עריכת הדף "
פני משה/פאה/ח/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מתני'}} מי שיש לו חמשים זוז וכו'.''' כדקאמר בגמרא חמשין עבדין טבין מן מאתים דלא עבדין. מן מאתים כלומר מעין מאתים שהחמשים שעושין פירות הם כמו המאתים שאין עושין פירות: '''{{עוגן1|וכל}} מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל.''' כגון שדוחק עצמו במלאכה ומסתפק במעשה ידיו כדי שלא יתפרנס מאחרים אבל אם אין מעשה ידיו מספיקין לו ומסגף עצמו בחיי צער ומגיס דעתו ואינו נוטל על זה אמרו בגמ' כל הצריך ליטול ואינו נוטל ה"ז שופך דמים ואסור להתרחם עליו על נפשיה לא חיים על אחרים לא כש"כ ועל מי שיכול להסתפק במעשה ידיו אף שהיא בדוחק אמרו כל הצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו ועליו הכתוב אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו: '''{{עוגן1|גמ'}} הדא אמרה וכו' מן מאתים דלא עבדון.''' האי מן לאו מן יותר הוא מתפרש אלא מעין הוא וכמו המאתים כדפרישית במתני': '''{{עוגן1|המסמא}} את עינו וכו'.''' תוספתא היא בפ"ד. ועושה כן לרמאות את בנ"א שיתנו לו יותר: '''{{עוגן1|שמואל}} ערק מן אבוי.''' פעם אחת כשברח מאביו מחמת איזה כעס שכעס עליו והלך ועמד לו בין שני צריפין של עניים ושמע שהיו אומרים באיזה אגרנטורין אנו אוכלין היום בשל זהב או בשל כסף. אגרנטורין מלה ארמית היא גארניטירו בלע"ז על סידור הכלים של השלחן א"נ על המופת שאוכלין עליהן והלבנים מכונים בשל כסף והצבועים במיני רקמה מכונים בשל זהב וכשנכנס וסיפר לאביו: א"ל צריכין אנו להחזיק טובה לרמאין כדאמר לקמן שאלמלא הן היה נענש האדם מיד כשתובעין ממנו צדקה ואינו נותן ועל ידיהן יש להתנצל ולומר המצויין הרמאין כמו אלו וכיוצא בהן: '''{{עוגן1|דלמא}}.''' מעשה בר"י ור"ל שהלכו לרחוץ במרחץ חמי טבריא ופגע בהן עני אחד ובקש שיזכו עמו ואמרו לו לאחר שנחזור מן המרחץ נזכר עמך וכשחזרו מצאוהו מת ואמרו נטפל בו עכשיו לקוברו וכשהיו מטפלין עמו מצאו כיס של דינרין תלוי עליו תחת בגדיו ואמרו היינו דר' אבהו וכו': '''{{עוגן1|פריטין}}.''' נתן לו פרוטות לחלק לעניים יצא ומצא עני אחד שאוכל. בשר ושותה יין ונכנס ואמר לאביו לזה איני רוצה ליתן וא"ל תן יותר לזה דנפשיה מדתיה שנפשו היא מדתו ורגילות שלו כך הוא וצריך ליתן לכ"א כפי המדה והמנהג שלו: ר' יעקב וכו' גרסי' להא לקמן בסוף פ"ה דשקלים: '''{{עוגן1|והוון}} יהבין וכו'.''' היו רגילין ליתן לו דינר א' מן הצדקה ואח"כ נודע להם שהיה מחלקן לעניים אחרים. '''{{עוגן1|וכהאי}} עובדא דר' זכריה וכו'.''' שהיו מרננים עליו על שהוא מקבל צדקה ואינו צריך לזה ולאחר שנפטר מצאו בחשבונות שלו שהיה מחלקן תמיד: '''{{עוגן1|(בכאן}} חסר מהכתב יד עד סוף המסכת והצגנו הפי' מהר"א פולדא) כד דמך.''' כשמת: '''{{עוגן1|מפליג}}.''' מחלק: '''{{עוגן1|מפליג}} מצוה.''' מחלק צדקה בלילה: '''{{עוגן1|רבהון}} דרוחיי'.''' שר של הרוחות: '''{{עוגן1|לא}} כך אולפן.''' לא כך למדתנו: '''{{עוגן1|אל}} תסיג וגו'.''' ולילה הוא גבול רוחות ושדים ולא של בני אדם: '''{{עוגן1|מתכפי}}.''' מכפי ממנו וברח השד מפניו: '''{{עוגן1|טול}} ואתה פורע.''' ובכך לא יתבייש ליטול והיינו השכלה היאך ליתן לו שלא יתבייש: '''{{עוגן1|מן}} דהוה נסב.''' לאחר שלקח העני א"ל ר' יונה הרי הן לך במתנה: '''{{עוגן1|איתהוו}}.''' זקנים היו בימינו מי שהיה נותן להם צדקה בין ר"ה ליה"כ היו נוטלין אמרו מנהג הוא עמנו הכי: '''{{עוגן1|טומיתי'}}.''' הא לך מעות שווי' ליקח בהן בשר ולא תרנגול': '''{{עוגן1|עייני}}.''' עינים שראו אותך ולא נתנו לך יהיו סומין. '''{{עוגן1|ומטיתי'}} כן.''' ונעשה לו כן כמי שקילל עצמו: '''{{עוגן1|אי}}.''' אוי: '''{{עוגן1|רבי}} הושעיא רבה.''' אדם גדול: '''{{עוגן1|הוות}} רבי' מלמד.''' שהיה לומד לברי' דר' הושעיא היה סגיא נהור והיה רגיל שאכל המלמד בכל יום עם רבי הושעיא פ"א היה לרבי הושעיא אורחים ולא אכל המלמד עמי' שלא קראו אותו לערב עלה לגבי' א"ל לא יכעוס מורי עלי על שלא קראו לך היום לאכול עמי כי היו לי אורחים ואמרתי שלא לבזו' כבודך להושיבך בין האורחים א"ל המלמד אתה פייס' מי שנראה ואינו רואה והוא סומא זה שרואה ואינו נראה והוא הקב"ה יקבל פיוסך ויגמלך על כך: '''{{עוגן1|הדא}} מנלך.''' מנין לך זה שהוא כ"כ דבר גדול הפיוס לסגיא נהור שאתה נותן לי כנגדה ברכה גדולה כ"כ: '''{{עוגן1|יתב}}.''' ישב: '''{{עוגן1|לרע}} מיני'.''' למטה הימנו: '''{{עוגן1|פרנסה}} דאיקר.''' פרנסת כבוד. '''{{עוגן1|אילולי}} דהוא בר נש רבא.''' אילו לא היה זה אדם גדול לא היה ראב"י מושיבו למעלה ממנו: '''{{עוגן1|מהו}} הכין.''' למה נעשה לי כל הכבוד הזה: '''{{עוגן1|שיקעו}} אבותי כאן.''' עד שבנו בית הכנסת הזה: '''{{עוגן1|כמה}} נפשות שקעו בזה.''' דטוב היה להם ליתן איתן המעות ללומדי התורה וכי אין בני אדם שיתעסקו בתורה אלא שאין להם פרנס' ואין להם פנאי לעסוק בתורה: '''{{עוגן1|הרי}} זה שופך דמים.''' ואסור לרחם עליו שעל עצמו לא חייס כו' וכל מי שאינו מרחם על אחרים אין מרחמים עליו והיינו שאינו יכול לפרנס עצמו אפי' בדוחק מיירי משא"כ מתני' דיכול לפרנס עצמו בדוחק לפיכך לא יטול מן הצדקה הר"ש: ברוך הגבר אשר יבטח בה' ולא שם מבטחו בבני אדם לסוף והיה ה' מבטחו: {{מרכז|'''<big>סליק פירקא וכולא מסכת ברחמי ובסייעתא דשמיא</big>'''}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף