}} שתירץ קושיתו וע"ש ועיין עוד בתשו' נו"ב תניינא [[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/ו|חי"ד סי' ו']] ועיין בספר לבושי שרד בחידושי דינים אות ב' שנשאל ע"ד עיר אחת שהיו רגילים לשחוט עגלים הניקחים מעובדי כוכבים וא"י אם הם בני ח' ימים ועשו כך מפני חסרון ידיעתם ואח"כ בא חכם והודיעם שהוא אסור מה משפט הכלים שבישלו בהם עד עכשיו והורה שאותם הכלים שהיו בני יומן בעת שהודיעם החכם את האיסור אסורים לעולם אפילו אם מה שנתבשל בהם היה מעגל גדול קצת אשר למראית עין הוא בן ח'. אבל הכלים שלא היו אז ב"י מותרים {{ממ|זולת כלים שהם בני הגעלה יגעילם}} אפילו אם מה שנתבשל היה מעגל קטן אשר למראית עין לא היה בן ח' ע"ש: {{עוגןמ|ד}} '''על עובד כוכבים.''' עי' בספר תפארת למשה שכתב אבל ישראל נאמן לומר שהם בני ח' ימים אף דבדבר דאיתחזק איסורא אין עד אחד נאמן כדלקמן סי' קכ"ז סעיף ג' בהג"ה הכא שאני כו' ע"ש: {{עוגןמ|ה}} '''ח' ימים.''' עי' [[באר היטב למהר"י טיקטין/{{כאן}}#|בה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל]] ועיין בתשובת בית אפרים חלק יו"ד [[בית אפרים/יורה דעה/יג|סי' י"ג]] שאין לסמוך על שום סימן מהסימנים ונתן טעם כי הטבעיות משתנות לפי הזמן ולפי הארצות ובין אם העגל חלש או בריא ע"ש וכתב עוד דאף שכתב התב"ש דגדלות לא הוי סימן היינו גדלות מעט שיש מקום לטעות אבל אומד הדעת שהוא בירור גמור אפשר להקל ולכן יש להקל לעת הצורך במי שהוא מומחה ובקי בטבע גידול העגלים של מדינה זו וברור לו דלא שכיח כלל שיהא בן ו' ימים גדול כ"כ ובלבד שיהא השוחט ירא שמים שלא יקל ראשו באומד כל דהו ע"ש [ועיין בתשובת חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/טז|סי' ט"ז]] ו[[שו"ת חתם סופר/ב/יז|י"ז]] כתב שם נדון העגלים או שאר בהמה דקה הניקחים ע"י סימנים דיהיב מהריק"ש. והביאום הפר"ח והסכים ע"י התב"ש. הגם כי בעל פרי תואר פקפק עליהם מ"מ נהוג עלמא כתלתא סבי ועכ"פ בצירוף מסל"ת של עובד כוכבים שאינו מתכוין להשביח מקחו יש לסמוך אי איכא תרי סימנים ביחד ואף דלכאורה למ"ש דגמ"ר דמש"ס ביצה ד' ז' מבואר דהוה ספיקא דאורייתא {{ממ|עיין בט"א שם}} וא"כ הא הני סימנים ודאי לאו דאורייתא נינהו ואיך נסמוך עלייהו זה אינו דהלא הדגמ"ר כתב טעמו בצדו משום דמיעוט נפלים הוה מיעוט המצוי כו' וא"כ נהי דהני סימנים ל"ד מ"מ ידעינן דרוב בני ז' ימים לית להו סימנים כי הני ועכ"פ מאותו מיעוט המצוי נפלים רוב דידהו לית להו הני סימנים ומדאשכחו הני סימנים וכבר ידענו שאינו ממיעוט המצוי נפלים כו' וע"כ יאכלו ענוים וישבעו ובפרט שיזהר להשגיח על הסימנים כמו שהזהיר בס' שמ"ח ונפילת טבור לא הוי סימן כלל וכלל ע"ש] וע' בתשובת חוט המשולש ח"ד מספר התשב"ץ בטור הראשון סימן ב' ובתשובת רדב"ז חלק ב' סימן תשכ"ו ובתשובת תפארת צבי חי"ד [[תפארת צבי/יורה דעה/ו#ד|סימן ו' אות ד']] וסימן ס"ז וס"ח: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף