עריכת הדף "פני משה/קידושין/ד/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ואינו}} מכיר את אביו.''' וכשקורא אביו אמו משתקתו:

'''{{עוגן1|בדוקי}}.''' שצריך לבדוק אחריו כדמפרש בגמרא ובודקין את אמו ואם אומרת לכשר נבעלתי נאמנת והלכה כאבא שאול:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|בדוק}} אחריו.''' לאמו:

'''{{עוגן1|כל}} זמן שהוא מושלך בשוק.''' אאסופי קאי:

'''{{עוגן1|או}} אביו או אמו מעידין עליו.''' דכל זמן שלא נאסף מן השוק אין שם אסופי עליו ואחד מהן מעיד עליו:

'''{{עוגן1|נאסף}} מן השוק.''' ושם אסופי עליו וצריך שני עדים להעיד עליו ואביו ואמו שניהן נמי כשני עדים כשרים הן לזה:

'''{{עוגן1|הדא}} דאת אמר.''' דכל זמן שלא נאסף מן השוק אחד מהן מעיד עליו:

'''{{עוגן1|בתינוק}} שאינו מרגיע.''' שאינו מדדה ממקום למקום ולהיות רגע כאן ורגע כאן אבל בתינוק שהוא יכול להרגיע לעולם צריך ב' עדים עליו ואפי' הוא עדיין בשוק דשמא לא זהו התינוק שמעיד אביו או אמו עליו:

'''{{עוגן1|המקפצין}}.''' שיכולין לקפוץ ממקום למקום אין להן חזקה שיהא המחזיק בהן נאמן לטעון טענת חזקה לאלתר דשמא מעצמן באו לביתו כדאמרי' בפרק חזקת הבתים וה"נ הואיל ויכול לדדות צריך ב' עדים עליו שזהו התינוק שהשליכו:

'''{{עוגן1|שלשה}} הן שהן נאמנין על אתר.''' דוקא לאלתר הוא דנאמנין אבל לאחר זמן לא:

'''{{עוגן1|חיה}}.''' נאמנת לומר זה יצא ראשון:

'''{{עוגן1|ושיירה}}.''' עוברת ומצאו תינוק מושלך וכשהוא בשוק הוא דא' מהן נאמן:

'''{{עוגן1|והמטהרת}} חברותיה.''' מחמת שאומרת על עצמ' טמאה היא מטהרת חברותיה כהא דתנינן בפ"ט דנדה:

'''{{עוגן1|כולן}} טמאות.''' ובמושלבות ודבוקות זו בזו ואין ידוע מאיזו מהן נמצא:

'''{{עוגן1|ובלבד}} מעת לעת.''' משעה שנמצא הדם תולין בזו לטהר חברותיה אבל לאחר מעת לעת אין תולין בה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>