עריכת הדף "פתחי תשובה/חושן משפט/עח" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} ''' אינו נאמן דחזקה כו'. ''' עי' בת' רע"ק איגר סימן קל"ו שכ' שהוא מסופק בחזקה דאין אדם פורע תוך זמנו היכא דיש תרי ותרי (ב' כתי עדים המכחישות זא"ז בענין הפרעון) אי מועיל הך חזקה די"ל דכאן לא שייך לומר אוקי תרי להדי תרי ואוקמי אחזקה דהך חזקה הוי בגדר אנן סהדי ולא עדיפא מאילו עוד כת עדים מסייעים להנך דאמרי שלא פרע דהוה אמרי' תרי כמאה ושאני הך חזקה דאוקמי אחזקה ראשונה (עמש"ל סימן רכ"ג ס"א ס"ק ב') דשם אינו מדרך בירור והוכחה כו' וצ"ע לדינא ע"ש (ועמש"ל סימן ע"א ס"א ס"ק א') וע' בת' חתם סופר חח"מ סימן ס"ז שכתב בפשיטות כסברת הגאון הנ"ל דבכה"ג אין מועיל חזקה זו דשם נשאל בכיוצא בזה במי שהאמין לחבירו נאמנות סתם ואתו סהדי דפרעו בתוך הזמן ודעת השואל כיון שהחליט הסמ"ע סי' ע"א סק"ד דנאמנות סתם הוי כבי תרי וכי אתו תרי סהדי אוקי תרי בהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מאריה וא"כ י"ל דזהו בתר זימניה אבל בתוך זמנו כי אוקי תרי להדי תרי הרי יש חזקה דא"א פורע תוך זמנו דמוציאין ממון בחזקה זו והוא ז"ל השיב שאינו מודה לו בזה דהך חזקה אין אדם פורע תו"ז הוא מענין חזקת המנהג דהוי אנן סהדי שאין מנהג שיפרע האדם קודם זמנו ולכן עדיפא מחזקת ממון ומוציאין ממון בחזקה זו ואם גם נתן לו נאמנות איננו אלא כמוסיף סהדי ומה לי תרי או מאה כשיבואו ב' עדים מתנגדים ומעידים שראו שפרע תוך זמנו ה"ל סהדי וסהדי היינו החזקה שהוא אנן סהדי עם הנאמנות הכל עולה נגד תרי המעידים בהיפוך ותשאר חזקת ממון על מקומו ותו יש להשיב בעיקר הכלל שסבר השואל בשני כתי עדים נשאר חזקה קמייתא בתוקפה וזה ליתא לענין זה מועילים עדים המעידים לפנינו לגרוע החזקה עכ"פ כמבואר בעירובין ל"ה ע"ב ופרש"י ד"ה אחת אומרת כו' ואפשר למסקנא קי"ל כר"מ בהא עכ"ד ע"ש:

{{עוגןמ|ב}} ''' דחזקה כו'. ''' ע' בתשו' שמן רוקח ח"א סימן ע"ז שנשאל בראובן שתבע לשמעון חוב תוך זמנו והשיב פרעתיך פורתא פורתא כדי שלא תהיה עלי כנושה לגבות כל החוב בבת אחת והורה מורה אחד דל"ש בזה חזקה דאין אדם פורע תו"ז דהואיל דטב הוא ללוה לפרוע לאחדים זימנין דפרע תו"ז ואיזה חכמים פקפקו בזה. והשיב דבספר באר יעקב סימן ע"ח הביא בשם ספר ברית שלום דף מ"ט דכתב להדיא כמו סברת החכם הנ"ל דאם טוען פרעתיך תו"ז זוזא זוזא לא שייך בזה חזקה דא"א פורע תו"ז וחלק עליו והוכיח מסוגיא דב"ב דף ה' ע"ב דאין לחלק והוא ז"ל כ' דמסוגיית הש"ס שם אין סתירה לזה אך נראה דדין זה תליא במחלוקת הפוסקים אי טעכינן ליתמי מלתא דלא שכיחא דאי טענינן אף מלתא דל"ש א"כ מוכח דליתא להאי דינא דאם איתא יקשה היאך גובין אפי' מיתמי בלא שבועה כו' אמנם בירושלמי רפ"ב דכתובות מבואר דלא טענינן ליתמי מלתא דל"ש כו' ובע"כ לחלק דהיכא דלא שכיחא כלל כ"ע מודים דלא טענינן ודלא כנראה מהש"ך סימן ס"ט ס"ק כ"ו דלפי דבריו תיקשי על הפוסקים אלו מדברי הירוש' הנ"ל (עמש"ל בסימן ק"ל ס"ז ס"ק ב') ולפ"ז יש לקיים האי פיסקא דספר ברית שלום כנ"ל לכ"ע ולומר דזה נחשב לא שכיחא כלל בהצטרף גם הסברא דמסתמא לא יקבל המלוה ולכן לא טענינן ליתמי עכ"ד ע"ש:

{{עוגןמ|ג}} ''' מעות מופקדין. ''' עבה"ט וע' בת' חתם סופר חח"מ ס"ס קמ"ד דרב א' ירצה לומר בהלואה הנעשה בהיתר עיסקא נאמן לומר פרעתי תוך זמנו משום דעביד דפרע בגו זמניה כדי לפטור מפריעת רווחים והוא ז"ל כתב דזה אינו נראה דהכא אפילו אביי ורבא מודים דלא מהימן כו' ומסיים אך כ"ז לעיקר הדין ומ"מ אם לפי ראות עיני הדיין שהנותן עיסקא קבע הזמן לטובת המקבל ואילו החזירו לו היה שמח בפרעון אפשר לדון לאומד הדעת דמהימן הלוה אך צריך לזה דיין הגון ירא שמים ואומדנא דמוכח וידוע ע' שם. ומדבריו מבואר דס"ל בפשיטות כדעת השבו"י ח"ב סימן קפ"ד שיובא לקמן סי' קע"ו סכ"ג ס"ק כ"ז אבל לדעת התומים סי' ע"ד סק"ו והספר שערי דעה הל' רבית סי' קע"ז סל"ו שיובא שם דס"ל דאם בא הלוה בתוך הזמן לפרוע הקרן והרווחים שעלה עד אותו זמן הרשות בידו דינו של הרב הנ"ל נכון (וכ"כ באמת באו"ת סי' זה סק"ח ע"ש) אמנם לדעת הנה"מ שיובא שם אפשר דאינו נאמן כיון דהיה מחוייב לבא חשבון ולישבע וצ"ע. וע' בתשובת מהרי"ט חח"מ סי' קכ"ד ובכנה"ג בהגב"י אות ד' ובעט"צ סק"ו מענין זה:

{{עוגןמ|ד}} ''' כל קונטרס. ''' עבה"ט בשם ש"ך וע' בתשו' משכנות יעקב סימן ל"ו מ"ש בזה:

{{עוגןמ|ה}} ''' דוקא בקובע זמן. ''' עמ"ש לעיל סי' ס"ט ס"ב ס"ק ד' בשם תשובת נו"ב בענין שטר שאחרוהו בידיעת הלוה והמלוה אי אמרי ביה חזקה א"א פורע תוך זמנו במשך הזמן שבין כתיבת השטר לבין הזמן הכתוב בו ומחלק שם בין שטר בעדים שיש בו שעבוד קרקעות ובין כ' יד שאין בו שעבוד קרקעות ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:פתחי תשובה: חושן משפט]]