עריכת הדף "
פני משה/שבת/ח/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|המוציא}} יין כדי מזיגת הכוס.''' של ברכה והוא רובע רביעית יין חי שאם ימזוג אותו בשלשה חלקים מים כדרך שממזגין ליינות החזקים יעמידנו על רביעית והוא ביצה ומחצה וזהו שיעור כוס של ברכת המזון וקידוש: '''{{עוגן1|חלב}} כדי גמיעה.''' והיא פחות אפילו מכדי לוגמיו ומכ"ש מרביעית ודוקא חלב בהמה טהורה דחזיא לשתיה אבל של בהמה טמאה דלא חזיא אלא לרפואה שיעורו כדי לכחול עין אחת. והוא שיעור הכחול ומשום דכל מידי ששייך בו אזלינן בתר שיעור הפחות לחומרא וחלב האשה וכן לובן ביצה שיעורו כדי ליתן במשיפה של קילור שהוא פחות יותר מפני שכן דרכן לכך: '''{{עוגן1|דבש}} כדי ליתן על הכתית.''' על ראשו של הכתית והוא מכה שעל גב הסוסים והגמלים שבאה להן מחמת המשאות שעליהן א"נ כתית הוא מכה שעל גב היד ועל גב הרגל: '''{{עוגן1|שמן}} כדי לסוך אבר קטן.''' של קטן בן יומו והוא אצבע הקטנה שברגלו: '''{{עוגן1|מים}} כדי לשוף בהן את הקילורית.''' ומפרש הכא בגמ' דדוקא במים של הטל שאינן ראוין אלא לכך אבל בשאר מים שיעורן כדי לרחוץ בהן פני אמדוכה שהוא שיעור הפחות. וקילור עצמו שיעורו כדי לשוף אותן במים: '''{{עוגן1|ושאר}} כל המשקין.''' לאתויי דם וכל מיני משקין שיעורן ברביעית דלא חזו לרפואה ובפחות מרביעית לא חשיבי מידי: '''{{עוגן1|וכל}} השופכין.''' שאינן ראוין אלא לשפוך אותן שהן רעים וסרוחים: '''{{עוגן1|שיעורן}} ברביעית.''' דבהכי חזי לגבל בהן את הטיט: '''{{עוגן1|רבי}} שמעון אומר.''' כל המשקין כולן ברביעית ולא נאמרו שיעורין הללו אלא למצניעיהן לכך דמדאצנע להן אחשבינהו וקסבר ר' שמעון דהמצניע בעית מיהת שיעורא זוטא ופליג אהא דתנן בפ' דלעיל כל שאין כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו דהמצניע מיחייב עליו אפילו בכל שהיא. ואין הלכה כר"ש: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כמה}} שיעורין של כוסות.''' בלילי פסח. וגרסינן לכולה סוגיא לקמן בפ' ערבי פסחים בהלכה א': '''{{עוגן1|וישנן}} רביעית יין באיטלקי.''' של יין האיטלקי שהוא חזק וממזגין אותו על חד תלת במיא וא"כ כל היין של הד' כוסות הוא רביעית הלוג: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' ריש פ' מפנין. ומשום דנמי נלמד סתום מן המפורש במקום אחר הוא מייתי לה הכא: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' בפ"ג דשקלים גבי תרומת הלשכה: '''{{עוגן1|דר'}} יהודה היא.''' המתני' דתני בתוספתא פ"ט מים וכו' ר' יהודה אומר כדי לשוף בהן את הקילור כך הוא בתוספתא ונדפס כאן אגב שיטפא דלקמן גבי יין. ובע"פ גריס כדי מזיגת המזוג והיינו הך דהשיעור במים כדי למזוג בהן היין להכוס וצ"ל דגי' אחרת היה להם בתוספתא כדמוכת מדלקמן ומיהו הא דקאמר דר' יהודה היא לא קאי אלא על שיעור היין דסתם לן התנא במתני' כר' יהודה דהתוספתא: '''{{עוגן1|מזוג}} בכמה.''' אם הוציא מה שהוא כבר מזוג בכמה הוא שיעורו: '''{{עוגן1|נישמעינה}} מן הדא.''' גופה דקתני לר' יהודה שיעור שתיהן בהראוי להמזיגה: '''{{עוגן1|א"כ}} הדא אמרה מזוג אפילו בכמה כוסות.''' כלומר לא איכפת לן אפי' כבר מזוג הוא בכמה כוסות מ"מ השיעור הוא לעולם לפי ערך המזיגה שאם מזג רובע רביעית יין בשלשה חלקי רביעית מים ויש כאן רובע רביעית יין וג' רובע רביעית מים וכשהוציא ממנו משערין בו בהשיעור שיכולין למזוג בו יין אחר לפי ערך ואם כן אם הוציא כדי שיעור למזוג בו רובע רביעית יין א"צ כאן ג' חלקי רובע רביעית לפי שכבר יש בו מהיין וכן לעולם משערין במזוג אפילו בא מהרבה כוסות מזוגין כמה הוא שיעורין של כוסות. כלומר ומה היא המדה של רביעית שאמרנו כשיעור הד' כוסות: '''{{עוגן1|טיטרטון}}.''' שם המדה שהיה ידוע להם ורביע ממנו ה"ז הרביעית ששיערו חכמים: '''{{עוגן1|מהו}} לשתותן.''' לד' כוסות בכרך אחד זה אחר זה או דילמא במקומן הוא דתקינו רבנן א' לקידוש והב' אחר חצי הלל ושתים שהן לברכת המזון ולאחר שגומר ההלל ופשיט לה מן מה דאמר ר' יוחנן בהלל אם שמעה בבה"כ כדרך שנוהגין לאומרו אחר תפלת ערבית יצא וא"צ לחזור ולאומרו על סדר הכוסות וא"כ ש"מ דגם סדר הכוסות אינן מעכבין ואפי' שתאן בזה אחר זה ולא על סדר ההלל יצא: '''{{עוגן1|מהו}} לשתותן מפוסקין.''' להפסיק בשיעור שתיית הכוס או שצריך לשתות השיעור בבת אחת ופשיט לה מהאי דאמרי' כלום אמרו אלא שישתה ולא שישתכר לשתות הרבה יותר מדאי ואם אתה אומר שהוא שותה אותן אפי' מפוסקין א"כ אף הוא אינו משתכר ולמה הוצרכו לומר שלא ישתכר אלא ש"מ דמצוה לשתות השיעור בבת אחת והלכך הזהירו בלבד שלא ישתה הרבה בבת אחת שלא ישתכר ולא יהיה יכול להגיד הסדר שתיקנו חכמים: '''{{עוגן1|מהו}} לצאת ביין של שביעית.''' שניתותר לו אחר זמן הביעור: '''{{עוגן1|יוצאין}} ביין של שביעית.''' אפי' אם הוא מאחר זמן הביעור דמצוה קא עביד: '''{{עוגן1|מהו}} לצאת בקונדיטין.''' שנותנין בו דבש ופלפלין ונקרא יין קונדיטין: '''{{עוגן1|קונדיטין}} ביין.''' מותר לערב הקונדיטין ביין: '''{{עוגן1|מהו}} לצאת מזיגין.''' הרבה יותר משיעור מזיגה: '''{{עוגן1|בין}} מזוגין.''' הרבה והוא שיהא בהן עדיין טעם ומראה יין: '''{{עוגן1|אל}} תרא יין כי יתאדם.''' מכלל דמשובח הוא: '''{{עוגן1|מבושל}} כדי תבל.''' ובפ"ג דשקלים דאיתא ג"כ להאי סוגיא גריס תני מבושל כמטובל והיינו הך ולענין מעשרות תנינן לה כדאמרי' לעיל בפ"ד דמעשרות שהמבושל הוא טובל למעשר שהאש אחד מהששה דברים שקובעין למעשר ואסור אפי' באכילת עראי עד שיעשה: '''{{עוגן1|מהו}} לצאת.''' ד' כוסות ביין מבושל: '''{{עוגן1|ר'}} יונה.''' דמתיר כדעתיה הוא שהיה מזיק לו יין של ד' כוסות שחיזק לראשו מחמתן עד העצרת: '''{{עוגן1|אפוי}} נהירין.''' שהיו פניו מאירות וצהובות תמיד: '''{{עוגן1|חדא}} מן תלת מילין אית בך וכו'.''' או מלוה בריבית או מגדל חזירין אתה ופרנסתך מצויה לך תמיד וא"ל תיפח רוחיה וכו' ויין מזיק לי אפי' הד' כוסות שמחויב אני לשתותן אלא לימודי בתורה שכיח לי תדיר וכדכתיב חכמת אדם שתמיד בו תאיר פניו: '''{{עוגן1|אשכח}} רבי אבהו סימה.''' בודאי איזה אוצר ומציאה מצא: '''{{עוגן1|תוספתא}} עתיקא.''' שכבר למדתיה והייתי מחפש אחריה ומצאתיה ונהניתי: '''{{עוגן1|תומנתה}}.''' שמינית המדה הישינה שמודדין בה המורייס בציפורי: '''{{עוגן1|חכים}}.''' מכיר אני לה דבית ר' ינאי היו רגילין למדוד בה דבש: '''{{עוגן1|תני}}.''' היא החצר שמינית הישינה של טבריא: '''{{עוגן1|הדא}} דידן הוות.''' זו מידה שלנו בטבריא היתה כמו כן מלפנים: '''{{עוגן1|ולמה}} לא אמר.''' עלה נמי עתיקתא כמו שקראו אותה הישינה וקאמר בשביל שהיתה כך גם בימיו וא"ד שהיתה מקדם קטנה ואח"כ גידלו אותה וחזרו והקטינו אבל לא כל כך כמו שהיתה ולפיכך לא קרא לה עתיקתא: '''{{עוגן1|כמה}} היא שיעורו של כוס.''' שיחזיק בו רביעית הלוג: '''{{עוגן1|תני}}.''' בתוספתא פ"ט יין יבש בכזית דברי ר' נתן: '''{{עוגן1|אתייא}} דר' נתן כר"ש.''' דמתני' דאמר כולן ברביעית ואף היין ולפיכך קאמר ר' נתן ביבש בכזית שכן הרביעית לכשיקרש יעמוד על כזית: '''{{עוגן1|וטהרו}} דמה משום נבילה.''' דדם נבילה לא מטמא כנבילה: '''{{עוגן1|עד}} כמה.''' הוא טהור ואם אפי' ברביעית ויותר מרביעית: '''{{עוגן1|ולא}} אגיביה.''' לא השיב לו ר' סימון כלום ושאל לו לריב"ל עצמו וא"ל דעד רביעית הוא שטהרו אבל רביעית ויותר טמא לפי שהרביעית בלח הוא כזית ביבש ודם הנבילה כבשרה לטמא בכזית להאי מ"ד והורע בעיני ר' אלעזר שלא החזיר לו ר' סימון השמועה שהרי כך שמע הוא ג"כ מריב"ל: '''{{עוגן1|ורב}} ביבי.''' היה יושב ומספר האי עובדא בענין אחר שר' יצחק שאל דרך שאלה לר' סימון אם עד רביעית דוקא טהור ויותר הוא טמא ובעט ביה ר' סימון בר' יצחק וגער בו ואמר ר' זריקן לר' סימון בגין דשאל לך הדין את בעט ביה וא"ל אין משום דלא הוית דעתי עלי מיושבת וכהאי דאמר ר' חנין וכו' ואנא סמך על הפלטר ולפיכך אין דעתי עלי בכל פעם ופעם: '''{{עוגן1|סידקי}}.''' הוא הסוחר המוכר בחנות להתבואה הוא ופלטר מוכר הלחם ותמיד הוא מייקר: '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' ומה הוי עלה של דם נבילה וקאמר כהאי דתנינן בריש פ"ח דעדיות העיד וכו': '''{{עוגן1|מהו}} טהור.''' אם טהור הוא מלהכשיר בשאר משקה הא לטמא מטמא הוא ופשיט ליה דתמן תנינן בפ"ו דמכשירין דם השרץ כבשרו לענין טומאה אבל אינו מכשיר את הזרעי' ואין לנו כיוצא בו וא"כ לא מצית אמרת בדם נבילה טהור מלהכשיר הא לטמאות מטמא שהרי שנינו בדם השרץ אין לנו כיוצא בו ודחי לה דאיכא למימר דה"ק ואין לנו כיוצא בו לענין שיעור הטומאה ששיעור טומאת דמו בכעדשה כמו בשרו: '''{{עוגן1|אבל}} דמו מטמא היא כבשרו.''' וכלומר לענין זה הוא שאין לנו כיוצא בו שלא מצינו בשאר דם ששיעורו כבשר ולא קאי על שאינו מכשיר ואכתי בדם נבילה מיבעיא לן דילמא טהור מלהכשיר קאמר הא לטמאות מטמאו אם הוא יותר מרביעית ולמעלה. ובפ"ג דשקלים גריס ושיעור טומאתו שדמו מטמא כבשרו כלומר לענין שיעור טומאתו הוא דאמרי' שאין לנו כיוצא בו והיינו הך: '''{{עוגן1|א"ר}} יוסף.''' תנאי היא דאיכא מ"ד טמא וכר' יהודה דריש פ"ה דעדיות שהעיד ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דם נבילות ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין וקי"ל כב"ה ואיכא מ"ד טהור ואפי' ברביעית ור' יהושע בן בתירה דאמרן: '''{{עוגן1|רב}} אבדומה נחיתה.''' כך היו קוראין אותו שהיה רגיל לירד לבבל מא"י ויאות קאמר דלר' יהודה טמא ביותר מרביעית שהרי ר' יהודה מוריינא דבי נשיאה הוה ועל פיו טמאו במעשה של בית רבי: מה שהוא ביותר מרביעית וכדאסר ריב"ל: תני בתוספתא שם רשב"ג אומר דם כדי לכחול עין אחת שכך כוחלין לברקית והוא הכתם שנולד בעין: '''{{עוגן1|בדם}} עטלף שנו.''' שזהו רפואה לברקית: '''{{עוגן1|דבש}} הדא דאת אמר.''' לשיעורא דמתני' בהדין עתיקא שנתקלקל ואינו ראוי לשום בישול אבל בזה שלנו וחדש הוא כדי לבשל בתוכה ביצה קלה: '''{{עוגן1|הדא}} דאת אמר באילין מיא דטלא.''' שבאין ממיץ הטל וכו' כדפרישית במתני': '''{{עוגן1|במפנה}} מבית לבית היא מתני'.''' ודרכו לשפוך אף אלו שעדיין ראוין קצת שאינו רוצה להטריח ולהביאן עמו: '''{{עוגן1|משיבין}} חכמים לר"ש.''' וכי אפשר לומר כן וכו' והוא השיב להן וכי אין אתם שונין בפ' יום הכפורים כל האוכלין מצטרפין לככותבת ואע"ג דאיכא דחשיב טפי ליתובי דעתא ואיכא דלא חשיב כולי האי ואפ"ה כולן מצטרפין הן וא"כ אוף אנן אית לן כהאי כל המשקין וכו': '''{{עוגן1|לא}} נאמרו וכו'.''' וקס"ד דר' מנא דר"ש מודה להא דתנינן בפ' דלעיל ולפיכך מתמה למצניעין כל שהן וכי איצטרך שיעורא למצניע: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' וקאמר הש"ס דבאמת איכא דתני הכי לר"ש דלא למצניעהן קאמר אלא למוציאהן וכלומר דבשעת הוצא' הוא דאמרי להני שיעורין אבל מצניעיהן שיעורן בכל שהן ולא פליג ר"ש את"ק אלא דמפרש וקמ"ל לחלק בין המוציא לבין המצניע: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ואיכא דתני כן לרבנן דאינהו סברי כן וכדתנינן במתני' וגורסין בדברי ר"ש כמו שהוא לפנינו לא נאמרו וכו' אלא למצניעיהן הא למוציאיהן ברביעית ופליג ר"ש אמתני' דפ' דלעיל: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף