עריכת הדף "
פני משה/תענית/ד/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|חמשה}} דברים וכו' בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות.''' כדקאמר בגמרא שבשביעי בסיון עלה משה והוא תחלה לארבעים יום וכו' ונמצאו כלים בי"ז בתמוז וירד ושבר את הלוחות: '''{{עוגן1|ובטל}} התמיד.''' שלא היה שם כבשים להקריב שהעיר באה במצור: '''{{עוגן1|והובקעה}} העיר.''' בגמרא קאמר בשנייה דאלו בראשונה כתיב. בתשעה לחודש וגו' ותבקע העיר והכא בגמרא אמרו קילקול חשבונות יש כאן בהכתוב בראשונה: '''{{עוגן1|ושרף}} אפוסטמוס את התורה.''' כך קבלו מאבותם: '''{{עוגן1|והעמיד}} צלם בהיכל.''' פליגי הכא בגמרא אם בבית ראשון מיירי והוא צלם מנשה או בבית שני וצלם של אפוסטמוס שהיה אחד משרי היונים: '''{{עוגן1|בט'}} באב נגזר וכו'.''' דבכ"ט בסיוון שילחו המרגלים ומקץ ארבעים יום שבו והן ב' דסיון ותמוז דהאי שתא מלויי מליוהו הרי ל"ב וח' דאב וכתיב ויבכו העם בלילה ההיא והיינו ט' באב: '''{{עוגן1|וחרב}} הבית בראשונה ובשניה.''' כדתני' מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב: '''{{עוגן1|ונלכדה}} ביתר.''' עיר גדולה היתה ובה כמה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וכן גדולי החכמים שהוא מלך המשיח ואחר כך נפל ביד השונאים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חרבן המקדש: '''{{עוגן1|ונחרשה}} העיר.''' כדכתיב ציון שדה תחרש שנחרשה כלה ונעשה כשדה חרושה: '''{{עוגן1|משנכנס}} אב ממעטין בשמחה.''' כהאי דתנינן בסוף פ"ק ממעטין במו"מ ובבנין של שמחה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כתיב}}.''' וישכון כבוד ה' על הר סיני וכו'. מפרש האיך כלו מ' יום בשבעה עשר בתמוז ובו נשתברו הלוחות: '''{{עוגן1|אונקי}} אחת של פורענות.''' מחמת חטאו של עגל: '''{{עוגן1|שלא}} יהא אדם דן אומדות.''' מאומדן דעתו עד שיראה או יהא ברור בעיניו הדבר: '''{{עוגן1|בימי}} מלכות יון וכו'.''' גרסינן להא לעיל בפ"ד דברכות: '''{{עוגן1|כתיב}}.''' בתשעה לחודש וגו' בירמי' ל"ט כתיב בעשתי עשרה שנה וצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר וכ"כ במלכים ב' כ"ה ואת אמר הכין בי"ז בו: '''{{עוגן1|קלקול}} חשבונות יש כאן.''' בהכתוב וטעו בח' ימים מוקדם ומביא ראיה כהדא הוא דכתיב ביחזקאל כ"ו ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש וגו' ואותה שנה נחרב הבית כדכתיב להלן שם ל"ג ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמישי לחודש לגלותינו בא אלי הפליט מירושלים לאמר הוכתה העיר וזה היה בטבת שלאחר שנת החורבן וכתיב בקרא דלעיל בא' לחודש וגו' בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלים האח מהו האח מה שמחה היה להם בא' לחודש ואיזה אחד לקודש הוא אין תימר אחד באב עדיין לא נשרף הבית ואין תימר באחד באלול שלאחר אב באותה שנה וכי אפשר ביום ובלילה נפק בלדרה הוא המביא הכתבים והשליחות ואתי לצור בימים מועטים הללו והיא רחוקה הרבה מירושלים אלא קלקול חשבונות יש כאן וטעו בחשבון מחמת רוב הצרות שעברו עליהן ולא רצה הכתוב לשנות מכמו שהיו סבורים וכן נמי איכא קלקול חשבון בהכתוב בט' לחודש הובקעה העיר שלא היה זה אלא בי"ז בתמוז: '''{{עוגן1|יעשה}} זה.''' היום שאתם סבורים ראש לחשבונות: '''{{עוגן1|נשבה}} בנך ונתקדש.''' כמו ונתגדש כלומר שנעשה כמין גדיש וחרבה אמר וכו': '''{{עוגן1|ניחא}} נתקלקלו לשעבר.''' מזמן שהובקעה העיר שהיו טרודים בצרות ובמלחמות עד יום היכבשה ונשרפה בעשתי עשרה שנה אלא דלמא להבא בתמיה שלאחר החורבן שכבר עברו מעליהן מפני מה נתקלקלו החשבונות שאתה אומר שזה הפסוק באחד לחודש בעשתי עשרה שנה יען אשר אמרה צור וגו' ג"כ על ידי קלקול החשבון נכתב הלא זה היה אחר כך: '''{{עוגן1|בין}} כמ"ד וכו' מה ביניהן וכו'.''' כלו' הרי לד"ה כ"א יום מיום שהובקעה עד יום שחרב היה כדדריש ר' אבינא סימנא מקל שקד וכו' א"כ למ"ד בט' לחודש הובקעה היאך אתה מוצא כ"א יום הללו ואם נאמר דלהאי מאן דאמר לית ליה האי סימנא דמקל שקד ומהדר דכ"ע אית להו האי סימנא ולמ"ד בט' לחודש הובקעה צ"ל דבא' באב חרב הבית ומ"ד וכו' והא הוא דאית ביניהון: ר"ע דורש ראשון יום שסמך מלך בבל שהוא ראשון לפורענות דורש הוא אחרון ואחרון שבמקרא דורש ראשון לפורענות ואני וכו' הכל כסדר פירעניו': '''{{עוגן1|מ"ד}} הועמד צלמו של מנשה.''' שהועמד בעל כרחם של דורו ולא היו מסכימים עמו ומ"ד העמיד זהו צלמו של אפוסטמו' שהיה לאחר שמטה ידם והעמיד באין מוחה ומעכב על ידו: '''{{עוגן1|מפני}} מה לא קבעו אינהו תענית.''' אותו הדור שאתה אומר שהועמד בעל כרחם: '''{{עוגן1|שלא}} קבלו רוב הצבור עליהם.''' באותו זמן: כל מה שנעשה בזה בבית ראשון חזר בשני ומה שנעשא בשני לא חזר עדיין א"נ על י"ז בתמוז וט"ב קאמר דכל מה שנעשה בי"ז תמוז שבירת הלוחות וכן כולם חזר לישראל וכל מה שנעשה בט' באב לא חזר וכקובל על הדבר אמר כן: כתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ואין מאור עיניו של אדם חוזר וכו' אדברי תורה קאי והביא הכתוב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם לומר שהעסק של התורה והמצות חייו של אדם הוא ואם פורש מד"ת אין מאור עיניו של אדם מאירין בה להיות חוזר כמקדם אלא לאחר ארבעי' יום כדדריש ואזיל הדא הוא דכתיב ויהי בשנה השנית וגו' וכתיב ויסעו מהר ה' וכו' אותו היום סרו מאחרי ה' כאילו טלייא וכו' כאותן התינוקות הפונים מבית הספר ויוצאין לכפרים לטיול ולשחוק כך היו פונים מן התורה ובו ביום נתאוו תאוה וכו' הרי ל"ג יום ובשבעת ימי מרים וכו' הרי ארבעי' יום שלא חזרו לדברי תורה: '''{{עוגן1|ובארבעים}} יום של מרגלים דכתיב וישובו וגו'.''' וכלומר ובאותן ארבעים יום הוא שחזר מאור עיניהם לעסוק בתורה וכדדורש והולך אתון אשכחן עסיקין בהל' חלה וערלה ואמרו להן לארץ אין אתם יכולין להיות נכנסין והרי אלו אינם נוהגין מן התורה אלא בארץ: '''{{עוגן1|בכה}} תבכה בלילה.''' וכנגדם שתי בכיות של תפלות כדתני רשב"י וכו' אחת שבכו על שש עריות שאשר להם משה יותר ממה שהיה אסור לבני נח ואחת של מרגלים: '''{{עוגן1|אמר}} לון.''' משה אפי' כן מה חמיתון שאתם אומרי' כך: '''{{עוגן1|הוה}} טב קרתא מיית.''' החשוב שבעיר מת ובתוך שהיו מטפלין בו היו מרגלים העיר ואין אדם משגיח עליהם: '''{{עוגן1|ידעין}} הויתון.''' וכי יודעים אתם מה שהייתי עושה דמות שלכם בפניהם שאמרתם וכן היינו בעיניהם: '''{{עוגן1|תני}}.''' בתוספתא פ"ג ר' יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וכו': '''{{עוגן1|נישמעינה}} מן הדא וכו'.''' והרי כבר בטל התמיד ולא היה נסכים וקתני והיו הלוים עומדים על הדוכן וכו': '''{{עוגן1|מה}} את ש"מ.''' מכאן שיש שיר בלא נסכים וכדמסיים ואזיל אמר שא"ל רשב"ל לא שאמרו שיר אלא מאחר שאלו נסכים היו זמנו של שיר היה ועל זמן השיר קאמר וכדפליגי גם בזה דלר' יוחנן אמרו שירו של יום ולר"ל לא אמרו שיר אלא על זמן שירו של אתמול קאמר וכלומר מקודם ושהיו להם נסכים והגיע זמן של השיר: '''{{עוגן1|יהוריב}}.''' דרש שם המשמרות על הפרעניות שבאה על חטאתם. גברא מידון קרתה שגבר הריב והדין לידון העיר וכן מסרביי וכו': '''{{עוגן1|אשיתין}}.''' ששים אופנים בדרשת הפסוק והענין ומתמה וכו' ר' יוחנן היה דורש יותר מרבי אלא ע"י וכו' והיו שם זקנים שהיו זכורין החורבן לכשהיה דורש בענין בכו הרבה הפסיק בדרוש להיות שותקין וקמו מלבכות: '''{{עוגן1|מטיפי}} אצבע.''' קצוצי אצבע בשינים שלהם ובודקן אם המה בעלי כח וגבורה ואבירי לב: '''{{עוגן1|באיסרטא}}.''' בכתב סדר החיילות: '''{{עוגן1|לא}} תסעוד.''' אותנו ולא תכסוף מלשון נכספה נפשי שלא תחשוק לעזרתינו כי הלא וגו': '''{{עוגן1|מן}} ביבא דמדינתא.''' דרך הביב היוצא מן העיר במים הנשפכין ונדחק ונכנס להעיר: '''{{עוגן1|לחביבך}}.''' רבי אליעזר ב"ע שהיה דודו של בן כוזבא: '''{{עוגן1|חמי}} לי פטומיה.''' הראני גופי ומצא נחש כרוך עליו מלא קומה ופישוט ידים זה אצל זה צא וחשוב כמה היו: '''{{עוגן1|בוליוטי'}}.''' חשיבי ירושלים: '''{{עוגן1|ארכונטיס}}.''' פקיד וממונה ולהיות חשיב וזה השיב להם לא עלתה על דעתי בזה וחזרו וא"ל בדיל וכו' שאתה רוצה למכור נחלת שדה שלך וכו' והיה חבירו אומר לו מה אתה רוצה להתעסק עמו כתוב שטר המכירה ואלי חותם לעד: '''{{עוגן1|אוניתה}}.''' השטר מכירה לבן הבית של זה: '''{{עוגן1|אוף}} אינון.''' בני ביתר לא נפקין טאבות. לא יצאו בטוב ולא נמלטו כדלעיל ונתקיים עליהם שמח לאד חבירו לא ינקה רע: '''{{עוגן1|דגרבין}} דלמרקיע לקייטא.''' של חביות ממיני מרקחת בהקיץ בכל ע"ש שקנו לכבוד שבת: '''{{עוגן1|שהיו}} משחקין בכדור.''' בשבת: '''{{עוגן1|קטמוס}}.''' הקטן שבהן היה עולה לירושלים בעגלות צב: '''{{עוגן1|לעבורא}}.''' לאורח העובר עליהן לא היו מקבלין אותו: '''{{עוגן1|תחלוסיא}}.''' כרישין: '''{{עוגן1|גופנא}}.''' שם מקום: '''{{עוגן1|אורגי}} פלגס.''' פליוס הנזכר בפ' כט דכלים ובשאר מקומות ושם סודר הוא: '''{{עוגן1|שידות}}.''' עגלות כמו תיבות: '''{{עוגן1|לא}} היתה בימינו.''' לא נראית בימינו שידה של מתכות כזו שהיתה בימיהם: '''{{עוגן1|תליין}} בגרדון.''' תלה אותן במסרקות של ברזל לגררן: '''{{עוגן1|קלתיתים}}.''' מחילות וחדרים טמונים: '''{{עוגן1|מטול}} רב.''' משא גדול של פורעניות על אלו ערביא: '''{{עוגן1|מגבת}} וכו'.''' גריס להא לקמן בפ"ק דמגילה ואלו מרוח אחת היו. של המקו' מגבת ועד אנטיפרס ועכשיו אם את מבצע לה לנטוע בה קנים כל כך לא יספיק לחזוק אותן מפני שקפצה ונתקמצה לה א"י: '''{{עוגן1|מפני}} שמזבלין אותה.''' הרבה יותר מדאי וגבה הקרקע ואותה אינה בקללה: '''{{עוגן1|מפני}} שהופכין את עפרה.''' מה שלמטה למעלה ואין שלמטה בכלל גפרית ואש וגו' וכהאי עובדא וכו' שרצה לזרוע מבלתי הפוכה ונפק עפרא יקודא ואוקיד זרעא: '''{{עוגן1|בהמה}}.''' בגימטרי' נ"ב: '''{{עוגן1|אחר}} מתיקה.''' לפי שמין מתיקה מרגלת את הלשון לתורה וכשיגלו לשם יהו עוסקין בתורה: '''{{עוגן1|שיבוטא}}.''' הוא קולייס האספנין הנזכר בשבת ולא חזר מפני שאין לו שדרה קשה: '''{{עוגן1|קשטים}}.''' כמו קשתים המורים בקשת: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף